כשהנעל לא מתאימה - סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו כשהנעל לא מתאימה סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו מאמר זה משקף סוגיה אתית שעולה מתוך ממצאי מחקר בו נבחנו התקשורת הטיפולית והיבטיה בטיפול השיאצו. מהממצאים השתקפה תמונה בה ניסיונם של המשתתפים לשמירה על יושרם האתי על ידי ההימנעות מחקירה באוריינטציה פסיכולוגית לנוכח תכנים רגשיים, הושגה התוצאה ההפוכה. הדבר יתבטא בכך שהוצגו שתי מטרות טיפוליות אחת שהייתה רפואית בפני הקליינט ושנייה שהייתה רגשית, אותה שמרו המשתתפים לעצמם. ההימנעות מהחקירה הגלויה לא מנעה מהמשתתפים לבצע הערכה ואבחון פסיכולוגים לעצמם וזאת, על סמך הנחותיהם האישיות ובהסתמך על המידע המועט עמד לרשותם והזמן הקצר. התוצאה נראתה באבחון השגוי של ... כך, נבחנים במאמר זה מחדש גבולות האתיקה שביישום הורבאלי וההיענות לתכנים הרגשיים שבטיפול. ישנה הסכמה ובצדק שאין להשתמש במיומנויות פסיכולוגיות ללא הכשרה בטיפול השיאצו. מסלולי הלימוד לרוב אינם כוללים טכניקות ורבאליות לטיפול רגשי וההתייחסות למימדים הרגשיים בחייו של הקליינט, ... הרגשיות, נעשית באמצעות טכניקות מגע המבוססות על הפילוסופיה בה מתמקדת תכנית הלימודים. מאמר זה, יעסוק בנושא הגבולות האתיים שבהתייחסות הפסיכולוגית שבטיפול השיאצו. זאת, באמצעות סוגיה אתית שעלתה מתוך תוצאותיו של מחקר שבחן את המכשולים והפתרונות העומדים בפני מטפלי השיאצו ... קונפליקט זה נפתר על ידי יישום המגע ככלי לנגיעה הרגשית. כשנשאלו המשתתפים לגבי התייחסות ורבאלית לנושאים רגשיים שהם באוריינטציה פסיכולוגית, הם הסתייגו. הם אמרו שימנעו מתגובה טיפולית היכולה להיחשב כפסיכולוגית והסבירו את הימנעותם בהיעדר הכשרה פסיכולוגית מתאימה. הם אמרו משפטים כגון, אני לא פסיכולוג ואסור לי ליפול בקטע של השיחה, או אני לא פסיכולוגית אני לא ישאל שאלות בדברים שאני לא מבינה. לדבריהם, המגע כשלעצמו משמש ככלי מספק היכול לתת מענה ליצירת קשר ... את הצורך להתייחסות ומצד שני, את חוויית הסיטואציה כמחויבת להיות נסתרת, מכיוון שההתעסקות הגלויה עימה נתפסת כלא אתית ברמה הפסיכולוגית. הדבר משקף צורך העולה מהשטח ושיש לתת לו מענה ברמת מערכות ההכשרה, אולם זהו נושא לדיון אחר. ההשלכות לאי ההתייחסות הורבאלית לתכנים הרגשיים שעלו, נראו באבחון שגוי לגבי המצב שהוצג. למרות שהקליינט (החוקר) ציין באופן ישיר שהיה בטיפול פסיכולוגי, שעיבד את רגשותיו שקשורים לאח והתמודד עימם ולמרות שתלונותיו הרגשיות כוונו באופן מכוון לחוויית המצוקה של לחיות עם הבעיה ... נוגעת לאי דיוקם של המשתתפים באבחון המקרה, זו התוצאה. היא נוגעת לכך שלמרות הימנעותם מההתייחסות הורבאלית ומהצהרתם המסתייגת מתכנים פסיכולוגיים, הם לא נמנעו מלבצע הערכה פסיכולוגית ומקביעת מטרת טיפול רגשית. כל זאת, ללא ידיעתו של הקליינט ובאמצעות הנחות פנימיות שנעשו בזמן הקצר וללא משיכת מידע ... בעלי כלים מתאימים, היו יכולים למשוך מידע על מצבו הרגשי של הקליינט (החוקר) באופן גלוי ומבלי לתפוס את עצמם כפסיכולוגים ובכך, לאפשר