... - המעצב במהלך החיים הן תופעות פתולוגיות והן חוויות דתיות. מפרויד, מקליין ומקוהוט למדנו כי
הנרקיסיזם , האהבה העצמית, הוא האהבה הראשונה המופיעה בחיי התינוק, ורק בהמשך הוא מתגלגל בהשקעות בוגרות באובייקטים חיצוניים. כך מתפתחות האהבה והיכולת להשקיע אנרגיה יצרית בעבודה, בחברה ... רחבה של הפרעות נפשיות נובעת מהתקלות השונות האורבות לתהליך זה. והנה, במאמרו של פרויד הצגת
הנרקיסיזם, בתוך פסקה ארוכה על האהבה שמעוררת בגבר אשה
נרקיסיסטית, חבוי קטע שמפאת חשיבותו ראוי היה שיובא כפסקה נפרדת. יש בו תובנה חודרת מאוד לגבי הדינמיקה בין
הנרקיסיסט לבין זה הסובל מההפרעה ההפוכה, אהבה עצמית מועטה מדי: ניתן לזהות בבירור כי
נרקיסיזם מעורר משיכה רבה אצל אחרים אשר ויתרו לחלוטין על
הנרקיסיזם שלהם, ותרים אחרי אהבה אובייקטלית. הקסם הילדותי מבוסס בחלקו הגדול על
הנרקיסיזם של הילד, על הסתפקותו ב, עצמו ועל מסוגרותו המונעת גישה אליו, וכך גם קסמן של חיות מסוימות, שהרושם שהן יוצרות הוא שאין הן מטרידות את עצמו בגיננו - כמו החתולים וחיות הטרף ... אכן כן, אפילו הפושע הגדול וההומוריסט המתוארים בספרות מעוררים את ענייננו על ידי העקביות
הנרקיסיסטית שבה הם מיטיבים להרחיק מן האני שלהם כל דבר העלול להקטין אותו. דומה שאנו מתקנאים בהם על כך שהשתמר אצלם מצב נפשי עילאי, עמדת ליבידו חסינה מפני כל התקפה, שאנו עצמנו ויתרנו עליה זה מכבר (90, ע 53 - 4). מכאן, בתוך אותה פסקה, שב פרויד לדון באשה
הנרקיסיסטית וכך כמעט הולכת לאיבוד התובנה הכללית שבניתוח זה. רק בהמשך נראה שפרויד מכיר בכך שלדבריו יש תוקף רחב יותר, שאינו תלוי במגדר. והוא מסכם: סקירה קצרה של הדרכים לבחירת האובייקט יכולה לחתום את ההערות האחרונות בנושא, אשר טופל כאן ברמיזה. ניתן לאהוב - 1) לפי הדגם
הנרקיסיסטי: 1. מה שהאדם הנו בעצמו (את עצמו) 2. מה שהאדם עצמו היה 3. מה שהאדם עצמו היה רוצה להיות 4. אדם שהיה חלק מן העצמי שלו. 2) לפי הדגם ההישענותי: 1. את האשה המזינה 2. את הגבר ... על הדת, ליישם רעיון זה על אהבת המאמין לאלוהים? האם לא הבחין כי דמות האלוהים עצמה היא דמות
נרקיסיסטית מוקצנת, שההערצה שהיא מושכת מתאימה למודל שהציע? התמיהה מתחזקת בנוגע לתאורטיקאי העיקרי של
הנרקיסיזם, קוהוט, 92, שטבע את המונח החשוב עצמי הנבדל מהאני הלא - אישי בפסיכואנליזה הקלסית. בנוסף טבע קוהוט את המונח הייחודי זולתעצמי (selfobject) לתאר את הדרך בה חווים אנו את האחר כחלק מהעצמי שלנו. קוהוט, כפרויד, חקר את הרכיב
הנרקיסיסטי במערכות - יחסים שונות כהתאהבות, הערצה, אהבת - הורה או, במסגרת הטיפול, ההעברה. כך, למשל, העברת האידיאליזציה מבוססת על היחס אתה מושלם ואני חלק ממך. גם כאן, זה המחפש קשר סימביוטי עם המושא
הנרקיסיסטי הוא אדם הבז לעצמו, וליתר דיוק:
שהנרקיסיזם שלו דוכא באכזריות. בולט הדבר בצורה מוקצנת בטוטליטאריות ובפאשיזם לסוגיהם: המבנים
הנרקיסיסטיים המדוכאים, אך הבלתי - משתנים, מתחזקים ככל שהדרך לביטויים חסומה, הם... יולידו באופן פתאומי, ולא רק אצל יחידים, אלא בקרב קבוצות שלמות, רדיפה נטולת - מעצורים אחר מטרות ... וכניעתו הטוטלית של העם לרצונו של הפיהרר (93, ע 74 - 5). והנה, אף קוהוט לא קישר מעולם בין
הנרקיסיזם לבין היחס לאלוהים או לדמות האלוהים עצמו. למה, למשל, לא העיר קוהוט על דמות האל כזולתעצמי? מן הסתם לעובדה שלקוהוט עצמו היה רגש דתי היה חלק בהימנעות תמוהה זו. מי שלקח על עצמו ... מיילס, בספרו אלוהים: הביוגרפיה. בתארו את אלוהים כדמות ספרותית, התעכב בפרוטרוט על מאפייניו
הנרקיסיסטיים. המשך הביוגרפיה תיאר את תהליך התבגרותו של האל ממאפייניו אלה, ממש כמו בני - האדם, אל היכולת לאהוב את הזולת. גם שני יוצרים ישראליים שתיארו דינמיקה זו אינם פסיכולוגים. בא ... במקורות היהדות והן בתובנות פסיכולוגיות. למה דווקא אנשים שאינם פסיכולוגים שמו לב לתכונותיה
הנרקיסיסטיות של דמות האל? איני יודע. הניתוח להלן מראה שתובנותיהם מעוגנות היטב בחשיבה הפסיכואנליטית. נשוב אם כן אל מערכת - היחסים שתיאר פרויד לעיל, שאחד השותפים בה הוא אינו
נרקיסיסט אלא, להיפך, אדם שהעצמי שלו נחווה כבלתי - שלם ומרוקן. לאנשים הנתונים במצוקה כזאת, הסימביוזה עם אדם אחר משיבה את הדימוי העצמי החיובי ואת הביטחון שאבדו להם. ומעניין שאותו ... הן דמויות המצטיינות ברושם אומניפוטנטי, ברברבנות ובנקמנות חסרת - פרופורציה האופייניות לזעם
הנרקיסיסטי. נקמנותו של אלוהי המקרא היא דוגמה בולטת לכך, וכן חמת - הזעם על מעשים של חילול - קודש המופיעה לפעמים גם אצל אנשים נוחי - מזג. במקרים אלה, כנראה, משמר האובייקט הדתי משהו ... אינם צריכים להטעות: המעטת העצמי מוצאת פיצוי באובייקט אחר - האל, המנהיג, המדינה - שהוא
נרקיסיסטי וגרנדיוזי ביחס ישיר לצמצום העצמי של המאמין. הנה, למשל, בפרשת האזינו (דברים לב 39 - 42) מודיע האלוהים לבני ישראל: ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי. אני אמית ואחיה ...