... ככה הוא רוצה. כול הרצונות, ההתחלה היא
שהמציאות גורמת לי לרצות את זה. אני מבחינתי לא צריך את זה, אבל
המציאות עושה שאני אהיה קיים, וגורמת לי לרצות את זה. גם זה שאני קיים, אני לא בחרתי. אין מה לעשות נגד זה, אמרו לי להיות קיים, ואמרו לי לעשות. אבל למה
המציאות רוצה? מנקודת מבט אחת זה ללא סיבה, זה הרצון היחיד שהוא ללא סיבה. ומה זה אומר בלי סיבה? שאם אתה מסתכל על הרצון הראשון, שמצד הכלום ... בין רוצה ללא רוצה. מה זה אומר, מצד אחד
המציאות רוצה שיהיה בקבוק, וגם
המציאות לא רוצה שיהיה בקבוק. אך באחדות אין הבדל בין
המציאות רוצה לבין
המציאות לא רוצה. יש מקום במרכאות שבו אין הבדל בין רוצה ללא רוצה, ומתוכו נובע, רוצה שיהיה בקבוק, ולא רוצה שיהיה פיל. עכשיו ככול שאתה יותר ... לחוויה שהיא - אני רוצה את זה, כי עכשיו
המציאות רוצה שאני ארצה את זה. אני אוכל, כי
המציאות רוצה שאני יאכל, ואין שום סיבה נוספת. קודם כל תכיר בכך שאתה זרועה מבצעת, אתה לא ישות עצמאית. אתה לא יכול לעשות כלום מבלי
שהמציאות תגרום לך לעשות זאת. אתה לא יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אתה לא יכול להרגיש מה שאתה רוצה, לא תלוי בך מה תדע, לא תלוי בך מה תזכור, לא ... יודע עכשיו את מה שאתה יודע, כי כרגע
המציאות גורמת לי לדעת את זה. למה אני קיים? כי
המציאות רוצה שאני אהיה קיים. זה הבסיס, ומה הוא עושה? הוא מבטל אותך. אתה שווה כלום, אתה שווה שום דבר. ואם אתה מתבונן בזה ומבין את זה, אז ... וכאשר אתה אומר אני, אז אתה מתכוון
למציאות. כשאתה אומר, אני הולך, מי זה אני, הוא בסך הכל חוט או שערה, זה כמו שאתה שערה בראש, והראש זז, ואתה חושב שזזת, אבל זזת כי הזיזו ... לך להכיר בדבר הבסיסי ביותר שהוא,
שהמציאות קיימת.
המציאות קיימת פירושו שהיא גם מפעילה אותך. שאתה חלק
מהמציאות. ואם אני חלק
מהמציאות אז איך בכלל חשבתי שאני רוצה משהו. איך בכלל עוברת לך המחשבה שאתה רוצה משהו, אם אתה בכלל חלק ממשהו אחר? אם אתה בורג ברכב, אז איך ... יש כמה שמדברים - יש אליעד שמדבר, יש
המציאות שמדברת, יש אני שמדבר. עכשיו, כאשר אתה שומע אותי, יש כמה ששומעים אותי, כי כל אחד הוא כמה בו זמנית. אתה גם מי שאתה וגם הכלום שממנו אתה עשוי. אתה אצבע של
המציאות, יש
מציאות ואתה רק חלק ממנה. כאשר כדור הארץ מחליט לזוז, אז אתה זז. כשאתה הולך ברחוב, נדמה לך שאתה הוא ההולך ברחוב, אבל האני הזה מחובר לחוט, ... גם הסיבה למשהו אחר. בתוכך יש כמה תפיסות
מציאות. האחת שלא מבדילה בין יש לאין, ויש בתוכך חלק שכן מבדיל בין יש לאין, אבל זוכר שאין הבדל, אז לו אין שאלה. ויש עוד חלק בתוכך שחושב ... עד הסוף. הדבר הברור ביותר בעולם, זה
שהמציאות קיימת. אבל האדם לא קולט
שהמציאות היא הכל. אני אחד עם הכל. ואם
המציאות קיימת ואני חלק
מהמציאות, אז איך יכולה להיות לי בחירה אם אני חלק ממשהו? אולי יש חווית בחירה, אך האם האדם יכול לגרום לתהליכים? שאלה: אולי אני בורג שמחליט ... לא במאה אחוז. אבל אתה מחובר במאה אחוז
למציאות, אין לך לאן לברוח. אתה תמיד נמצא בתוך
המציאות. כל מה שאתה עושה זה תוצאה של משהו אחר, או שאולי זה לא תוצאה, אז זה אקראי. ואם הכל תלוי רק בשיקול דעתך, אז תחליט שתמיד טוב לך ... מגיע למצב שכאשר אתה אוכל, אתה מבין
שהמציאות רוצה שאתה תאכל. ואם אתה מספיק פעמים אומר אני ומתכוון
למציאות, אז שישאלו אותך, תגיד שאתה
המציאות. אם אני יודע שיש מישהו שמפעיל אותי וגורם לי לרצות, לדעת וכו, אז כשאני אומר אני, אני מתכוון ל