לעצמם להבין באופן יותר טוב את מצבו ולהשליך זאת על הטיפול. כול משתתפי המחקר טעו באבחון מקור המצוקה הרגשית, כולם ערכו פרשנות והערכה פסיכולוגית למצבו של הקליינט וכולם הסתירו זאת מהקליינט בזמן הראיון והציגו לו רציונאל ומטרת טיפול שונה. מצד אחד, הייתה מודעות אתית ואי שימוש בתכנים פסיכולוגיים באופן גלוי ומצד שני, אותו הצורך שעלה התרחש בפנימיותם של המשתתפים. תהליך זה התרחש ממילא, כך שניסיונם להתנהלות האתית הנמנעת מהשימוש בתכנים הפסיכולוגיים, לא עלה בהצלחה. נהפוך הוא, מחיר הסתרת המטרות הטיפוליות מלבד לכך שיתבטא בהבנתם השגויה את המקרה, השתקף באותה ההתנהלות ... חותרים ושאליה היינו רוצים להגיע, כשהיינו מבהירים את הפתולוגיה הפיזית. שאלות אלו מהן ניסו להימנע המשתתפים, אינן משקפות טיפול פסיכולוגי ואינן מהוות אבחון או הערכה פסיכולוגיים. הן ביטוי לקלט ראשוני שמטרתו לשפוך אור על מצבו של הקליינט, זהו איסוף נתונים. נתונים אלו יכולים להיות מושלכים ... וככל שהיו בהירים יותר וממוקדים יותר כך יעזרו לדייק את האבחון ואת היישום הטיפולי. אין בכך שום נגיעה לעולם הפסיכולוגי. עם זאת, במידה ותהיה פרשנות המשתמשת במושגים פסיכולוגיים, או במידה ומלבד למשיכת הנתונים הרגשיים לשם השלכתם על התיאוריה תהיה התייחסות והערכה ורבאלית וישירה למצבו הרגשי של הקליינט, ... למידה בה ישנה הלימה של הגדרת מטרות הטיפול ולמידה בה האבחון והיישום משקפים את התיאוריה הנלמדת ללא כניסה לנעלי הפסיכולוג. על אחת כמה וכמה הדבר אפשרי, מכיוון שכפי שטענו המטפלים שהשתתפו במחקר, למגע אכן יש את האיכות המסוימת שנוגעת ...

התמכרות פסיכולוגית - מבוא התמכרות פסיכולוגית הוא הכינוי הנפוץ בספרות המקצועית של תחום מדעי המוח ומדע הנוירופסיכולוגיה לתאר כל התמכרות שאיננה התמכרות פיזיולוגית. בשביל להבין את המונח לאשורו נדרש קודם כל לדעת מהי התמכרות פיזיולוגית: התמכרות ... בסופו של דבר תחושה נפשית של צורך הולך וגדל בסם, אך ספציפית על בסיס זה של ריבוי קולטנים. התמכרות פסיכולוגית לחומר מסוים היא כל התמכרות אשר לפי שעה, קיים קונצנזוס בקרב מדעני מוח כי היא אמנם נפשית - תחושתית ... אין לה בסיס נוירוביולוגי כזה אלא שלפי שעה בסיס כזה לא תועד במידה מספקת במחקר המדעי. כמו כן, התמכרות פסיכולוגית איננה מוגבלת רק לחומרים, אלא גם למוצרים מוגמרים (כגון אוכל עתיר מונוסודיום גלוטמט) ומצבים מסוימים (כגון הימורים). ההתמכרות הפסיכולוגית גורמת לאדם לכמיהה עזה, כזו שקשה להתנגד לה למושא ההתמכרות הספציפי ואף במקרים חריפים לתלות יומית בו (במקרים חריפים ... אין בהכרח מדובר בהפרעת אכילה (שכן הפרעות אכילה הן כלליות ולא ספציפיות). תוכן עניינים: 1 סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית 2 הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות 3 הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית: סוגים נפוצים של התמכרויות פסיכולוגיות שתועדו או שקיומם הוצע בספרות הנוירופסיכולוגית: התמכרות לפיצה (ולמזונות המכילים מונוסודיום גלוטמט בכלל), התמכרות לעישון