... של האדם לשנות בכוח המחשבה שלו את המציאות שלו כרצונו. כי מהי בעצם המציאות שלנו? המציאות שלנו היא הצורה הסובייקטיבית שבה אנחנו תופסים בשכל וחווים ברגש את מה שקורה סביבנו. המהות של המציאות שלנו היא אינה האירועים שקורים לנו, ... מה שקורה לנו. האירועים שקורים לנו הם רק הטריגר של התחושות שלנו בלבד. לכן ניתן לשנות בהווה את המציאות הסובייקטיבית שלנו בכוח המחשבה על ידי תפיסה חיובית של מה שקורה לנו בהווה. גם עיקר מהות החיים של האדם הם ... גם זה סוג של אירוע ששייך לעבר (ובכך יש התייחסות גם למקרים שבהם היינו רוצים לשנות בעברינו את ההתייחסות הסובייקטיבית שלנו בעבר לאירועי העבר). נמצא אם כן כי מאחר שמהות העבר היא הצורה שבה אנחנו בהווה תופסים את האירועים ...

... שיכולות להיחשב נרקיסיסטיות, אך רק כאשר תכונות אלה אינן גמישות, לא הולמות, מתמשכות וגורמות לליקוי תפקודי משמעותי או למצוקה סובייקטיבית, הן מהוות הפרעת אישיות נרקיסיסטית. ביטחון יתר נוטה להפוך אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית לשאפתניים מאוד, אך זה לא ... - אובדנית וניסיונות התאבדות. לעומת זאת, אלו עם תת - סוג ממאיר / גלוי עשויים להיות חופשיים יחסית ממצוקה סובייקטיבית, אלא אם כן הם מתמודדים עם כשלים מקצועיים או בין - אישיים. תכונות גרנדיוזיות בדרך כלל קשורות להפרעות התמכרות ...

... (לדוגמה: בשלילי זיעה קרה או תחושת אושר בחיובי). וההסבר לכך הוא כי עיקר המציאות שלנו נוצרת ברמת המחשבה והתפיסה הסובייקטיבית שלנו את. ולכן גם חלום שאינו אמיתי לוגית, מציאותית, הרי שמאחר שהאדם נדמה לו שזו המציאות, הרי שהגוף עצמו ...

... (מה שיוצר מועקה), אך יכול להיות אדם שלא יהיה לו שום דבר חיצוני בכלל, ואף על פי כן התחושה הסובייקטיבית שלו תהיה שכל מה שיש בעולם הוא שלו! הדבר היחיד החשוב הוא לא החיצוני אלא רק הפנימי בלבד. ולמה? ... העיקר שהוא ידבק באמת שלו שהיא לראות את חצי הכוס הריקה. אך כמובן שזו שטות גמורה. כי האושר הוא סובייקטיבי והאושר האמיתי הוא התחושה האישית הפנימית שלך בלבד. אין לתחושה הזאת שום קשר לשום דבר בעולם, חוץ מאשר לתחושה ...

... העדר טוב. הרע נוצר כאשר קיים רצון כלשהו שאינו תואם מציאות כלשהי. מה שאומר, שהרע נוצר רק בגלל הרצון הסובייקטיבי של זה שרע לו ביחס למציאות. ולכן, במקום לומר רע, אמור פחות טוב. לדוגמה אמור: היה יכול להיות טוב ...

