... משפטית או חברתית), כולל האמונה הכללית שהדת בסופו של דבר לא מחליטה החלטות פוליטיות. אף על פי כן, ההשקפות המוסריות שנובעות ממסורות דתיות עדיין חשובות מבחינה פוליטית בחלק מהארצות הללו, כמו קנדה, צרפת, טורקיה וארצות הברית. בחלק מהן, התייחסויות ... האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר הכריז על החילון המתמשך כבעיה מרכזית בחברה המודרנית, ושם לו למטרה בכהונתו למנוע חילוניות ורלטיביזם מוסרי. למרות שהמטרה של מדינה חילונית הוא להיות ניטראלית בענייני דת, חלק טוענים כי היא מדכאת חלקים מסוימים בדת. ולמראית ...

פילוסופיה - מטא אתיקה - מבוא בפילוסופיה, מטא - אתיקה היא אחד משלושת הענפים של הפילוסופיה של המוסר - זה החותר להבין את טבעם של תכונות, אמירות, השקפות ושיפוטים מוסריים. משמעות השם היא מעבר לאתיקה ביוונית. המטא - אתיקה קיבלה תשומת - לב נכבדה מהפילוסופים האקדמיים בעשורים האחרונים. מקובל באקדמיה לחלק את הפילוסופיה של המוסר לשלושה ענפים כאשר השניים האחרים הם: אתיקה תיאורית, או השוואתית, הבוחנת פסיכולוגית, סוציולוגית ואנתרופולוגית את ההשקפות המוסריות בחברות שונות, באזורים שונים ולאורך ההיסטוריה. זאת, מבלי להתחייב להשקפה זו או אחרת, בדומה למטא - אתיקה. אתיקה פרסקריפטיבית, או נורמטיבית, המתחלקת לשני תת - תחומים: האתיקה היישומית, העוסקת בשיפוטים מוסריים של השכל הישר (שיפוטים מוסריים מסדר ראשון), התאוריות המוסריות, העוסקות בשיפוטים מוסריים מסדר שני, דהיינו, הצדקות וכללים לשיפוטים מוסריים מסדר ראשון. בעוד האתיקה הפרסקריפטיבית מתייחסת לשאלות אילו דברים הם טובים ואילו הם רעים, מוסרית? ומה עלי לעשות?, ובכך מאמצת שיפוטים מוסריים אחדים ודוחה אחרים, המטא - אתיקה נסובה סביב השאלה מהו הטוב המוסרי?, בחותרה להבין את טבעם של שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות. שאלות מטא - אתיות להלן מספר דוגמאות לשאלות מטא - אתיות: מה משמעות האמירה שמשהו טוב? כיצד, אם בכלל, אנו יודעים מה נאה ומה מגונה? כיצד השקפות מוסריות מניעות אותנו לפעולה? האם ישנם ערכים מוחלטים או אובייקטיביים? מנין נובעים ערכינו? תאוריות מטא - אתיות תאוריה מטא - אתית, בניגוד לתאוריות מוסריות פרסקריפטיביות, איננה כוללת שיפוטים מוסריים כלשהם. תשובה לאחת מחמש השאלות דלעיל לא תהווה כשלעצמה טענה מוסרית. התאוריות המטא - אתיות העיקריות נחלקות בדרך - כלל לתאוריות ריאליסטיות ואנטי - ריאליסטיות, על אף העובדה שתאוריות מסוימות, דוגמת הקוגניטיביזם, לא משתלבות בחלוקה זו כלל: ריאליזם מוסרי ריאליזם מוסרי משמעו שישנם ערכים אובייקטיביים. ריאליסטים מאמינים שטענות מוסריות כמוהן כטענות עובדתיות - הן או נכונות או שגויות, אמיתותן או שקריותן אינן תלויות באמונותינו, ברגשותינו או בהשקפותינו האחרות על מושאי השיפוט המוסרי. גישה זו משלבת קוגניטיביזם ביחס לשיפוטים מוסריים (קרי, שהם מצבים - שכליים של אמונה, המתארים את המציאות), עמדה בשאלת קיום עובדות מוסריות (והיא שהן אכן קיימות) והשקפה ביחס לטבען של עובדות מוסריות (והיא שהן אובייקטיביות ובלתי - תלויות בידיעתנו אותן). ריאליזם מוסרי מופיע בשתי גרסאות: אינטואיציוניזם מוסרי ונון - נטורליזם מוסרי, משמעם שישנן תכונות מוסריות אובייקטיביות שאין לצמצמן (דוגמת תכונת הטוב), ושיש לנו לפעמים מודעות אינטואיטיבית לתכונות מוסריות או לאמיתות מוסריות. נטורליזם מוסרי, משמעו שישנן תכונות מוסריות אובייקטיביות, אבל תכונות אלה ניתנות לצמצום לתכונות א - מוסריות לגמרי. רוב הנטורליסטים המוסריים מאמינים שיש לנו ידע אמפירי של אמיתות מוסריות, ויש הטוענים שידע מוסרי יכול להירכש באותם האופנים בהם נרכש ידע מדעי. אנטי - ריאליזם מוסרי אנטי - ריאליזם מוסרי אומר שאין ערכים אובייקטיביים. השקפה זו מופיעה בשלוש גרסאות: סובייקטיביזם מוסרי, האומר שטענות מוסריות נעשות נכונות או שגויות בהתאם לגישות ו/או האמונות של המתבונן. ישנן מספר גרסאות שונות לסובייקטיביזם, הכוללות: רלטיביזם מוסרי (השווה ... רגשות. כך, רצח זה רע משמעו משהו כמו בוז לרצח!. פרסקרפטיביזם, מוגן על ידי ר. מ. הייר, האומר שטענות מוסריות פועלות כציוויים. כך, רצח זה רע משמעו משהו כמו אל תרצח!. קוואזי - ריאליזם, המוגן על ידי סיימון בלקבורן, אומר שטענות מוסריות מתנהגות לשונית כטענות עובדתיות ואפשר לכנותן נכונות או שגויות, אף אם אין כל עובדות מוסריות שהן יכולות להתייחס אליהן. תאוריית השגיאה, האומרת שמשפטים מוסריים שגויים בדרך - כלל. תאורטיקני שגיאה מאמינים שאין ערכים אובייקטיביים, ...