כפעולה בפני עצמה, התמכרות לצריכת קנאביס, התמכרות לצריכת קוקה קולה (כולל קולה נטולת קפאין), התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות להימורים ועוד. הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות: התמכרות פסיכולוגית עשויה להיות בעייתית מאד גם היא משום שהיא גורמת לאדם לתלות (לעתים קשה מאד) בדבר מסוים ולהקדשת משאבים רבים ... הכרחיות יותר, כסף, התנהגות כפייתית (האדם מרגיש שהצורך נכפה עליו), ניכור חברתי והתמודדות עם תסמיני גמילה ועוד. הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות: הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות ניתן במידה רבה על ידי פסיכולוגים שהתמחו לאחר הכשרתם הכללית בפסיכולוגיה, בטיפול בהתמכרות ובפרט בסוג הספציפי של ההתמכרות, כמו גם על ידי פסיכיאטרים. אם כי קיימים ציבורים מקצועיים נוספים העוסקים ...

חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת?. חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל? הפעם אשיב לשאלה, האם אפשר לצאת מחרדות? בן אדם סבל מחרדות, הלך לפסיכולוגים, פסיכיאטריים, ויצא מהחרדות. האם החרדות יכולות לחזור? ואם האדם שואל האדם החרדות יכולות לחזור, סימן שכן, הן כן יכולות ...

ניאופסיכולוגיה הניאופסיכולוגיה הינה תיאוריה חדשה מסוגה שפותחה ונבנתה עי יהודית אורנייה מילוא המטפלת בשיטה זו בשנים האחרונות. הניאופסיכולוגיה הינה התיאוריה המאוחדת של הנפש. ידע עולמי חדש שמאפשר לאנושות ללמוד לחיות בשקט ובאושר. הניאופסיכולוגיה מטפלת בבעיות אותן מכנה הפסיכולוגיה - נפשיות כאשר היא מתייחסת אליהן כאל בעיות מוחיות. מבנה המוח האנושי לא נותן לראות את העולם באופן אובייקטיבי, נקודת מבטו הסובייקטיבית של מוחנו, שמוזנת מהדפוסים המוחיים, גורמת לנו סבל רב. הניאופסיכולוגיה מלמדת אותנו לראות את העולם מנקודת מבט אובייקטיבית, כלומר הגיונית, לעומת נקודת המבט הרגשית של מוחנו כיום. הניאופסיכולוגיה מציגה תיאורית מציאות חדשה שהינה קלה להבנה ויישום בגלל היותה הגיונית להפליא. הניאופסיכולוגיה מאפשרת לכל אדם להגיע לשקט, לאושר ולשמחה ביחסיו עם עצמו, בן זוגו והעולם. קשה להסביר על רגל אחת את ... למערכת אוטונומית - ספירלית, שמפרה את עצמה בעצמה ואינה זקוקה לשום דבר מבחוץ שיפרה אותה. בעצם במהלך טיפול בשיטת הניאופסיכולוגיה אנו למדים לעשות זאת. אנו מבינים כיצד המערכות שלנו עובדות, כיצד המוח שלנו מתנהל וכיצד לעקוף אותו על מנת ... מיצינו, חווינו הכל, הבנו שמשהו לא בסדר בהתנהלות שלנו כבני אדם, הגיע הזמן לשינוי ממשי, אמיתי, שורשי. כאן מגיעה הניאופסיכולוגיה ומשנה את נקודת המוצא והדרך בה אנו מתנהלים. במהלך הטיפול אנו מקבלים מידע שיסייע לנו לעבוד נכון בחיינו, ולהתפתח ... לו להתנתק ממעגל הקרמה וליצור את מציאות חייו, להיות בלתי תלוי ומאושר. ברצוני לציין כי תוצאות הטיפול בעזרת שיטת הניאופסיכולוגיה הינן מדהימות ומהירות. אנשים במצבים קשים וקיצוניים במיוחד שעברו את הטיפול הגיעו למקומות בחייהם שבהם הם עצמאים, בריאים ומאושרים. ישנם ...

