... אחד. בפרק הראשון עברתי על המונח הזה באופן כללי ביותר ופטרתי אותו במספר מילים כלליות... "יום אחד": זו יחידת הזמן הראשונה שנוצרה במרחב
התודעה האנושית, ולמעשה זהו היום השלם שמאפיין את השליטה בשרשרת מידע אין סופית, בעלת חוליות מידע רצופות ומחוברות באופן אנלוגי עד לאין סוף. הבנתם? האמת זו לא הפעם ... אליו; זיקה שתשמש בעתיד כצינור למידע הבלתי מזוהה הנמצא במרחב הזה, מידע שיזרום דרכה בהדרגה אל מתחת לרקיע - אל מרחב המציאות מקום משכנה של
התודעה האנושית, מי שתזהה את צירוף החוליות של המידע הזה בהדרגה. בזאת סיים מחבר התורה את התמונה המקורית בשנית, ביום השני. יש בידי האדם איפוא את השליטה המלאה בחומר, ... מהיכן בא המידע שממנו נוצרה המכונית אבל אינני יודע איך נוצרה המכונית, איך נוצר המנוע, הגלגל, איך נוצר הרעיון הגולמי שקדם לגלגל... איך
התודעה האנושית קולטת מהמרחב רעיון תקני שיקשר אותה עם שני חלקי התמונה? וזו תשובת המחבר: ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל - מקום אחד ותראה היבשה. זו המקבילה של ... חש אותה בחושיו, נהנה מהרעיון שזה עתה נגלה לעיניו. ויהי - כן: זו המקבילה של התמונה המקורית "ויהי אור". כך התהווה "החופן" שסימנה לה
התודעה האנושית. ויקרא אלהים ליבשה ארץ: לדבר העגלגל שזיהה קרא "גלגל" ולסמל הקידמה האנושית שיבוא בעקבותיו קרא "מנוע", וליבשה שהתהוותה בתוך מבול המים קרא ארץ. ומדוע ... שכבר גודר על ידי ועוד אשוב אליו... וירא אלהים: כי - טוב. זו המקבילה של התמונה בראשונה: "וירא אלהים את - האור, כי - טוב": בזה הרגע חשה
התודעה האנושית את ההנאה שברעיון, שבהמצאה, שבתפיסה, שבתאוריה. כי - טוב: כי זהו מנוע העשייה: תחושת ההנאה ממנה. ובכל זאת המשבצת הזו עדיין חסרה... הבנתי בשורות המורחבות לעיל איך
התודעה האנושית הגיעה אל הרעיון הגולמי ובנתה את הגלגל, אך עדיין חסר לי המנוע... איך התודעה נסעה מהגלגל אל המנוע ואל המטוס והחללית... כי הרי העוקץ לאו דווקא ברעיון ... היא זיהתה את המקום הנעים הירוק עם דשא ירקרק רב שימושי שממנו יצמח הכל... ואם מדברים בדשא - אזי שהארץ תדשא ממנו דשא... כך קלטה העדשה את
התודעה האנושית בזום הרחוק ביותר. אך לא הסתפקתי בזום הזה וביקשתי להתקרב עם העדשה טיפה יותר... ומזווית ראיה זו נגלית לעיני התמונה הזאת: עשב מזריע זרע: הדשא שראיתי ... נובט מהעשב גם את הגרעין שממנו צומח עוד עשב ועוד... כלומר אפשר לשכפל את העשב הזה כיד המלך באופן שלא ייפסק תהליך נביטת העשב לעולם. אם כן,
התודעה האנושית זיהתה את הארץ - המקום הנעים והירקרק הזה עם עשב מיוחד שאפשר לשכפלו ולהגדילו ולהצמיח ממנו עוד עשב ירוק עד אין סוף ללא הגבלת זמן או מקום... כך נקלטה
התודעה האנושית מקרוב כאשר זיהתה את הארץ. וגם בזאת לא הסתפקתי והתקרבתי עם העדשה שלי עוד יותר! כה קרוב התקרבתי וזאת התמונה אשר ראיתי: עץ פרי עשה פרי למינו: גם "עץ" ... בתוך פירותיו אשר צומחים על ענפיו. על - הארץ: זרעים אלה נמצאים "על הארץ" - לא "מעל הרקיע". ניכנס לעובי הקורה בעוד מספר שורות. כך זיהתה
התודעה האנושית את הארץ - מקום מחייתה, עם עצים חזקים ארוכים בעלי שורשים וגזע איתן שישמרו על המשכיותם ולא יתמוטטו בנקל, בעלי ענפים ופירות טעימים ומהודרים שיתנו את פירותם עד אין גבול... כך נקלטה
התודעה האנושית עם הזום הקרוב ביותר כאשר זיהתה את הארץ. ויהי כן: ואכן כך התהווה "החופן" שסימנה לה
התודעה האנושית בכל הקשור לארץ ופירותיה. וכאן אני מתריס ומתעקש ומבקש לרדת אל מקור הטבע, אל עומק המציאות בהתהוותה: מהו יחס הטבע אל
התודעה האנושית? ובעצם כיצד מתהווה הטבע? מהי משמעות המשפט הקצר "ויהי כן" שהמחבר חוזר עליו תדירות? וכך מתהווה המציאות מול
התודעה האנושית; וזה טבע הדברים: המחבר חוזר לבקשתי אל
