... האלה הם בעיית ההספק והעצלות. סרקנו לעיל בהרחבה את בעית ההספק שמקורה בגוף האנושי שאינו מספק את הסחורה עבור תודעתו... יש להדגיש שוב שהתודעה האנושית אינה איבר בגוף אלא היא הערך המוסף הנלווה לגוף האנושי ונגזר מיכולותיו. הוא אשר אמרתי לעיל - התודעה היא הפוטנציאל הטמון בגוף האנושי, וכאשר יוצא הפוטנציאל הזה מהכוח אל הפועל - הופך את הגוף האנושי לאדם בעל תודעה הנבדל מהחיה ומיתר גושי המידע. אשר על כן התודעה היא לא איבר בגוף האנושי - אלא אופציה בגוף האנושי, אופציה שיכולה להתממש באופן מידתי, ולכן קיים אדם בעל תודעה ואחר בעל תודעה יותר גדולה ושלישי עם תודעה כמעט בלתי מורגשת... אם תרצה - נשמה גדולה ובינונית וקטנה ופצפונית... יש אין סוף מידות לנשמה. ובכן, ובניגוד למידות הבגדים שאנו מכירים (S,M,L,XL,XXL,XXXL) לתודעה אין מעצור במספר האיקסים... וכאשר היא מתחילה לפרוץ ולהתקדם במרחב - השמים באמת הם גבולה, או אז הגוף עומד ... הגורם המקיל שמשתמשת בו הסניגוריה במערכת המשפט. אבל לא, אינני מנסה ללמד סניגוריה על האדם למרות הבנתי הסדורה לרחשי תודעתו ועל אף זהותי המשתייכת למשפחתו. ישנו מושג אנושי הנקרא לעצור באדום ואני חושב שהמושג הזה מגדיר נאמנה את תחומי הפוטנציה האין סופית של התודעה האנושית, לאמר אני עוצר באדום בשביל להמשיך ולדהור עד לאין סוף... אולם התודעה האנושית לא עצרה באדום ולא עמדה במבחן הזה, היא ירתה לעצמה ברגליים וגלגלי תנועתה נתקעו במרחב. מילים כבירות - ... צרכיני... בצומת הזו התמודד האדם עם בעית ההספק שביטאה את התפוקה הלקויה של גופו אשר אינו מספק את הסחורה שתודעתו מצפה לה. הפוטנציה האדירה הטמונה באדם דוחקת לצאת החוצה אך הגוף אינו עומד בעומס... לכן הוא הלך לחפש לו ... בפסוק הראשון שלעיל, ובפרק השישי של הסדרה עמדתי על כלי העזר שנזכרו בפסוק השני, כל כלי משרטט אגף אחר בתודעה האנושית שהפוטנציה האצורה בגוף יכולה לפרוץ דרכו. נמנו לעיל חמישה כלים. ולאדם לא מצא עזר כנגדו - וכאמור האדם ... זהו המכשול הראשון שעמד כמתרס בפני הפוטנציה הנצורה באדם. המכשול השני שעמד בפני הפוטנציה האנושית - אם תרצה בפני התודעה האנושית - הוא העצלות, והמשך הפסוקים יתאר את המכשול הזה ואת תולדותיו: כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על - ... שלי בטלה בשישים בגוף הגדול המשתרע על פני כל היקום ואני האינדיבידואל נטמע בתוכו. השאלה שלי בעצם, ומה עם התודעה שלי? מה עם נשמתי - מה קורה איתה, וגם מה עם הגוף החתיך שלי! ובכן גם בנקודה הזאת מושיט מחבר התורה יד ועומד על מהות הגוף והתודעה האינדיבידואלים. אתה, עונה לי ולך, אחד מארבעת אלה: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם: 1-כי תקנה עבד עברי, שש שנים ...

