עניין - מבוא
עניין הוא רגש הקשור ישירות לקשב, בין אם הוא זהה לו, גורם לו, או מהווה היבט שלו. כאשר אדם (או בעל חיים מפותח אחר) מרגיש
עניין, הוא מתמקד באובייקט, אירוע או תהליך. לכן
עניין מהווה גורם הנעה למגוון רחב של התנהגויות. לפי פול סילביה, מחבר הספר "חקירת הפסיכולוגיה של
עניין", במחקר הנוכחי בתחום, המונח משמש כמושג כללי העשוי להכיל מונחים פסיכולוגיים ספציפיים יותר, כמו סקרנות ובמידה פחותה בהרבה - הפתעה. סילביה טוען בספרו שההבחנה בין
עניין לבין סקרנות היא מבלבלת ושנויה במחלוקת, כאשר חוקרים מסוימים טוענים שמדובר בשני גורמי הנעה שונים בעלי השלכות רגשיות שונות. כמה מהחוקרים טוענים
שעניין הוא הרגש המניע את ההתנהגות שהיא סקרנות. אחרים טוענים שסקרנות היא הנעה ראשונית לקשב קצר - טווח, שיכולה לגרום
לעניין וקשב לזמן ממושך יותר. לרגש
העניין הבעת פנים ייחודית משלו, שבה אישונים מורחבים הם הרכיב הבולט ביותר. המונח
עניין משמש גם לתיאור נטייה רגשית קבועה. כך לאדם יכול להיות
עניין בתחומים מסוימים, גם אם הוא לא מפנה אליהם קשב בהווה. תחומים אלה נקראים תחומי
עניין. הגירויים שמעוררים
עניין באדם קשורים לניסיון העבר שלו, באופן ספציפי למידת היותם חדשים עבורו. מצד אחד גירויים מוזרים ולא מוכרים מעוררים
עניין וסקרנות, ומאידך, גירויים חדשים שיש בהם משהו מוכר, מוטמעים בקלות לסכמות קיימות ומרחיבים אותן, באופן שמתגמל את המוח ומעורר הנאה
ועניין בהם. גירויים
מעניינים קשורים במידה רבה גם לצרכים, כלומר למידה בה הם ממלאים צרכים ומסבים הנאה, או מפריעים למילוי ... שהקשב עשוי זמנית להתמקד בגירויים פתאומיים וחדים, אם אין בהם דבר מה נוסף מלבד היותם חדים ופתאומיים, בני אדם לא מדברים עליהם
כ"מעניינים", והקשב עובר במהרה לדברים אחרים. בחינוך: הבנת הפסיכולוגיה של
עניין הופכת את החשיבות הגדולה של
עניין בחינוך למובנת מאליה. ככל שהמורה מצליח לעורר ולשמר
עניין בתלמיד, כך תגבר הקלות, המהירות והדבקות שבה הוא ירכוש מידע. ...