... הלימבית, הקורטקס הפרונטלי, וגרעיני הבסיס. הסיבה לפתולוגיה זו היא כפי הנראה בעיה בהתפתחות המוח (בשלב נדידת תאי העצב בהתפתחות העוברית) או בניוון של תאי עצב לאחר התפתחותם. מחקרים שהשתמשו בסריקות הדמיה (דימות תהודה מגנטית, טומוגרפיה ממוחשבת) מצאו בין השאר כי בחולי סכיזופרניה קיימת הגדלה של חדרי המוח הלטרלים, ...

... מפני זו האדומה בברית המועצות. זה לצד זה מתייצבים לילות פסח יפים בשנות שלווה, מלווים בתכונת חג והידור מצווה, בקהילות שקטות ומבוססות ליד לילות חג שונים, נעלים, אם כי עצובים. לילות פסח של אפיית מצות במחתרת, של עריכת סדר בגטאות ובמחנות, תוך כדי סיכון החיים עצמם. כל הלילות הללו מקשה אחת הם. כולם - זכר ליציאת מצרים. כולם מבטאים ...

... את העבודה במסעדה - פשוט להתמוגג. הכל נקי ומצוחצח. השרות, אדיב. החיוך, האמפתיה והנתינה - השתקפו בפניה היפות. לבושה בקפידה ובטוב טעם. יופי של אישה. כן... ויש אבל: (רק מי שיש לו עיין חדה יכול לגלות את העצב הנשקף בעיניה. דבר אחד חסר לה - היא לא הייתה ... שלה היא סיפרה לי. כבר כמעט שנתיים מאז שיצא לפנסיה - אין לי זוגיות. היא מתה! אין סקס. כל אחד ישן בחדר אחר. כמעט ואין בניינו תקשורת. מדברים רק בענייני יום יום. ילדים. עבודה. קניות. בבית אני מאד עצובה . מרגישה כמו חיה מתה. לא יכולה להביא חברים הביתה. הוא חשדן ולא נותן אמון באף אחד. כל הזמן הוא בודק אותי. מה אני עושה ולאן אני הולכת. מתי חזרתי ולמה איחרתי... ואני עונה לו לפעמים בסבלנות ובדרך כלל בעצבים. זה לא חיים. נמאס לי לרצות אותו! אני בהחלט מבינה ...

... לחיות, אבל זה בסדר, כי היה יכול להיות יותר רגוע - כך מיד אנחנו מרגיעים את עצמנו. אנחנו מסתכלים על הילדים ומקנאים בהם, הם לא עושים חשבון, לא אכפת להם איך הם נראים. כשהם שמחים הם מחייכים, כשהם עצובים הם לא מתביישים לבכות, כל יום שעובר הם לומדים משהו חדש ומתפתחים. לעתים אנחנו אפילו מופתעים מהתשובות שלהם ...

... רגש של אובדן תקווה וכישלון בעניין שהוא חשוב לאדם. בעקבותיו ייתכנו תחושות של עצב, אכזבה או דיכאון. הייאוש הוא תחושה של חוסר אפשרות לשנות את ...

... הרגלי אכילה - איך נפרדים מאכילה רגשית? כשאני עצבנית אני מאבדת שליטה, האוטומט שלי זה ללכת למטבח ולא רק כשני עצבנית . גם כשאני משועממת, עצובה, מודאגת, בודדה, לחוצה וגם כשאני שמחה, בקיצור, כל רגש לוקח אותי לאוכל ואז ... בו. סיבה נוספת לאכילה רגשית היא שהאוכל מעמיס על הגוף עד כדי כך שהפוקוס הולך של מערכת העצבים עובר למערכת העיכול, וזה מצליח, מצליח להשכיח מאיתנו את הרגש. זמנית. מן ... לא הביסקויט הוא הענין, אלא הדחקת הרגשות. לא קרה כלום? אני נפלתי. או - נעלבתי. קרה. ואני עצוב. אני רוצה לבכות! ככה אנחנו גדלים. בורחים מלהרגיש. בורחים מבכי. מביטוי של ...

