... רוצה משהו. איך בכלל עוברת לך המחשבה שאתה רוצה משהו, אם אתה בכלל חלק ממשהו אחר? אם אתה בורג ברכב, אז איך בכלל עולה לך המחשבה שאתה
מחליט לאן לנסוע? מה קורה בתהליך, הרכב רוצה לנסוע לחדרה, אבל מישהו אמר לבורג להסתובב, ואז הוא הסתובב. לפני שאומרים לך לזוז, אומרים לך תרצה לזוז, ואז זה גורם לך לחשוב שאתה בחרת לזוז. ... כי כל אחד הוא כמה בו זמנית. אתה גם מי שאתה וגם הכלום שממנו אתה עשוי. אתה אצבע של המציאות, יש מציאות ואתה רק חלק ממנה. כאשר כדור הארץ
מחליט לזוז, אז אתה זז. כשאתה הולך ברחוב, נדמה לך שאתה הוא ההולך ברחוב, אבל האני הזה מחובר לחוט, אתה כמו בובה על חוט. ולמה אתה מחובר? לכל. כל מה שאתה עושה זה תוצאה של משהו אחר. וכל ... להאחז בו, אבל אין אפשרות כזאת. אתה רוצה שאני אגיד משהו ואתה תוכל להסכים איתו ושזה זהו. אבל אין דבר כזה, כל מה שאני אומר לך הוא לא
מוחלט . כל מה שאני אומר זה עם חסרונות, אני לא יכול להגיד לך משהו מושלם. כל מה שאני אומר, יש צד שאומר שזה לא נכון. אז אל תצפה שהכל יתאים. לכל דבר יש היפוך. שאלה: אני רוצה להבין את ... שמורכבת מכל החוקים בבת אחת. שאלה: למעשה כל פעם שאני מנסה להבין משהו, אני מנסה להבין חוקיות. אליעד: נכון, ולכן אתה מחטיא את האמת
המוחלטת. כי אם אתה אומר, אני רוצה להבין, למעשה אתה מנסה למצוא אמת יחסית, ואז אתה מתרחק מהאמת
המוחלטת. לרצות להבין את האמת, פירושו לשקר. כשאתה רוצה את המוגדר, למעשה אתה מתרחק
מהמוחלט. המוחלט הוא האין, אז כאשר אתה רוצה להבין, אתה מתרחק מהאין. האין הוא
המוחלט. אבל גם מצד שני הרצון להבין מקרב אותך
למוחלט, אם תבין עד הסוף. רק בסוף תוכל לראות את
המוחלט. אתה כרגע נמצא במצב המושלם, ואתה רוצה לשנות, אתה יוכל לשנות אבל עד הסוף. הדבר הברור ביותר בעולם, זה שהמציאות קיימת. אבל האדם לא קולט שהמציאות היא הכל. אני אחד עם הכל. ואם ... מהמציאות, אז איך יכולה להיות לי בחירה אם אני חלק ממשהו? אולי יש חוויית בחירה, אך האם האדם יכול לגרום לתהליכים? שאלה: אולי אני בורג
שמחליט איך להסתובב? אליעד: אתה יכול להגיד זאת רק אם החלק (הבורג) הוא לא במאה אחוז. אבל אתה מחובר במאה אחוז למציאות, אין לך לאן לברוח. אתה תמיד נמצא בתוך המציאות. כל מה שאתה עושה זה תוצאה של משהו אחר, או שאולי זה לא תוצאה, אז זה אקראי. ואם הכל תלוי רק בשיקול דעתך, אז
תחליט שתמיד טוב לך ונגמרו כל השאלות. שאלה: האם יש פרספקטיבה כזאת? אליעד: יש, אבל בפרספקטיבה כזאת, אין שאלה. אם האדם מתבונן פנימה עד הסוף, אז זה כאילו מבטל אותו. אתה מגיע למצב שכאשר ... לך מושלם, והכי לא טוב לך והכי לא רע לך. למה? מצד אחד תמיד טוב לך, למה? כי אני אלוהים רוצה את הכל. מצד שני, זאת צרה גדולה, כי ביחס
למוחלט זה לא נתן שום דבר, זה נתן רק חסרונות. אבל למה זה שיא הרע? כי אתה מבין שכול כך רע לך ואף אחד לא יכול לעזור לך. אם אתה חושב שאתה חלק מהמציאות אז אתה חושב שאולי המציאות תושיע ... אז מה אתה יכול לעשות. מתוכי נוצר הרצון ואני לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. שאלה: למה זה רע? אליעד: ראשית זה לא נתן שום דבר ביחס
למוחלט. ושנית בכל דבר יש חיסרון, אני לא זה, אני לא שם, רק חסרונות. מהצד שזה טוב, עכשיו אלוהים יכול לחוות שזה מושלם. כי כאשר יש רק אחד, אז אני לא יודע שאני אלוהים, ועכשיו יש שניים ...