טאואיזם - דאואיזם - מבוא טאואיזם (או דאואיזם) היא פילוסופיה או דת הנחשבת לאחת משלוש מערכות האמונה הסיניות העיקריות יחד עם הבודהיזם והקונפוציאניזם. הפילוסופיה הטאיסטית עברה תמורות רבות מאז היווסדה ועקב כך נוצרו זרמים טאואיסטים שונים שכל אחד מהם מתאים לגרסה של הטאואיזם בתקופה אחרת. הזרמים בתוך הטאואיזם שונים זה מזה במידה רבה, בעיקר מבחינת יחסם למושגי פולחן אלוהות ומיסטיקה. מצד שני, מספר יסודות בסיסיים מופעים בכל הזרמים השונים ובהם ההתייחסות לשני הכוחות המשפיעים ביקום, יאנג ויין והמונח ווי וו ווי שניתן לתרגם כעשייה ללא פעולה. המחקר מזהה את הפילוסוף לאו דזה כמייסד הדאואיזם. המילה טאואיזם נגזרת מהמילה הסינית דאו (במערב נהוג לבטאה טאו) שמשמעותה בשפה יום יומית היא דרך, בכל המשמעויות שיש למילה זו בעברית, אבל בכתבים טאואיסטים כמעט ולא מופיע מושג הטאו כדבר בפני עצמו, אלא כחלק מצרוף המתייחס למושג כלשהו (כמו למשל טיאן זהי טאו - מושג שמשמעותו היא הדרך המציאותית או הדרך הטבעית), וזאת משום שהטאו עצמו במובן של מושאה העיקרי של האמונה הטאואיסטית איננו משהו אלא מושג מופשט וחסר תיאור לחלוטין. הטאואיזם מעודד מתן פרשנות אישית לאופן שבו יש ליישם את עקרונותיו בפועל ולכן הוא אינו מציג קודקס מצוות. תחת זאת הוא מציג מערכת של התנהגויות ראויות שהצדקתן נובע מאבחנות לגבי אופן פעולתו של הטאו ביקום. הטאואיזם מתרכז בתיאור אופן הפעולה הזה, הצורות השונות שבהן הוא מתבטא בעולם והמסקנות הנובעות מכך לגבי ההתנהגות האנושית הראויה. מסקנות אלו מהוות בסיס עיקרי של דיסציפלינות שונות שמקורן בסין, כמו למשל הרפואה הסינית ואמנויות הלחימה הרכות (בעיקר טאי צי וחלק מסגנונות הקונג פו). מהות הדאו הדאואיזם מלא באלמנטים העשויים להראות לאדם המערבי כפרדוקסים, והראשון שבהם הוא שהדאו עצמו - מושא האמונה הדאואיסטית - אינו זוכה להגדרה כלשהי. אנו רגילים מדתות ומערכות אמונה אחרות, שאפילו אם מושאי האמונה שלהם הם מופשטים (כמו למשל האל האחד ביהדות) הרי שמערכת האמונה מגדירה ומתארת את מושאיה הראשיים לפחות על ידי ייחוס להם של תכונות או תפקידים כלשהם. בדאואיזם אין זה כך. הדאו אינו מוגדר, אינו בעל תכונות כלשהן ואפילו עצם כינויו בשם דאו חוטא במידה מסוימת לאמת ונעשה מתוך ההכרח לקרוא לו בשם כלשהו. החכמים הדאואיסטים הקדמונים האמינו שקיימים דברים רבים שאנו מקבלים את קיומם מבלי שנוכל להגדיר אותם, כמו למשל אהבה או סבל. דברים אלו שהם בבחינת אין (וו), מיוצגים בדאואיזם על ידי סמל האדמה (די), כאשר הדברים שהם בבחינת יש (יו), כלומר אלו שניתן לחוש בקיומם ולהגדירם מיוצגים על ידי סמל השמיים (טיין). אבל הדאו עצמו אינו אפילו בבחינת אין שכן ... את עיקרון הפעולה האחד שממנו נובע קיומם של כל הדברים, היש - ים והאין - ים גם יחד. מכיוון שאפילו אמירה זו אינה הגדרה של הדאו, הדאואיסט אינו נדרש להוכחה כלשהי לנכונותה (כלומר להוכחה לכך שיש בכלל עיקרון אחד כזה). במילים אחרות, על פי הדאואיזם עצמו אין כל דרך להוכיח אם נכון להאמין בדאו או לא. אחת הדרכים להסביר את הפרדוקס הזה היא לומר כי הדאואיזם הוא כמו אצבע המצביעה על הירח. במקום לתהות על מהותה של האצבע, יש להביט לכיוון שאליו היא מצביעה ולהיווכח כי הירח אכן נמצא שם. מערכת הערכים הטאואיסטית ישנה נטייה להציג את הטאואיזם כמערכת אמונות נייטרלית שאינה נוקטת עמדה מוסרית או ערכית. אולם עיון בכתבים הטאואיסטים מגלה כי הדבר אינו נכון. בטאואיזם קיימת מערכת ערכים ברורה. כך למשל שלושת האוצרות הטאואיסטים (חמלה, מתינות וענווה) מוצגים בפירוש כערכים ראויים, בעוד שווכחנות או קיצוניות מוצגים כבלתי ראויים. ייתכן שהטעות לגבי הנייטרליות של הטאואיזם כביכול נובעת מהעובדה שכל קיצוניות נחשבת בטאואיזם כבלתי רצויה. מסיבה זו נכתב בתחילת הפרק השני של הטאו - טה - צינג שכאשר כולם מסכימים מה הוא טוב, זה רע. הכוונה פה איננה לטעון שטוב הוא רע אלא שכל קיצוניות - אפילו הסכמה קיצונית לגבי מה הוא טוב - היא רעה. טאואיזם כדת וכפילוסופיה מלבד בדאו דה גינג של לאו דזה וצואנגדזה של צואנג דזה שהם עיקר הקאנון הטאואיסטי, קיימים מספר לא מבוטל של טקסטים