... והאמת היא שהכל נכון כמו שהוא לא אל תאמינו לי תחקרו הרשע הוא האדם המרשיע את המציאות, אדם שחי בתודעה של טוב או רע בלבד הצדיק הוא האדם המצדיק ומבין את המציאות, אדם שחי בתשתי תודעות במקביל הראשונה - טוב ורע השניה - עליונה יותר, תודעת אמת, אחדות, השתוות הצורה צדיק אמת - גמר תיקון אישי, חי בעולם הזה ותודעתו בעולם העליון בלבד, מרגיש את חיי הנצח, מרחף נמצא אך לא נמצא, אמת. חשוב להבין, צדיק זה לא טוב ... בשאלה, ומגיע לעוד שאלה ועוד ועוד... עד שמתייאשים מהשכל ואם יש מספיק רצון, לפתע מתגלה לה תשובה. והתשובה היא תודעה נוספת, שנמצאת במקביל לתודעה הקיימת, זה נקרא עולם עליון. כך שבעצם, שאלת חזק חזק, ובסוף חזרת עם תשובה (חזרה בתשובה) י והאמת היא, שאדם שלא ישיג תודעה עליונה, לא יבין את מה שכתבתי פה (-: אני בסהכ הגירוי, שליח שאר העבודה עליך למה להפיץ? ממה שאני מכיר, כל אדם שהתחבר לתודעה העליונה הזאת, מגלה רצון להפיץ אותה. רצון אותנטי, בלתי מוסבר, ואף מוסבר. תלוי מאיזו תודעה אתה שואל. המגמה היא ברורה, כולם יתחברו אליה, אם בטוב (תורה) ואם ברע (יסורים) התיקון הכללי הוא שאלה של זמן. נחיה ונראה (-: אדם שרוכש תודעה עליונה גבוה, צדיק אמת, מבין שהכל אחד, ושאין טוב או רע, אלא אמת טוטאלית, ולכן אין מצב שיזלזל או יפסול וכו. אדם שמצוי בתודעה תחתונה, טוב ורע, אגו וכו ישפוט או יפסול וכו אדם אחר, ועי כך בעצם הוא מצביע כמה חסרונו האישי ...

... שני נקודות נפרדות ברמת השום דבר של המציאות והפרדה ברמת השום דבר עצמו ולשם הפשטות שתי מציאויות נפרדות של תודעה שלא יכולות להתקשר ולדעת על עצם קיום התודעה האחרת זה למעשה השאלה האם התודעות מאוחדות ברמה הרמונית וסינגולרית ברמת הפונקציה היסודית של המציאות או שיש לשתי התודעות שתי סינגולריות נפרדות לחלוטין מה שאומר למעשה שיש מקום לאמונה בפוליתאיזם אבל בניגוד לפוליתאיזם הקלסי אני מדבר פוליתאיזם בסגנון ... חדשה שגורסת שכל נקודה במציאות ההכל היא הכל ייחודי שכולל הכל ואין איזה שהוא אל מרכזי במציאות אבל יש תודעה קוסמית שכאן צריך לשאול שאלה חשובה מה ההבדל בין התודעה לאלוהות כי אחרת אני אומר שם נרדף לאלוהים בניגוד לאמונה שהאל ברא את העולם אני סובר שהכל זה תודעה ולמעשה לא צריך אף אחד חיצוני למציאות בשביל ליצור את המציאות ובמילים פשוטות למציאות יש את הכוח בעצמה לייצור את המציאות מחדש בכל רגע ואפילו לייצור את המפץ הגדול כאן ועכשיו לכן אני סבור שהכל זה תודעה ולא צריך לעבוד אותה ולא צריך להקריב קורבנות לתודעה אבל אני בהחלט סבור שבדומה באמונה באלוהים התודעה היא דבר מטאפיזי והיא למעשה ההולוגרמה של כל המציאות למרות שהיא עצמה חסרת מודעות היא יוצרת מודעות כלומר אני סובר שהתודעה היא לא מודעת לעצם קיומה ורק כאשר מתרחקים מעצם התודעה מתחילים להרגיש את המציאות כלומר למרות שאני סובר שהתודעה קודמת למפץ הגודול היא ייצרה את המפץ הגדול אני סובר שבעצם התודעה אין כלל ועיקר מודעות למציאות כלומר אני מפרד בין המודעות לעצם התודעה לבין התודעה עצמה שמחוללת את המציאות בסופו של דבר אני חושב שכל אמונה היא אמונה שיש לה מקום תוך ההבנה שכל אמונה צריכה לכבד את האמונה של האחר ולהבין שאף אמונה היא לא תפיסת עצם המציאות ולשם התקרבות לעצם התודעה יש צורך באחדות בין בני אדם דבר שיאפשר לנו לפרוץ את גבול התודעה העצמית לכלל תודעת עצם המציאות או עצם התודעה

... שלוש הנסיבות בהן ניתן לאכול בשר. במקרה אחד, גיואקה, נזיר שוהה בסמוך לכפר או עיר מסויימים. הוא שוהה עם תודעה [מלאה] ברצון טוב (מטא) המתפשט לכיוון צפון, כך גם לכיוון דרום, מזרח ומערב, באותו אופן, למעלה, מלמטה ומסביב ולכל כיוון, לעצמו כמו לכל האחרים ולעולם. הוא שוהה עם תודעה [מלאה] ברצון טוב כלפי כל היצורים החיים בעולם, רצון טוב נרחב ומקיף, נשגב, ללא גבולות, שליו וחסר זדון. אל ... נכבד! מה שאמרתי מתייחס בדיוק לזה. במקרה אחד, גיואקה, נזיר שוהה בסמוך לכפר או עיר מסויימים. הוא שוהה עם תודעה [מלאה] בחמלה (karun)... בשמחה אמפתית (mudit)... באיזון נפשי (upekkh) המתפשט לכיוון צפון, כך גם לכיוון דרום, כך גם לכיוון ... וכך גם לכיוון מערב, באותו אופן, למעלה ולמטה, מסביב ולכל כיוון, לעצמו כמו לכל האחרים ולעולם הוא שוכן עם תודעה [מלאה] באיזון נפשי אשר משתרעת לכל היצורים החיים בעולם, רצון טוב נרחב ומקיף, נשגב, ללא גבולות, שליו וחסר זדון. ...

