... שהתפיסה שלו את הלימודים שלו תהיה מאוזנת. מצד אחד הילד חייב להאמין ביכולת שלו לבצע את המשימה שלפניו וביכולת שלו להצליח אבל מצד שני הוא חייב שיהיו לו
אתגרים וקשיים להתמודד איתם ורק אז הוא יוכל להצליח. הוא חייב להיות בדיוק בנקודת האמצע, בנקודה שבה הלימודים לא קלים לו מידי כך ... לעשות, כי תמיד בכל מקרה שילד נושר מהלימודים תמיד מתקיים אחד מהשניים, או שהילד חושב שהלימודים קלים לו מידי ולכן הוא משתעמם ולא משקיע בלימודים כי אין בהם
אתגר עבורו, אין בהם יכולת התבטאות אישית כי הם הרי קלים מידי בשבילו, או שהוא חושב שהלימודים קשים מידי ושבכל מקרה הוא יכשל ... אבל את הפוטנציאל שלו מעבר לשאר התלמידים לתעל אותו למקומות חיוביים, כגון העשרה בתחומים ובדברים אחרים, התמודדות עם לימודים גבוהים יותר, התפתחות
ואתגרים שיהיו קשים יותר עבורו. על הילד המוכשר מחבריו להתמודד עם דברים שהם קשים ומהווים
אתגר עבורו אך לא ביחס לתלמידים אחרים. ילד כזה תמיד יהיה באיזון, כי מצד אחד הוא מאמין ביכולת שלו להיות טוב ומצד שני תמיד יש לו עדיין
אתגר שהוא יכול להתאמץ עבורו ביחס למה שהוא יכול להשיג בפוטנציאל האישי שלו. אם האידיאל שמציבים לילד הוא רק להיות הטוב ביותר בכיתה אז אין לו את
האתגר להשיג כלום, כי הוא לא צריך להתאמץ בשביל זה, לכן הוא לא ילמד. אם הוא חי עפ קנה המידה של עצמו, אז תמיד יהיה לו
אתגר להיכן להתקדם ועל ידי האיזון הזה הוא כמובן יצליח, כי הוא תמיד יוכל להציב לעצמו
אתגר ביחס לעצמו. וגם הפוך, אם הילד שלך מתקשה בלימודים מסיבות של קשיי תפיסה כאלו ואחרים אסור בשום פנים ואופן שהוא יגיע למצב ... גם אם הוא לא בין הטובים ביותר ולדעת שבכל מקרה הוא צריך לעשות את מה שהוא כן יכול גם אם הוא בוודאות לא יהיה בין הטובים ביותר בכיתה, עליו לראות מול עיניו
אתגר שהוא מאמין שהוא יכול לעמוד בו, אך מצד שני עליו גם לדעת שגם אם הכל בא לו בקלות ושגם אם הוא מאוד מוכשר, שעדיין יש לו
אתגרים לעמוד בהם. וכל זה על ידי זה שהילד יהיה טוב כפי שהוא יכול להיות ולא ביחס לתלמידים אחרים. ככל שתשריש את דפוסי החשיבה ...