... ספק ואמונה בטקסים ופולחנות), עדיין לא נכנס - לזרם ולא החל את הדרך הגבוהה של האציליים. [8] בהקשר זה מוסר הינו פחות ערך בהשוואה לאיכויות של ריכוז (samdhi) וכך גם ריכוז הינו פחות ערך בהשוואה לאיכויות של חוכמה (paa). ... [49] על פי הפרשנות - מכשול לאימון מתקדם או ללידה בעולמות שמיימים. [50] על פי הפרשנות - מתוך בושה מוסרית או מורא מוסרי (hiri-ottappa). כלומר, הבושה לעשות מה שאין לעשות והמורא מכך. שתי תכונות אלו מכונות שומרי העולם (למידע נוסף ראה Nyniponika ... 2nd ed., Colombo 1965, p. 80). כך נראה ששלושת הסוגים של בעלי ההשקפות המכונים צלופחים פתלתלים הינם בעלי מצפון מוסרי, ומכאן שהביטויים הרב - משמעיים בהם הם משתמשים נובעים מחוסר הבנה ולא מחוסר מצפון מוסרי. [51] ההשקפות האלו מיוחסות לסנגייה (Sanjaya) (דיגהה ניקאיה, 2.31). [52] ארבע החלופות של הלוגיקה ההודית הן (1) זה כך ...

... השבתאות והחסידות. כמו כן, השפיעה הקבלה על תחומים רבים ביהדות, ובהם ההלכה והמנהגים, פרשנות המקרא, ספרות התפילה והפיוט, ספרות המוסר ועוד. מחשבות היסוד בקבלה במרכזה של מחשבת הקבלה עומדת שאיפתו של המקובל כמיסטיקן להתאחד איחוד מיסטי, חווייתי ותודעתי עם ... בביזנטיון. תורת הסוד והקבלה נקלטה בחוגים רבים כיסוד משלים לתורת הנגלה, ויסודות קבליים מובהקים החלו להופיע בספרות פרשנות המקרא, המוסר וההלכה. החל משנת 1280 החלו להופיע הגיליונות הראשונים של החיבור המרכזי בספרות הקבלה, הוא ספר הזוהר. המחקר האקדמי מייחס ... יוסף קארו, בתחום הפרשנות והדרשה - ר משה אלשיך ור שמואל אוזידא (בעל מדרש שמואל על פרקי אבות), ובתחום המוסר והפיוט - ר ישראל נגארה, ר אלעזר אזכרי, ר אליהו די וידאש ור שלמה אלקבץ. אולם, ההשפעה הגדולה של ... לכך הם: שלמה אלקבץ בפיוטיו, הרבנים יוסף קארו ואלעזר אזכרי שהעלו על הכתב יומנים מיסטיים, אליהו די וידאש בספר המוסר הקבלי ראשית חכמה ועוד. התמורה היסודית בקבלת צפת היא הבאת חכמת הקבלה לכל שכבות הציבור. שלא כמו הקבלה בראשיתה, ... סגולה ובני עלייה, קבלת צפת הייתה תופעה ציבורית רחבה ונחלתם של רבים. אחד הזרזים לכך הייתה היווצרותה של ספרות המוסר הקבלי. ספרים רבים כדוגמת ראשית חכמה, ספר חרדים, תומר דבורה ושערי קדושה נפוצו והפכו לנכסי צאן ברזל. בצפת התאגדו ... אשים ריוח לשכלי בין עדר ובין עדר. הרמק חיבר גם פירוש לספר הזוהר ולספר יצירה בשם אור יקר, ספר מוסר בשם תומר דבורה המיוסד על יג מידות ההנהגה, ועוד. על אף התפוצה הרבה שלה זכתה תורתו של הרמק והכבוד ...

... ליותר מדי. אם לא חטאו בעיני החוק, לא יסבלו ממנו. אין שכר ואין עונש בתוך גבולות מקובלים. יש להם מוסר פנימי וערכים עליהם נבנית אישיותם. אסא קידר, בוגר ישיבת עין צורים, ערך ספר שיחות, מאמרים וקטעי ספרות העוסקים ביצר ... ביהדות מסוג אחד לארץ חדשה שם גילה להפתעתו יהודים חדשים, שאינם מקיימים מצוות ואף על פי כן מקיימים חיים מוסריים מאוד. הוא הבין שהוא מוכרח לשנות את השקפת עולמו ועבר תהליך שהשפיע לא רק עליו אלא על היחס בין ...

