... שהוא עושה ניסיון לתת מראש בידי המציל כלים שבעזרתם יוכל להתמודד עם המתאבד ולהוציא אותו בשלום מן המצב שאליו נקלע. יחד עם זאת מתייחסים המחברים אל מאמרם כאל טקסט ראשוני, המחייב מחשבה נוספת ... כללית: עמדתו של המציל המטרה בסיטואציה זו היא ברורה מאין כמוה - הורדת המתאבד מן הגג, אולם התשובה לשאלה: איזו עמדה ינקוט המציל כדי להשיג מטרה זו? אינה כה ברורה. הוא יכול לבחור באחת מן ... כריזמטית: עמדה זו מביאה מסכת ברורה של טעונים ודוגמאות שמטרתן לשכנע את המתאבד לוותר על כוונתו. 2) עמדה המכבדת את בחירותיו של המתאבד: בטוהרתה היא תאמר: אם החלטתך להתאבד היא נחושה, אין כוח בעולם שיוכל למנוע ממך מלבצעה, ולכן עליך להחליט מה תעשה. 3) ... של אנשים אחרים סביבו, במתרחש, ומצהירה במפורש שאין היא רוצה במותו של המתאבד. 4) העמדה המזדהה - מתעמתת: שאותה מציגים המחברים. זו מנסה לתאר למתאבד את עומק ייאושו ויגונו ואחכ להתעמת עם מסקנתו האובדנית. המציל אינו יודע מראש לאיזו עמדה יש כוח להשפיע על המתאבד המסוים העומד עכשיו על הגג. יתכן גם שבמהלך ההצלה יש צורך לעבור מעמדה אחת לשניה לפי ההתפתחויות. למשל: יתכן שהשימוש ... אין לפסול שימוש זהיר וניסיוני בכל אחת מהן, ולבדוק על - פי תגובותיו של המתאבד באיזו מהן כדאי להמשיך. מובן שבמבנה הטקסט, תוכנו והלשון שבה ישתמש המציל יהיו שונים בהתאם לעמדה הבסיסית שבה ינקוט. ... אחר של העמדות המוצגות (וגם עמדות נוספות) יתאים לאישיותם, לאישיותו של המתאבד או לסיטואציה. כדאי להעמיד בפניהם את אפשרות הבחירה. האינטראקציה עם המתאבד הנחת היסוד של כותבי המאמר, שאנחנו מצטרפים אליה, היא שרצון ההתאבדות של האדם העומד על הגג אינו כל מה שמניע אותו. ... שיש צורך לחבור אליהם, אך לפני כן הם מדגישים מאוד את סבלו וייאושו של המתאבד. טענתם העיקרית בעד השמעת הקול האובדני היא הזדהות עם עמדתו של המתאבד. אך ריבוי משפטי הסבל והייאוש, המצויים בתוך הטקסט המניא, ובייחוד ביטויי ההזדהות הרבים עלולים להיתפס עי המתאבד כאישור ולא רק כהבנה של מצבו. אם כך יבין המתאבד את דברינו אנו עלולים לגרום למותו, במקום להציל את חייו. אם תפיסתו של המתאבד היא אכן תפיסת Tunnel Vision הוא עלול לצרף את המסרים של המציל למחשבות החוזרות ומהדהדות בראשו ולקפוץ אל מותו. לכן ... היא להציג כל הזמן, מן ההתחלה ובאופן מפורש, את העובדה שכך חושב ומרגיש המתאבד ולשלב לכל אורך הטקסט מסרים המבליטים שיש בתוכו גם קול אחר. כמו כן צריך המציל לשבץ בטקסט מסרים מפורשים שהמציל מבין את המתאבד אך אינו מסכים אתו. כך למשל בעמ 14 כתוב: רון, אני חושב שאני יודע היכן אתה נמצא, באיזה בור, באיזה יאוש טוטלי, באיזו ... בין המציל למתאבד, מקבלת אותה כנתון ואינה מנסה לגשר עליה. יתרה מזאת, המתאבד אינו זקוק למישהו שיזדהה איתו וירגיש כמוהו, דהיינו לעוד אדם מיואש לידו. הוא זקוק למישהו שניצב מולו, שהוא אישיות ... אליו עם מסר. המסר מורכב משני חלקים. האחד: הבנה (ולא הזדהות) למצבו של המתאבד. השני: השמעת הקול האחר שבתוכו מן החוץ (קול ההצלה מן המוות). כאשר יציג המציל את עצמו על פי העקרונות הללו הוא יהיה ... ומציאותי, הוא לא יצטרך לחפש בתוכו את ההזדהות (שלא קיימת) עם מצבו של המתאבד. המתאבד יוכל להבין עמדה כזאת ולקבל אותה. עמידתו על הגג אומרת שבמובן מסוים הוא חיכה למישהו שיציל אותו ... לעבור אלי. גם כותבי הטקסט לא חשו בנוח איתו ומדוע? מפני שהם מרגישים שהמתאבד לא יאמין להזדהותם איתו. שלוש ההסתייגויות - 1) איכשהו 2) אפילו 3) מצליחים - במשפט קצר אחד מדגישים זאת. מצוקתו של המתאבד ומצוקתו של המציל במצב שאנו עוסקים בו, יש שני אנשים הנמצאים במצוקה, אחד מהם הוא המתאבד והשני הוא המציל. אולם הם נמצאים בסוגים שונים מאוד של מצוקה וחשוב שנבחין ביניהם. המתאבד מבקש את נפשו למות בגלל אירועים קשים בחייו. המציל נמצא במצוקה מפני שהוא הוצא מהרצף הרגיל של חייו ונתקל במצב אנושי ... בדרך כלל בצנעה ובאינטימיות, אין לו הכנה מספיקה להבנת אישיותו של המתאבד והסיטואציה שבה הוא שרוי, פרק הזמן העומד לרשותו עלול להיות קצר מאוד וכישלונו עלול להיות פטאלי. מצוקתו של המציל באה ... באופן רגשי על מצוקתו האמיתית של המציל ולא באופן שכלי על מצוקתו של המתאבד. אם יוכל המציל להשתמש יותר במצוקתו, הנובעת ישירות ממצוקתו של המתאבד, הוא יהיה אמין יותר, גם מפני שהוא מבטא אמת פנימית שלו וגם מפני שהוא משמש פה לאנשים רבים, שמותו של המתאבד יהיה אסון בשבילם. מצוקתו הצפויה של המציל מחייבת להכין אותו מראש ולתת בידיו כלים מתאימים למילוי תפקידו. חשוב ... ומאפשרת לו להשתמש בכישוריו בצורה יותר טובה. גם החלפת עמדת ההזדהות עם המתאבד בעמדה המבטאת הבנה של מצבו מרגיעה את המציל מפני שהיא דורשת ממנו את האפשרי - ניסיון להבין את הזולת - פעולה שכל אחד ... אשר להכנת המציל נשאלת השאלה: מהו הציוד האישי שאיתו בא המציל אל המתאבד . אפשר לומר שכל מה שהוא למד על החיים וכל מה שהוא מאמין בו נכלל בציודו האישי. לעיתים זוהי אמונה חזקה בקדושת החיים ... לבניית טקסט שונה: טקסט הנובע מתוכו. רק טקסט כזה יש לו סיכוי לשכנע את המתאבד לוותר על כוונתו. לכן, יותר מאשר יש צורך בטקסט הבנוי מראשיתו ועד סופו, יש צורך לומר למציל: השתמש במקורות הפנימיים ...