... ואיך בכלל ניתן להגיד שהאויר שהוא כלום כביכול מזיז אותך? זה בסך הכל אטומים, אלקטרונים, זה לא משהו עם תודעה ובחירה, איך זה יכול להיות? ומי ששואל את זה, ממה הוא עשוי? גם האדם עשוי ממה שהאויר עשוי. אבל האדם אומר: לא... אבל לי יש תודעה, אני מודע, אני שונה מהאויר, לאויר אין תודעה. ואיך אתה יודע שלאויר אין תודעה עצמית? ראית שאין לו? וגם אולי לך אין, כי לא רואים את התודעה שלך, ואולי גם לאויר יש הרגשה ותחושה ותודעה כי גם את התודעה שלו לא ניתן לראות ואפשר להגיד שהתודעה של האין, החומר הריק שממלא את העולם הוא שמניע את הכל ואם האדם היה מחובר בחבלים אז היתה הבנה ... זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט לאן האצבע תזוז? היד! ומי החליט ליד לאן לזוז? האדם, התודעה, או איך שלא נקרא לזה ומי החליט לאדם כיצד לזוז? הישות האחת שהיא מחברת את הכל והאדם צריך להתבונן ... האלו מחוברים. ועכשיו ניתן מחשבה נוספת ונאמר, שמי שיבין את הדבר הזה מספיק טוב ויחקור עוד יותר את השורש, התודעה העצמית שלו תתחלף להיות המציאות עצמה ואז כשהוא יחקור את הבחירה החופשית שלו בפני עצמה אז הוא יגלה את ...

... לו כדור קטן מסודר למשעי שעורר באחת את מסגרת החשיבה האנושית שלו. זהו המטען הבסיסי ביותר בו טעונה כל תודעה אנושית. תודעה אנושית מהי. עפ המילון, תודעה היא הכרה, תפיסה, מחשבה. תודעה היא אחת מתכונות הנפש לה מייחסים תכונות אישיות כמו זהות עצמית, הכרה עצמית. באופן ציורי, אפשר לתאר את התודעה כבנק אישי בו מפקיד האדם כל מה שבא ליד, תחושות, תפיסות, ידיעות, מחשבות... בסוף היום מעבד את כל הנתונים ... רק לבעל הבנק שמורה המילה האחרונה... שכאמור מנפה את הקופה בסוף היום לקחת את הנראה לו ולזרוק את השאר. התודעה איפוא מעצבת את אופי האדם ומנהיגה אותו הלכה למעשה. היא הסיר בו נקלטות מסגרות החשיבה למיניהן, מתבשלות, מתגבשות ונערמות, מהגדולות עד הקטנות, מהמורכבות עד למופשטות. כאן יושב המטה הכללי של האדם ומכאן יוצאות הפקודות לשטח מטוב ועד רע... התודעה האנושית מכילה ובנוסף נתונים התחלתיים הנקראים אינסטינקטים, דחף טבעי, יצר מולד. להחליט בשבריר השניה למשוך את היד מלהבת אש, ... עם החיות - על כל האירוניה שבדבר, אך שותפות זו מגיעה לקיצה ברמה מסויימת של כניסת שיקול הדעת למטה התודעה... סיכומו של דבר: התודעה היא המקום בו קולט האדם את הנתונים שכבר עברו עיבוד טכני במוח ומסווג אותם, ממיין אותם. פעולה זו משרטטת את מסגרות החשיבה שלו ומתוך המסגרות הללו נגזרות השקפותיו תפיסותיו, והתנהגותו בפועל. התודעה איפוא היא המנחה, המורה, המדריך, והמנהיג שהמילה האחרונה שמורה לו ועל פיו יישק דבר. זהו אם תרצה האלהים של ... בכל התורה מהתחלתה ועד סופה. בזאת אני מציג את אחד העקרונות של התורה שמגיע באיחור של אלפי השנים. אלהים: התודעה של האדם. (אין למונח הזה, אלהים, שום קשר למונח המוכר לנו). בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: בראשית נולדו בתודעת האדם השמים והארץ. שני הגורמים האלו נבראו בו בזמן בתודעת האדם: השמים והארץ, היקום והארץ. בניסוח ישיר של התורה: בראשית, בראה תודעת האדם את היקום ואת הארץ. עם המונח החדש הזה, אני מזהה שני מטענים חדשים: 1. אני מזהה תורה שלא ...

... מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו שאלה: הוא צריך רצון כדי לבחור. אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי רצון בוחרת שיהיה לה רצון האם לתהליך הזה נקרא לו בוחרת או לו? כי אם היא בחרה בלי ... על ידי השלילה, על יש זה שאומרים, המחויב הוא לא זמן, לא מקום, לא רצון, לא אין רצון, לא תודעה, לא אין תודעה, הוא לא זה ולא זה, מה נשאר? דבר ללא שום הגדרה, הוא המחויב, שום דבר, כלום. רבי נחמן אומר ... בחירה, תלוי מאיפה מסתכלים. כי רבי נחמן אמר, לי יש בחירה, ולכם אין בחירה. מה זה אומר? שאני חי בתודעה שאני בוחר, לכולם יש בחירה השאלה היא באיזה תודעה אתה. שאלה: או ככול שאתה מבין שאתה הכל או לא כלום, כך יש לך בחירה. אליעד: לא, אמרת ככול ...

... קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך. ואם יש תודעה אז איך תוכל להעלים את עצמך? כי אם יש תודעה היא כאילו ישות נפרדת מהחומר, נכון? אם יש תודעה זה אומר שהיא ישות נפרדת מהחומר, אם היא נפרדת מהחומר, אז אם תשנה את החומר, אז למה שהתודעה תשתנה? זה כמו היד הזאת והיד הזאת, אם אני אוריד את היד הזאת השנייה תישאר, אם אחליף את החומר, התודעה עדיין קיימת, היא יכולה לחוות דבר אחר, אבל היא עדיין קיימת. זה דבר ראשון, דבר שני שאמרתי, שאני קודם כל יכול ללמד אותך איך להיעלם, מי שרוצה להתאבד מוזמן לבוא אלי ואסביר לו איך. איך להרוג את התודעה באמת. שאלה: מהי התודעה? אליעד: התודעה זה הישות העצמית. שאלה: עכשיו במקרה אתה גם מכיר מישהו שיכול לגרום לך להרגיש טוב, מבחינה סטטיסטית, אין הרבה ... זמנית אתה גם לא קיים בכלל, לא היית קיים וגם לא תהיה קיים, אף פעם. מה שקורה כרגע זה שהתודעה שלך שכול מה שהיא חווה זה רק את הרובד של הקיים לנצח, שאתה אומר אני, אני קיים, נכון? אתה ... חברתית. למשל רע לך כי אין לך חברים, לדוגמה חברים שלי לא באים לבקר אותי. עכשיו בא נחשוב, יש תודעה שחווה שאין לה חברים או שהם לא מדברים איתך, למה רע לתודעה? בגלל שאין חברים? לא, בגלל שהיא לא רוצה את המצב עם החברים, יש הרבה אנשים שיותר טוב להם לבד, ... המוח, אני רוצה את השקט שלי, שלא יפריעו לי. יש כאלה שרוצים הפוך שרוצים הרבה חברים. שאלה: זאת אומרת שהתודעה שלי סובלת בגלל שהיא לא רוצה את המצב שחברים לא באים אלי? אליעד: את המצב באשר הוא. וזה לא ...

