... מזהים בבירור וקוראים לו גסיסה, אנו יודעים להגדיר את תקופת הגסיסה מתוך אבחנה רפואית גרידא, ובדרך כלל לא נרשמת טעות סטיה משמעותית באבחנה מעין זו... אנו מדייקים. ובכן, ומכיון ואין לנו קשר מודע לתוכן המסר הזה, האדם מתחיל להתנתק ... ונתנה לאדם הטפיל על החיים עד 120 שנות גסיסה, ולמיותר לציין שבדומה לנו - גם באבחנתה ובדכ לא נרשמה טעות סטיה משמעותית, היא דייקה. את כל זאת ציינתי בשביל לעמוד על חשיבות המסר שהמדריך מבקש לשלוח בתדר אישי לכל ...

... 2. אם זה כך, אם אפילו הכאב האינסופי שלך הוא מסוג הכאבים שלבסוף עוברים, אז ההחלטה שלך להתאבד היא טעות איומה. יכול להיות שאתה, בעצם, פראייר, אפילו מלך הפראיירים, פראייר של המוות שמרמה אותך. בא נחשוב רגע, מה היה ... רצה הגורל וניסיונם זה לא יצא אל הפועל, וכעבור זמן מה הם גילו שהדבר שבגללו הם רצו להתאבד היה טעות איומה. אתה תוכל לדבר עם אנשים כאלה וחלק מהדוגמאות אתה מכיר או לפחות שמעת את שמותיהם: דודו טופז, ירדנה ... את המשפט הזה, ואתה יודע שאת המילים האיומות האלה יאמרו גם הוריך, ובמלוא הכוונה, אם חס וחלילה תעשה את הטעות הזאת. בקטע זה ובבאים אחריו אנחנו מנסים לפרוץ אל המנהרה האטומה בה מצוי המתאבד. כמו המטפל הקונוונציונאלי בסיטואציה הטיפולית ...

... אנחנו יוצרים לעצמנו מטרות כדי להינות מהדרך אליהן. ואפשר תמיד לנוע קדימה בדברים האלה כי גם אם בדרך עושים טעות אז זאת הייתה טעות מתוך הבנה של אותו הרגע ובזכות הטעות נדע ללכת בדרך אחרת ונדע שהדרך הזאת לא מובילה ומשם נתקדם אל המקום נכון ביותר מהמקום הנכון ביותר. כי ...

... לחיות המחמד שלהם, בדרך שמאנישה אותם. אנשים תופסים ומפרשים התנהגויות חייתיות כמו היו אנושיות. לכן באילוף וביות חיות מתרחשות טעויות נפוצות, תקשורתיות באופיין. לחיות פסיכולוגיה משלה, תרבות ותקשורת שונה. באופן דומה, הילד הוא אחר, ואינו מבוגר נמוך כזה שיכול ... אפילו אצל מחנכים ואנשי מקצוע. אותו גורם מתבטא בתהליכי מטמורפוזה של החוויות החושיות, התפיסה, העיבוד הקוגניטיבי וההתנהגות. מכאן מאותה טעות, נובע גם הרצון הנפוץ לתקשורת שוויונית, מכבדת, בגובה העיניים עם ילדים. כאילו עלינו לתרגל עם ילדים את כללי החיים הדמוקרטיים, התבוניים, לפיהם נרצה שיחיו בבגרותם. אלה טעויות שכיחות בשני התחומים. לכבד את האחר - ויהא זה ילד, בן תרבות אחרת, חיה או בן אנוש, משמעו לנסות ... וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, הרגשית של ההורה. אני שומעת לעיתים תכופות הורים אומרים: הם לא שומעים אותי בכלל. זו טעות. הילדים שומעים היטב - שומעים את הסתירות בין אמירותינו לבין התנהלותנו. בין העמדה המוצהרת שלנו, לזו הלא מודעת אפילו ...

