פרפרי היצירה... הנכונים, עובדים בעבודות הנכונות, מרוויחים את המשכורות הנכונות, אבל משהו נותר בלתי מסופק, הם איבדו את החיוניות והצבעוניות הילדית. מקצוע פופולארי בין משתתפי הסדנאות אצלי הוא עריכת דין, ולא במקרה. אצל רבים מהם התגלו בילדות כשרון משחק, כושר המצאה ... והארבעים, מצליחים, מתקדמים, ומשהו בתוכם אינו שבע, חלומות ורצונות הילדות נשארו הרחק מאחור. אני חלילה לא אומרת שמשפטים הוא מקצוע שבו אין ביטוי עצמי ואפשרויות למימוש היצירתיות והאמת הפנימית. אני יודעת לפחות על מישהי אחת שסיימה אצלי את הסדנה ... להיות שם יום אחרי יום, מבלי לחוות יצירה ואהבה. האפרוריות הזו יכולה להיות גם מנת חלקם של מי שעוסקים במקצועות שהם בהגדרתם אומנותיים. אדריכלים רבים שבחרו במקצוע מתוך חדוות היצירה איבדו אותה במהלך הדרך והחלו לייצר מתוך הרגל והמשכיות, כותבים איבדו את השמחה וההתחדשות ועברו לכתוב ... לעולם, יעביר את החיות וההשראה. התחום הראשון שפגשתי בי דרך הסדנה היה הכתיבה, כשרון לגיטימי שפיתחתי מילדות והפך גם למקצוע, השינויים בצורת הכתיבה, בבחירת הנושאים וההנאה מהתהליך היו דרמטיים מבחינתי. ההעזה הבאה והמפתיעה היתה הריקוד, אהבה ישנה שבמשך שנים ...