... גישה זו מדגישה את הצורך להוליד ילדים כחלק מייעוד הזכר. גם הגישה הטאואיסטית הדגישה את מיקומו של הגבר כגבר ושל האישה כאישה בגלל מאזן היין יאנג, כאשר הזכר הוא היאנגי והאשה ... ממש מאמינים באלוהים והדת שלהם היא יותר פילוסופיה מדת). גם הגישה הטאואיסטית מתייחסת לתופעה בהיבט פרקטי רפואי. זכר אמור לקבל אנרגיות ייניות מהנקבה והנקבה אמורה לקבל אנרגיות ... הוא מעדיף להיות עם גברים, התפיסה הרפואית הסינית מפרטת סדרת תרגילים טאואיסטים לקליטת יין מהסביבה (בעיקר תרגילים המבוצעים על האדמה ושואבים ממנה את היין). אישה, לעומת זאת, ... יכולה להתפרש כתופעה טבעית ונורמאלית. למשל, מוזכרים אלים טאואיסטים כמו Shanshen אל ההרים ו - Tudi אל האדמה הנחשבים לכוחות זכריים אשר מקיימים בניהם, לעתים, מערכת ... שמחלת האיידס נפוצה בצורה דרמטית ברחבי סין, גם בקרב ההומוסקסואלים. טאואיזם והומוסקסואליות: על פי תפיסת הטאואיזם, אם הטבע יצר את ההומוסקסואליות באופן כה נפוץ, סימן שהוא חלק מתופעת הטבע. התפיסה הטאואיסטית תופסת את ההומוסקסואליות כמגבלה מסוימת בהשגת האנרגיות ההדדיות שבין הזכר לנקבה בקוטביות שבין היין ...

... ביפאן בתור זן. זהו בעצם בודהיזם סיני, שקבל תרומה סינית מיוחדת עם הרבה השפעה דאואיסטית . אסכולה קטנה אך חשובה היא האסכולה של הלוגיקנים. במאה השלישית לפני הספירה, שנת BC 221 נפל דבר בסין! סין אוחדה בפעם הראשונה בתולדותיה על פני כל שטחה, במשטר ... ומורדות לקונפוציוניזם הממלכתי הזה, היו עליות ומורדות בין זרמים כמו והניאו - דאואיזם, ניאו - קונפוציוניזם, בודהיזם חדש ועוד. www.tmurot.org.il article.asp?id=106 ...