... לראות היטב את המציאות, וככל שהמשטח שאשיג גדול יותר, כך אטיב לראות את המציאות. חדי ראיה לבטח שמו לב לטעות אופטית מכוונת שהשתלתי בחומר הדמיוני שלעיל ובכוונה תחילה. כלומר אני משתמש בטעות האופטית הזאת כתחנה בין יתר התחנות שאני צריך לעבור אותן איתכם בשביל להעמיק אל הליבה... ובשביל להציג את הטעות האופטית הזאת עלינו לחזור אל הכוכב שהבחנתי מהחלון בהתפוצצותו ושיגרתי בעקבות זאת הודעה לעיתונות בזה הלשון: זה עתה הייתי ... או אז נראה בו ברגע מה קורה בחלק ניכר מהיקום והכוכבים שבתוכם גם אלכס שלי. עד כאן אין שום טעות אופטית - יש רק דמיון הוגן. באותה ההזדמנות, ציינתי בהמשך, אוכל לראות גם כמה מליוני שנים קדימה עפ טבלת ... סיכמתי, כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... על פניו, גם הסיכום נראה כשר למהדרין - ולא הוא, כי כאן מסתתרת הטעות האופטית. בוא נקרא לכוכב שהתווסף לשולי המשטח ירון. ירון שהופיע במשטח השני הגדול מהראשון, הוסיף לתמונה הקוסמית עוד כשלוש ... לראות עוד כשלוש מליון שנים קדימה... אומנם וכאשר העפתי מבט בירון הרחוק ראיתי שש מליון שנים קדימה, אבל, וכאן הטעות, וכאשר העפתי בו בזמן מבט באלכס הקרוב - לא ראיתי בתוכו מופעים שאמורים להתרחש שש מליון שנים קדימה אלא ... נותר בעיניו. ירון לא עזר לי בשביל לראות תמונה כלל עולמית הרחוקה ממציאותי בשש מליון שנה. עד כאן הבארת הטעות האופטית שהושתלה ביוזמתי, ואני חוזר בי כאן ומיד, אומנם השתלתי ביוזמתי טעות אופטית אך לא זו היתה הטעות. וגם זאת היתה עוד תחנה הכרחית בדרך אל הליבה... ובעצם, הטעות האופטית המדומה שהצבעתי עליה לעיל עשויה לסלול לנו את הדרך אל הטעות האמיתית שנעמוד ונצביע עליה להלן. מיד איפוא נחתור ביחד אל הטעות האופטית האמיתית ונתקן אגב זאת את המדומה. עלי לחזור אל פרק המקורות שעמלתי עליו בפרוטרוט לעיל. במקורות שלנו ישנן ...

המפתח להצלחה בחיים האישיים והבן אישיים כולנו יודעים שאדם וחוה עשו טעות חמורה בגן - עדן. אך האם הטעות המהותית שלהם הייתה האכילה מעץ הדעת? מסתבר שלא. אם נביט בפסוקים (בראשית ג ח - יג), נגלה דבר עמוק ... לנקוט בדרך של שיחה, כשהוא שואל בדרך עדינה ולא מאיימת: אייכה? , איפה אתה? הוא נותן לאדם הזדמנות להודות בטעות שעשה, ולהביע חרטה על מעשיו. במקום לנצל את ההזדמנות להודות בטעות ולשוב בתשובה, האדם מתחבא ומאשים את אשתו בכל. חוה מעבירה את האחריות לנחש. וחוזר חלילה כשכל אחד טוען שלא עשה שום טעות! ... וזו הייתה הטעות החמורה ביותר שלהם! אלוקים יודע שאיננו מושלמים. הרי הוא זה שברא אותנו כך! אך הוא בהחלט מצפה מאתנו לקחת אחריות על מעשינו ולהודות בטעויות שאנו עושים. משום שאם לא ננהג כך, לא קיימת כל תקווה לתקן את דרכינו בעתיד. את המסר הזה ניתן ... אל תדחקו אותו לפינה. המעשה של לקיחת העוגיות כבר נעשה, כעת השאלה היחידה שנותרה היא, כיצד יתמודד הילד עם הטעות שעשה. נסו לומר לו כבדרך אגב: הי, מה קורה עם העוגיות? . אמירה כזאת נותנת לו הזדמנות להודות באמת, מבלי שירגיש מאוים. מדוע כל כך הרבה אנשים מתקשים להודות בטעויות שלהם? סיבה אפשרית אחת היא, שללא עקרונות מוחלטים של טוב ורע, אין מה שיחייב אותם להודות במעשיהם. העיתון הגדול ... החברה הנאורה של ימינו עושה הכל בכדי להסיר לחלוטין את מושג האשמה מהלקסיקון שלנו. הרבה יותר קל לתרץ את הטעויות שלנו בהסברים מלאי היגיון. תחושת האשמה איננה נחשבת טובה לבריאותינו, ולכן מציעים לנו - תדחיקו את זה! . ההדחקה ... מכחישים את המובן מאליו. אנחנו מצטיינים במתן הסברים הגיוניים. אך אדם שמצליח במאמץ רב להוציא מעצמו את האמת המכאיבה: טעיתי, חטאתי, מבצע בכך מעשה גדול ומשמעותי. השיעור הזה חשוב במיוחד כשמתקרבים לימים הנוראים, תקופה בה אנו נדרשים לעמוד מול ... לא חטאתי (ירמיהו ב לה). אם נשכיל להשתמש בכלים שמלמדת אותנו פרשת השבוע, נוכל להפסיק להתכחש ולהתחיל להתמודד עם הטעויות שלנו ורק כך נוכל להגיע לצמיחה והתקדמות.

... ומה שהוא לא רוצה זה רע? לפעמים האדם עצמו ולפעמים האנשים סביבו. ואולי זה ההיפך? יש מצבים דווקא שאדם טועה בדרך הוא מגלה שהדרך שהוא עשה לא מובילה למטרה ומנסה דרך אחרת ושוב מנסה דרך אחרת, עד שהוא מגיע ... לא הגיע למטרה הוא מגלה במה הוא טעה ואיך הוא יכול במציאות להגיע אל הדרך להשיג את הדבר הזה. מטעויות אפשר להתקדם בחיים, מכל דבר אפשר להתקדם בחיים, אין הבדל בין טעות ללא טעות. כל דרך שאדם יבחר בה היא טובה באותה מידה. אדם מחפש משהו להיאחז בו והדבר הכי טוב להיאחז בו ...

