... וגיראפה ופיל וחתול וכלב וזבוב... אך החמור אחרת, הוא נולד עם
התכונה הזאת: לשאת על גבו משא ולהעבירו למקומות מרוחקים ואף לאזורים הרריים שהדרכים בהן אינן כשירות לכלי תחבורה, הוא סובל את משאו על גבו בסבלנות מבלי להתלונן... בהמה סובלנית ונוחה ... עיקשות, ויש השוללים דעה קדומה זו... אולם אין מי שלא רואה את
תכונת המרץ שבחמור. הוא שוקד על העבודה ברגליים איתנות, יציבות... הוא מגושם ואינו קל רגליים, אולם דווקא הליכתו המגושמת עם הרגליים הכבדות מבליטה את
תכונת היציבות והשקידה שבו, הוא הולך למרחקים ובאופן בלתי מתפשר עם המשא, ויהי מה...
תכונת השקידה זו המהולה במרץ הוטמעה בתנך
כתכונה אנושית חיובית שזקוק לה כל אדם שמבקש להתחיל בדבר מה - להתניע אותו וזקוק למרץ ולשקידה של החמור... מאידך, נגזרת גם
תכונה אנושית שלילית מהשקידה האין סופית של החמור... הוא נוסע ונוסע בשקידה עד שנעלמה ממנו מטרתו האמיתית: יש עליו משא בעל ערך שיש להביאו ליעדו. אפשר גם ליהנות מהמשא הזה, לאכול ... שלו ומתרגל לרעיון שמטרתו היא רק לנסוע ולנסוע בשקדנות. שתי
התכונות המנוגדות האלה,
תכונת השקידה הנמרצת שזקוק לה כל אדם שמבקש להתניע מהלך כלשהו,
ותכונת ההתמכרות לשקידה כהיא זו שמביאה את האדם אל החמור עד שמדביק אותו... שתי
תכונות אלה נזכרו בפרשת העקדה, כל אחת במקומה: 1. וישכם אברהם בבקר, ויחבש את - חמרו... זו
התכונה הראשונה שגייס אותה אברהם בהתחלת הדרך... 2. ויאמר אברהם אל - נעריו, שבו - לכם פה עם - החמור, ואני והנער נלכה... זו
התכונה השניה שהטיח בה אברהם את נעריו - שנותרו נערים ללא שם... זה הזמן לחזור אל השאלה העקרונית שהביאה אותנו אל המונח התנכי החמור. איך ניתן לשמור על המסר של התורה ולהבטיח את ... הטבעי של האדם... - על החמור ששוקד על משאו למרחקים... רק חמור עם
תכונה כזאת יכול לשאת משא כזה ולמרחקים, דורות על גבי דורות. אבל תארו לכם את התורה כתובה ומנוסחת באופן ברור ומפורט כפי שאמורה להכתב ולהיקרא... תארו לכם את הפרק הראשון עם התודעה ... הוא ביקש - מבקש להפנות את תשומת ליבנו להתמכרותינו לשקידות,
לתכונה הבהמית הזו... התרגלנו לרעיון שמטרתו היא רק לנסוע ולנסוע בשקדנות... הגיע הזמן להוריד את המשא ולעיין בו. עודינו זקוקים, אגב, לחמור היפה והמסור שבתוכינו, זה שרכבנו עליו ...