... יתר המידע שבערימה? זכרו נא כי מחבר התורה משתמש לשיטתו בארץ כדוגמה המייצגת שרשרת מידע חלקית - בה נפגשה התודעה האנושית לראשונה, וביקשה לפזר את המידע הזה ולהפוך אותו למאורות עבור יתר המידע שביקום... כיצד מתקיים בפועל התהליך הזה? ובכן, חזון התודעה האנושית יוצא בפועל אל הדרך - בו ברגע כאשר התודעה פוגשת בשרשרת מידע כלשהי ורואה בה כבכור - כמקור של אור עבור חזונה שבאופק. כלומר היא רואה לנגדה כלי שבעזרתו תגיע אל חזונה, ושרשרת המידע שזוהתה הופכת בעצם לכלי - ליצוק בו את חזון התודעה שבאופק. והשאלה היא לאלו כלים יהפכו הבכורות כאשר תפגוש בהם התודעה האנושית, ותבקש ליצוק באמצעותם את חזון שליטתה במלוא המידע שביקום? לאלו כלים יהפכו שרשראות המידע הבכורות שתגזור אותם התודעה מתוך המידע המוקרן מהארץ? והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים: הבכורות האלה שייגזרו מתוך הארץ יהפכו לכלים - לאותות ולמועדים ולימים ושנים, אלה הם הכלים הטכנים שישמשו את התודעה האנושית לסלילת חזונה הבומבסטי - השליטה המוחלטת במידע של כל היקום. 1. אותות: המילה אות מזכירה לי מיד אות ... אותך, שאמשיך איתך... תזיז את היד, מצמץ בעיניים... וגם בעל החזון זקוק לאותות, שיראה שהחזון שלו הולך, מתקיים... חזון ההתודעה האנושית הוא לשלוט במלוא ערימת המידע בכל היקום - החל מנקודת הזינוק שלה על הארץ, ולאורך כל הדרך זקוקה ... להתמצאות שלו בסביבה, והוא זקוק לכלים אלה כי הוא רוצה לשלוט בסביבה. 2. ומועדים: עוד כלי טכני שישמש את התודעה האנושית ליישום חזונה ותכליתו - השליטה במלוא חבילת המידע במרחב. ללא מועד אינני יכול לעקוב אחר חזוני וללוותו בנקודות ... נקודות ציון במפת השנה. מועד הוא נקודת ציון במפת הזמן האנושית: עבר הווה ועתיד, וזוהי אותה המפה עליה משרטטת התודעה את חזונה. המועד, אשר על כן, משמש לתודעה ככלי תחבורה במרחב המפה. 3. וימים: ברגע זה אנחנו נמצאים במרחב היום הרביעי... היינו בזום מס 4 לתמונה המלאה ... שלנו ואל ששת התמונות, אזי טבעי הוא לקבוע שחזונו של חד ראיה הוא הרבה יותר רחב מבעל ראיה קצרה... תודעה שמסוגלת להבחין ישירות בתמונה המלאה המקורית ללא שום הגדלה - מסוגלת לשרטט בהתאם חזון הרבה יותר גדול מתודעה אחרת שיכולה להבחין בתמונה המלאה רק מתוך ההגדלה הרביעית... זה כמו להעניק לשני אנשים את האפשרות לגזור להם חלקת ... אם כן, ששת ימי השבוע (יום השבת משותף - פרטים ביום השביעי) הם שש תמונות / הגדלות העומדות לרשות התודעה האנושית. מכאן, ימים הם כלים בידי התודעה האנושית, כל תודעה והכלי (היום) המתאים לה שדרכו תמזוג את חזונה... במקרה או לא דורגה הראיה האופטית לשש. 4. ושנים: שנה, זו ... עד הלח... יחידת זמן היא אחד משלושת הגדלים דרכם מחשבים את המהירות ואת המרחק, ושלושתם כאחד מהווים כלי בידי התודעה בבואה לבנות את חזונה. כמה זמן עבר / או יעבור, לאיזה מרחק היגעתי / אגיע, ובאיזו מהירות עברתי / ... ויאמר אלהים: יהי מארת ברקיע השמים... והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. כלומר, והיו מאורות אלה לאותות ולמועדים... שרשראות המידע שהתודעה האנושית זיהתה וראתה בהן כמאורות / בכורות עבור החזון שלה - משמעות הראיה זו היא שמאורות אלה ישמשו עבור התודעה כאותות ומועדים וימים ושנים, כי אלה הם הכלים שזקוקה להם התודעה האנושית להתקדם עם חזונה ולפתח אותו: אותות, מועדים, ימים, שנים. כלים אלה נכונים הם עבור כל חזון - ולא ... - יהי רקיע שיבדיל בין מים למים... ביום השלישי הרחיב את אותו המשפט ושילב בו את הטכניקה בה קולטת התודעה את האור, את המידע... יהי אור - משמע יהי אחד, שחוליות המידע ייקוו באופן רצוף אל מקום אחד... כך ... לנו שתי מקבילות מורחבות מאחותיהן: החמישית והשישית, והשביעית כאמור היא מקבילה משותפת שתתבאר בזמנה. אם כן, קליטת המידע עי התודעה האנושית