... השתיקה: הפחד שלא מדברים עליו כולנו מפחדים להיכשל. אני יודעת על עצמי לפחות, שאני לא פעם עסוקה בפחד
מכישלון. מה יקרה אם זה לא יצליח, אם לא יקבלו אותי, אם לא יבואו אליי, אם לא ייצא לי וכו. אבל היום פגשתי בפחד אחר, שהתגלה כמשמעותי יותר, עבורי לפחות, מאשר הפחד
מכישלון. אולי כבר ניחשתם - הפחד מהצלחה. זה קרה כשעמדתי לשלוח מייל לשלושה אנשים ולהציע להם את הסדנה שלי - סדנת העצמה נשית בנושא של לאהוב את הגוף. והנה, בתחילה צץ ועלה לו הפחד
מכישלון - מה אם הם לא יענו, הם לא יתייחסו בכלל, הם יגידו שזה לא מספיק טוב, שאין לי מספיק ... יגידו לי כן?! הצילו!!! אוי, רק שלא יגידו לי כן!!! מה לעזאזל אעשה אם יגידו לי כן?! הממ... כל עוד אני מספרת לעצמי שאני רוצה להצליח וזה פשוט לא מסתדר ואז אני פוחדת
מכישלון אז אפשר להבין. אבל ברגע שאני רואה שאני בעצם לא פוחדת
מכישלון אלא מעדיפה אותו על פני הצלחה... זה כבר סיפור אחר לגמרי. דמיינתי שהם אומרים לי ... לרזות ולשמור על משקל תקין, אמא שלי שכל חייה הייתה שמנה עלולה להרגיש לא שווה ופחות טובה. או אם יש לי זוגיות טובה כשאמא שלי סובלת בנישואיה, אז ההצלחה שלי רק מדגישה את
הכישלון והסבל שלה. כשאנחנו מצליחים - כועסים עלינו. מי אתה חושב שאתה?, איך אתה מעז? המסכנות, הקורבנות
והכישלון הפכו לדרך חברתית ותרבותית לקבל הערכה ואישור מאחרים. אז אתם מבינים שהפחד מהצלחה ... בטענות שאנחנו אגואיסטים וחושבים רק על עצמנו. לכעוס עלינו. להעביר עלינו ביקורת. לצפות מאיתנו - יש לנו תירוץ למה אנחנו לא עושים דברים (ניסינו וזה פשוט לא הלך)... ככה
הכישלון הופך להיות קן חמים ובטוח שבו אנחנו מרגישים מוגנים. אז נכון שהוא לא הכי נעים והוא מעורר גם ביקורת עצמית וכאב, אבל זה מחיר פעוט לעומת הביטחון
שבכישלון . ונכון שאנחנו מקנאים באלה שכן מצליחים בעינינו, אבל ככה לפחות אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו אהובים. כי זו הרי בסופו של דבר המטרה של כל הבלגן הזה... להרגיש אהובים. מתחת לכל השכבות של הפחד
מכישלון והפחד מהצלחה, יש את הצורך הבסיסי שלנו להרגיש אהובים, מוערכים ורצויים. וכדי לספק ...