... בהלם קרב על פי הגישה הארגונית הנהוגה בצהל, יוכלו לעשות שימוש בניסיונם זה. גם כאן רק באותם מקרים שהם מגלים היענות מצד המתאבד לשתף פעולה עם גישה כזאת. זוהי גישה סמכותית המדגישה את הבלבול וחוסר האוריינטציה של המתאבד ולכן מארגנת את המצב עבורו. מציל מן הסוג הזה הוא קלינט איסטווד בסרט הארי המזוהם. לגישה הזאת הוא מוסיף גם גישה מתגרה ופרובוקטיבית כלפי המתאבד שספק אם יהיו עוד מצילים שיעזו להשתמש בה. עקרונות כלליים לבניית הטקסט מתוך הגישה הכללית נובעים כמה עקרונות לבניית הטקסט הספציפי עבור המתאבד המסוים: 1) השגת מירב האינפורמציה: ידיעת עובדות בסיסיות שאותן ניתן להשיג במהירות מן המזעיקים יכולה לעזור מאוד למציל בבניית הטקסט שלו. (אם האיש רוצה להתאבד בגלל אהבה נכזבת אין ... הזה. אך לעתים יש זמן שניתן לנצלו (כמו למשל בפרק ההליכה בין מכוניתו של המציל למקום האירוע. כדאי לשאול: 1) מה שמו של המתאבד. 2) הסיבה שבגללה הוא רוצה להתאבד. 3) האם זו הפעם הראשונה שהוא נמצא במצב זה. 4) דברים שאמר כבר בתוך המצב הנוכחי. 5) אנשים נוספים שאפשר להזעיק (קרובים, חבר ה) כדי לעזור ... להתנות עם המזעיק (ממונה, מפקד, חבר קרוב) שיהיה בקרבת המציל וייתן תשובות אינפורמטיביות לשאלותיו של המציל המופנות אל המתאבד. כך יוכל המציל להגדיל את טווח הזמן בו הוא יכול לקבל מידע על המתאבד. 2) מודולריות: גם המחברים אינם מתייחסים לטקסט שלהם כתורה למשה מסיני, אך הם נותנים טקסט בעל רצף אחד. חשוב שהמציל ידע שיכולים להיות רצפים רבים המשתנים על פי נתוני הרקע, תגובות המתאבד ומה שמתרחש בזירת האירוע. 3) Pacing and Leading: הרעיון של המחברים להתחיל בהזדהות ולעבור לעימות הוא וריאציה של רעיון העקיבה וההובלה הרווח בהיפנותרפיה. אחד מיתרונותיו של רעיון זה הוא המעבר העדין והבלתי מורגש כמעט בין עקיבה והובלה. המציל יכול לעשות בו שימוש גם בסיטואציה זו. המעברים בין הבנת המתאבד להנאתו מהגשמת כוונתו צריכים להיות חלקים ולהופיע ברציפות. כאשר המציל משתמש ברמזים מהתבטאויות מילוליות ובלתי מילוליות של המתאבד כדי לשנות את הטקסט תוך כדי היווצרותו. לדוגמה: המציל: אפילו אם אתה כועס על קרובים שלך ודאי יש מישהו ביניהם שבו אינך רוצה לפגוע. כאשר התגובה היא הכחשה, או אפילו סימן של אי - ... כדאי לפתח את הנושא. כאן אפשר להדגים הצעה שהוזכרה כבר בהקשר של איסוף מידע. המציל: מי מהאנשים הקרובים אליך יקר ללבך? (המתאבד אינו עונה). המזעיק עונה במקומו: הוא אוהב את אחותו הקטנה יעל. אפשר לנצל את האינפורמציה להמשך הדיבור בכיוון הזה. 4) אורך המסרים ומורכבותם: עומר ואליצור מנסחים טקסטים ארוכים ... מורכבים וברמה גבוהה. נשאלת השאלה מה מטרת הצורה הזאת של ניסוח הטקסט? נראה כי מסרים כאלה טובים לצורך העסקת תודעתו של המתאבד והסחתה ממעשה ההתאבדות (בדומה לטכניקת הבלבול של מילטון אריקסון). אך מצד שני קיימת סכנה שהמתאבד יפסיק מהר מאד להקשיב להם. מסרים שרוצים להגיע אל המתאבד צריכים להיות מנוסחים: 1) בלשון פחות גבוהה. 2) ברמה פחות מורכבת. 3) בניסוח המדבר ללב ולא לשכל. 4) בקצרה. 5) רב - גוניות מול חזרתיות: הטקסט של אליצור ועומר מכריע לטובת רב - גוניות. הוא ממש מציף את המתאבד בשפע של טעונים שאפילו קורא המאמר צריך לעשות מאמץ כדי לעקוב אחריהם. קיימת סכנה שאדם הנתון בתוך עצמו וסובל מ - Tunnel Vision, כמו המתאבד, יתייחס אליהם עד מהרה כזמזום טורדני ולא יקשיב להם כלל. לעומת זאת אם יועבר מספר קטן של מסרים פשוטים, החוזרים על עצמם בוריאציות שונות, אך בלשון פשוטה ורגשית, יתכן שניתן יהיה לתפוס את תשומת לבו של המתאבד ואת הקשבתו. הטיעון בעד הרב - גוניות הוא שאין לדעת מראש מה יתפוס את תשומת לבו של המתאבד ואחר - כך את הקשבתו ולכן יש לנסות טיעונים רבים. טענה זו נכונה בתחילת האירוע ולכן אולי כדאי להתחיל במגוון רחב, אך ברגע שתופסים את תשומת לבו של המתאבד כדאי להתמקד בהיגדים הרלבנטיים בלבד. 6) דו - שיח מדומה: בטקסט שמביאים אליצור ועומר אין כמעט שאלות. ההנחה היא שהמתאבד לא יענה על שאלות. זה