מסתכמת בזיהוי אותו המידע, ולמעשה זו תכלית העשיה האנושית: זיהוי המידע, וכאשר התודעה אומרת: ויהי אור - משמעות הדבר: ותהי העשייה, ויהי הזיהוי. באופן הזה ניסח מחבר התורה את משמעות העשייה האנושית ... מיום ליום (הגלגל ויתר המוצרים שיבואו בעקבותיו) לבין המשפחה המורחבת עד אין סוף של אותו המידע הנמצאת מטבעה מעליו. התודעה האנושית מזהה - משמע מושיטה מעת לעת את היד למעלה אל שרשרת האם האין סופית האחת והרצופה, מזהה קטע ... הראיה במקבילה השניה ומוגדלים באופן מלאכותי עבורם במקבילה הרביעית. תו דקיק שכבר עמדנו עליו לעיל הוא המאור: שרשרת המידע שהתודעה המקורית מזהה - היא שרשרת שמראש מגוייסת על ידה להיות לה כמאור ולזהות באמצעותה את רצף יתר החוליות... משה ... וכבר יודעים מה זיהינו ומה עוד נותר לנו לזהות מתוכה. זוהי משמעות השליטה המלאה בחבילת המידע - שליטה ששואפת התודעה האנושית להשיג אותה כל הזמן. לאור התו הדקיק (המאור) שכבר נגלה לנו, משמעות הדברים במקבילה הרביעית כלהלן: ויעש אלהים את - שני המארת הגדלים: ויעש - זיהה. ויעש אלהים את - שני המארת הגדלים: זיהוי רצף החוליות עי התודעה האנושית - משמעותו גיוס החוליות הללו להיות כמאור, ובאמצעות מאור זה נזהה את יתר המידע, היינו נבדיל בין מידע ... 2.המשפחה השניה היא המשפחה המורחבת עד אין סוף מאותו סוג מידע של המאור, שחוליותיה נמצאות בטבע (בשרשרת האם) אך התודעה עוד לא זיהתה את הרצף שלהן, והיא עתידה לזהותן בכל רגע נתון, להושיט את ידה למעלה, לגזור אותן משרשרת ... המארת הגדלים. (בניגוד למקבילה השניה בה השתמש המחבר ב - רקיע - אחד ויחיד, היינו חוליות רצופות שזוהו עי התודעה ויצרו רקיע שהבדיל בין שני רובדי המידע. להזכירכם, במקבילה השניה עוד לא הבחנו במאור)... ויעש אלהים את - שני המארת הגדלים: זיהוי רצף החוליות בקטע מסויים משרשרת האם עי התודעה האנושית - משמעותו גיוס הקטע הזה לשמש עבור התודעה למאור, שיתפצל מטבעו לשני מאורות גדולים, באמצעותם תסלול התודעה את דרכה אל עבר שתי המשפחות האדירות ותשלוט במידע שלהם: 1.את - המאור הגדל לממשלת היום, לגלגל וליתר המוצרים מתחתיו - זקוקה התודעה למאור גדול כי הרי זוהי תכלית העשייה שלה בפועל: למשול במציאות שלה ובמידע שבונה את המציאות הזו... היא זקוקה ... העבודה שלה באופן ממשי, כי היא עתידה לזהות מתוך המאור הזה את רצף שרשראות המידע ולצרפן למציאות שלה בפועל. התודעה האנושית עובדת בפועל לאור היום, לכן היא זקוקה למאור (הגדול הראשון) בשביל למשול באמצעותו בחבילת המידע של היום המלא ... - המאור הקטן לממשלת הלילה, המשפחה השניה היא המשפחה המייצגת את המידע הנותר שחוליותיו נמצאות בטבע (בשרשרת האם) אך התודעה עוד לא זיהתה את הרצף שלהן, אולם היא עתידה לזהותן ולגזור אותן משרשרת האם עמ להביאן למטה אל המציאות. ... של המאור. עמדנו על המונח זיקה במקבילה השלישית. אם כן חוליות המשפחה הגדולה הזו נמצאות עדיין בחשכת הלילה וממתינות לתודעה שתבוא ותזהה אותן, ואכן זוהי שאיפת התודעה בפועל - למשול בחבילה המכובדת הזו, להגיע אל חוליות המידע האלו ולחשוף אותן, והיא זקוקה בשביל המשימה הזו למאור ... הארוך שאין לו סוף. והרי המשפחה השניה שמעל לרקיע - גדולה לאין ערוך מאחותה שמתחת לרקיע, ולמעשה ממנה מושכת התודעה את המידע ומפקידה אותו באוצרה שמתחת הרקיע (הרשימה שמתחת לגלגל), ומדוע אם כן לאזור האדיר הזה מסתפקת התודעה במאור קטן? התשובה נעוצה באינטרס שיש לתודעה באזור הזה... הגם והאינטרס שלה בלתי צנוע בעליל: השליטה המוחלטת במלוא חוליות המידע הנותרות בשרשרת האם, באופן שיתאפשר לה ... שהבחנו בו במקבילה השניה, ושנמתח עקב החופן הראשון לאורך כל השרשרת בשביל לגדר באמצעותו את הגבולות ולהחיל את השליטה. התודעה איפוא לא באה לעבוד באזור הזה אלא רק לשמור על גבולותיו, ולמשימה כזו אינה זקוקה מעבר למאור קטן שיאיר ...