... וגם הכוח שמגן בפני האיום שההנאה מציבה, כי אם היא נהנית, אז האשמה היא הכפרה שלה, אחרת זה לא מוסרי והיא רוצה להיות אדם מוסרי, נכון? ומה שבטוח, היא חייבת לעבוד קשה למען משהו, אך לעולם אסור לה להצליח בו. לא באמת. כי בכלל, ... היא שמחה. ככה היא פועלת. ומבחינתה, אם הזקנה המשעממת הזו הייתה צצה לידה ומתחילה לשאול אותה שאלות ולנסות להטיף מוסר, היא פשוט הייתה פוטרת אותה מעליה בנפנוף ומסתלקת, הולכת לחפש משהו מעניין וכייפי לעשות. אין לה סבלנות לזקנים טרחנים, ...

... עם זאת, קאנט העמיד את האל בבסיס תורת האתיקה שלו, וטען כי ללא האמונה באל ובחופש הרצון לא ייתכן מוסר. אולם טענות אלו הביאו, בתהליך מתמשך, לנידויו של האל מתפישת העולם החילונית של המאות ה - 19 וה - ... מבנים חברתיים חדשים והצדקות חדשות לארגון מוסדות הידע בחברה. בין השפעות זניחת רעיון האל ניתן כנראה למנות את הרלטיביזם המוסרי, התגברותה של הספקנות המטאפיזית, רעיון הלאומיות, התנועה הפוסט - מודרנית בביקורת התרבות ולאחרונה הפוסט - הומניזם. נראה שטלטלה זו ... הישן על כנו, ומתבטאות בחזרה למוסדות דתיים שמרניים וחזרה בתשובה, ניתן למצוא כמה נסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נימנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי עמנואל לווינס ופילוסוף המדע אלפרד נורת וויטהד. על אף השגשוג לו זוכות ... אלא בקיום הכוונה מסוימת לכך שהחיים יווצרו. תנועת התכנון התבוני עשתה שימוש בטיעון כדי לתמוך כביכול באבולוציה תאיסטית. הטיעון המוסרי: לפי טיעון זה, קיום הטוב והרע מותנה בהכרח בקיום אלוהים. הטיעון מן הנס: טיעון זה גורס כי אלוהים קיים ... סיבה, גם לאלוהים חייבת להיות סיבה. אם אלוהים לא צריך סיבה לקיומו, גם דברים אחרים לא זקוקים לסיבה. 4.הטיעון המוסרי, או בעיית הרוע: לפיו ישנו בעולם סבל ללא סיבה בסתירה להגדרת אלוהים ככל יכול ואוהב כל. על טיעון דיסתאיסטי זה, המטיל ספק במוסריותו של האל, נשענת שנאת האל (מיזותאיזם). 5.טיעון ההתגלות: לפיו יהיה זה סביר יותר להניח כי מסירת ההתגלויות מבוססת על ...

... שינוי תפישה אשר בסופו יקל עלינו ועל הסובבים אותנו. אנו שופטים את עצמנו, משפחתנו וחברינו, כנגד אמות מידה אישיות ומוסריות שאנחנו קבענו וכולן בהחמרה, קושי ומדדי מוסר ויושר שאינם מעוגנים בהוויית חיינו. אלוהים ברא את האדם בצלמו נכתב בבראשית, וזאת מתוך כוונה שנחיה חיים טובים, מלאי ...