התודעה האנושית - אל הרגע בו זיהתה את הארץ, ומתאר את התהוות הטבע ביחס אליה - צעד אחר צעד, כל צעד והזום שלו כפי שתואר לעיל. ותוצא הארץ דשא: זה היה הזום הראשון הכללי ... וירדו אל מקומם המיועד - אל מתחת לרקיע, אל הטבע ואל המציאות, אל מקומה הטבעי של התודעה. עשב מזריע זרע למינהו: נא לזכור שהמחבר חוזר אל
התודעה האנושית - אל הרגע בו זיהתה את הארץ, ומתאר לבקשתי את התהוות הטבע ביחס אליה - כל צעד והזום שלו... וכך אנו מגיעים אל הזום הראשון, כאשר אני מתקרב עם העדשה שלי ... הרב שימושי... או אז אני מגלה למעשה עשב ירוק ושמו דשא, שהמאפיין המובהק שלו הוא הגרעין שנובט ממנו ומאפשר להצמיח עוד ועוד עשב... כלומר
התודעה האנושית ראתה את הארץ כמקום נעים וירקרק עם עשב שאפשר לשכפלו ולהצמיח ממנו עוד עשב ירוק ללא סוף וללא גבולות... וכך מתהווה הטבע בצמוד לזווית הראיה של
התודעה האנושית: ותוצא הארץ... עשב מזריע זרע למינהו:
התודעה האנושית ביקשה לחפון רק חופן אחד אך הטבע סיפק לה את החופן בתוספת כל המשפחה המנויה עליו. התודעה ביקשה לחפון "עשב מזריע זרע" והטבע הוציא "עשב מזריע זרע למינהו" ... האנושית, זוהתה הארץ על ידה כמקום מקסים ירוק עם דשא ירקרק רב שימושי שעוד יצא ממנו הכל... הבה נבחן את התמונה הזו בעזרת הדירוג המקצועי:
התודעה האנושית (החופן שחפנה בפועל): ויאמר אלהים, תדשא הארץ דשא הטבע (מציאות הדברים בפועל): ותוצא הארץ דשא זהו הדירוג הכללי הראשון שכינתי אותו "אפסי", כלומר לא חל ... כאשר התקרבנו אל התודעה וביקשנו לבחון מקרוב את אותה התמונה, כלומר כאשר ביקשנו לרדת אל מעמקי התודעה ולבחון את התמונה תחת זכוכית מגדלת...
התודעה האנושית (החופן שהשתקף בזום הראשון): עשב מזריע זרע הטבע (מציאות הדברים בפועל): ותוצא הארץ... עשב מזריע זרע למינהו כאן חל שינוי משמעותי וקפצנו ישירות אל ... ביטאו תמונה אחרת הרבה יותר גדולה מהמקורית: "עשב מזריע זרע למינהו" - היינו כל העשבים מכל המינים, כל החוליות הללו יצאו מהעליון וירדו מטה.
התודעה האנושית קלטה עשב יפה וירוק מזריע זרע... כלומר
התודעה האנושית זיהתה את הארץ כמקום נעים וירוק עם עשב מיוחד שאפשר לשכפלו ולהצמיח ממנו עוד עשב ירוק עד אין סוף ללא הגבלת זמן ומקום... אולם חוליות המידע שיצאו בפועל ... התמונה המעודכנת של העשב תחת מיקרוסקופ אופטי, נבחן את הממצאים ואיזו תמונה תשתקף מהם. וזו התמונה הנגלית לעינינו - וכבר עמדנו עליה לעיל:
התודעה האנושית (התמונה העמוקה ביותר שהשתקפה מהזום האחרון, המראה את פרטי החופן ברמת המיקרו): עץ פרי עשה פרי למינו, אשר זרעו - בו על - הארץ. נעמוד לרגע על פרטי התמונה המיקרוסקופית הזאת ששודרה ממעמקי התודעה ונבחן אותה מקרוב,... לגלות
שהתודעה האנושית והלכה למעשה לא ביקשה - לא את הדשא הירוק גם לא את העשב עם הגרעין שמשכפל את עצמו, אלא את העץ הגבוה העמיד עם גזע חזק המחובר עם שורשים לאדמה אשר ממנו, ... וזה רק החלק הראשון של התמונה: עץ פרי עשה פרי למינו. החלק השני והעיקרי של התמונה מצביע על העץ "אשר זרעו בו", העץ הזה כפי שמשתקף במעמקי
התודעה האנושית - לא יפסיק לתת את פירותיו לעולם; הוא עץ שזרעו בו - שמשכפל לעולם את עצמו. ועדיין יש המשך לתמונה... אשר זרעו - בו... על - הארץ: הזרעים האלה שיבטיחו את ... תמיד על ידי, "זרעו בו" - תמיד יימצא כאן לידי על - הארץ לא על הרקיע. עד כאן פרטי התמונה המיקרוסקופית המבטא ברמת המיקרו את החופן שחפנה
התודעה האנושית מערימת המידע. החופן הוא "הארץ", והתמונה היא השתקפות החופן הזה בתודעה האנושית. הבה נראה אילו חוליות מידע השתחררו עקב החופן הזה מהרקיע העליון. הטבע ... לעזרה ויום הרביעי נולד. ולמרות החיסרון שלי... אני יכול לתת כבר משנה תוכן להמשך הפסוק ולבא אחריו. וירא אלהים כי - טוב: ובזה הרגע חשה
התודעה האנושית את ההנאה שברעיון, שבהמצאה, שבתפיסה, שבתאוריה - ברגע שעמדה על קיום הזיקה להמשכיות הרעיון וההמצאה והתפיסה... זיקה זו תימסר בידי המוטב בלבד, היינו בידי ...