... כי יישויות רבות נמשכות לשמוע את דברי הבודהה ולכן רואים בכך פעולה בעלת סגולות רבות. מלבד טקסט המקור החניכים נדרשים לשנן גם טקסטים של פרשנות. חלק מהחניכים מצליחים
לזכור חלקים של כתבי פרשנות המקבילים למאות ואלפי דפי טקסט. שינון זה של כתבי הפרשנות יכול להיות לעזר בשני אופנים: 1. ... (אל המורה), הוא נותן את דעתו אליו בכבוד, כך, לאחר שנתן את דעתו, הוא מקשיב בערנות (לדברי המורה), לאחר שהקשיב בערנות, הוא שומע את הדהמה, לאחר ששמע את הדהמה, הוא
זוכר אותה, לאחר שזכר אותה, הוא חוקר את המשמעות שלה, לאחר שהוא חוקר את המשמעות שלה, הוא (רואה) שהדהמה נכונה על פי הבנה ... באמצעות הגוף את האמת העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה. (שוורץ, 2006, סוטרת צנקי 102) הבודהה רואה בשינון חלק בלתי נפרד מהדרך להבנת הלימוד, על החניך
לזכור את ששמע ואז לבחון את הדברים במחשבתו ולאור ניסיונו. יש
לזכור שבזמנו של הבודהה, לא היו ספרים או חומרים כתובים בהישג יד ועל כן לימוד מספר לא היה כלל אפשרות. לכן הדרך היחידה להעברת המידע הייתה בעל - פה, וכדי שחניך ילמד היה עליו
לזכור את שנאמר ולכן מתוך כורח תלמידיו של הבודהה למדו בעל - פה את הוראותיו. שינון קשור בקשר עמוק ללמידה. הוא מאפשר ... המותנה בפנייה למורה, המותנה באמון במורה. ולכן לאחר שהחניך נותן אמון במורה, הוא פונה אליו, נותן את דעתו אליו בכבוד, מאזין בעירנות לדבריו, שומע את דבריו,
זוכר את הדברים בזיכרונו, ולאחר מכן חוקר את משמעותם. זהו התהליך הלימוד בקצרה שנעשה בעבר ונעשה גם היום, לאחר שהחניך חוקר ...