... טבעית לחלוטין, ואינה נחשבת לטובה או לרעה. על פי הרפואה הסינית המסורתית, עיסוק מוגזם במין או התנזרות ממין עלולים לפגוע בבריאותו של האדם. גה הונג (341-281 לספירת הנוצרים), רופא ודאואיסט מפורסם משושלת גין, תמצת פרק רלבנטי מתוך ה - Nei Pian (כתבים פנימיים): אל לו ... גם אמורה לפחות התדירות של הפעילות המינית. החורף, מאידך, הוא זמן האחסון והאגירה. עונה זו שייכת לכליות. בעונה זו הכליות אמורות להחזיר לעצמן את כוחן ולהכין עצמן לקראת השנה הבאה. הטאואיסט מאסטר ליו צינג מסביר: באביב, על האדם לשפוך גינג פעם ביום. בקיץ ובסתיו - ... מין מתון מעניק הנאה עצומה והרפיה. המין בריא ומשפר את איכות החיים, כיוון שהוא מניע את הצי. אולם, עודף מין הוא אחד מהדרכים הבטוחות לקיצור חיי האדם. לפני מספר מאות שנים, כתב הדאואיסט ליו צינג: עסקי המיטה עשויים להעניק חיים לאדם או להמיתו. ב - Zhuan (פרשנות ...

... כאשר הקונפוציאנים לוקחים את הגישה הזאת, זה מכתיב התייחסות להתנהגות הציבורית: בואו נראה איך המערכות השונות בחברה מתפקדות, איזה שם אני נותן לתפקיד וכיצד להגיע להרמוניה. הדאואיסטים אומרים אותו דבר בעצם, אבל שמים את הדגש על הניסיון לבדוק את ההתנהגות הפרטית של האדם במערכת הזו. מה שקים במקרוקוסמוס עובד במיקרוקוסמוס. ההתייחסות אינה של ניתוק המערכת (הפרטית) מן העולם, אלא הכרה בכך שהאדם הוא מערכת שיש בה ביטוי חיצוני, אך גם פרטי, והדאואיסטים עוסקים גם בביטוי הפרטי. ואיך זה קשור לפורמולות של צמחים? אין דבר כזה רק לתת אספירין. אני נותן משהו מצד אחד, ועוד משהו מן הצד השני. אני עובד על מרכיבים ...

... והדאואיזם הבודהיזם צמח מתוך הדאואיזם, והוא בעצם מספק תשובות לשאלות שנותרו ללא מענה בדאואיזם. שאלת הסבל שבקיום האנושי היא שאלת מפתח בבודהיזם, והתשובה ... ריכוז פנימי, ועל ידי כך להבנה של עולם התופעות, והשתחררות מהצורך לחזור ולהתגלגל בו. הבודהיזם צמח בסין מתוך הדאואיזם. הדאואיזם אומר, לא להתנתק מן העולם אלא להשתדל לפגוע כמה שפחות באיזון של העולם. אין צריך להסתגף, הדאואיזם אינו תורה של סיגופים וצומות, ואין כללים. הכלל היחיד הוא: ... ונוצרו וריאציות ושילובים מעניינים כתוצאה מאינטראקציות עם ההינדואיזם. הרעיונות של הבודהיזם התגלגלו גם לסין. הדאואיזם אינו מסביר מה לא בסדר באדם, וגם אינו מציע ישועה. הבודהיזם ... המטרה אינה להגיע לכיבוש היצר, אלא להגיע למצב, שבו נגמר היצר, שבו אין יצר. תפיסה זו מאוד מצאה חן בעיני הדאואיסטים והם אמצו אתו במידה רבה, כיוון שהיא מתאימה לתפיסת עולמם. זה מה שגרם לבודהיזם להתפתח כגרסה של הדאואיזם. הסוג הזה של דאואיזם משתמש בטכניקות של ריכוז שנועדו לשכלל את עצמך. בודהיסטים ... מערכת שלמה, שעניינה הוא הדיון הפילוסופי, בתהליך העיון ובחידלון שאחריו. בבודהיזם יש איזה מבנה לוגי שחסר אצל הדאואיסטים, ונשאלת השאלה - לאן הוא מוביל? הרי אני עסוק בלעיין. התשובה היא - חידלון, ריק. זהו נושא שהדאואיסטים אינם מתעסקים איתו, והבודהיסטים כן. אנו מכירים זאת ...