פסח ברוח הפסיכולוגיה היהודית / נאווה בלייך - ברנדס בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.. זהו חייוב ... היא הזמן המתאים ביותר לבדק בית שכזה.. ליציאה מעבדות פנימית לחרות פנימית.. לזיהוי הפרעה שלנו ולמיגורו. באמצעות הכלים של הפסיכולוגיה היהודית, ניתן לעשות סדר פסח ובכלל.. ולצאת מעבדות לחרות אמיתית. של הנשמה. הכותבת: נאווה בליך - ברנדס - מוקד ריפוי יהודי www.newac.co.il/articles/374-פסח-ברוח-הפסיכולוגיה-יהודית-מאמר-נאווה-בליך

מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי להתמקדות? בין טיפול פסיכולוגי לעבודה בשיטת ההתמקדות יש כמה הבדלים מעניינים: ניתוח או חויה רגשית? ההבדל משמעותי הוא בסוג החוויה. לפני כמה עשרות שנים, פסיכולוג בשם יוגין גנדלין רצה לבדוק מדוע יש אנשים רבים, רבים מדי לטענתו, שטיפול פסיכולוגי לא עובד עבורם כלל. הם עוברים מטיפול לטיפול, מדברים על בעיותיהם, משתפים, מנתחים יחד - ואין שינוי. הוא ועמיתיו ... מגביל, במידה מסוימת, את חוג הלקוחות. מי שהקשרים שלו עם כל אדם בעולם קשים מאוד - למעשה צריך את הפסיכולוג, כדי לעשות עליו השלכה. הוא צריך מישהו שימלא את דמות הורה. הוא לא יכול לעמוד עם המאמן על אותו משטח. ואדם שעומד במקום כזה יאלץ לוותר על שירותי מאמן ולהעזר בפסיכולוג. מי מכוון? כשאני קוראת את הספרים (המעולים!) של הפסיכולוגית אליס מילר, למשל, אני מתרשמת שיש לה איזה שהוא מסלול שהיא מעוניינת ללכת בו עם המטופלים. מסלול ארוך שמבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות אלו ואחרות. אני מניחה שהיא מובילה באיטיות את המטופלים בדרך שנראית לה נכונה. בהתמקדות, הלקוח מוביל. אין למדריך / ... שום מחקר, משתמשים בקביעות שאין להן שום הוכחה, ומכוונים לקוחות לכוונים שיכולים להיות לגמרי לא מתאימים. אני בטוחה שיש פסיכולוגים משכמם ומעלה, שלא עושים זאת כלל, אבל בהתמקדות, מראש, כל העניין הזה לא קיים. אין יעוץ. נקודה. יש לווי ותמיכה בתהליך הזה של בירור הרצונות העמוקים של האדם, וחתירה להגשמתם. יש פסיכולוגים שמרחיקים לכת וטוענים שכל קשר טיפולי מכיל עריצות רגשית, כמו גפרי מייסון, ולא רק הוא. גם אם הטענה הזו קצת מוגזמת, יש שם נקודות שוות הרהור. כמה קוים משותפים יש נושאים שלא מבדילים בין טיפול פסיכולוגי לעבודה בהתמקדות. למשל, אורך ההכשרה של המטפל. לפסיכולוגים יש הכשרה ארוכה ומקיפה, אולם יש גם מאמנים, מטפלים ומדריכי התמקדות שיש להם 10, 20 וגם 30 שנה של ... הכשרה רבה ומקיפה, והרבה ידע. למעשה גם הכותרת של המטפל / מדריך / מקשיב היא לא ההבדל העיקרי. ישנם פסיכולוגים רבים שעובדים עם השיטה, וגם מאמנים, עובדים סוציאלים, ואנשים שלומדים את הקורס וממשיכים לתרגל לבד או עם שותפים - ...

