... עם נדודי שינה בצורה פשוטה? נדודי שינה. כפי שכבר התבאר באפשרותו של כל אדם בכל זמן לשלוט במחשבות שלו ולהחליט שלא לחשוב על מה שאינו רוצה לחשוב וזאת על ידי זה שהאדם לא חושב בשום צורה על מה שאינך ... כלל קשה לאדם להירדם בגלל מחשבות טורדניות, בגלל דברים שמציקים לו ונכנסים למחשבה שלו. ולכן בגלל שאתה כאדם מסוגל להחליט בצורה מודעת ונשלטת על מה לחשוב, לכן באפשרותך לסלק מעצמך את המחשבות הטורדניות שמפריעות לך להירדם ולסייע לעצמך להירדם ...

... יותר. ההדגשה היא על אחריותו לחיות בפתיחות זו לעולם (Boeree, 2006). אולם לעיתים בהיעדר הרצון, תחושת הכיוון או האחריות שבקבלת ההחלטות, אנו מפקידים עצמו לשליטה על ידי כוחות זרים (להב ופוך, 1992). מאפשרים לעצמנו להשתעבד וליפול קורבנות להכללות חסרות הפנים ... האילוצים הקיימים בחייו, הוא יכול לבחור את עתידו ולממש את קיומו האוטנטי (Wong, 2006). ההתעלות מעל הניתנים הקיומיים, מערבת קבלת החלטות ואחריות ללקיחת פעולה למימוש אפשרויותיו ולעיצוב עולמו ומשמעותו של החופש הבלתי מוגבל, הינו באחריותו הבלתי מוגבלת של האדם על ... חיים אוטנטיים, עולים בו רגשות אשם (Boss, 1963 מתוך להב ופוך, 1992). יתרה מזאת, גם כשהאדם נוטל אחריות מלאה להחלטותיו, הוא לעולם לא יוכל לממש את כל אפשרויותיו ולכן, אינו יכול להתחמק מתחושת האשמה. אשמה זו, מקורה בהבנה שכול ... מאפשרת לקחת אחריות לקראת קיום שהוא יותר אוטנטי (Jacobsen, 2008). מבחינה זו, בעוד שהאשמה הקיומית חלה רק על אותן החלטות שגויות או אפשרויות שהוחמצו, האשמה הנוירוטית תפסול את כל קיומו של האדם, תציג אותו כשיקרי ותאלץ אותו לתת לעצמו ... (Spinelli, 2007). למרות שהחופש מאפשר להתרומם מעל הבעיות האישיות, מעצם כך שהאדם נזרק לעולם שהוא נעדר הנחייה והוא חייב להחליט בעצמו את ההחלטות הנכונות, החרדה מתעוררת. ניתן לאפיין אותה כתחושת המודעות העצמית של ההתנסות בעולם, מול המודעות לכלום או לאי קיום (May, ... 1987מתוך Jacobsen, 2008), אין ההבדלים ביניהם סותרים בטבעם, אלא למעשה משלימים אחד את השני (Jacobsen, 2003 מתוך Jacobsen, 2008). ההחלטות אותם מקבל האדם בכדי לפתור קונפליקטים פנימיים אלו, הינם תוצאה של התנסותו הנחוויית בחפשו אחר הגשמה בעולם שהוא מעבר ... את הסיכויים לקשיים בהמשך הדרך (Jacobsen, 2008). במידה ויאפיין עצמו בתבניות מחשבה והתנהגות נוקשות ומגבילות ויביע אמיתויות והצהרות קבועות ומוחלטות. או לחלופין, יבוא בדרישות ובקשות החלטיות בכדי להימנע, להתכחש או להתנתק מהדבר הנתפס בעיניו כחדש ולא ידוע, החרדה תחווה כחרדה נוירוטית (Spinelli, 2007). החרדה הנוירוטית ...

... להתחלק בה! הזמנת המתנגדים שלנו לעבוד במשותף - ולא נגד - כדי לתת מענה לסוגיה האמיתית הנידונה. פיתרון בעיות וקבלת החלטות: הנטייה הטבעית שלנו לתקן מיידית כל בעיה, אינה מאפשרת לנו להתבונן ולהבין את ההקשר הרחב יותר, ולשמוע קולות נוספים, ... ניתוח אירוע. במרחב שנפתח, מתאפשרת התבוננות שקטה ועמוקה על העניין הנדון, ללא צורך לפתרון מידי, וכך כאשר מגיע הזמן להחליט - תהיה ההחלטה עם פרספקטיבה רחבה יותר, ועם תחושת שותפות של המשתתפים. היעד הראשון של כל מקבל החלטות הוא להבין. דרך המעגל הוא לומד מה חשוב לאנשים בסוגיה הנידונה, מה חבוי מתחת לפני השטח המילולי, ומה הן ...