... או בעקרון הלוגוס של הרקליטוס. חוקרי תרבות סין מסוימים הציעו שהמונח הטאואיסטי דאו, (הקונספט המרכזי בספרו של הפילוסוף הסיני לאו דזה) מהווה התייחסות למושג האלוהות, כזה הדומה, למשל, לאלוהים כיסוד האחד, או ללוגוס ...

דאואיזם - התפיסה הדאואיסטית התפיסה הדאואיסטית מתחילה בתפיסה קוסמולוגית של ... ברמה האישית. יש איזה שהוא נתק בין מה שקורה ליחיד (ולכן הוא יכול להיות רומנטי), לבין העולם החברתי, שהפסיק לתפקד כחברה. הדאואיזם דיבר על הפרעה מינימלית לעולם ... מזעור ההתערבות האנושית בתהליכים הטבעיים הקוסמיים. מסיבה זו, כשהתחילו להתעניין בנושאים אלו במערב, הייתה התעניינות בדאואיזם, כי הם נתפסו כחוזרים אל הטבע, והם לא דברו על המשמעת בחברה. בדאואיזם יש אמנם את הרעיון של מינימיזציה ... זו אינה התמסרות לעולם הטבעי. Wu Wei היא האי עשייה. בתפיסה הרומנטית (המערבית) זהו חוסר מעש, אך זו אינה המשמעות בתפיסה הדאואיסטית! דאו = דרך מה קורה לי כאשר אני ... בכוונה לא. קל להכות משהו, קשה להתכוון לא להכות משהו. אחד מן הדברים שצריך לעשות, הוא לשמר את המצב האופטימלי של דברים. הדאואיסט בא ואומר: עץ חושב או לא חושב, ... וקודם כל, אני צריך לטפל ביחיד. בסין, אין הבדל בין רבים ליחיד. Ren הוא מושג כללי לאנשים, אבל הוא גם איש - אדם. אני, כדאואיסט, הולך לטפל ביחידה המינימליסטית ... מניעת התערבות שם, ביחידה הזו. איך האדם במיטבו? כשהוא נקי, מסודר. מכאן, למשל, נולדה תנועה שלמה של האסכולה ההיגיינית של הדאואיזם המדברת על שימור ההיגיינה ... מינימלית, כי בריאות היא מצב של הרמוניה, המתאימה להגדרת השם אדם. זאת מפני שהשם אדם, מתייחס לאדם בריא, ומתפקידי (כדאואיסט), לשמר את המצב הסדיר ולא את המצב ... או כלים שיאפשרו לך לעשות זאת. במנזר יושבים אנשים עם חכם, קוראים את דבריו ושואלים שאלות. הם לא מקבלים תשובות, כי החכם הדאואיסטי אינו מסוגל לתת תשובות. הוא יכול ...

... זה לצד זה. כך, יש שמקבלים את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים. דבר זה מנוגד ... ומערביות נעשו נסיונות מודרניים רבים להרכיב ולחבר בין המסורות המזרחיות והמערביות. הפילוסוף הגרמני הגל היה מעוניין מאוד בטאואיזם. יש שמפרשים את המערכת הדיאלקטית שלו כפורמליזציה של עקרונות טאואיסטיים. מתנגדו של הגל, ארתור שופנהאואר, פיתח ...

... קוריאנים הלומדים בסין למדו את מה שהיה ידוע אז כצאן, שכבר הושפע במידת מה על ידי הטאואיזם הסיני. לאחר שהמסורת התפשטה לקוריאה, היא נקראה סאון. נזירים קוריאנים הביאו את הזן ליפן בערך במאה ה - 7, שם היא נקראה זן. על אף שהזן הגיע מוקדם ליפן הוא לא שגשג עד המאה ה - 12 ... נטייה לסינתזה דתית בין זרמי הצאן השונים, זרמי הבודהיזם השונים וגם בין הבודהיזם לטאואיזם ולקונפוציאניזם. הצאן המשיך בסין בתקופה שלאחר שושלת סונג ונלמד לרוב ביחד עם זרם הארץ הטהורה. בתקופת שושלת מינג הצאן (ביחד עם הארץ הטהורה) זכה להתעוררות מחודשת באמצעות מורים ...