פסיכולוג מאמן אישי - מחליף בעיה בבעיה - למה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על פסיכולוג מאמן אישי - מחליף בעיה בבעיה - למה?. הפעם אני רוצה לדבר על אחד החסרונות של כל הפסיכולוגים, מאמנים אישיים, יועצים רוחניים, גורואים וכל אלו, ואני מדבר רק על אחד החסרונות, כי יש הרבה חסרונות ושאני מדבר על חסרונות של פסיכולוגים, או גורואים, זה כולל גם את האדם עצמו שנותן עצות לעצמו ולאחרים, וכל העצות והשיטות בעצם מחליפות את הבעיה ... כי הרצון הוא הבעיה והבעיה תלויה תמיד ברצון של האדם וכולם נמצאים כל הזמן בבעיה, כי תמיד רוצים משהו, והפסיכולוגים את כל יועץ נותנים עצה, ונניח שמוציאים את האדם מבעיה מסוימת מתחילה בעיה אחרת, יותר נכון מתחלפת, פתרת בעיה ... וכל שיטה כמו חשיבה חיובית לדוגמה, נותנים פתרון חלקי אבל עכשיו הבעיה הקודמת תתחלף בבעיה נוספת, ויש דבר טוב בפסיכולוגיה או כל שיטה אחרת, למרות שלא עשה שום דבר והחליף בעיה אחת באחרת, זה טוב כי לומדים מכל דבר וזה גורם לאדם להתבונן, להבין שזה לא עובד, גם צריך ללמוד, ואדם שהולך שנים לפסיכולוג הוא מבין שהוא מחליף בעיה בבעיה ואז הוא מבין שהוא צריך לפתור את הדברים פעם אחת ולתמיד מהשורש, ואיך ניתן ... ואז האדם מחליף את כל הבעיות שלו בפתרון אחד אמיתי!! למה? כי כל הבעיות של האדם נובעים מהרצונות שלו! הפסיכולוג לא יפתור את הנפרדות של הטוב ושל הרע, ותמיד יהיה משהו של טוב ורע ורצון נוסף להרגיש טוב בנושא ...

... לאחר מאמצים רבים וזמן המתנה של מספר חודשים התקבלנו לאבחון. נכנסנו לחדר האבחון עם אדם. בחדר היו קלינאית תקשורת ופסיכולוגית. הן ניסו לשחק איתו ולדובב אותו, ניסו להעביר לו אבחון התפתחותי מובנה ללא הצלחה, שאלו אותי שאלות שמתוך תשובותי ... על שאלון מפורט הנוגע לילד (וכמה מפתיע - אף שאלה לא הייתה, אף לא במרומז, מפנה אצבע מאשימה - פסיכולוגיסטית פרוידיאנית ליחסי הורה - ילד!). לענות על השאלון לקח לנו כשעתיים. אנה ליה רבינוביץ שהעבירה את השאלון הייתה נעימה, ... הם רואים אותו לאור האבחון החדש. כמה תמימה הייתי. לא רק שהם שללו בתוקף את האיבחון של דר צחור, הפסיכולוגית בשניידר, בהתבוננות נוספת על הילד (ועלי כמובן!), כתבה שהיא רואה בעיות בקשר אם - ילד ושהיא ממליצה על טיפול פסיכולוגי דיאדי (אם - ילד), בנוסף לגן טיפולי וטיפול אצל קלינאית תקשורת בשיטת גרינספן. המכתב עם ההמלצות הללו ניתן לי ... כך ורק משום שאנו חיים בעולם שבו אנו זקוקים להגדרות כדי להבין זה את זה. כאשר יצאנו מהשיחה עם הפסיכולוגית בשניידר