... את המידע הנישא על גב הכוכבים, אך כן מידע זה עומד עם יתר המידע ביקום לרשות האדם, ויכול ויום בהיר אחד יזהה אותו... היינו ישתמש בו ויצרפו למחוז העשייה שלו. לכן כתב
המחבר "ויעש אלהים... (גם) ואת הכוכבים", כלומר "העשייה" הזו עומדת לרשות האדם במצב הכן, ועל "האפשרות" הזו למדנו מתוך המאור הקטן. זוהי בעינה משמעות שני ... המידע", ו - "השליטה בערימת המידע" ע"י גידור גבולותיו. באופן הזה ניתן להבחין שכל המונחים הקושרים את התודעה לעשייה - מתיישבים הם באופן מדוייק עם "הדוגמה" שהשתמש בה
מחבר התורה - "הארץ". דוגמה זו נכונה היא ומדוייקת לגבי התודעה האנושית ויחסה למאורות הגדולים, ולכדור הארץ שני מאורות: מאור השמש העצום, המאור הצנוע של הירח, וגם הכוכבים. באופן הזה
מתחברת התודעה האנושית עם כל רעיון ועם כל שרשרת - מידע חלקית מהיקום; ולכל רעיון שני מאורות גדולים ומוגדרים ולצידם מערכת כוכבים אין סופית. גם לגלגל שני ... להתמהמה או לעצור? והרי בלעדיהם גם הכוכבים יפסיקו לבצבץ מתוך השמים וגלגלי הזמן יעצרו מלכת, כי ללא עשייה אין תוקף לזמן - דבר שיוביל בהכרח לקריסת התודעה... וזו תשובת
מחבר התורה לשאלה עקרונית זו: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ, ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך; וירא אלהים כי - טוב. כאן השתמש
מחבר התורה בפועל חדש "לתת" שערכו הספרותי בתורה: "למכור". הייתי רוצה לעמוד על הפועל המקורי הזה (לתת) שבאמצעותו ניתן לרדת אל עומק תשובת
המחבר לשאלה העקרונית שלעיל. ביוני 2007 עמדתי במסגרת חיבור שכתבתי - "מידע" - על שני הפועלים "לתת ולקחת", ומתוך חשיבות הפועל "לתת" בקונטקסט שלנו - אני רואה ... לב לאבחנה הזאת - מלבד התורה. לציין ולהדגיש, אינני מנסה למתוח ביקורת על צורת השימוש בשני הפועלים החדשים, ולא על האקדמיה העברית ואף לא על כניסת המטבע לשוק המסחר, וגם
מחבר התורה לא ביקש להוריד את שני הפועלים החדשים ממצבת הפועלים התקנית, נהפוך, הוא עשה שימוש באבחנה הזאת - היינו בשני הפועלים החדשים, במטרה להסב את תשומת ... ובנפש חפצה. למיותר לציין כי גם אברהם אבינו לקח ממנו את השדה ושילם עבורה בלב שלם ובנפש חפצה... התורה ניסתה להגיד לנו, דרך הפועלים האמיתיים של "נתן - לקח" ששימשו את
המחבר בפרק הזה - שהעיסקה ההדדית הזו התקיימה בפועל, מתוך רצונם המלא של שני הצדדים. ארז היה מבסוט על שהצליח להשיג גם את "העומק" הזה, לשים בכיס ולצרפו ... התורה והשתמשה בפועל הנכון: וימכרו את - יוסף לישמעאלים... - לא נתנו אותו. - וכל מילה מיותרת. תודה ארז. עד כאן. וזה הזמן לחזור אל הסיפא של התמונה הרביעית, דרכה ביקש
המחבר לענות על השאלה שהתעוררה, וזה הנוסח שלה: איך התודעה האנושית מתחזקת את "שני המאורות" באופן שימשיכו להאיר כל הזמן מבלי להתמהמה או לעצור? והרי בלעדיהם גם ... ללא עשייה אין תוקף לזמן - דבר שיוביל בהכרח לקריסת התודעה... ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ, ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך. - זו תשובת
המחבר. בתשובה זו וכאמור, השתמש
המחבר לראשונה בפועל "ויתן" שערכו הספרותי בתורה: "וימכור". החליף את הדבר באחר, המיר את הדבר, נתן את הדבר על מנת לקבל אחר במקומו. ויתן אתם - את שני המאורות. ... והתודעה תרצה במאורם. אם כן, מילת המפתח היא "כל עוד והתודעה תרצה במאורם" - תרצה ימישכו להאיר, תרצה יפסיקו את מאורם והיא תקרוס. השאלה היא, מה היא הגדרת הפועל "תרצה"?
מחבר התורה הגדיר עבורינו במדויק את הפועל הזה: תרצה - משמע תתן; תחליף את מרכולתה; תמיר אותה בדבר אחר; תתן את הטובין של מרכולתה על מנת לקבל במקומם טובין אחרים.
מחבר התורה הקפיד להשמיע לי את ההגדרה המדוייקת - לא ההגדרה הקרובה גם לא הדומה... תרצה - משמע תתן; תתן בלב שלם, תחליף את הסחורה בלב שלם ובנפש חפצה מבלי שמץ ... אחר - משמע שתחליף את המידע הספציפי הזה ותקבל מידע אחר תמורתו. להמיר את המידע של הגלגל במידע אחר; לפדות את המידע. כך ראה משה רבינו את "הרצון" שיפעיל את מכונת החיים.
מחבר התורה ראה את התודעה נותנת את המידע שבידה; גם מוכרת גם קונה... וכל עוד עסקת החילופין הו מתקיימת - המאור קיים על שני ערוציו: העליון והתחתון. באופן הזה תיאר
המחבר את מכונת החיים, ותוך כדי כך הפיג את החשש מעצירתה... ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ - אל חשש, היא לא תעצור... כל עוד והתודעה נעה בשבילי ...