לא תמיד נכון. אבל גם אם מאמצים את ההנחה המחמירה הזאת יתכן שכדאי לשאול שאלות אמיתיות ורטוריות וגם לענות עליהן. זאת כשיקוף של הקונפליקט המתרחש בלבו (מוחו) של המתאבד. (אתה שואל את עצמך אם יש טעם לחייך במצב הזה?) וגם כאפשרות לענות במקומו תשובות שונות (מצד אחד אתה מרגיש שאין טעם, שזהו הסוף, אך מצד שני יש לך ספקות). כאשר המציל שואל שאלות הוא יכול לעקוב אחרי המתאבד ולראות מה מתוך הדברים מעורר הד בלבו ולהמשיך לעסוק בהם. 7) דיבור על האינטראקציה: (הקיימת או לא קיימת), בין המציל למתאבד יכול לעשות את הטקסט אישי יותר. להלן שתי דוגמאות: א. ... זמן ממושך במצב נפשי קיצוני נוצרת התשה. נשאלת השאלה: האם יש לשאוף להארכה מכוונת של זמן השהיה על הגג כדי שבסופו של דבר המתאבד ירד מן הגג ולא יקפוץ ממנו? לא ברור שיש תשובה אחידה לשאלה הזאת ולכן חשוב לאתר את הסימנים שבמקרה מסוים זהו אכן המצב. אם יהיו בידי המציל סימנים כאלה (שהוא יוכל לקבל מראש כגון, שהמתאבד כבר היה פעם על הגג וחיפש דרך לרדת ממנו, או שהוא יוכל לקבלם תוך כדי מעשה ההצלה), הוא צריך לקחת בחשבון את אלמנט ההתשה ולפעול כדי להאריך את הזמן כך שהסיכוי שלו להצליח יגדל. 9) עימות? המלה עימות שבה משתמשים המחברים אינה לעניין מפני שאין לנו שום עימות עם המתאבד, אנחנו רואים מה שהוא ראה במשך רוב חייו - שהוא רוצה לחיות ויש טעם לחייו - אך אינו רואה עכשיו, ואנחנו נותנים ביטוי לרצון הזה. 10) מתן הבטחות מעשיות: אנחנו סבורים שמתן הבטחות לטיפול מעשי בבעיותיו של המתאבד אינו מועיל. אם המתאבד מרגיש מצוקה קיומית הן מבטאות זלזול בעומק המצוקה שלו ופריטתה לעזרה מעשית ביורוקרטית כזאת או אחרת. אם הוא עומד על הגג מתוך מגמה לסחוט הטבות כאלה, כל מעייניו לאחר שירד מן הגג ... זה. 11) סור מרע ועשה טוב: הכלל האומר: קודם כל אל תזיק ואחר - כך אם אפשר, נסה להועיל, תקף גם כאן. יש להימנע מהאשמת המתאבד. כמו שנאמר במשפט ואתה נהפך לתליין של האנשים האלה הקרובים לך שיישארו אחריך. יש להימנע משידור של ריחוק והתנשאות כמו שימוש בשמות שלרוב האנשים אין מושג מיהם (בובר, ויטגנשטיין). ... את כוונתו להתאבד. אקורד הסיום: סוף הטקסט של אליצור ועומר נותר תלוי באוויר. כאשר המציל מרגיש שהצליח לדבר אל לבו של המתאבד מוטב שיתרגם זאת למונחים מעשיים ויעזור לו לרדת מן הגג. כך הוא יוכל לומר לו: עכשיו, כשהצלחת להעביר אלינו את המסר ואנחנו רואים את עומק מצוקתך, תן לנו הזדמנות לשנות את היחס כלפיך. אני עומד להתקרב אליך ולעזור לך לרדת מן הגג. מובן שיש לעשות זאת בזהירות הראויה ולסגת כאשר הניסיון עלול לסכן את המתאבד. מצד שני, מול מתאבד נסער ומבולבל מוטב שיעמוד מציל שיציע לו דרך מעשית לסיים את המצב שאליו הוא הביא את עצמו. ...

... בשימושיו. מטרת הטקסט היא לשמש בסיס לפנייה אל כל מתאבד, ידוע או אנונימי, ובפרט במצבים בהם לזמן תפקיד מכריע, כשהמתאבד עומד לבצע את מעשהו בכל רגע ומצוי מחוץ להישג ידה של התערבות פיזית. טקסט זה עשוי לשמש גם כפנייה ... בשיחות שקיימנו עם האנשים שהיו מעורבים במקרים אלה בלט היעדרם המוחלט של מושגים והנחיות כלשהם ליצירת הידברות עם המתאבד. דומה שאנשים אלה פעלו רק על פי תכתיבי האינטואיציה והחרדה שלהם באותם רגעים. למרות שאיננו מזלזלים ... עם הבעיה המיידית. אנו שואלים, אם כן, אם תיתכן מערכת פשוטה והגיונית של כללים שתוכל לשמש כל אדם בהתמודדותו עם המתאבד. מערכת כללים זו צריכה, מחד גיסא, להסתמך על מיטב הידע המקצועי לגבי ההתאבדות. מאידך גיסא, צריכה ... למרבה הפלא, היא חיובית. שני מאפיינים פנומנולוגיים עיקריים מזדקרים לעין בכל הנוגע למה שמתחולל בנפשו של המתאבד. המאפיין הראשון הוא תחושת הבדידות והניתוק. המתאבד מרגיש שהוא נמצא מעבר להישג ידה של כל עזרה. שום אדם אינו יכול לעזור לו - זולת, לעתים, אותו אדם או ... מצד האדם המערבי בן תקופתנו, הוא אקט הנעשה מתוך תחושת בדידות מוחלטת. זה מה שהופך את המלכוד לקטלני כל כך: ככל שהמתאבד רציני יותר בכוונתו, כן הוא מרגיש בודד יותר וכך יטה יותר לדחות