הרגשתי כאילו נתנו לי אגרוף בבטן, מעבר לזה שברור היה לי שאדם אוטיסט (בתפקוד גבוה אולי, אבל עדיין ... נמצאת שם וזה מה שמוביל אותה. אחרת מדוע הדגישה שיש בעיה בקשר אם - ילד ומדוע המליצה על טיפול פסיכולוגי לילד שהוא אוטיסט, כאשר ידוע בתחום המחקרי כבר כשלושים שנה שטיפולים פסיכולוגיים אינם עוזרים לילדים אוטיסטים. כעסתי מאד, הרגשתי מרומה. זאת מכיוון שאני יודעת בביטחון מלא שאני מעל ומעבר לאם טובה מספיק לילדי אלא אמא מצוינת (הפסיכולוגים נוטים לתת לאמהות ציונים, אז ניכסתי לעצמי את הזכות הזו בחזרה). הפסיכולוגית פשוט לא הייתה מסוגלת לקבל את העובדה שיכול להיות שהילד נולד עם בעיה נוירולוגית שגרמה לו להיות אוטיסט ושאין ... שבתור הורה אני חושבת באופן אוטומטי מתוך רגשות אשם ופחד - מה עשיתי לא נכון, אולי אני אשמה, וכו). הפסיכולוגית בשניידר סמכה על רגשות האשם והפחד שהם מובנים אל תוך האימהות באופן אוניברסלי והפנתה חץ מורעל ישר לשם, מבלי לחשוב פעמיים. בנוסף, חשתי שהפסיכולוגית בשניידר כועסת עלי משום שערערתי על האבחנה שלה לגבי אדם ובאמצעים הכשרים שלה היא מנסה לפגוע בביטחון שלי כאם, ... עשתה את הדברים ממקום לא מודע... לאחר האפיזודה הזו בשניידר החלטתי שלא לחזור לשם. אני יודעת מי אני ושום פסיכולוג פטרוניסט לא יגדיר את מהותי (הרי הגדרת המהות שלנו כבני אנוש היא חלק מהתפקידים שהענקנו לפסיכולוגים בחברה המערבית והם משתמשים בו היטב). אט אט הבנתי שבעולם הטיפולי יש מלחמה על הגדרת הבעיה של הילדים ומתן ... לי פחות מניפולטיבי, יותר אמיתי וחסר פניות שהאבחון שלו היה הרציני ביותר ומוכח מדעית. עד היום אינני מוכנה ללכת לפסיכולוגים בעניין האוטיזם. אני יודעת כמובן שקיימים פסיכולוגים שהם אנשים ומטפלים טובים ואמינים בתחום שיכולים לעזור לילד ולמשפחה בענייני אוטיזם, אבל לא מצאתי שהגישה שלהם מקדמת את הילד. גישות פסיכולוגיות שונות, נעימות יותר או פחות למשתמש, לא קידמו את הילד. לא רציתי שיטפלו בי (אני טופלתי כבר ונגמלתי מטיפולים). ... יחד או בי ובבן זוגי כאחראים לכשל בהתפתחות הילד שלנו. לא הייתה לי כוונה לשבת ולרחם על עצמי ולתת לפסיכולוג לנתח את רגשותינו האישיים והמשפחתיים. שאלתי את עצמי את השאלה שאני עתידה לשאול מספר פעמים רב מהיום והלאה בנוגע ... מה בדיוק הם עושים והיכן המחקרים המוכיחים התקדמות של ילדים אל מחוץ לטווח האוטיסטי אך לא נענתי, קיבלתי הסברים פסיכולוגיסטים. בעיקר היא הדגישה את העובדה שבמהלך השהייה במרכז עלי בעלי ועלי לשים את משפחתנו כולה בידיה. בעלי הוא אדם ...