... להתנסות בכך או לפחות להחשיב זאת (Spinelli, 2007). העברה והעברה נגדית מנקודת המבט הפסיכואנליטית התהליכים העברתיים מתוך העמדה האינטר סובייקטיבית ההתייחסותית כפי שהוצג מלפני, השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית מעצם היותה פנומנולוגית, מציגה ביקורת רבה כלפי יחסה של הגישה הפסיכואנליטית להתנסויות ... האדם במונחים שהם בין אישיים, אולם היא עדיין דמתה לקודמתה מבחינה זו שהיא הציעה שהמטפל יכול לשמור את חווייתו הסובייקטיבית מלזהם את ההעברה של הקליינט (פרלוב, 2009). נקודת מבט זו משתנה בפסיכואנליזה ההתייחסותית. התייחסותה לתהליכים העברתיים אינם עוד כאל ... באופן שהוא בלתי נמנע (Orfanos, 2002) הפסיכואנליזה ההתייחסותית, מבינה את המפגש הטיפולי ואת יחסי ההעברה במונחים של הדדיות ואינטר סובייקטיביות. היא מבינה את מערכת היחסים ככזו בה נמצאים שני סובייקטים ולא רק סובייקט אחד, שהוא הקליינט והאובייקט שלו, שהוא ... והשתתפותו של המטפל בתהליך הטיפולי מובנת כבלתי נמנעת (מיטשל ובלאק, 2006). מנקודת מבט זו, תהליכים העברתיים נתפסים כמערבים את סובייקטיביות המטפל בתהליך של יצירה הדדית עם הקליינט. זהו תהליך דיאלקטי, בו שני הצדדים יוצרים, מידעים, משמרים ושוללים את האחר ... כסובייקט נפרד. ההכרה הדדית מובנת כהיבט מהותי בהתפתחות העצמי (Orfanos, 2002). יתרה מזאת, החשיבות לכך שהמטפל ישמור על תחושת הסובייקטיביות שלו עצמו ושהקליינט יבוא במגע עימה מודגשת (פרלוב, 2009). הפסיכואנליזה, הופכת לזירה בה נאבקים שני אנשים בכדי לארגן ולהעניק ... הטוב לקליינט. לכן, הוא מחויב לקחת את תפיסתו העצמית את הקליינט בחשבון וכמו כן, להבין את תפיסת הקליינט את הסובייקטיביות שלו, של המטפל (Orfanos, 2002). האינטראקציה שנוצרת, יכולה לקחת את המטפל למקומות קשים ולשקף לו דמויות שהוא אינו רוצה ... לבחון כיצד ומדוע הם בקונפליקט ולתת משא ומתן בקשר לקונפליקט באופן הטוב ביותר שהם יכולים (Orfanos, 2002). העמדה האינטר סובייקטיבית של הפסיכואנליזה ההתייחסותית הופכת את מערכת היחסים לדומיננטית מבחינת ערכה לתראפיה והיא מציבה אותה במרכז המוטיבציה לטיפול ולפסיכופתולוגיה. משמעותה היא, שמלבד לסובייקטיביות הקליינט, גם סובייקטיביות המטפל והתערבותו האישית נלקחים בחשבון. הכל נמצא תחת התחשבות בוחנת, כשהדבר כולל גם את הסיבוכים הנוצרים (Orfanos, 2002). הבנה זו דורשת מהמטפל להיות פתוח יותר לכל תגובותיו הרגשיות והאישיות. הגבול שבין אישיותו המקצועית ובין כלל אישיותו הסובייקטיבית נהיה מעורפל והקליינט, מוזמן לפגוש אותו באמת, עם כל האמת הרגשית הגלומה במפגש זה (פרלוב, 2009). סיכום ודיון נקודת ... הכוונה בשייכות, הינה שהנפרדות והניטראליות אינם אפשריים ושתמיד ישנה מעורבות ואינטראקציה שהיא בלתי נמנעת עם כל אשר קיים. כלומר, שהסובייקטיביות אינה מתרחשת בנפרד מהמפגש. המפגש עצמו, ללא קשר לתוכן המקצועי שבו, מעורר ומשפיע בדרכים רבות ובאופן בלתי נמנע. להבנה ... עם גישות עכשוויות בפסיכואנליזה. הגישה הפסיכואנליטית ההתייחסותית מבינה באופן דומה לפנומנולוגיה האקזיסטנציאליסטית את התהליכים העברתיים במונחים של הדדיות ואינטר סובייקטיביות. כאמת המשקפת את השייכות ואת ההתרחשות של הכאן ועכשיו של הרגע ושהיא שייכת גם לקליינט וגם למטפל באופן שהוא ... מופנית ההתמקדות בשתי הגישות לכאן ועכשיו המשקף את הנוכחות האמיתית של האינטראקציה. בשתי הגישות, התהליכים העברתיים נתפסים כמערבים את סובייקטיביות המטפל ואת השתתפותו הבלתי נמנעת בתהליך הטיפולי. ישנה הדגשה על החשיבות שבשמירת תחושת הסובייקטיביות והחזקת המתח שבין תפיסת העצמי לאחר, של החשיבות שבהשתתפות המטפל בתהליך שנוצר ובצורך של המטפל לבחון את עצמו בנוסף ...