ניסיונות עזרה. מבחינתו, אין שום אדם ... להבינו באמת. מבחינתו, אלה המנסים לעזור לו באים רק להחזיר אותו אל הסבל שממנו הוא מבקש מפלט. המאפיין השני של המתאבד הוא צמצום המרחב המנטאלי שלו. גם כאן, ניתן לומר כי ככל שמתקרב המעשה, כך נעשה המתאבד סגור יותר במנהרה צרה (tunnel vision, כפי שמכונה הדבר בספרות המקצועית), הנעשית יותר ויותר בלתי - ... כשאצבעו של אדם נלחצת בין הדלת למשקוף, כתב פעם ביאליק, חש האדם כי כל כולו נמצא שם בין הדלת למשקוף. כך גם המתאבד: בתחושתו, קיומו וסבלו היינו - הך הם, ושאר העולם מאבד בעיניו הרבה מממשותו. אין בשני מאפיינים אלה כדי לומר שהמתאבד הוא סוליפסיסט שהעולם כולו חדל מלהתקיים לגביו. נהפוך הוא: ידוע שרוב המתאבדים משאירים מכתבים ונוקטים בצעדים שונים ומגוונים במאמץ לשמור על דימוי מסוים אצל הנשארים אחריהם. את הפרצה הזאת בחומה שבנה המתאבד סביבו, דהיינו, העובדה שאיכפת לו, אפילו במידה מעטה, מה יחשבו עליו, נבקש להרחיב ולנצל בבואנו לדבר על ... זאת, ניתן לומר ששני המאפיינים שמנינו, תחושת הבדידות וצמצום המרחב המנטאלי, הם השכיחים ביותר בפנומנולוגיה של המתאבד. בהיותם כאלה, הם המתאימים ביותר לבסס עליהם את מערכת הכללים המעשית שאנו מבקשים לצורך ההתמודדות עם המתאבד. ב. שני עקרונות היסוד משני המאפיינים הכלליים שהזכרנו לעיל נגזרים שני עקרונות מפתח המנחים את האדם המנסה להציל את המתאבד (להלן: המציל). ממאפיין הבדידות והניתוק נגזר העיקרון הראשון, עיקרון העמדה המזדהה: על המציל לעשות הכל כדי לגרום למתאבד להרגיש כי הוא, המציל, מסוגל להבין, להעריך ואף לחוש את עוצמת הכאב בה מצוי המתאבד. מדברים אלה ניתן להבין מהו הנוהג השגוי שאנו מבקשים לשרש: קיימת נטייה רווחת, מול תהום הרגשות הסוערים הרודפים את המתאבד (שעוצמתם היא הגורמת לתחושת בדידותו הקיצונית) להתייחס אליו מתוך עמדה מקצועית נטולת רגש. עמדה זו מגינה אולי על המציל, אולם השפעתה על המתאבד יכולה להיות קטלנית: היא מעצימה את תחושת הנתק בינו לבין כל העולם. במקרה זה עדיף, לדעתנו, אפילו המציל הלא - מקצועי, המגיב בצורה נרגשת בעליל, ובכך לפחות עונה בסערת רגש נגדית לזו האוחזת בשעה זו את המתאבד. נטייה אחרת, טבעית אף היא, היא להתייחס אל המתאבד מתוך עמדה התרסתית, שבה רואה המציל את עצמו מחויב לנזוף במתאבד ולהעמידו על טעותו. לעתים קרובות, עמדה ... התוכן אלא גם באמצעות הטון הנזפני של דבריו. כמו העמדה הנייטרלית, גם עמדה זו מעמיקה את תחושת בדידותו של המתאבד בכך שהוא רואה את עצמו לא רק כמנותק מזולתו אלא אף כאובייקט לכעס וגינוי. לכן, על המציל להתייצב תחילה לצדו של המתאבד, כולל בהבעת הבנה לצדק הפנימי שבעמדת המתאבד. רק כך יוכל לצפות מהמתאבד להטות לו אוזן. מהמאפיין השני, הצרת המרחב הנפשי, נגזר העיקרון השני, דהיינו עיקרון העמדה המתעמתת: לאחר שכבשנו את העמדה שליד המתאבד, וגרמנו לו להרגיש שהוא אינו כה בודד כפי שחשב, אנו חייבים להביא בפניו, בכל האמצעים שברשותנו, את ... טעות נפוצה, דהיינו נטייתו של המטפל להסתפק בנקיטת עמדה של קירבה ואמפאתיה ללא הניסיון האקטיבי להביא לתודעתו של המתאבד את המסרים המפורשים הנוגדים את החלטתו לשלוח יד בנפשו. נקיטת העמדה המתעמתת מול המתאבד אינה דבר מובן מאליו באקלים הפוליטי בו נתונים מקצועות בריאות הנפש בארצות המערב. הרפלקס המקצועי של הימנעות מנקיטת עמדה שיפוטית, לעתים עד כדי התייחסות אל המתאבד כאילו הוא אדם שקול ורציונאלי שיש לכבד את רצונו, גורם לא אחת לשיתוק ערכי מצד המטפל. לדעתנו, עצם ... מפתיע, הרי למיטב ידיעתנו, לא קיימת בספרות המקצועית כל דוגמה ממשית למסר שאותו יכול לשאת המציל המנסה להניא את המתאבד מכוונתו. לכאורה, מובן היעדרו של טקסט מעין זה: האין כל מקרה מתייחד בסיבותיו ובמניעיו ושונה מכל ... כך גם בסבל הנפשי: למרות ההבדלים האינדיווידואליים, עוצמתו של המשבר האובדני יוצרת דמיון פנומנולוגי רב דיו בין המתאבדים, דמיון המאפשר לנו להציע טקסט בסיסי רלוואנטי לרוב המקרים. לא למותר הוא להקדים ולצפות את ההתנגדות ...