פילוסופיה - מטא אתיקה - מבוא בפילוסופיה, מטא - אתיקה היא אחד משלושת הענפים של הפילוסופיה של המוסר - זה החותר להבין את טבעם של תכונות, אמירות, השקפות ושיפוטים מוסריים. משמעות השם היא מעבר לאתיקה ביוונית. המטא - אתיקה קיבלה תשומת - לב נכבדה מהפילוסופים האקדמיים בעשורים האחרונים. מקובל באקדמיה לחלק את הפילוסופיה של המוסר לשלושה ענפים כאשר השניים האחרים הם: אתיקה תיאורית, או השוואתית, הבוחנת פסיכולוגית, סוציולוגית ואנתרופולוגית את ההשקפות המוסריות בחברות שונות, באזורים שונים ולאורך ההיסטוריה. זאת, מבלי להתחייב להשקפה זו או אחרת, בדומה למטא - אתיקה. אתיקה פרסקריפטיבית, או נורמטיבית, המתחלקת לשני תת - תחומים: האתיקה היישומית, העוסקת בשיפוטים מוסריים של השכל הישר (שיפוטים מוסריים מסדר ראשון), התאוריות המוסריות, העוסקות בשיפוטים מוסריים מסדר שני, דהיינו, הצדקות וכללים לשיפוטים מוסריים מסדר ראשון. בעוד האתיקה הפרסקריפטיבית מתייחסת לשאלות אילו דברים הם טובים ואילו הם רעים, מוסרית? ומה עלי לעשות?, ובכך מאמצת שיפוטים מוסריים אחדים ודוחה אחרים, המטא - אתיקה נסובה סביב השאלה מהו הטוב המוסרי?, בחותרה להבין את טבעם של שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות. שאלות מטא - אתיות להלן מספר דוגמאות לשאלות מטא - אתיות: מה משמעות האמירה שמשהו טוב? כיצד, אם בכלל, אנו יודעים מה נאה ומה מגונה? כיצד השקפות מוסריות מניעות אותנו לפעולה? האם ישנם ערכים מוחלטים או אובייקטיביים? מנין נובעים ערכינו? תאוריות מטא - אתיות תאוריה מטא - אתית, בניגוד לתאוריות מוסריות פרסקריפטיביות, איננה כוללת שיפוטים מוסריים כלשהם. תשובה לאחת מחמש השאלות דלעיל לא תהווה כשלעצמה טענה מוסרית. התאוריות המטא - אתיות העיקריות נחלקות בדרך - כלל לתאוריות ריאליסטיות ואנטי - ריאליסטיות, על אף העובדה שתאוריות מסוימות, דוגמת הקוגניטיביזם, לא משתלבות בחלוקה זו כלל: ריאליזם מוסרי ריאליזם מוסרי משמעו שישנם ערכים אובייקטיביים. ריאליסטים מאמינים שטענות מוסריות כמוהן כטענות עובדתיות - הן או נכונות או שגויות, אמיתותן או שקריותן אינן תלויות באמונותינו, ברגשותינו או בהשקפותינו האחרות על מושאי השיפוט המוסרי. גישה זו משלבת קוגניטיביזם ביחס לשיפוטים מוסריים (קרי, שהם מצבים - שכליים של אמונה, המתארים את המציאות), עמדה בשאלת קיום עובדות מוסריות (והיא שהן אכן קיימות) והשקפה ביחס לטבען של עובדות מוסריות (והיא שהן אובייקטיביות ובלתי - תלויות בידיעתנו אותן). ריאליזם מוסרי מופיע בשתי גרסאות: אינטואיציוניזם מוסרי ונון - נטורליזם מוסרי, משמעם שישנן תכונות מוסריות אובייקטיביות שאין לצמצמן (דוגמת תכונת הטוב), ושיש לנו לפעמים מודעות אינטואיטיבית לתכונות מוסריות או לאמיתות מוסריות. נטורליזם מוסרי, משמעו שישנן תכונות מוסריות אובייקטיביות, אבל תכונות אלה ניתנות לצמצום לתכונות א - מוסריות לגמרי. רוב הנטורליסטים המוסריים מאמינים שיש לנו ידע אמפירי של אמיתות מוסריות, ויש הטוענים שידע מוסרי יכול להירכש באותם האופנים בהם נרכש ידע מדעי. אנטי - ריאליזם מוסרי אנטי - ריאליזם מוסרי אומר שאין ערכים אובייקטיביים. השקפה זו מופיעה בשלוש גרסאות: סובייקטיביזם מוסרי, האומר שטענות מוסריות נעשות נכונות או שגויות בהתאם לגישות ו/או האמונות של המתבונן. ישנן מספר גרסאות שונות לסובייקטיביזם, הכוללות: רלטיביזם מוסרי (השווה ... רגשות. כך, רצח זה רע משמעו משהו כמו בוז לרצח!. פרסקרפטיביזם, מוגן על ידי ר. מ. הייר, האומר שטענות מוסריות פועלות כציוויים. כך, רצח זה רע משמעו משהו כמו אל תרצח!. קוואזי - ריאליזם, המוגן על ידי סיימון בלקבורן, אומר שטענות מוסריות מתנהגות לשונית כטענות עובדתיות ואפשר לכנותן נכונות או שגויות, אף אם אין כל עובדות מוסריות שהן יכולות להתייחס אליהן. תאוריית השגיאה, האומרת שמשפטים מוסריים שגויים בדרך - כלל. תאורטיקני שגיאה מאמינים שאין ערכים אובייקטיביים, ...

