התחלה חדשה - אין צורך בהאשמות שווא... שלו נצבעים בצבעים צבעוניים כפי שהמשורר משליך את מצב רוחו על הנוף. והאדם כאשר קורים לו דברים טובים בטבעו הוא חושב שהכל צבעוני ופורח ולפעמים כאשר האדם טועה הוא מתבלבל וחושב שהכל בצבעים אפורים ודהויים אבל אפשר לחשוב אחרת, שהאדם נפל מחוסר הבנה נכונה של הדברים כי זו הייתה ההבנה של אותו הרגע ולא יכלה ... הוא יודע שהוא תמיד הכי טוב מכל הבחינות בפנימיות שלו. והדברים החיצוניים הם יצירות שהוא יוצר ונותן להם מתוך הפנימיות את המשמעות. ולא משנה כמה פעמים האדם טועה, האדם יודע שהוא שלם עם עצמו, והוא מקבל את עצמו ללא תנאים, ואוהב את עצמו ללא תנאים ומקבל את המציאות ללא תנאים. זהו כלל חשוב לכל החיים. והכי חשוב שהאדם יהיה אמיתי עם עצמו. כאשר האדם לפעמים עושה טעויות, הוא נוטה להאשים את ההחלטות של העבר שלו, אבל גם ההחלטה להאשים את עצמו היא לא אובייקטיבית, כי הוא חשב באותו הרגע דברים מסויימים, וזו ... מסויימות שלא היו נכונות די צורכן ועל אחרות הוא בכלל פוסח - זה לא אובייקטיבי בעליל. מעניין שהוא לא מאשים את עצמו מה היה בגן, מה היה כשהיה עולל איזה טעויות עולל ובבית הספר, שאיחר לביהס, הוא לא מאשים את עצמו כי זו הייתה ההבנה של אותו הרגע. ומעניין איך הכל השתנה כאשר האדם מוציא את האמת מפרופורציות, ובאירועים אחרים הוא פתאום נזכר שיש פתאום טעויות שאי אפשר לסלוח והטעות ככ חמורה וקשה שצריך ממש להרגיש רע, ואין הכוונה לדברים קשים באמת אלא, הכוונה לדברים שהאדם עשה ופשוט מאוד לא הבין להתנהג אחרת. פשוט מאוד כאשר ... הנכונות האדם מתייחס לתוצאה שהוא מעוניין להסתכל עליה ושם את האובייקטיביות הצידה ומשתמש ברגש. ולפי ההבנה של אותו הרגע, גם אותה הבנה היא לא שונה מאותה טעות בגן, או בהיותו עולל ששפך את השוקו הקר על המיטה או, שאיחר לביהס כל וכן, בגיל שהיה נער הכל אותו דבר כי הכל נבע מאותה הבנה של אותו הרגע. ולכן, ... כי כל הזמן יש הבנה חדשה וברורה יותר על החיים. כי האדם כעת לא יכול לעשות אחרת ממה שהוא מבין כרגע וזו ההבנה שלו כרגע. וכאשר האדם יודע לסלוח לעצמו על טעויות אז הוא מקבל את עצמו ללא תנאים ומקבל את עצמו וכן, מקבל את המציאות ללא תנאים כלשהם וחי את החיים שלו טוב יותר. ...