... המציאות במודע. זה עידן שבו כל פרט מבין שהעולם שלו הוא אשליה עצמית אשר מוגבלת רק על ידי הבחירות וההחלטות הייחודיות שלו, ועל ידי מחשבותיו ותחושותיו, עמדותיו ואמונותיו. זה עידן שבו כל פרט יוצר באהבה ובחגיגיות עולם של שליטה ... את השינוי. זהו למעשה המסע לעצמנו. אנו מוזמנים למסע הנפלא הזה שטומן בתוכו הרבה אהבה ואושר. רק אנו מסוגלים להחליט מתי העידן החדש מתחיל עבורנו. עידן המפנה את הסבל למען האושר. אפשר וכדאי וראוי להיות מאושרים הכל עניין של החלטה וקבלתה. הכל בידיים שלנו!

... פנימה ולראות בדיוק מה הרגשתי או כשקיימתי יחסי מין עם הבחורה למשל, אני צריך לראות בדיוק מה הרגשתי. מי החליט שאני אמור לחוות חוויות מסוימות דווקא מזה שבחורה אוהבת אותי? הרי בסוף זה תחושות שאני חווה בתוכי והבחורה היא ... את הכל... אם השגתי הכל אז לא אמור להטריד אותי שום דבר. נכון? אפשרות ב אחרי שאשיג הכל אוכל להחליט מה אני רוצה, האם ארצה להשיג הכל דרך המהות בלי צורה חיצונית? או שאשיג דרך הצורה החיצונית? ולמה שאני ...

נופל וקם נופל וקם! האם הפעם תצליח לעמוד בהחלטה שלך או שאולי תיפול גם הפעם? כל אדם מתחיל ועושה כל הזמן התחלות חדשות. מי לא נפל וקם נפל ... בעולם ומה מעשיו, אז האדם מתחיל התחלה חדשה מחדש, אבל עדיין נופל וקם ונופל וקם. ונשאלת השאלה, כאשר אדם החליט החלטה נחושה שהחל מהרגע הזה הוא משתפר ומשנה מסוים ושהחל מעכשיו הוא מפסיק וכולי, כיצד ניתן לדעת האם הפעם הזאת זה יצליח, האם ההחלטה שלך להתגבר על, האם היא החלטה שתחזיק מעמד לאורך זמן. כיצד ניתן לדעת דבר זה? והתשובה לשאלה הזאת היא, כי הדרך להתגבר באמת על כל המכשולים היא אחת, על ידי זה שלא מפחדים משום מכשול ושמחליטים בהחלטה נחושה 2 דברים. דבר ראשון אתה מחליט שאתה מתחיל להתנהג בצורה הנכונה שנראית לך ראויה להתנהגות ושאתה משתדל בכל כוחך לעשות כל פעולה קטנה שאתה יכול בכיוון הנכון. אבל החלטה שניה חשובה לא פחות ממנה, היא שאתה מחליט שלא משנה מה יקרה ולא משנה כמה תיפול ותקום ולא משנה מה יעבור עליך, אתה נחוש להתמיד בכל כוחך במה שקיבלת עליך. זא שאם החלטת שהחל מעכשיו אתה X, אבל לא החלטת שגם אם וכאשר תיפול שעדיין אתה מסתכל אך ורק קדימה על ה X וממשיך לעשות אותו למרות הכל, הרי שזאת התחלה לא מספיק נחושה. אם באמת ברצונך לצאת ממשהו, עליך להחליט שאף אם יעבור עליך מה, אתה מתקדם אך ורק קדימה. ולחלוטין לא מנסה להלחם ברע שבך אלא אך ורק ... את הדבר הזה, אז הוא בעצם מבין שהכלל והעיקר לעבור על הכל הוא לא רק על ידי זה שהוא מחליט לעשות אחרת, אלא בעיקר על ידי זה שההחלטה שלו ככ חזקה שלא משנה מה, הוא ממשיך הלאה. נופל וקם אין סוף פעמים, לא משנה שנופל העיקר שקם. וככל שההחלטה של האדם נחושה יותר שלא משנה מה יעבור עליו וכמה פעמים הוא יפול, שבכל זאת הוא ימשיך לקום, כך ...