... מוקדמים, חשוב וקריטי ללמד ילדים כיצד לחזק את עקרון המציאות שלהם. ניתן לעשות זאת על ידי סיפור מעשיות שלקחיהן מוסריים.

... שנקלעו לתוכו ואי יכולת לתת לו פשר, התמוטטות האמונה באל שזנח את מאמיניו, פעילות הישרדותית שלא לפי אמות המידה המוסריות של הניצולים, כמו למשל נטישת קרובים לגורלם. ניצולי השואה מתאפיינים בזעזוע רוחני גדול שעברו, בתחושה שהיו בפלנטה אחרת שאין ...

... כי הירח אכן נמצא שם. מערכת הערכים הטאואיסטית ישנה נטייה להציג את הטאואיזם כמערכת אמונות נייטרלית שאינה נוקטת עמדה מוסרית או ערכית. אולם עיון בכתבים הטאואיסטים מגלה כי הדבר אינו נכון. בטאואיזם קיימת מערכת ערכים ברורה. כך למשל שלושת ...

... בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות - הברית הוא הגרסה הרביעית של ...

... על פי חוקי הפיזיקה את אותה תכלית שמייחסים לפארק ציבורי, בריכה עירונית או התנודות במניות הבורסה. הניתן למצוא פשר מוסרי לרעידת אדמה שהרסה את ביתנו, ולייחס בשל כך לעצמנו חטא? הנטייה לייחס תכלית לכל דבר שקורה סביבנו היא שיצרה ... מפני הסוררים ומעודדים את הצדיקים. טיעון הפחד: טיעון זה מבוסס על כך שכוהני דת מעודדים את יראת השמיים כבסיס למוסריות, אתיאיסטים שוללים טענות אלו וטוענים כי פחד הוא דרך קלה לתעתע בהמונים, והמוסריות אינה צריכה לנבוע מהדת או מדברים שליליים כמו פחד. הטיעון הסוציולוגי: הדת בכלל ואלוהים בפרט ממלאים פונקציות חשובות בחברה ... בדרך כלל אלוהים. הברון דהולבאך היה המנסח הראשון של טענות האתיאיזם, הוא טען כי העולם נוצר ללא התערבות אלוהית, המוסריות הדתית מעוותת, והפחד גורם לילדים להאמין באלוהים. ספריו נשרפו בפומבי על ידי הכנסייה. - אתיאיזם טיעונים התלויים בהגדרות מסוימות ... קורבן להתנכלות, חרם ואפליה כנגדם. ישנם אנשים המחזיקים בדעות דתיות הסבורים כי מי שאינם מאמינים באלוהים הם בלתי - מוסריים או בלתי אמינים - לפחות בכל הנוגע לחברותם בקהילה. בפי חזל מכונה האתאיסט כופר בעיקר. דתות אחרות מוקיעות בדרכים ... עצם קיומה של ההנחה ממש. הן מבקרות אותו בשלושה נושאים עיקריים: מהות האתאיזם, כלומר הטענה עצמה שאין אלוהים, נגזרות מוסריות שלו, והשלכותיו על האתאיסט. ביקורת על הטענה שאין אלוהים הביקורת העיקרית היא על דחיית האתאיזם את קיום האלוהות, שלטענת ... לא - נוצרים (כגון יהודים, מוסלמים, ואף אנשים שאינם דתיים) שעמדותיהם בנושא התגמול דומות, יעשו שימוש בטיעון זה. נגזרות מוסריות אתיאיסטים מואשמים לעתים בהיעדר מוסר או במוסריות פחותה מזו של תאיסטים. מבקרים טוענים שללא אמונה באלוהים, לאתיאיסטים אין דרך קבועה לבסס עליה את המוסר שלהם. לטענתם, הם יכולים לקבוע לעצמם אמות מידה מוסריות על פי דעתם, באופן שעלול להתנגד עם מוסר אמיתי. טיעון זה זוכה בעצמו לביקורת: יש טוענים שקיים בסיס רציונלי מאחורי מערכות המוסר האנושיות, ושהתפתחות אמות מידה מוסריות אוניברסליות בתרבויות שונות (לדוגמה, כמעט כל תרבות אוסרת לרצוח) היא עדות לכך. לפי טענה אחרת, ללא אל המשגיח על המתרחש בעולם, גומל למוסריים ומעניש את החוטאים, לאתיאיסטים אין סיבה או יש פחות סיבות להיות מוסריים, והם ייטו או יעדיפו לפגוע באחרים למען רווחתם האישית כאשר אינם חשים שהם עלולים להיתפס. גון לוק טען דברים ... האמת. אתאיזם 2.0 הסופר האתאיסט אלן דה בוטון מגנה את האתיאיזם הקלאסי ומציגו כמונע מהאדם להחכים מבחינה אתית / מוסרית, חברתית ואפילו רוחנית. הוא גורס שאתאיזם קלאסי חוצץ בין אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש ...