... החיה נהנית מהטבע, זו הבחנתו הראשונה, אך הנאתה מוגבלת לעומת הנאת האדם הבלתי מוגבלת שהשאיפה האנושית מעידה עליה. במרחב התודעה נחצבת השאיפה האנושית שפניה אל האין - סוף, ושם גם פועל הדמיון האנושי - הדלק האטומי שמניע את התודעה ומוריד בפניה את המחיצות ואת הגבולות. מה הקשר, איפוא, בין התודעה לדלק שמניע אותה? והרי לכל אדם דמיון פורח, מדוע מצליח שמעון להניע את התודעה שלו ולהביא את שאיפותיו אל הפועל, דבר שמתקשה בו ראובן? מדוע מצליח שמעון ליהנות מהחיים יותר מראובן? אם נשוב ונבחן את מה שעושה את ההבדל בין החיה לאדם - נגלה את יתרונו של שמעון על ראובן. התודעה, היא עושה את ההבדל בין החיה לאדם. לחיה אין תודעה, היא קולטת בחמשת חושיה את הנתונים ומעבדת אותם להישרדותה, עד כאן היא מגיעה עם הנתונים המעובדים ומעבר לזאת אינה ... האדם לאותו המשחק ועושה את ההבדל בין שמעון לראובן. אבל יש להכין כלי ליציקת הדלק האטומי הזה אל תוך התודעה, אם תרצה - יש להכין משפך, כי המשפך נועד למנוע שפיכה אל מחוץ לכלי הקיבול שבמקרה שלפנינו הוא התודעה, יש למנוע את ביזבוז הדלק - הדמיון, ואת זאת ניתן להבטיח עי יציקתו במשפך המתאים אל תוך כלי הקיבול. מהו המשפך שיכול להבטיח את יציקת הדמיון אל תוך התודעה מבלי שיבוזבז מהדמיון הזה אף טיפה? - מסגרת חשיבה, זהו שם המשפך. לשמעון משפך טוב, לראובן פחות משוכלל, ויש ... אבינו לא הסתפק ביופי הזה, וביקש לנצל את המשפך ולצקת בו חומר עד לאין - סוף... הוא ביקש לצקת בתודעתו דמיון אין סופי ושהדמיון שלו יתן את הטון ויובילו אל המרחב הפתוח האין - סופי... והרי זוהי פעולה תקנית שמהותו כאדם הרשתה אותה, ולכן היה עליו לבנות מסגרת חשיבה שניתן לצקת דרכה את דמיונו האדיר אל תוך התודעה שלו, ולהאדיר בזאת את תודעתו עד למימדים שהדמיון שלו יקבע... פעולת חשיבה מופשטת זו פתחה בפניו את הצוהר לאין סוף... בעגה שלנו ניתן להגיד שאברהם הלך על גדול! הוא ביקש לתודעתו מרחב פעולה אין סופי ובכל המובנים... ביקש להיות עשיר מופלג, לחיות ברווחה בלתי מוגבלת, ביקש להגיע לכל האפיקים העולים ... שנתקל בו... הוא בחן את הגל שבמסגרתו מתהווים הדברים ועלה על תופעה מוזרה: הדברים מתהווים על פי סדר מופשט שהתודעה האנושית קובעת אותו. כלומר ניתן לעקוב אחר הסדר הזה ולהגיע אל החוליה הראשונה הפותחת את שרשרת הדבר המתהווה, היא נמצאת בתודעה האנושית. וגם המשך השרשרת נשלט עי התודעה האנושית: הדמיון האנושי שפועל מתוך התודעה קובע את מימדי הדברים המתהווים בתוך הגל. זו תופעה מוזרה ומרחיקת לכת ששום היגיון אנושי יכול לקבלה כמובנת מאליה, ... אחר התהוות הדברים החל מהחוליה הראשונה ולהמשיך עימה הלאה: האם אכן - הדבר הולך ומתהווה עפ אמות המידה של התודעה האנושית ששורטטו ונקבעו על ידה? אל התשובה החותכת למבחן המעשי הזה - יכול להגיע כל אדם בפני עצמו ורק הוא בעצמו, כי השאלה נוגעת בתודעה... למיותר לציין כי גם אברהם