... החומר הטראומטי נמצא ברקע ומקשה על הצלחת הגמילה, אבל יחד עם זאת, עי הפסקת השימוש בסמים מפתחת המטופלת את יכולתה ללקיחת אחריות על חייה, לביקורת עצמית ושמירת על גבולות. ערכה העצמי עולה וגוברת יכולתה לטפל בנושאים עמוקים יותר כגון הטראומה המינית. ברוב ...

... באומנות היא גישה טיפולית העובדת באמצעות ההתעסקות בחומרי יצירה עם הכוונה מקצועית אנו עוזרים למטופל לחזק את כישוריו, אופיו, מצב רוחו, מעמדו החברתי ודימויי העצמי יש סוגי תרפיות באומנות שעוזרים למטופל להתגבר על קושי או מוגבלות היא ... ספונטאניות ופתיחות פלסטלינה - טובה להפרעות קשב וריכוז, מתחים חרדות ומצוקות ריגשיות, יעילה לבעיות הרטבה וגמגום הנובע ממתח נפשי. חרוזים - מצוינים לבלבול, דימוי עצמי נמוך, לסובלים מאי בהירות מחשבתית, מעשירה שפה, מסייעת למיתון ...

... לובשים, מבע הפנים, מראה החדר... לדוגמה, אדם בעל דימוי עצמי נמוך ידמיין מצב בו הוא בעל ביטחון עצמי ויערב את כל חושיו הנבואה תגשים את עצמה ותתרום לשיפור הרגשות והמצבים הלכה למעשה. כוח הדימוי הוא כוח הריפוי. ...

... שווה?. עבודה ותהליך שבו אתה לומד לפרש סיטואציות בדרכים שונות, יחד עם ההבנה שאינך שווה או לא שווה, שהערך העצמי שלך לא תלוי בהתנהגותם של אחרים, יכולים להוריד את מפלס הכעס. כעס יכול להביא איתו תועלות רבות, ...

... היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם לעצמו, לתכונותיו, למעשיו ולדברים שיצר, ולעתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה. כאשר קולקטיב לאומי מאמין או חש כי ... שונים בגאווה: כאשר תחושת הערך העצמי של אדם גבוהה במידה ניכרת מן הערך שמייחסים לו רוב האנשים סביבו, ובמיוחד כאשר תחושת הערך העצמי הופכת מנותקת מן המציאות והמחזיק בה אינו מכיר בסתירות בינה לבין המציאות = הגאווה מכונה יהירות . כאשר תחושת הערך העצמי של אדם מיוסדת לא על מעשיו והישגיו אלא על השוואה בינו לבין אנשים אחרים, וכאשר אותו אדם מדגיש את עליונותו, נוהגים לכנות את התחושה התנשאות ...

... עם הופעתו של המכשול הקטן ביותר. אמונה איתנה וחזקה היא כזאת שמבוססת על הבנה והערכה. למה אני מתכוון כשאני אומר הבנה והערכה? על מנת לפתח אמונה חזקה בדבר מה, עלינו להעריך אותו ... לפתח אמונה חזקה בעצמנו, עלינו להבין ולהכיר את עצמנו כמה שיותר טוב, כמו גם להעריך את עצמנו. ככל שנעריך את עצמנו כבעלי ערך גבוה יותר, כך נאמין יותר בעצמנו. האמונה שלנו בעצמנו נוצרה בין היתר על ידי ההערכה שלנו את עצמנו ולכן על מנת לשנות את האמונה, עלינו ...

... הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין - אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד. היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום. השפעת ...

... בסיס חוזקות והצלחות. הפסיכולוגיה החיובית מתרכזת ובודקת נושאים כמו צמיחה, אושר, אהבה, דימוי עצמי ומצוינות. לפסיכולוגיה החיובית שלושה יסודות - חקר הרגשות החיוביים, חקר התכונות החיוביות (דגש על חוזקות), חקר המוסדות החיוביים כמו המשפחה, הסביבה וחופש ... האירגונית. כדי שחוזקה תתייצב ותהיה יעילה ומיושמת יש לוודא שלושה קריטריונים לחוזקות - הערכה חיובית בכל תרבות, הערכה חיובית בזכות עצמה, הערכה חיובית וחוזקה שניתן ואפשר לעצב. מרכיב שלישי שמאפיין את הפסיכולוגיה החיובית הינו הסיפוק: הסיפוק הינו מרכיב סובייקטיבי וחשיבותו בפסיכולוגיה החיובית רבה: הוא הדלק שמניע את ההתנהלות של הפרט או של ארגון, הוא הממריץ את הפרט או הארגון לפעול מתוך הערכה עצמית ושביעות רצון. הסיפוק מגביר את האופטימיות וממחיש את תחושת ההצלחה שמזינה את הסיפוק כמעגל סגור. אנשים אופטימיים מצליחים יותר וחיים יותר, הסיפוק שמשוקף למטופל או ...