ספקנות מוסרית - מבוא ספקנות מוסרית או סקפטיציזם מוסרי היא גישה מטא - אתית לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו יכולים להחזיק בידע מוסרי. ניהיליסטים מוסריים, דוגמת ג. ל. מקי, טוענים שאיננו מחזיקים בידע מוסרי משום שכל האמונות המוסריות הן בהכרח שגויות. אמוטיביסטים תומכים בספקנות מוסרית על ידי העלאת הטענה שטענות מוסריות הן למעשה ביטויים של רגשות, על אותו המישור של קריאת איכס!. אחרים טוענים שההשפעות התרבותיות על החשיבה המוסרית שלנו הן כה חזקות עד שכל הסקה מוסרית מוכתמת באופן בלתי - נמנע בהטיה. מכאן שאין באפשרותנו להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות. המאחד בין כל עמדות אלה הוא החשד שאמונותינו המוסריות אינן בנות - הגנה כפי שהשכל הישר עשוי לגרום לנו לחשוב. מאפייני הספקנות המוסרית לספקנות מוסרית שתי גרסאות: הגרסה החזקה אומרת שהטענה להרוג זה רע שגויה מכיוון שטענות מוסריות מניחות - מראש במרומז את קיומם של ערכים אובייקטיביים, בעוד אלה אינם קיימים למעשה במציאות. הגרסה החלשה מסתפקת בכך ... החזקה מודגמת היטב בספר אתיקה: להמציא את הטוב והרע של ג. ל. מקי. מקי אינו מתכחש לכך שישנו טוב מוסרי בעולם. הנקודה שלו היא שטוב מכל סוג שהוא תמיד נמצא ביחס לרצונות או אינטרסים מסוימים שהם בעלי - חשיבות ... דברים כמו מזון. חדות ועמידות הן תכונות של סכינים ההופכות אותם ליעילים יותר בעבור תכלית שכזו. מקי מאמין שדיון מוסרי מניח באופן טבעי שישנו סוג אובייקטיבי של טוב מוסרי, המתעלה מעל רצונות ואינטרסים מעשיים, והוא גורס שהנחה זו היא בגדר שגיאה. טיעונו המרכזי של מקי נגד קיומם של ... של גחמה פילוסופית). מעבר לכך, מסתורין אופף את הדרך בה אנו אמורים לגלות ערכים אובייקטיביים אלה. מסקנתו של הספקן המוסרי היא שככל הנראה ערכים אובייקטיביים (במובן דלעיל) הם לא יותר מבדיות שימושיות הפועלות למטרות כמו שימור החברה. יתר על כן, אפשר להמציא ערכים מוסריים שישנה סבירות גבוהה לכך שהם יקדמו את רצונותינו והאינטרסים המעשיים שלנו כבני אדם החיים בנסיבות היסטוריות מסוימות. עמדתו של מקי ידועה גם בשם תאוריית השגיאה של המוסר. במובן הצר, עמדה אגנוסטית יותר האומרת שאנו פשוט איננו יכולים להצדיק טענות מוסריות היא גם תאוריית שגיאה, כפי שכותב ריצרד גויס, המגן על תאוריה כזו בספרו התפתחות המוסר. במקרה שכזה, השגיאה לכאורה היא האמונה הרווחת כי טענות מוסריות הן בנות - הצדקה. עם הפילוסופים בני - זמננו התומכים בספקנות מוסרית נמנים בין השאר גויס, מייקל ריוז, גושוע גרין וריצרד גרנר וכן תומך בה הפסיכולוג גיימס פלין. במובן הצר, עבודתו של גילברט הרמן, הטוען בזכות סוג של רלטיביזם מוסרי, אינה מביעה תמיכה בספקנות מוסרית. אולם היא בעלת השפעה רבה על פילוסופים רבים בני - זמננו הדוגלים בספקנות מוסרית.

