... איפוא לסדר מסוים, לסדר את המחשבות המפוזרות לכל עבר, אני האדם זקוק לסדר בראש. והינה לפתע דופק
מחבר התורה על דלת האדם: בוקר טוב, הינה סדר הדברים: ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. (בראשית ב, ו) "סדר הדברים" הזה שתחב
מחבר התורה לידי הוא אב טיפוס של היערכות כל חוקי הטבע על צבאותיהם ביקום. "צבאות" הוא מונח שהטמיע
מחבר התורה ומשמעותו "כוחות", במקרה שלנו הכוונה לכוחות הטבע. אני שב ומדגיש כי אני "קונה" את הגדרות
מחבר התורה כי הוא בונה אותן ללא יוצא מן הכלל כביטוי של הבחנה - לא של קביעה מנומקת. "הבחנה" היא לא ... היא האדם שקלט את הביטוי, קולט אותו או יקלוט אותו, אין רובד רביעי בו נקלט הביטוי של ההבחנה.
מחבר התורה התבונן איפוא ביקום - כמו שאנחנו מתבוננים בו, התבונן בחומר ובכוחות הפועלים עליו, ורשם את ... שלה מעומעם: מדוע הוא קרא לנטיה כהיא זו אד? ולמרות שמשמעות ההשקיה היא חילחול המים באדמה ע"מ
להתחבר איתה ולגבש גוש מלוכד... אבל מה פשר המשפט הציורי הזה? האם אנחנו בשיעור של ספרות... מעבר לזאת, ... אני הבחנתי בשתי הנטיות הברורות של החומר ונשארתי עם תהיותיי ושאלותיי... ובכן אומנם הוא הדבר;
מחבר התורה אכן צפה בחומר אבל רשמיו כאן אינם מתייחסים לתכונות החומר ונטיותיו אלא לכוחות הפועלים ... כן ועוד ימשיך אחריו. התרשים שלפנינו איפוא דומה למספר עמודים שחתכו אותם מאמצע ספר עבה... ואכן
מחבר התורה מתחיל את הביטוי בהתחלת פרק ב' של בראשית, ומצייר את התודעה האנושית והמקורית של האדם כאשר ... בשביב של רגע אחד שגם אנחנו חיים אותו, ולשביב שכזה אין התחלה וסוף כי ליקום אין סוף, אולם
מחבר התורה ובאופן יצירתי אם נכון הביטוי - וכאילו עצר לרגע את הבזק השביב הזה בשביל לקחת תמונה ... הזאת... אלה הם שני הפסוקים ד' ה' מפרק ב עליהם עמדתי בחלק הראשון של היום השביעי, דרכם הציג
מחבר התורה את מה שקדם לכאורה לתמונה שבידינו, ואף דאג להזכיר לנו שהמדובר בניתוח היפותטי, לא מעשי, ... להכיר, לגלות, לדעת... אין סוף לפועלים האלה שמספרים את סיפור התמכרות האדם לצפייה ביקום.
מחבר התורה התעכב על הנקודה הזו ארוכות ותיעד אותה. את הפרק הראשון של היום השביעי עצרתי בנקודה ...