... כי הכל היה תלוי אך ורק במה הצופה יודע שקרה באירוע באמת. אך בפועל, קיימים עוד גורמים של פרשנות סובייקטיבית שלנו את האירוע, מה שיוצר את מגוון האפשרויות בגלל שאר הגורמים. הגורם השני גורם ההשתקפות הוא גורם פחות טוב ... שימוש בגורם ההשתקפות. בעת שימוש בגורם ההשתקפות עלינו להיות מודעים כי כאן חלק זה של הפרשנות שלנו היא כבר סובייקטיבית והיא נובעת בגלל גורם ההשתקפות ולא בגלל גורם המציאות, מה שאמור לגרום לנו להיות זהירים יותר בהסקת מסקנות על ...

... מלוחים שרק מצמיאים את השותה אותם? התשובה ממש פשוטה. כי במציאות רואים שככל שיש לאדם יותר כסף, כך התחושה הסובייקטיבית שלו היא שחסר לו עוד יותר כסף. לפני 2 דורות בלבד, אנשים חיו בצורה פשוטה לחלוטין והיו יותר מאושרים. ...

... כל טענה שאנחנו חושבים עליה, עלינו לברר לעצמנו מה הגורמים והסיבות שגורמות לנו לחשוב כך, האם הן אובייקטיביות או סובייקטיביות. ולצורך העניין כאן יש לבדוק מה גורם לאדם לחשוב כי זה לא קל לשנות דפוס חשיבה והרגלי התנהגות, האם זה בגלל שיש לכך הוכחה לוגית בצורה אובייקטיבית או בגלל הניסיון האישי והסובייקטיבי של האדם. התשובה על כך כמובן היא, כי לוגית טכנית יכול להיות שניתן לשנות את הרגלי ההתנהגות שלנו בקלות, ... כי גם דפוס המחשבה כי קשה לשנות דפוסי התנהגות גם הוא בעצמו הרגל שיש לנו ומשהו שנובע בגלל החוויה הסובייקטיבית שלנו, ממילא אנחנו מבינים כי אכן אולי באמת יתכן כי זה אפשרי לשנות הרגלים בקלות. כמובן שלא ניתן להסיק ...

מהו כוח המחשבה, מה יוצר אותו, מהן מגבלותיו וכיצד ניתן להשתמש בו? עיקר מהות החיים של האדם זו הצורה הסובייקטיבית שבה התודעה של האדם תופסת את המציאות שבה הוא נמצא. גם עיקר מהות האדם עצמו זו כמובן התודעה שלו ... כל התחושות שלו, את כל הרצונות שלו בדבר אחד בודד, באותו הרגע הוא מסוגל לגרום לדבר הזה לקרות במציאות הסובייקטיבית שלו, מאחר שעיקר המציאות של האדם זאת המחשבה שלו כנל. אם ברצונך להצליח במשהו מסוים, חשוב על כך כמה ... רק להוסיף ולהבהיר כי למרות שלמחשבה כוח כל כך גדול, יחד עם זאת הדברים אמורים אך ורק לגבי המציאות הסובייקטיבית של האדם, כי למחשבה בלבד אין את היכולת להשפיע על המציאות האובייקטיבית של העולם רק בגלל המחשבה. נניח שמישהו ...