... מדעיות אלא פילוסופיות. המחקר המדעי בוחן את הקורלציה (מתאם) בין תחושותיו ומחשבותיו של אדם לבין תופעות פיזיקליות וכימיות שנובעות מפעילות תאי העצב במוח ומהקשרים ביניהם, או לפעמים מתופעות בחלקי הגוף האחרים. ההנחה כי יש נשמה המתווכת בין התופעות הפיזיקליות ... במידה רבה בנשמה, התקשו רופאים לטפל בהן באופן שיטתי באמצעות תרופות. מחקרים שהתייחסו רק לקורלציה בין מצב הרוח וההתנהגות לתופעות במערכת העצבים, הביא לפיתוח תרופות ואף טיפולים כירורגיים במחלות נפש, גם אם לא הביאו להוכחה או להפרכת קיומה של הנשמה. לאור כל ...

... הפקרה, ותרנות מופרזת והעדר אהבה לילד עשויים להיות גורם המעודד התפתחות עתידית של התמכרות למזון. בנוסף לכך כאשר הורים מלמדים את ילדיהם שמזון מנחם ופותר מצבים קשים ורגשות שליליים, כגון אכזבה, כעס ועצב, הם מגדילים את סיכויי ילדיהם ללקות בהתמכרות. גורם נוסף ומשמעותי להתפתחות התמכרות למזון בעשורים האחרונים קשור לתרבות השפע. הנגישות ... וסוכר פוגעים במהלך התקין של מערכת זו. במוח האנושי ישנו חלק הנקרא אזור העונג, והוא מתעורר כתגובה להנאה. אזור העונג מתעורר גם כתגובה לאכילת מאכלים כמו שוקולד, למשל. עם אכילת השוקולד מופרש מוליך עצבי, דופמין, אשר מתחבר עם קולטנים לדופמין הנמצאים באזור העונג וגורם לתחושת עונג אשר מציפה את הגוף. בשנות האלפיים הסוכר הפך למוצר הזמין ...

... בזמנו בצריכת החומר. ניכר פגיעה בתפקודים חברתיים, כלכליים, משפחתיים וכו.. המכור יודע כי החומר עלול להזיק לו ולתחומים רבים בחיים אך עדיין ממשיך להשתמש בכפייתיות. מנגנונים של התמכרות: תרשים מסלולים עצביים של המוליך העצבי דופמין במוח. המוקד של מערכת החיזוק הוא על הציר בין הטגמנטום הגחוני וגרעין האקומבנס. התמכרות באשר היא קשורה להפעלה של מערכת החיזוק במוח. זוהי מערכת של מסלולים עצביים אשר יוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים חיצוניים שנתפסים כגירויים חיוביים ורצויים. הפעלת מערכת החיזוק מהווה סוג מסוים של למידה, שבעקבותיה גדלה המוטיבציה לחזור על ההתנהגות שהובילה להפעלת המערכת. במסלול העיקרי של מערכת החיזוק, המוליך העצבי דופמין מופרש לתוך גרעין האקומבנס על ידי תאי עצב באזור שנקרא הטגמנטום הגחוני במוח האמצעי. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מראים כי גם סמים פסיכואקטיביים ממכרים גורמים לרמות גבוהות של דופמין בגרעין האקומבנס. מערכת החיזוק מהווה במצב התקין מנגנון עצבי חיוני, שמטרתו היא ככל הנראה לעודד התנהגויות שמקדמות את מטרותיו של בעל החיים. בצורה פשטנית, ניתן להסתכל על התמכרות כמעין הפעלת יתר של מערכת החיזוק, כך שגירוי מסוים ... ההבדל הבסיסי בין התמכרות לסמים פסיכואקטיביים לבין התמכרויות אחרות הוא שסמים גורמים באופן פיזי להפעלתה של מערכת החיזוק - החומר הפסיכואקטיבי חודר את מחסום הדם - מוח ומשפיע ישירות על פעילותם של מעגלים עצביים בתוך המוח. בהתמכרויות אחרות לעומת זאת, המערכת המוחית מופעלת בתהליך טבעי בתגובה לגירויים שנתפסים כחיוביים, ללא התערבות של חומרים זרים שחודרים לתוך המוח. הגורמים ...

... על קריירה ו או על עסקים, תיאוריה על המשפחה והחברים, יש לנו אינסוף תיאוריות על החיים. למה זה צריך לעניין אותנו? ולמה אנחנו צריכים לעבור מבחן תיאוריה? מפני שהתיאוריות האלה מעצבות לנו את החיים בדרך אוטומטית והן ימשיכו לעצב לנו את החיים, לעתים אף לנגד רצוננו, עד שלא נעמיד אותן למבחן. ברגע שיש לאדם תיאוריה בתחום מסוים, המציאות תעשה מעל ...