עבר את המבחן המעשי הזה ואישר את המסקנה החותכת על המוזרות שבה: הדברים מתהווים על פי סדר נתון בו התודעה האנושית שולטת וקובעת את נתוניו. ואם כן, קיים קשר ישיר בין התודעה לטבע, ליקום... התודעה משדרת ואותותיה נקלטות בטבע, כך מתהווים הדברים מטבעם, כך מתהווה המציאות. היתכן?! תשובת אברהם אבינו לשאלה האחרונה שיקפה את ... נשאר ככל העולם עם הלא, ובעגה התנכית: נאסף אל עמיו, נכנע ככולנו ל - לא יתכן, ומת. כי הרי התודעה שלו הפסיקה את השידורים, הטבע לא קלט מהתודעה הזו עוד אותות והשידור נקטע. בכל הנוגע לישות בעלת התודעה הזו - המציאות הפסיקה להתקיים. מדוע כה קשה לקבל את הפעולה הטבעית המופשטת הזו? והרי לכל אדם תודעה פעילה שמשדרת אותות, מדוע להתנגח עם הטבע ולהתנגד לו? מדוע להמנע מלשדר לו את האותות הרצויים? והרי הכל מסתכם בפעולה פשוטה ומופשטת: להשתמש בדמיון ולשדר דרך התודעה את האותות הרצויים... אנו בעלי תודעה ובעלי דמיון... - אכן יש לנו דמיון וגם תודעה, אך אין לנו את הכלי הנכון שמחבר ביניהם, אין לנו את המשפך הנכון, חסרה לנו מסגרת החשיבה הנכונה. מסגרת החשיבה מחברת אומנם בין הדמיון לתודעה, אך בפועל היא מחברת בין הטבע לאדם ומקשרת ביניהם. העדרותה או אי - תקניותה פוגמת בפעולת התודעה עד שמשביתה אותה והקשר של הטבע עם התודעה נפגם עד שנקטע. אנו מתים לא כי התודעה שלנו מבקשת שנמות אלא כי התודעה שלנו משדרת אותות פגומים ומבולבלים, ולא נותר סיכוי לקשר שלנו עם הטבע, אנו מתנתקים... עם זאת, כל עוד נעדרת מתודעתינו מסגרת החשיבה, אנו נמשיך להתאים את תודעתינו הפגומה לטבע ולחברה עימו בכוח הזרוע. במילים אחרות - נמשיך להתכחש לחוקי הטבע. אלה הם הדברים והתובנות שהגיע אליהם אברהם אבינו, והתודעה שלו התנדנדה בין שידורים תקניים לטבע לבין אותות פגומים שבסופו של דבר הכריעו אותו כמו שהכריעו את כולנו. אלה ... בפרשה ונזכר בה. ויעקד את - יצחק בנו... אברהם אבינו וכידוע לכולנו נאסף לעמיו ומת. האותות הפגומים שיצאו מתוך התודעה שלו הכריעוהו בסוף היום ומת. הקשר החי שהיה לו עם הטבע נותק והמציאות שלו עצרה מלכת. אולם היו לו ... אותות פגומים ומבולבלים... ברגעים האלה נעדרה מבינתו מסגרת החשיבה הנכונה. כמוהו ככל אדם, וברגעי השפל היה עליו להתאים את תודעתו הפגומה לטבע ולחברה עימו בכוח הזרוע, אברהם אבינו, וברגעי השפל שלו, התכחש לחוקי הטבע. האדם מרגיש בדרך כלל ברגעי ... ורק רגע קט לפני שידר לו אותות טובים ותקניים דרך משפך משוכלל ותקני... הסיבה היא שלא יתכן וואקום בין התודעה לטבע, אחרת החיים מפסיקים בו ברגע. חייבים ליצור קשר עם הטבע בשביל להפיח חיים במציאות. המסקנה הצורמת היא שגם ... עם הטבע שקולט גם את אותותינו הפגומים ומוציאם אל מרחב המציאות. שוב ובמילים ברורות, לא יתכן חלל ריק בין התודעה האנושית למציאות, החלל הזה מלא באותות כלשהם - כל עוד האדם חי וליבו פועם, עד אשר ייחלשו האותות הרופפים ...