... שמושקע בלהיות מי שאנחנו רוצים להיות. השני הוא האויב הכי גדול שלנו, הוא עצלן, דוחה דברים, מסרב להתקדם, מתקשה להחליט, מתעקש להיות תקוע במצב של מה שהיה הוא מה שיהיה, הוא מושקע בעבר ובכל מיני פרדיגמות ואמונות מגבילות שיש ... היום בכל תחום ותחום. הוא זה שלא ייתן לך לזוז ממקומך ואף יחסום את הפה שלך, כשתראה בחורה יפה ותחליט להתחיל איתה. אם אתה מפסיד במלחמה נגד האויב הכי גדול, אתה נידון לחיים של שעמום ובינוניות, לחיים ללא הצלחה. ...

כשלים בקבלת החלטות ננסה להבין פה פן חיוני ביותר לגבי תהליכי קבלת החלטות והוא - כשלים בקבלת החלטות. כשל אחד בקבלת החלטות הוא מחשבה או אמונה שהאלטרנטיבות מהן צריך לבחור הן ברירת מחדל. הטיות בחשיבה עשויות לגרום לרגשות של פחד, חרדה, כעס, בלבול ועוד אלה בתורם עשויים לחסום את היצירתיות ולהגביל את החשיבה לגבי אלטרנטיבות נוספות. בעצם, מדובר באשליה שההחלטה נראית כמו ברירת מחדל. אופציה לחופשה עם אדם שלא מעוניינים לצאת איתו, או לא לצאת לחופשה כלל. בפועל, יש דרכים אחרות לצאת לחופשה. יש לפרוש את כל האופציות לפנינו ואז להתחיל את תהליך קבלת ההחלטה. נוסף לכך, כשל זה מופיע גם למול החסרונות של האלטרנטיבות מהן צריך לבחור. בבואכם לקבל החלטה מבין שתי אלטרנטיבות, האם לאחר בחינת יתרונות וחסרונות של כל אופציה, בחנתם מציאת פתרונות לחסרונות קיימים של כל אופציה? ... אך בעת שהנך נתון ללחץ כלשהו, בין אם זה בזמן, או עקב גורם אחר, עשויות להישכח ממוחך אלטרנטיבות שונות. בקבלת החלטה בין שתי אופציות אפשריות, עשויה לעלות המחשבה שלכל האופציות יש חסרונות משמעותיים במידה דומה, או יתרונות משמעותיים במידה דומה. ... את החיסרון של אותה אופציה לעומת היתרונות של האופציה השנייה. במקרה כזה, ניתן לערוך דירוג, של הקריטריונים החשובים ביותר בקבלת ההחלטה. לדוגמה: בבחירת דירה - מה הקריטריון החשוב ביותר? גודל הדירה? הקרבה לתחבורה ציבורית? חניה צמודה? שכנים חביבים? יש לערוך ... לכך שהאדם לא מסתכל קדימה על ההשלכות ועל היתרונות והחסרונות של האופציה. מדובר בסיטואציה בה אדם תולה את אושרו בהחלטה ובבחירה שיעשה, בין אם ערכו העצמי תלוי בבחירה או בין אם ירוויח משהו אחר ממנה. תהליך זה יכול לגרום לבלבול רב, לשינויים תכופים בקבלת ההחלטות ולדחיית ההחלטה עצמה. לדוגמה, סטודנט שמפיק את ערכו העצמי מכתיבת תזה בתואר השני, אך אינו באמת רוצה זאת מהסיבות הנכונות. הוא ... תיזה או לא, אך בפועל מתקשה בתהליך הכתיבה ואינו נהנה ממנה. נקודת מבטו של אותו סטודנט עשויה להיות כי ההחלטה תשנה את חייו ברמה כזו, שאם יקבל החלטה שגויה, יהיו לה השלכות הרות גורל. כלומר, יקרה משהו רע מאוד או שיפסיד משהו טוב בדרך. לדוגמה, הוריו יהיו ... שיהפוך אותו, לשיטתו, לחסר ערך. כמובן שזוהי הסקת מסקנות נמהרת מאוד. כדי לצאת מהלופ הזה, הסטודנט צריך לברר האם ההחלטה היא באמת הרת גורל עבורו, מה הכי גרוע שיקרה אם יבחר בכל אופציה. בנוסף לכל אלה, כשלים בקבלת החלטות יכולים להיווצר בסיטואציות בהן יש לחץ של זמן. דבר זה עשוי להוביל, בצירוף העצמת השלכות ההחלטה, לתחושה של לחץ, בלבול ואף חרדה. גם כאן, יש לבחון את הגורמים ללחץ, ולחקור את נסיבותיהן ולנסות לפזר את הערפל העוטה סביבך ולחשוב בצורה בהירה והגיונית. כשל נוסף בקבלת החלטות הוא הערכה שגויה של סיכוי מול סיכון. בעצם זה שוב נוגע במרכיב של מידע חסר, אך מרוב שאדם רוצה ... הסיכוי להצליח הוא כפי שהוא מעריך באמת לעומת הסיכון להפסיד. לחלופין, הערכה של הסיכון בבחירת האופציה שגויה מהאמת. קיבלת החלטה? המאמר עזר לך? אשמח לשמוע על כך.