... הבנה עמוקה את האיזון הקיומי והקריטי המתקיים שם על הגג. נקודת המוצא של אליצור ועומר היא, כי גם רגע לפני ההתאבדות, הלך נפשו של המתאבד מייצג קונפליקט סוער ובלתי יציב, וכי מצב זה נותן לנו את האפשרות ואת הזכות לנסות להתערב בקונפליקט לטובת החיים. אדם העומד לקפוץ בכל רגע, כמו כל מתאבד אחר, חווה את ... הכאב של העומד על הגג מתוך נקודת המבט של זה העומד למטה אינה מספיקה. הנרטיבה של אליצור ועומר מתבססת על ההבנה שלהם על מהות כאבו של המתאבד, תוך שהם שואבים מתוך חוויותיהם הסובייקטיביות ידע על כאב בלתי נסבל. כאן הם מתבססים על ההנחה שבכל הנוגע לקיום ולסבל, המשותף לבני אדם עולה על השוני ביניהם. המסר אני יודע את מה שאתה מרגיש, שהנרטיבה מציעה כגשר אל המתאבד, מייצגת כביכול את החוויה הסובייקטיבית של המתאבד והמציל כאחד. אולם הטענה שלי היא שהחוויה הסובייקטיבית של המתאבד והמציל ברגע הנתון היא בהכרח שונה, אפילו אם המציל חווה בעבר חוויות דומות לכאורה. נכון הוא שקשר והבנה אמפתית בין שני בני אדם מבוססים ביסודם על יכולתו של אדם אחד ... לו להשמיע את הנרטיבה שלו על פי אופיו המיוחד ועל פי העדפתו. את אלה יש לנסות וללמוד ברגעים המועטים המוקצבים לשיחה. מבין המילים שהמתאבד מוכן לומר לנו בדו - שיח הכל - כך לא נוח הזה, יש לחפש את אלה הטעונות ביותר, את שמות האנשים החשובים ביותר, את תחושת האובדן הספציפי שלו ומשם להתחיל לחפש את השבילים הסמויים אל תוך כאבו. יתרה מזאת, שניידמן סבור כי המתאבד בכוח הוא אדם נסער ביותר והמרחב הפנימי שלו עמוס בנסערות זו. הדרך המיידית להביא להקלה היא למצוא את הדרך להפחית את הנסערות המיידית. הפחתה כזאת, נראה לי, יכולה להיעשות רק על ידי הפורקן הרגשי. דברים של טעם כמו דבריהם של אליצור ועומר מדברים אל ההיגיון של המתאבד אך ההיגיון אינו בהכרח החלק השולט ברגע הקריטי. הפורקן הרגשי הוא זה שיכול לפנות מקום במרחב הפנימי הסוער ולהקל על העומס המכאיב. ההבנה האמפתית של סיפורו של המתאבד עצמו היא זו שמפשירה את חומת הבדידות ומאפשרת לזולת לעמוד לידו בבדידותו. העיקרון שאני נוקט בעבודה הטיפולית עם המתאבד הפוטנציאלי הוא האמפתיה הקיצונית עד גבול ההזדהות ממש. בכל אמצעי אני מבקש להבין איך הגיע האדם הזה לסוף הדרך ולחוויית האין - מוצא. אני מנסה לראות את הדברים כך שגם אני ... הפנימיות בהן התנסה אכן מובילים אותי להרגיש כי אין מוצא והתגובה ההכרחית היחידה היא הייאוש. כמובן שלא מדובר כאן על הסכמה עם המתאבד הפוטנציאלי אלא על דרך ההסתכלות על החיים שלו ועל החוויה המיוחדת שלו. יהיה מי שיקרא לזה השלכה הזדהותית קיצונית. אני מעדיף לקרוא לכך אמפתיה שעל גבול ההזדהות. כטאקטיקה אני מבקש, למעשה, מן המתאבד לשכנע אותי שאכן ההתאבדות היא הדרך היחידה שנותרה לו. הסכמתי הרגשית עם המטופל היא זו הפותחת את הדלת הפנימית אל התקווה והשינוי. התוצאה המיידית של גישה זו היא התחלקות ... הסובל, והבנה זו היא בעצם מהותה של האמפתיה. גישה זו שונה במהותה ובעצם הפוכה מרוב הגישות הטיפוליות במתאבדים, שמטרתן אכן לשכנע את המתאבד שלא להתאבד (להחתים על חוזה, לשכנע באופטימיות, לדחות את המעשה, לפתור בעיות מציקות במהירות). אין אני מתנגד כלל לשיטות כאלה, אין אינני יכול לראותן כבלעדיות או כשיטות ... דברים אלה אני גם מפרש את גישתו של זאס לנושא ההתאבדות. תיאורטיקן אנטי - פסיכיאטרי זה קומם עליו רבים כאשר טען כי זכותו הטבעית של המתאבד היא לבחור במוות, ואין לאיש המקצוע הזכות להתערב בכך. אני מאמין כי מה שזאס טען בעצם הוא כי זוהי חובתנו לראות כי זכותו של המתאבד נובעת מכאבו הבלתי נסבל, ורק היכולת להבין ולהתייחס לכאב זה היא הנותנת לנו בסיס להתערב בזכויותיו של המתאבד. עניין אחר העולה מתוך הנרטיבה של אליצור ועומר הוא ההבטחה כי יעמדו לצד המתאבד להשיג את הפתרונות במקומות שהפתרונות הם אפשריים, ולעמוד לצדו במאבק הצודק על ההגשמה של צורך חיוני. כאן הם מרמזים על תפיסה מסוימת של ההתאבדות כנובעת בדרך - כלל ... על ההתאבדות. לא הכישלון עצמו מביא להתאבדות אלא משמעותו. ניפוץ חלום החיים במציאות אינו אלא הבבואה של ניפוץ החלום שבנפשו של המתאבד הפוטנציאלי. השבת האבדה במציאות אינה משיבה את השקט הנפשי. האשמה, הבושה, האכזבה, הייאוש והכעס אינם מתפוגגים עם השגת המטרה הצודקת. נכון הוא שאנו שומעים לעתים את האדם שעל הגג אומר או ש או ש וההנחה היא כי אם המציאות תיענה לדרישותיו יתמוסס גם הדחף האובדני שלו. אולם לרוב המתאבדים אין זה משנה איזה שינוי יתרחש עכשיו במציאות כשהם כבר עומדים במקום ההוא. העומד להתאבד סובל מכאב נפשי בלתי נסבל והוא מרגיש כי הצורך החשוב לו ביותר נחסם או שאיבד את ... למותר לציין כי האישה ירדה מהגג בו במקום. לא תמיד מתאפשרת לנו תושייה כמו זו של מייכנבאום שחודרת חדירה כל כך אמפתית לנרטיבה של המתאבד והמשקפת גם הזדהות, גם עימות וגם תחילתו של פתרון בעיה. אך ההקשבה הרגישה נותנת לנו לפחות סיכוי לכך. נרטיבה קרובה לזו שעליה סיפר מייכנבאום, שבה התנסיתי אני עצמי, ... אותה סיטואציה. ואז נמתח החוט שסביבו נארג הגשר בינינו. היכולת לגעת בלב הכאב מגלמת בתוכה את ההבטחה להתמודדות טובה יותר עם בעיה שהמתאבד כל כך כמה למצוא לה פתרון. למעשה יש ביכולת הזאת משהו מראשית הפתרון לבעיה שאינה ניתנת לפתרון בעיני המתאבד , והיא עדיפה על כל הבטחה להילחם לצד הצדק. אם אין כל דרך להגיע אל הנרטיבה של המתאבד ומן ההכרח, בלית ברירה, לנחש אותה, אזי אני מציע את הנרטיבה של האובדן כהימור הטוב ביותר. כל התאבדות קשורה לאובדן מסוג זה או אחר: אובדן אוהב, אהוב, הערכה עצמית, דימוי ...