... שלום עם אנשים שנמצאים במקום של פחד מעצמם, תלות וכל מקום של חוסר ביטחון והערכה עצמית שלום מגיע מבפנים, שלום עם חיי, שלום עם עצמי וקבלת אהבה עצמית אמת לחיות עם האמת שלך למעשה ...

... בין אישית. עובדה היא שדוברים שאינם יודעים חוקי לשון ודקדוק מתפקדים כדוברים וכמפענחים ללא קושי. שימוש במילים המתארות אובייקט אחד לתיאור אובייקט אחר (דימויים). שימוש בשפה לתיאור מצב דומה תוך כדי השוואה. כדוגמה, אני חושב שאני עובד קשה ו - אני חושב ... קונספטים (מטאפורות). במקרה זה יש שימוש במאפיין או מאפיינים מסוימים של האובייקט המיוצג עי המילה. המאפיינים יכולים להיות תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו, דימויי וכו. הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמה המילה לב, ישנו האיבר המזרים ... את שלב הרכבת המילה מאותיות כיוון שיש שימוש בסימניות המהוות מילים). זיהוי המילה מתוך שלל הגירויים מעלה את ההבחנה שזוהי מילה, וכתגובה עולה ייצוג המילה. ב דימויים ((images להבדיל מדימויים בשפה כמערכת אוטונומית שנידונו קודם. אנו נוטים לחשוב שמילה המתארת אובייקט ויזואלי אמורה ... בעולם (משיכה, דחייה או שוויון נפש), באופן זה הוא מתייחס אל הסביבה. כמו כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, מה שהוא מכיר. יש נטייה ברורה ליצור דימויים (images) של האובייקטים הנקלטים, הדימויים כוללות את המטען הרגשי יחד עם החושי. בדומה, האדם בונה דימוי של עצמו, וכך היחסים שלו עם העולם הם בין הדימוי של עצמו לדימוים האחרים. כאשר ישמע אדם שמכיר ויודע מהו סוס - כלומר ראה, שמע והיה בקרבת סוס, יכולים לעלות בו ... שהיה לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי, או, ייצוג של קונספט הקשור בסוס ו או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת סוס. אחד מן השניים, או שהוא לא יכיר כלל את המילה ולא תהיה תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על סוס או הדימוי שלו של סוס. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חווייתי חושי. הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שהמשמעות לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי קונקרטי או באם הוא דימויי שהוא בנה. ג תפיסה של יחידה מילולית כבעלת משמעות היחסים בפענוח מילה מתוך סימן פונמי או גרפי ... נוכל לומר שהמשמעות של צירוף מילים היא סכום המשמעויות של כל מילה בנפרד אלא שנוצר ייצוג של מכלול כלשהו. הצירוף עיר קטנה יכול להעלות אצל הקולט ייצוג חושי או דימוי של העיר בת - ים, הקטנה גם בשטח וגם בעלת תדמית של פרובינציה. ואילו הצירוף עיר גדולה יכול להעלות ייצוג או דימוי של העיר תל - אביב, הגדולה גם בשטח וגם בעלת תדמית של עיר קוסמופוליטית. אלו שני ייצוגים ... אל הייצוג, או ייצור שרשרת תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות ... (action) ובדומה ליכולת שונה של תיאור (כמו בדוגמת העץ, שאפשר לתאר במשפט או בספר ובאופנים שונים), כך גם יכולים להיווצר קונספטים שונים במקרים שונים (כמו דימויים, images, בקונטקסט לא מילולי), לאדם אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם ... כך שרוב מבנה הידע שלהם הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי - קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של קונספטים ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות או רב משמעות - נתייחס לשני המונחים באופן זהה ...