דמיינו לעצמכם שני תאומים שנמצאים ברחם אימם. שניהם מכירים רק את העולם בו הם נמצאים וחושבים שזה העולם היחיד שקיים. שניהם חיים שם מחזור של חיים שלמים כפי שהם מבינים עד שאחד מהם נולד. מה חושב האח התאום לאחר שאחיו יוצר מהרחם? הוא חושב שהאחיו עזב אותו והלך לעולם אחר. הוא חושב שאחיו בעצם מת. הוא נפרד מהעולם שבו הם חיו עד עתה והאח התאום נותר לבדו מבכה על מר גורלו. כמובן שהוא אינו יודע שבחוץ, בעולם האחר, שהוא בעצם העולם שאמיתי - מחכים לו בני משפחה ומקבלים אותו בזרועות פתוחות ובאהבה רבה.

כך אנו מגיבים למוות - אנו חושבים שמוות הוא חידלון ואין חיים יותר. אך העולם הבא הוא בעצם עולם נוסף אליו עוברים המתים. בדיור כפי שהעובר מפרש את עזיבתו של אחיו אנו מפרשים את עזיבתם של המתים.

במחקר שערכה ד"ר אליזבת קובלר רוס בארה"ב היא אספה עדויות של חוויות מוות קליני.

אחת מהעדויות היא מדהימה:

עדות שותפה לאלו שחוו מוות קליני והיא מספרת על חוט כסף ארוך שמחבר בין הנשמה שמרחפת לה מעל לגוף לבין הגוף. כפי שאמרו חז"ל: "שלושה ימים לאחר פטירת האדם הנפש טסה מעל לגוף ורוצה להתחבר אליו... ".

חוט כסף זה מסמל את החיבור למציאות הקודמת שלנו. חוט זה מחבר אותנו לעולם ממנו באנו. מהעולם בו חיינו. אם יתנתק חוט זה - נעבור למציאות אחרת, חדשה. לעולם אחר. כל עוד החוט מחובר אנו עדיין מקושרים לעולם הקודם - גם אם הגוף מת - ואת זאת מגבים כ - 30 מיליון עדויות ברחבי העולם. חוט הכסץ כך מספרים המתים הקליניים מקשר בין הנשמה שמרחפת לה לבין הגוף. הם רואים את גופם שכבכיול מנותק מהם ואליו מקושר חוט הכסף שמחובר בעצם לעצמם. לנשמתם.

מזכיר לכם משהו חוט הכסף הזה?

זהו דימיון מפליא לחבל הטבור - חבל הטבור בעצם מחבר את העובר לאימו, או לעולם בו הוא חי - כאשר מתנתק חבל הטבור - משמע העובר עבר לעולם אחר, הוא נולד, הוא עובר למציאות חדשה. כל עוד חבל הטבור מחובר - הוא נותר בעולמו שלו, בתוך הרחם - וזה העולם שהוא מכיר. אם יתנתק החבל - המציאות משתנה ועולם חדש נגלה לפניו.

חוט הכסף שמעידים עליו המתים הקליניים הוא אותו חוט שנראה לאחר המוות לכל מת באשר הוא - והוא זה שיבשר לנו האם אנו עוברים לעולם הבא או שנשארים כאן בעולם החומרי בו אנו חיים.

דימיון מופלא זה הוא בוודאי לא מקרי.

הרי לא ייתכן שמתים הקליניים המציאו חוט כסף זה שהרי הם אינם יודעים מהן שאר העדויות, אלא סיפרו את מה שאירע להם. ורובם סיפרו על אותו חוט באופן מדהים.

דימיון זה מצביע על כך שהכל מתוכנן, ומחשבת הבריאה היא מופלאה ומעל לבינתנו.

קוהלת פרק יב' - פסוקים ו', ז':

עד אשר לא ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור:

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

תחשבו על זה קצת...