מושגי יסוד בקבלה - מבוא... יסוד בקבלה - מבוא הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון. מאחר שהקבלה עוסקת בעניינים רוחניים, אלוקיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה. השפה בה משתמשים המקובלים מכונה לא פעם שפת הענפים, שם המעיד על רעיון יסודי מן הקבלה: על כך שכל מהות או הנהגה מן העולם הזה נמשכת מטה מעולם גבוה יותר, בענפים המשתלשלים למן מקורה - שורשה בעולם העליון ביותר. לא מעט מושגים ומונחים המשמשים בשיח הקבלי קרויים על כן בשמות מושגים מוחשיים וגופניים - שמות הענפים שבעולם הזה - כאשר ביאורם מורה על יחסם לשורשם ... בשמות ומושגים מוחשיים וגופניים מתייחסת רק למבנים, חוקים וכוחות פנימיים הפועלים בעולמות הרוחניים ולא לעצמים גשמיים, כגון איברי הגוף - המקובלים מזהירים מתפיסת דברי הקבלה במשמעות חיצונית, בהוראה גשמית, הנחשבת לעברה על לא תעשה לך פסל ותמונה. יתר המושגים מקורם בתנך, שבתוכו חבויה פנימיות התורה, היא תורת הנסתר. מאחר שהמושגים המשמשים בשפת הקבלה, מייצגים את החוקים, הכוחות והמבנים הפועלים ומרכיבים את המציאות הכוללת, הם קשורים זה בזה בהתאמה למבנה אותו הם מבקשים לחשוף ולבאר. המושגים המובאים להלן הם מושגי יסוד בקבלה. חלקם שימשו בידי ראשוני המקובלים, חלקם הופיעו לראשונה בספר הזוהר, וחלקם הם תוספת דורות מאוחרים יותר. אלוקות אלוקות הוא שם מופשט למחשבת או ... (הוא הטוב המוחלט), ותכונתו, תכונת ההשפעה המנהיגה את כלל המציאות, שהיא מקור כלל החוקים הפרטיים הפועלים בעולם העליון ובעולמות התחתונים. הקבלה מבחינה בין טבע עליון, שהוא הרצון להשפיע טוב - להיטיב לנבראים -, לטבע תחתון שהוא הרצון לקבל. האלוקות בהיותה ... מתוך לימוד ויגיעה, וראשית לכל אהבה. עבודת התיקון הפנימי היא המאפשרת את השגת האלוקות וההתקדמות למדרגה גבוהה יותר בהשגתה, ואליה מכוונת תורת הקבלה. אין סוף במרכזה של תורת הקבלה כפי שהיא מופיעה בספר הזוהר עומדת מערכת אחת והיא סוד ידיעת האלוקות, או רזא דמהימנותא (ארמית, סוד ... ואינה בת השגה כלל ועיקר. היות וידיעתו של האדם מותנית ביכולותיו המנטליות, וניתן לו לדבר ולהתייחס רק למה שיש ביכולתו להשיג ולהכיר, מסיקה הקבלה כי את האל הנעלם, אין סוף, לא ניתן לדעת, ואין אנו יכולים לומר עליו דבר ולא חצי דבר. האדם יכול להשיג את ... עונים על קריטריון אי - הפרסונאליות ודרך השלילה, הכינוי היחיד השווה לאין סוף מבחינת השלילה ואי - הפרסונאליות הוא מה שאין המחשבה משגת. לפי תורת הקבלה אור אין - סוף מצוי בכל, אך בהליך בריאת הנבראים ועולמם, יצר הקדוש ברוך הוא הסתרים המעלימים את נוכחותו ... להלן) - השפעת אורו של אין סוף היא ישירה. האצלה תהליך התגשמות האלוקות בעולם. המונחים בריאה, יצירה, עשייה וכו אינם נחשבים בעיני העוסקים בקבלה כמילים נרדפות, אלא כדרגות שונות של האצלה. הדרגות מתייחסות למידת גשמיות הנברא: הנאצל בעולם האצילות הוא ... הרוחנית באותו עולם ובין עולם למשנהו מושגת באמצעות טיפוס בעשר מדרגות - שהן עשר הספירות, כלי הרגשת אור האלוקות. עולם משמעות המושג עולם בקבלה הוא העלם. הקבלה מבחינה בין כמה עולמות יסודיים. בהתאם לתורת הענפים, הקובעת כי כלל העולמות משתלשלים מטה מן העולם העליון, מוגדר כל עולם בתורת הקבלה כמידת העלמה (הסתר) של האור העליון או הבורא מן הנברא. מידת ההסתר, לפי תורת הקבלה, היא אשר קובעת את שחווה הנברא - מידת האלוקות אותה הוא חש. מידות שונות של הרגשת הבורא מכונות עולמות, ... עולמות מדומים או חלקיים, כעין צל של עולם האמת - העולם העליון אשר בו לא מתקיים הסתר והקדוש ברוך הוא, תורתו ונבראיו חד הם. העולם הרוחני לפי תורת הקבלה הוא עולם של כוחות ורגשות, בלא לבוש של גוף, וכלל העולמות, ככתוב בספר הזוהר, נמצאים בפנימיות האדם. הקבלה מתארת את בריאת שרשרת העולמות, מעולם אינסוף ועד לעולם הזה, הרחוק ביותר מן הבורא - ההסתרה המוחלטת. סולם ... היצירה ועולם העשייה. בטיפוס בסולם העולמות השגת האלוקות בתחילה היא רק בכוח, ולאחר מכן, מעולם בריאה ועד עולם האצילות, ההשגה היא בפועל. ספרי המקובלים מתמקדים בעולמות אביע (אצילות, בריאה, יצירה ועשייה) ובעולם הזה, כאשר העיסוק ביתר העולמות הוא רק ביחס ... לפי ספר הזוהר נבראו על מנת שהברואים יוכלו לטפס בהם ולהכיר את בוראם. עולמות אביע העולם החומרי, זה המדיד לחושי בני אנוש, מהווה על פי הקבלה דרגה נמוכה של עולמות גבוהים יותר. כל אחד מעולמות אלו מהווה נשמה ומקור חיים לעולם שמתחתיו בדרך של האצלה. ... ההשפעה -, ואת בוראו. עבודה זו מאפשרת לו לטפס בסולם העולמות ולהתקרב לבוראו מתוך השגתו בפנימיותו. הספירות תרשים של עשר הספירות - מושגי יסוד בקבלה ספירה היא מושג יסודי בעולמה של ה