... & Havens, 2002). לפיו, האדם הוא זה הבורא את עולמו. הוא זה הנותן את המשמעות לדברים לגביו ולכן, זו משקפת את האדם עצמו. מכך, אין צורך וגם אין
אפשרות לבחון את המציאות עצמה מחוץ לאדם (להב ופוך, 1992). הוא מתאר את טבעו של האדם ככזה הנחשף, מתעצב ומוגדר ... מבחינתו, ה - היות - שם מאפשר לעולם להתגלות. הוא מתייחס לכך כמקום בו הקיום חושף את עצמו והוא מתאר זאת כתחושת פתיחות (Boeree, 2006). כשהאדם מגדיר
אפשרות אחת או יותר, הוא נאטם לאין סוף
האפשרויות האחרות הגלומות בדבר וכשהוא אינו תופס את העולם שמסביבו כעולם של
אפשרויות, הוא עצמו מפסיק להיות
אפשרות חיה שמתהווה ומשתנה. לפיו, תחושת פתיחות זו של הגילוי האינסופי של
האפשרויות הגלומות הקיימות בעולם, היא האוטנטיות (להב ופוך, 1992) והדבר שהוא החיוני בשביל האדם, מבטא את ההבחנה ... היום יומית הופכת ונעלמת והכל נהיה חדש ומקורי ומכיוון שכך, זהו עולם בו אין לאדם הגנה בשום מקום (להב ופוך, 1992). סארטר מוסיף ואומר, שזוהי הערכה של
האפשרויות והסיכונים וקבלה של המצב ושקיום אוטנטי, דורש עמידה מול המציאות במודעות צלולה ואמיתית. לפיו, האוטנטיות ... אנו חולקים ושהופך אותנו לייחודיים, הינו הכלום שלנו, היעדר התמצית שלנו, החופש שלנו (Boeree, 2006). לפיהם, ניתן לממש חיים אוטנטיים, רק על ידי הגשמת
האפשרויות הנמצאות במסגרת מוגבלויות הקיום. חיינו מותנים בדרכים רבות ואנו מוגבלים מעצם השתייכותנו לעולם ולעולם ... לניתנים אלו של הקיום באופן שונה (Cohn, 1997). ניתנים אלו, שונים מאדם לאדם באופן מהותי והם יכולים לשמש כחומרים גסים בהם אנו מתנסים ולאדם, תמיד ישנה
האפשרות לקחת תנאים ההתחלתיים אלו ולעצב את עצמו באמצעות בחירותיו. מבחינה זו, ישנם מספר דרכים להיות אוטנטיים ... והערכים האוניברסאליים, יכולה להסתיים בייאוש ובהרגשה של חוסר תכלית (להב ופוך, 1992). מעצם היותנו הישויות היחידות המודעות לכך שאנו בני תמותה, נוצרת
האפשרות שנתכווץ וננסה להימנע, להדחיק או להכחיש עובדה זו (Boeree, 2006). לדבריו, בכדי להימנע מהחרדה מנסה האדם להתעלם מהיבטים שונים של פעולתו בעולם. הוא נעשה מחויב יתר על המידה למצב העכשווי, עד שהוא נכשל בזיהוי מאפיינים כגון מקריותו,
האפשרויות האלטרנטיביות הקיימות או אי
אפשרות להוכחה המוחלטת, שהם תוצאה של אי הודאות והשייכות לעולם (Lieberman, & Havens, 2002). את המפלט, הוא ... זה הבורא את עולמו. עם זאת, כשהוא חי באופן זה מוצעת לו מציאות שהיא פשוטה ולא בעייתית, מציאות שהיא בנויה מעצמים שאינם יכולים להיות אחרת ממה שהם ושלהם
אפשרויות שימוש מוגדרות (להב ופוך, 1992). לדברי היידיגר, רוב האנשים מאבדים את עצמם, הם מאבדים את הערכה ... (Lieberman, & Havens, 2002) היידיגר מסביר שהחוויה היחידה היכולה להוציא את האדם ממצב זה ולו באופן זמני, הינה חוויית האימה הנובעת מהמודעות למוות
ולאפשרות שבאי קיום. זו, יכולה להוציא את האדם מאדישותו ולהחזירו אל החיים בכוח, להחזירו לעצמו ולאלץ אותו לשאול ...