... זה לרדת מטה באמצעות טעינת הגוף והתודעה שלנו במישהו בעל גוף ותודעה ברמה פחות טובה - חולנית - או מוסרית נחותה - ואו חייתית כמו שביהדות נהוג לעשות הכשר לחיה ולהוציא את כל דמה מהבשר - כדי שהדם - ... האם אני מוכן להתמיר את האינפורמציה האנרגיה שלי אם האדם הזה - אם הוא קצת חולה - או במרה מוסרית ירודה - או מריח לא טוב מאיסורים בגוף מה שמראה על מצב מחלה סמוי - כולל ריחות מוזרים באברי ...

... כוח סובלנותו גדול כצבא רב עוצמה - אותו אני מכנה ברהמין. 400 מי שחופשי מכעס והשתוקקות מסור לתרגול הרוחני והמוסרי בעל שליטה עצמית ונושא את גופו האחרון - אותו אני מכנה ברהמין. 401 כמו טיפת מים על עלה לוטוס ...

... להניח שנפל כתוצאה מהכוחות החזקים של הסערה (שנצפים בנסיון), לעומת זאת, מיותר יהיה להניח שחייזרים מעופפים גרמו לנפילתו. אתיקה ומוסר אתיקה סובייקטיבית המונח אתיקה סובייקטיבית מורכב משתי גישות עיקריות. לפי הגישה הקוגניטבית, אמיתותם ותקפותם של שיפוטים מוסריים יהיו תלויים בערכים, עמדות, רגשות ו\או אמונות של הפרט. הפילוסוף הסקוטי דיוויד יום, שהיה דמות מפתח בהתפתחות הגישה הקוגניטיבית, סבר כי תקפותה של תכונה מוסרית אצל פרט, תתקיים כאשר זו תעורר רגש של הזדהות ו\או קבלה אצל הזולת, וזאת תוך כדי תהליך מיודע, הגיוני ואנושי. כמו כן, האמין יום כי הרגש הוא שמצוי ביסוד השיפוטים המוסריים של האדם ומהווה את המניע לפעולה המוסרית. ויליאם גיימס, פילוסוף אמריקני חשוב, טען שסיום כלשהו, הוא טוב לאותו אדם למשל, אם זה היה רצונו. לפי הגישות הלא - קוגניטיביות של אתיקה סובייקטיבית - כמו אמוטיביזם (Emotivism) ואקספרסיביזם (Expressivism) - שיפוטים והצהרות מוסריות אינן יכולות להיות נכונות או לא - נכונות. פילוסוף שעסק בין היתר בסוגיות אלו הוא אלפרד גולס אייר - ... שפה, אמת ולוגיקה (1936) ו - בעיית הידע (1956). אתיקה אובייקטיבית לפי אסכולה זו, אמיתותם ותקפותם של שיפוטים והצהרות מוסריות יהיו בלתי - תלויים באמונות או רגשות של אדם או קבוצה מסוימת. טענה זו מובילה לגישה שבה הנחות מוסריות מקבילות להנחות מדעיות כמו בכימיה, ביולוגיה או היסטוריה. הן מתארות (או נכשלות לתאר) - תוך כדי גישה בלתי - תלויה קוגניטיבית - מודל לשיפוט מוסרי. ישנן גישות שונות לאתיקה אובייקטיבית, ביניהן מוסר דתי, האינטואציה האפלטונית וגישת עמנואל קאנט למוסר - הציווי הקטגורי.