... לאדון גוטמה המכובד נפוצו דיווחים טובים: האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון [7], מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, ... עידנים במהלכן הטיפשים והחכמים, לאחר ששוטטו ונדדו בכל אלו, יגיעו כאחד לקץ הסבל. לכן אין משמעות לומר: באמצעות המשמעת המוסרית או התרגול או הסגפנות, או החיים הרוחניים האלו אני אגרום לפעולות הבשלות שלי להתממש או שבהדרגה אגרום לפעולות הבשלות ... והבודהה אמר: הוד רוממותך, הנה קורה שטטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור ... ורואה סכנה גם בשגיאה הקטנה ביותר, שומר על התחיבויותיו ביחס לגוף, למעשים ולדיבור, מסור לחיים מועילים וטהורים, בעל משמעת מוסרית, עם דלתות חושים מוגנות, בעל מיומנות בקשב ומודעות ושבע רצון. החלק הקצר על מוסרית (Casla) הוד רוממותך, כיצד נזיר משלים את התנהגותו המוסרית? לאחר שזנח פעילות של הרג יצורים חיים, הנזיר נמנע מלהרוג יצורים חיים, ללא מקל או חרב, מוסרי, מלא חמלה ואהבה לרווחת כל היצורים החיים. כך הנזיר משלים את מוסריותו. לאחר שזנח לקיחת מה שלא ניתן, הנזיר נמנע מלקחת מה שלא ניתן, ביושר והגינות מקבל רק מה שניתן, מבלי ... שזנח דרך חיים לא צנועה, הנזיר חי הרחק [מנשים], ונמנע מפעילות וולגרית של יחסים מיניים. כך הנזיר משלים את מוסריותו. לאחר שזנח דיבור לא נכון, הנזיר נמנע מלומר שקר, דובר אמת, אמין ומהימן, שניתן לסמוך ולבטוח בדבריו ואינו מטעה ... ועל הסנגהה. את דבריו כדאי לזכור, הם מתוזמנים היטב, נתמכים בסיבות, מוגדרים היטב ומחוברים למטרה. כך הנזיר משלים את מוסריותו. הנזיר נמנע מלפגוע בזרעים ובצמחים. הוא אוכל רק פעם ביום ונמנע מלאכול בלילה ובזמנים לא נאותים. הוא נמנע מצפייה ... מדידה מזייפים, מלקיחת שוחד ושחיתות, מעשי תרמית והונאה, מפציעה, הריגה, אסירה, מעשי שוד וביזת מזון. כך הנזיר משלים את מוסריותו.

... שעל האדם למלא, מטרתן היא להגיע לטוב העליון. כאשר הכוונה בטוב עליון היא כפולה: גם למה שאנו נכנה עשייה מוסרית יום יומית, כלומר הפעולות המוסריות שיש לעשות ביום יום, וגם להכרה המיסטית של השחרור, שהיא בסופו של דבר הטוב העליון. חובות אלו שמובילות לטוב ... הטקסטים הקדושים. חשוב לזכור כי אין כאן אל שחיבר את הטקסטים האלה, אלא מדובר בצלילים נצחיים. מכאן שגם החוקיות המוסרית של האדם וגם היכולת להגיע לשחרור אינן תלויות באל כלשהו. במקום להיות תלויות באל חיצוני, החוקיות המוסרית והיכולת להגיע לשחרור נובעות מהחוקיות הקוסמית שאנו חיים בה. מכיוון שמדובר כאן על חוקיות שמכוננת גם את ההתנהגות המוסרית ביום יום וגם את הדרך להשתחרר מעולם התופעות, אז גם החובות שעל האדם לבצע הן בכל הרמות של הקיום. ...