... כאשר יש מנטליות - חומריות יחד עם הכרה. (תיאורים של עצמי) אננדה, באילו דרכים, מי שמתאר עצמי מתאר אותו? לתיאור עצמי כבעל צורה
חומרית ומוגבל, מתארים אותו כך: העצמי שלי בעל צורה
חומרית ומוגבל. או לתיאור עצמי כבעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל, מתארים אותו כך: העצמי שלי בעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל. או לתיאור עצמי כאל - חומרי ומוגבל, מתארים אותו כך: העצמי שלי אל - חומרי ומוגבל. או לתיאור עצמי כאל - חומרי ובלתי מוגבל, מתארים אותו כך: העצמי שלי אל - חומרי ובלתי מוגבל. כך, אננדה, מי שמתאר עצמי כבעל צורה
חומרית ומוגבל, מתאר עצמי כזה (כקיים רק) בהווה או שהוא מתאר עצמי כזה (כקיים) אי שם בעתיד, או שהוא חושב: באשר למה שאינו כזה, אני אשתנה למצב קיום כזה. במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה
חומרית ומוגבל מונחת ביסוד העניין. זה שמתאר עצמי כבעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל, מתאר עצמי כזה... במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל מונחת ביסוד העניין. זה שמתאר עצמי כבעל צורה אל -
חומרית ומוגבל, מתאר עצמי כזה... במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה אל -
חומרית ומוגבל מונחת ביסוד העניין. זה שמתאר עצמי כבעל צורה אל -
חומרית ובלתי מוגבל, מתאר עצמי כזה... במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה אל -
חומרית ובלתי - מוגבל מונחת ביסוד העניין. בדרכים אלו, אננדה, מי שמתאר עצמי מתאר אותו. (אי תיאורים של עצמי) באילו דרכים, אננדה, מי שלא מתאר עצמי לא מתאר אותו? לאי תיאור עצמי כבעל צורה
חומרית ומוגבל, לא מתארים אותו כך: העצמי שלי בעל צורה
חומרית ומוגבל. או לאי תיאור עצמי כבעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל, לא מתארים אותו כך: העצמי שלי בעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל. או לאי תיאור עצמי כאל - חומרי ומוגבל, לא מתארים אותו כך: העצמי שלי אל - חומרי ומוגבל. או לאי תיאור עצמי כאל - חומרי ובלתי מוגבל, לא מתארים אותו כך: העצמי שלי אל - חומרי ובלתי מוגבל. כך, אננדה, זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה
חומרית ומוגבל, לא מתאר עצמי כזה (כקיים רק) בהווה וגם לא מתאר עצמי כזה (כקיים) אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה
חומרית ומוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל, לא מתאר עצמי כזה (כקיים) אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה
חומרית ובלתי מוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה אל -
חומרית ומוגבל, לא מתאר עצמי כזה (כקיים) אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה אל -
חומרית ומוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה אל -
חומרית ובלתי מוגבל, לא מתאר עצמי כזה (כקיים) אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. במצב זה, יהיה זה הולם לומר שאמונה מיושבת (של עצמי) כבעל צורה אל -
חומרית ובלתי - מוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. בדרכים אלו, אננדה, מי שאינו מתאר עצמי לא מתאר אותו. (אמונות בעצמי) אננדה, באילו ... בגוף וזהים בתפיסה, כמו הישויות של היופי הקורן. זוהי התחנה הרביעית של ההכרה. ישנם יצורים אשר דרך התגברות מלאה על תפיסה של צורה
חומרית, התפטרות של תפיסות רשמים, וחוסר - תשומת - לב לתפיסה של שונות, (מתרגלים) חלל הוא אינסופי, מגיעים לבסיס של אינסופיות החלל. ... לחפש בה הנאה? כמובן שלא, אדון נכבד. אם מבינים את התחנה החמישית של ההכרה, של היצורים אשר דרך התגברות מלאה על תפיסה של צורה
חומרית, התפטרות של תפיסות רשמים, וחוסר - תשומת - לב לתפיסה של שונות, (מתרגלים) חלל הוא אינסופי, מגיעים לבסיס של אינסופיות החלל, ... אי - היקשרות, אז הוא מכונה נזיר המשוחרר דרך חוכמה. (שמונה החרויות) אננדה, קיימות שמונה חרויות אלו. מהן השמונה? כאשר בעל צורה
חומרית רואה צורות חומריות. זוהי החרות הראשונה. כאשר מישהו אשר לא תופס צורות חומריות פנימית רואה צורות חומריות חיצונית. זוהי החרות השניה. כאשר מישהו פטור מהרעיון של יופי. זוהי החרות השלישית. דרך התגברות מלאה על תפיסות של צורה
חומרית, הסיום של תפיסות רשמים, וחוסר - תשומת - לב לתפיסה של שונות, (מתרגלים) חלל הוא אינסופי, נכנסים ונשארים בבסיס של החלל ...