... כל אמצעי הזהות שלי, חותם, פתיל ומטה, זה באמת מוגזם. לא, לא שלא נהניתי, אפילו מאוד. אבל, על פניו של חברי חירה, איש עדלמי ראיתי
חיוך מסתורי של הבנה. לא, שאלתי. בידו הפקדתי את גדי העזים שהבטחתי לאישה הזרה: וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה (בראשית לח, כ). הוא חזר וסיפר לי, תוך כדי
חיוך שובב בעיניו: לא מצאתיה. וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה (בראשית לח, כב). זהו הסתבכתי, הכל בגלל היצר. כעת אין ברירה, צריך להבליג: ...