... ולאחר מחשבות ויישום של עקרון הביזור, הבנתי כי יש משמעויות רבות לעקרון זה. ניתן ליישם עקרון זה בפעולות כמו קבלת החלטות, יישום החלטות, פעולות של תחזוקת הארגון, פעולות פיתוח והרחבת הארגון, חשיבה משותפת לפני קבלת החלטות, ניתוח בעיה והעלאת פתרונות לבעיה ועוד. מה זה ביזור? ביזור הנה פעולה של חלוקת אחריות וסמכויות בין מספר פרטים ... כך לדוגמה בחברה המייצרת מוצר מסוים, מחלקה אחת עובדת על שיווק, מחלקה אחת על שירות לקוחות וכדומה.. באשר לביזור בקבלת החלטות ורמת השיתוף \ השתתפות של הפרטים בקבלת החלטות: הצוות המוביל יכול לקבל החלטות במספר דרכים: קבלת החלטות עצמאית לחלוטין, ללא התחשבות בעובדים או במתנדבים האחרים, קבלת החלטות לאחר ששמעו את העובדים או המתנדבים תוך אי התחשבות בדבריהם אלא על מנת לצאת ידי חובה, קבלת החלטות תוך התחשבות אמתית בדבריהם של העובדים או המתנדבים, קבלת החלטות יחד עם העובדים או המתנדבים. לכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות ונכנסת פה סוגיה הקשורה למידת העצמאות של הפרטים ... המרכיבים את הארגון ובסיסו פחות עצמאים ולהפך. ניתן לומר כי ככל שהארגון פועל יותר כדי לבזר תפקידים ותחומי אחריות וקבלת החלטות, ככה הפרטים ירגישו יותר עצמאים בתוכו. עם זאת, ישנו איזון מסוים שצריך לייצר. יותר מידי ביזור יכול גם לבלבל ... משמעות. סיבה אחרת לכך יכולה להיות הקושי לסמוך על אנשים אחרים, קושי לתת אמון באחרים שיבצעו עבודה פעילות או יקבלו החלטות כראוי. המחשבה שפעולה מסוימת חייבת להביא תוצאה מושלמת, או צריכה להיעשות בדרך מסוימת, מקבעת את האחריות אצל האדם המוביל, ... את המצב כפי שהוא. בהקמת ארגון התנדבותי, עקרון הביזור הנו אימננטי ותנאי להקמת הארגון ולקיומו. באם אדם או שניים מקבלים החלטות בעצמם, ללא שיתוף הפעילים בקבלת ההחלטות, עשוי להתרחש מצב שבו פרטים אינם מרגישים חלק בארגון או בהקמתו. מצד שני, פרטים המתנדבים עשויים להעביר מסרים שאינם מעוניינים לקחת חלק בכל החלטה שמתבצעת. אז איך קובעים אילו החלטות לקבל בצורה משותפת ואילו לא? יש להקשיב לרחשי השטח ולנסות להבין את הסיבות לצורך להסיר אחריות. ישנן החלטות שפחות קריטיות וישנן החלטות שיותר קריטיות להשתתפות פעילים ומתנדבים.

לקרוא אנשים. כיצד אנחנו מנתחים אנשים? איך לקבל החלטות טובות יותר? חלק 2 המשך מכאן: מה גורם לנו לנתח ולהבין אנשים בצורה מסויימת ? כיצד נקבל החלטות טובות יותר ? חלק 1. אם ברצוננו לשפר את מנגנון קבלת ההחלטות שלנו, אחד מהדברים שעלינו לעשות זה לדעת עד כמה הפרשנות שלנו היא אכן אובייקטיבית ואמינה. נניח ש X עושה ... Y. לסיכום עלינו להיות מודעים לעצמנו ולבדוק באילו גורמים אנחנו משתמשים כדי לפרש את הדברים שסביבנו, עלינו לנסות לוודא שההחלטות שלנו אכן מבוססות כמה שיותר על גורם המציאות בצורה אובייקטיבית וכמה שפחות על גורם הדמיון בצורה סובייקטיבית. עלינו גם ... אירועים ולראות עד כמה כל חלק באירוע תומך בפרשנות שלנו את האירוע, מהי המציאות האמיתית שעל פיה אנחנו אמורים לקבל החלטות נכונות וטובות יותר ומהו הדמיון. רק על ידי מודעות עצמית כלפי עצמנו, רק על ידי זה נשפר את יכולת ...