סיבות פסיכולוגיות בהפרעות אכילה - מבוא להפרעות אכילה, מצבים בהם הרגלי האכילה של האדם אינם נורמליים, עשויים להיות מגוון סיבות וגורמים פסיכולוגיים. הפרעת אכילה מאופיינת בהרגלי תזונה לקויים, כלומר, באכילת יתר או באכילה שאינה מספקת, הפוגעת באדם במישור הפיזי או הנפשי. ... המחלה 3.1.1 סיבות 3.1.2 תאוריות המנסות לתת הסברים 3.2 קריטריונים לפי הdsm5 4 בולמיה 4.1 סימנים וסימפטומים 4.1.1 סיבות פסיכולוגיות 4.2 קריטריונים לפי הdsm5 5 אכילה כפייתית 5.1 הסיבות הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה 5.2 קריטריונים לפי הdsm5 6.1 ביבליוגרפיה פיקה: תופעה נדירה שבה ילדים או מבוגרים אוכלים חומרים שאינם ... חוסר יכולת להפסיק לאכול באופן רצוני, עייפות, חולשת שרירים, ריקבון שיניים, פעימות לב בלתי סדירות, הימנעות מאירועים חברתיים. סיבות פסיכולוגיות: חרדה מעליה במשקל, דיכאון, חוסר אונים ורגשות אשמה נפוצות בקרב הבולימיות. הדימוי העצמי הפגוע, יחד עם הבושה והאשמה על ... להיות הרסניים. נערות בולימיות מנסות להסתיר את מחלתן, ובכך עשויות לצמצם מגע חברתי, ולהתרחק מפעילויות שאהבו לעשות בעבר. גורמים פסיכולוגיים כמו הערכה עצמית ירודה, ריקנות וצורך בשליטה. כאמור בולמייה מאופיינות בצורך פתולוגי להפחית במשקל, ובהתעסקות כפייתית באוכל, בצורת הגוף ... לעשות דיאטה, והדיאטה בדרך כלל מביאה לזלילה הבאה, אשר יכולה להיות מלווה ברגשי חוסר אונים, אשמה, בושה וכישלון. הסיבות הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה: 1.לפי הביהביוריסטים, מתמקדת בגירוי ותגובה נצפים ומתייחסת לכל ההתנהגויות כאל תוצאה של התניה וחיזוק. כל הפרעות ...

טיפול פסיכולוגי - גישות טיפוליות בהיותי פסיכולוגית, עברתי (ואני ממשיכה לעבור) הכשרה ארוכה שנועדה ללמד אותי כיצד לטפל באנשים ולסייע להם במצוקות שונות. מאז ומתמיד התעניינתי בקשר ההדוק בין גוף ונפש ובהשפעה ההדדית המתקיימת ביניהם. משיכה זו, בין השאר, הביאה אותי לבחור בתחום הפסיכולוגיה השיקומית, המתמחה בטיפול באנשים שעברו משבר כלשהו. המשבר יכול להיות גופני, נפשי, חברתי או משבר מסוג אחר. דוגמאות ספציפיות יכולות ... הראייה שלי היא את האדם כמכלול, תוך התייחסות להיבטים השונים הקשורים להתמודדות, כגון רגשות, התנהגות, השפעת הסביבה וכו. בטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונלי, אני כמעט תמיד משלבת גישות נוספות שלמדתי במשך השנים, ואשר משפרות מאוד את יעילות המפגשים ומביאות תוצאות אפקטיביות ... אני נוקטת משתנות ללא הרף ואני משתדלת להתאים את דרכי הטיפול לאדם שנמצא מולי. אפשר לומר שהתחלתי את דרכי כפסיכולוגית כשאני נושאת את דגל הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. סוג טיפול זה נראה לי הדבר היעיל והנכון ביותר, ממוקד ואפקטיבי, ...