... כי בכל מקרה נגיע לאן שנצטרך להגיע. מחשבה קצת פטלית אבל נכונה כל כך. אנחנו עושים כל כך הרבה טעויות בדרך, כי אחרת איך נלמד ואיך נדע שאנחנו חיים? כל החיים האלה הם טעות חיובית ככל שאפשר להגדיר טעות כחיובית! כולם רוצים הכל אבל מה הם עושים בשביל זה? אנשים לא עוצרים לרגע לחשוב מה היה אילו המצב ...

... החיצוני, ואדם יגיד אני מעדיף עושר חיצוני מאשר להיות עני. ויתכן שיש כסף לאדם או אין לו, אבל זו טעות ושקר לחשוב שיש קשר בין העושר לאושר. כמו ילד שישן בשקט, הוא עם כמות משאבים מוגבלת, כמות שכל מוגבלת, ... אין לו הבנה בזה, רק שהוא גדל מסבירים לו. ושקט נפשי הוא לא אמור להיות תלוי בשום דבר, וזו טעות חמורה לחשוב שיש איזה קשר בין עושר וכסף לאושר, ועל האדם להיות אמיתי עד הסוף עם עצמו ולברר את ...

... המזל הוא שחרר אותנו די מהר יחסית, מהמצוקה הקולקטיבית המתוכננת מראש. שלוש המלים החשובות ביותר בנישואין הן אני מצטער, טעיתי. הרבה ראשים הנהנו. קחו גם את הראש שלי בחשבון. הוא פגע בנקודה הנכונה. להודות בטעות על פי דר מאיר ויקלר, אין ביטוי בודד שיכול לרומם ולטפח מערכת יחסים יותר מהיכולת להודות על טעות. לא משנה באיזה סוג קשר מדובר - בן זוג, קולגה, אח, מעסיק, חבר, אולי אפילו הורה - הודאה בכך שטעית יכולה להוסיף מימד בלתי ניתן לשיעור לקשר שלכם. זה מרענן, כנה, מנחם ולעיתים קרובות גם בלתי צפוי. ובכל זאת, הודאה על טעות, במעשה או במחשבה, היא ככל הנראה בין המשימות הקשות ביותר שעמן עלינו להתמודד. אבל, מדוע? למה רובנו כל כך נעולים על להיות צודקים תמיד? האם האגו שלנו כל כך עדין שהוא לא יכול לסבול אפילו הודאה מקרית בטעות? ככל הנראה... כן. האגו שלנו באמת עדין, שברירי, דקיק ורופף. אנחנו כל כך מפחדים מכל ביטוי של חולשה שמערכת ... אופס... באמת פישלתי! למעשה, המבנה ההגנתי שלנו כל כך מורכב, שכאשר אנחנו מתעמתים עם המחשבה המדכאת של הצורך להכיר בטעויות או במעידות שלנו, אנחנו גולשים לעיתים קרובות לתוך הכחשה, כדי להימלט מהגילוי המאיים שאנחנו לא מושלמים. מנגנון ההגנה המשומן ... לך צלצול! תופשים את הרעיון? זה כאילו כל תחושת העצמיות שלנו - שיווי המשקל הרגשי - תלויה בעצם בלא לטעות אף פעם בשום דבר. יותר מזה, לעיתים קרובות, בסוף אנחנו משכנעים גם את עצמנו שהשקרים שלנו אמיתיים או שהתירוצים שלנו מוצדקים. עד כדי כך, כל כך הרבה מאיתנו, לא יכולים לסבול להודות בחוסר שלמות או בטעויות. התנגדות אוניברסאלית ההתנגדות הגורפת להכיר בטעויות שלנו הופכת להיות בלתי מובנת אפילו יותר, אם ניקח בחשבון את זה שכולנו התנסינו במקרה הנדיר הזה, שבו איזושהי נשמה איתנה באופן מפתיע, קמה ופשוט אומרת, אני מצטער, טעיתי. כמו ספורטאי, שמרואיין בלי רחמים, לאחר המשחק, בחדר ההלבשה של הקבוצה המפסידה, וממלמל באיפוק לתוך תריסר מיקרופונים ומליון בתים: ... היא מחדירה בנו את ההכרה שלא רק שההודאה באשמה שלנו ראויה לשבח, אלא שהיא גם מרפאת. אנחנו מתרגלים להכיר בשגיאות שלנו בכך שאנחנו מזכירים אותן בתפילותינו מידי יום. והיום הקדוש ביותר בשנה, יום כיפור, מיוחד ביכולת שלנו להודות בכנות ... את זה. פעם ביום. אולי במשך שבועיים או משהו כזה. קחו נשימה עמוקה, תעצמו את העיניים ותלחשו: אני מצטער, טעיתי. ואז תפתחו את העיניים ותיהנו מחיוכי ההפתעה שסביבכם (לכל הפחות נסו את זה מול המראה כשאין אף אחד בסביבה). ...