... האנושי. רגישותו של המתאבד עשויה ממילא לחשוף כל העמדת פנים, ועל כן עדיף להודות בקיומם של רגשות שסביר שכל אדם יחוש במצב זה, דהיינו הפחד מפני מעשה ההתאבדות. ... עם רגשותיו של המתאבד. ואל תחשוב שאני תמיד נגד התאבדות. תן לי להבהיר לך, דבר ראשון, שעמדתי אינה אומרת שבכל מקרה אסור להתאבד. אני אישית לא חושב שזה תמיד ... כשננסה לשכנע את המתאבד שהבחירה בחיים היא כדאית מנקודת ראותו ולא מנקודת ראותה של אידיאה מופשטת. קשה להאמין כי עמדה מטאפיזית בדבר קדושת החיים כשלעצמם תדבר אל לבו של המתאבד ברגע זה. לכן, רון, אם אני מבין אותך נכון, מבחינתך ישנה רק דרך אחת להפסיק את הסיוט שאתה עובר: לכבות את המודעות שלך, לכבות את האור, ... אנו מתחברים אל המתאבד ואמינות דברינו עולה, שהרי הוא רואה שאיננו מנסים לייפות את המציאות. היגיון נוסף שאני רואה מאחורי הרצון שלך למות זו התחושה שאתה נמצא ... ערכו העצמי של המתאבד ברגע זה הוא, בוודאי, בשפל. כיצד, אם כן, לבטא הערכה בצורה שתוכל להתקבל על ידו? הבעת הכבוד כלפי ההיגיון האובדני - ללא הסכמה, כמובן - ... למניע הספציפי של המתאבד, בהנחה שבינתיים הצלחנו לברר מהו, אם ממקורות חיצוניים, או, מוטב, מהצלחתנו להביא את המתאבד עצמו להגיב לדברינו. לצורך רציפות הטקסט בחרנו בדוגמה הידועה של כישלון בקורס קצינים. ישנה סיבה נוספת למה אני מוכן לכבד את כוונתך, את ... ההרוס שבגללו רוצה המתאבד לוותר על חייו כערך משמעותי ביותר. כך, למשל, לו היה מדובר בכוונה אובדנית בעקבות אהבה נכזבת, היינו מבטאים באותה עוצמה את משמעות ... את השנאה העצמית של המתאבד משיג שתי מטרות: ראשית, הגדלת האמינות של המציל בכך שהוא נותן לדברים הרעים ביותר את המילים הרעות ביותר (אותלו). שנית, השמעת מילות ... הדיכאון בה נתון המתאבד. ב ובכל זאת, רון כל מה שנאמר עד כה, יש בו כדי לקנות לנו את הזכות, בעיני המתאבד, להשמיע עתה את העמדה המתעמתת. הביטוי בכל זאת מסמל את התפנית. אולם, כפי שנראה, נדאג לשמור על הקרבה אל המתאבד גם בהמשך. אני הולך עכשיו לנסות לדבר אל לבך, לנסות לחדור לתוך השריון שמבודד אותך. אני הולך לנסות לשכנע אותך לא לעשות את זה. אני ... ולהיות בקשר עם המתאבד גם אחרי חלוף הסכנה המיידית. אם אינו בטוח בכך, עדיף שישמיט התחייבות זו או שיחליף אותה בנוסח פחות מרחיק - לכת. כך או אחרת, המציל ... בגלוי בחרדותיו של המתאבד מפני המצפה לו כבר בראשית הדרך חזרה, חרדות המאיימות להתעורר עתה מחדש, ולנסות להתייצב אתו מולן. עד עכשיו שמעת אותי ואני מודה לך על ... החפץ - חיים של המתאבד ולתקוף את פיתוי המוות שהוצב עתה מנגד. אחד ממעשי הרמאות הגדולים של המוות המפתה הוא להביא אותך למצב שבו שאר העולם נעשה כל כך רחוק עד ... בזכות הקשב של המתאבד. אתה יכול להרגיש שזו חוצפה מצדי שאני משווה את הסבל שלך לבחילה או לכאב שיניים. אתה יכול להרגיש שזה מגוחך בעיקר משום שהאדם עם הבחילה ...

... מדברות על כמיליון בני אדם המתים כל שנה כתוצאה מהתאבדות בקרב אוכלוסיית העולם כולו, יותר מאשר במלחמות ומקרי רצח. אחוז המתאבדים גבוה משמעותית (פי 3 ויותר) בקרב גברים לעומת נשים. השיעור גבוה במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים עד גיל 35. נהוג למדוד את המתאבדים בכמות לכל 100,000 אנשים. בעולם כולו הממוצע עומד על כ - 16, כאשר ... בדתות המונותיאיסטיות וכן בבודהיזם וההינדואיזם. תוכן עניינים: 1 גורמי ההתאבדות 2 סימנים מקדימים להתאבדות 3 פסיכולוגיה של המתאבד 3.1 התאוריה של דורקהיים 4 סוגים נוספים של התאבדות 4.1 התאבדות ... התאבדות רבים. ההתאמה בין תאומים זהים בניסיונות התאבדות היא גבוהה מאוד יחסית - 23%. ההשערה המיוחסת לנתונים אלו היא שהאדם המתאבד הופך את מותו למוכר ומקובל ולכן סביר יותר להניח שהסיכויים להיתקל במקרה ... קבוצתית של לוחמי חירות דוגמת מצדה ולוחמים שונים בהיסטוריה האנושית - טייסי הקמיקזה היפנים במלחמת העולם השנייה, המחבלים המתאבדים בפיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית, ודוגמאות נוספות. סימנים מקדימים ... נטייה להסתכן באמצעים מסוכנים כגון: כלי נשק ועבודה, חלון, כביש, אמצעי עישון, אלכוהול פגיעה עצמית פיזית בגוף פסיכולוגיה של המתאבד : דר אבשלום אליצור ופרופ חיים עומר מציעים במאמרם מה תאמר לאדם שעל הגג? שני מאפיינים פסיכולוגיים עיקריים אצל המתאבד. המאפיין הראשון הוא תחושת בדידות וניתוק, האדם מרגיש כי הוא ניצב לבד ... בלתי נסבל, בשל ההרגשה כי הצורך החשוב לו ביותר נחסם או שאיבד את הדבר היקר לו מכל, ועל כן אין טעם לחייו. אור - בך סבור כי המתאבד בכוח הוא אדם נסער ביותר והמרחב הפנימי שלו עמוס בנסערות זו, ולכן נימוקים ... להתחלק איתו חווייתית ולהמיס בכך את בדידותו, בהמשך לתת לו פתרון ומשמעות חיים על פי הנרטיב שלו, ולא על פי נרטיב חיצוני שהמתאבד מנוכר אליו. אור - בך מציין עוד כי לעתים המנסה להתאבד נותן הזדמנות ... ציבורית. דוגמה לכך היא התאבדותו של שטפן לוקס באולם הישיבות של חבר הלאומים בשנת 1936. התאבדות בטרור ובמלחמה: מאפייניו של המתאבד הטרוריסט שונים מאלו של המתאבד הרגיל. לא ברור, עם זאת, עד כמה המוטיבציה הרעיונית שולטת בפעולותיו של ... היא תוצאה של ליקוי נפשי או משבר חיים, כאלו הפוקדים מתאבדים רגילים. נראה שהתשובה אינה חד משמעית ואינה תקפה לגבי כל המחבלים המתאבדים. ראו עוד בערך פיגוע התאבדות. מדינה שעשתה שימוש נרחב בטקטיקות ... דמו שלו. הדעות חלוקות בנושא זה, אך לא בעצם האיסור. במתאבד מדעת, אין נוהגים דיני אבלות - לא מספידים אותו ולא מתאבלים עליו. המתאבד נידון להיקבר מחוץ לגדר, ואין יושבים עליו שבעה. בדרך כלל אין מקיימים דינים אלו, משום שמלמדים זכות על המתאבד ומניחים כי לקה בנפשו, שמותו היה תאונה, או שהספיק לשוב בתשובה בזמן שחלף ... (ספר המכבים ב פרק ז). ביהדות אשכנז בימי מסעי הצלב אירעו התאבדויות על קידוש השם. לדבר זה ניתנה ההצדקה שמכיוון שממילא היו המתאבדים נהרגים על ידי רודפיהם בגלל סירובם להמיר את דתם, שכן על עבודה זרה ... התברר שעשה תשובה על ההתאבדות באמצע. שלא התאבד מתוך חולי או מתוך צער מיוחד. כך הרב אליהו הוציא מכלל העונש למתאבדים את רוב המתאבדים, שמתאבדים מתוך צער או מחלה נפשית כגון דיכאון. במקרא: בספרי המקרא ... נרשמו כ - 400 התאבדויות בישראל מדי שנה, כשלושה רבעים מתוכם של גברים, ובהם שיעור גבוה (כ - 30%) של עולים חדשים. אחוז המתאבדים בישראל נמוך משמעותית ביחס לממוצע במדינות אירופה, ונמצא במגמת ירידה. ... מגברים, והגילאים בהם מתבצעות ההתאבדויות הרבות ביותר הם 45-54 וגיל ההתבגרות. עם זאת, ביחס של גודל אוכלוסיית הגיל למספר המתאבדים, הרי שסיכוייו של קשיש החל מגיל 75 לבצע התאבדות הם הגדולים ביותר. הצידוק העיקרי במדינת ישראל לחוק טיפול בחולי נפש הוא מניעת הסכנה שמהווה לעצמו אדם הלוקה בנפשו. מלבד הערך שבהצלת המתאבד עצמו, להתערבות החיצונית חשיבות נוספת, שכן למעשה ההתאבדות השלכות קשות על סביבתו של המתאבד, שבאופן טבעי נותרת מתמודדת עם משא כבד של רגשות אשמה. במשך השנים התפרסמו ... בכירים בישראל, לרוב בעקבות לחץ כלכלי או משפטי שפגע בשמם, ולעתים היו מעורבים גם צדדים משפחתיים או מיניים. נמצא כי לרבים מהמתאבדים בישראל היו מחלות המחזקות נטיות דיכאוניות אבדניות (כמו צליאק וסוכרת), או נטילת סמים ומזון המעודדים נטייה זו. היו גם כמה מקרים בהם המתאבדים רצחו אחרים כנקמה או עונש, ואחר כך נטלו את חייהם עצמם. מחקרים הראו ... דודו טופז, שדרנית הרדיו מיכל ניב וראש יאחה, תת - ניצב אפרים ברכה. החוק במדינת ישראל מחייב תשלום תגמולי ביטוח חיים למוטבי המתאבד, אם ההתאבדות אירעה יותר משנה לאחר רכישת הביטוח. לגבי ביטוח תאונות הכולל ... לבנון השנייה ותאונות. בשנת 2011 התאבדו 21 חיילים, וזה היה גורם המוות העיקרי באותה שנה (כמו גם בשתי השנים שקדמו לה). אחוז המתאבדים בשנת השירות הראשונה שלהם גדול מבשאר שנות השירות, אך יש גם מקרי ...

... יכול להסתכל כך על הדברים אחורנית, היית אומר: הרי הייתי יכול לסבול רק עוד קצת ואז היה מגיע האור בקצה המנהרה. ובשביל זה התאבדתי?! בן כמה אתה, רון? בהנחה שהמתאבד אינו זקן החולה במחלה סופנית, ההצבעה על גילו היא דרך פשוטה לשים את סבלו בפרופורציה המתאימה. נבחר במקרה הקיצוני של צעיר בשנות העשרים. ובגיל הזה אתה רוצה להרוג את עצמך, וגם את ... מול האיוולת שהוא רואה במעשה ההתאבדות. אין לחשוש מביטוי רגשות כעס בשלב זה. המציל כבר הוכיח את כנות דאגתו ואת יכולתו לראות את הסיטואציה מנקודת ראותו של המתאבד. כשכעס מבוטא בהקשר כזה, יכול המתאבד לחוש שהוא בא מתוך דאגה ואהבה. למלכודת הזאת של המוות, שלא נותן לראות את התקווה שמעבר לפינה, נפלו הרבה אנשים ומאוד יכול להיות שזה בדיוק מה שקורה לך עכשיו. הרבה מהאנשים שאתה ... פחות משלך. הם החזיקו מעמד ויצאו מהמשבר חזקים יותר. כאן אנו מנסים להתמודד עם החשש שעצם ניסיון ההתאבדות, בעיקר אם נעשה בציבור, כבר החריף את תחושת הבושה של המתאבד, שבמקרים רבים הייתה בין הגורמים לניסיון האובדני. את הבושה הזאת אפשר וצריך לתקוף חזיתית. ולומר לך בגילוי לב, רון, גם אני עברתי פעם משבר אובדני. ולכן, כשאני מדבר אליך, אתה ... שאת המילים האיומות האלה יאמרו גם הוריך, ובמלוא הכוונה, אם חס וחלילה תעשה את הטעות הזאת. בקטע זה ובבאים אחריו אנחנו מנסים לפרוץ אל המנהרה האטומה בה מצוי המתאבד. כמו המטפל הקונוונציונאלי בסיטואציה הטיפולית הרגילה, המנסה לעמת את המטופל עם תכנים שאותם הוא מנסה להדחיק או להכחיש, אנו משתמשים כאן בזכות ההקשבה שקנינו בחלק הראשון של המסר ... מדבר פה בשמם כי הם לא כאן. אני מרשה לעצמי לבקש ממך - לא, לדרוש ממך: לחשוב עליהם עכשיו. קיימת דעה בין אנשי המקצוע לפיה אין להזכיר את סבלם הצפוי של קרובי המתאבד, במיוחד של הוריו, שמא זו בדיוק כוונתו במעשה ההתאבדות. ובכן, ראשית, עדיף לדעתנו שהתוכן התוקפני ייעשה גלוי מאשר להשאירו בשולי התודעה: בצורתו הגלויה, התוכן התוקפני מצוי בוודאי במצב שבו ניתן לבקר אותו בצורה יעילה יותר. שנית, בשיח הגלוי אנו מעמתים את המתאבד עם קיומם של אנשים קרובים אחרים עליהם הוא מביא את האסון. אם הוא רוצה, למשל, להעניש את אביו, מה בדבר אמו? ואם הוא רוצה לפגוע בשני הוריו, מה עם אחותו הקטנה, חברתו, ילדיו? קשה להעלות על הדעת אדם כה מלא זעם עד שנקמנותו מכוונת נגד כולם, שלא איכפת לו אפילו מנפש קרובה אחת. מכתביהם של המתאבדים מספקים עדות משכנעת ביותר לאכפתיות של המתאבד לאנשים קרובים לו. אתה בוודאי יודע מה עושים הוריו של חייל שנהרג במלחמה: הם שואלים שוב ושוב, ללא סוף, את החברים של בנם: מה קרה באותם הרגעים? מה הוא אמר? האם הוא סבל? האם היה ... בעזרה של לחשוב ביחד ולחפש ביחד. אני מתחייב לנסות להיות ראוי לאמון שנתת בי. כאן יש חזרה מסכמת של הדברים העיקריים אותם העלה המציל קודם. במקרה האמיתי, אם המתאבד נטל חלק בשיחה, כאן המקום לחזור ולהתייחס לדברים שהוא אמר. עכשיו, תאפשר לי לומר משהו שאני חושב שצריך להיאמר. אתה נמצא במשבר נוראי, אתה נמצא בתחושה שבאמת כלו כל הקצים. אני ... ובמיוחד משבר כזה, זו חוויה שנותנת כוח וחוכמה. המסר המסיים צריך לבוא, כמובן, בזהירות רבה, רק כאשר המציל מרגיש, מתוך תגובותיו המילוליות והלא - מילוליות של המתאבד, שדבריו אכן השפיעו. אחרת, עליו להמשיך לדבר כל עוד הוא יכול. אינני אומר שתרגיש את הדברים האלה מייד. זה לא הולך להיות גן של ורדים. אתה יוצא למציאות שהיא עדיין קשה. אבל כבר ... שותף לרגע הקשה ביותר בחייך, וזה מחייב. אני אתך בדרך חזרה. המסר מסיים בנימה של תקווה אבל בלא הפרחת תקוות בלתי מציאותיות. הבעת המחויבות להמשך הקשר עם המתאבד, כפי שכבר הדגשנו, היא דבר שיש לשקול אותו בכובד ראש. כל מציל יקבל את ההחלטה שבה הוא מאמין כי יהיה מסוגל לעמוד. ה. סיכום הטקסט המניא שהצענו כאן הוא, למיטב ידיעתנו, ראשון ... לכל מציל מרחב ניכר לאלתורים ולשינויים המתחייבים מהמקרה האינדיווידואלי. פשטותו של הטקסט עושה אותו לאפקטיבי באופן פוטנציאלי אפילו ברבים מן המקרים בהם שרוי המתאבד במצב נסער או מבולבל ביותר. בשל פשטות זו, מן הסתם, יישמע הטקסט פשטני או אפילו קיטשי לחלק מהקוראים. אנו מאמינים, עם זאת, שהוא לא יישמע כך לאדם שעל הגג. זאת ועוד: לדעתנו, טקסט ...

... שלי בהבעת דעה שאינה politically correct יכולה ללמד משהו. לפני שנים אחדות כתבתי מאמר ובו קראתי לשינוי הגישה המקצועית כלפי המתאבד. טענתי שאין ערך לעבודתו של פסיכולוג או פסיכיאטר המטפל באדם אובדני אם אינו מביע עמדה ערכית ברורה נגד המעשה הזה, נגד אכזריותו כלפי בני - משפחה ובעיקר נגד האיוולת שבו מנקודת ראותו של המתאבד עצמו. את דבריי ביססתי גם על נתונים אמפיריים. הגרסה האנגלית של המאמר נדחתה עי תשעה כתבי - עת מכובדים (בהם אחד שאני עצמי חבר במערכת שלו). טענותיהם של המבקרים ...

... בוחר האבל בנרטיב חלופי לסיפור המוות, נרטיב שיש בו כדי להציג את המנוח או את האבל באור נאה יותר. דוגמה לכך ברמה הקיבוצית ניכרת ביחסה של היהדות להתאבדות. ההלכה שוללת התאבדות, והמתאבד נידון להיקבר מחוץ לגדר ואין יושבים עליו שבעה, אך בדרך כלל אין מקיימים דינים אלו, משום שמלמדים זכות על המתאבד ומניחים כי לקה בנפשו, שמותו היה תאונה, או שהספיק לחזור בתשובה בזמן שחלף מביצוע פעולת ההתאבדות ועד למוות. על חשיבותו של הנרטיב החלופי עומד מרדכי רוטנברג בספרו שכול והאגדה ...

... הרגלי אכילה ושינה, ובריאות כללית. ממחקרים על אוכלוסיית ארצות הברית עולה כי כ - 3.4% מהלוקים בדיכאון קליני מתאבדים, ועד 60% מהמתאבדים סבלו מדיכאון קליני או הפרעת מצב רוח אחרת. אבחון דיכאון קליני מתבסס על חוויית המטופל לפי דיווחו העצמי, ...