... מאלוהי הדתות (האברהמיות בפרט), אשר הדאיסטים עצמם, על פי הגדרה רלוונטית, אתיאיסטים לקיומם. בניגוד לגרסה הקלאסית שהייתה מוגדרת יחסית, הנחות היסוד האינטגראליות של הדאיזם המודרני גמישות יותר, וייתכנו צורות שונות שלהן במעט. המונח דאיזם מתייחס, אלא אם צוין אחרת, לדאיזם ... פוטנציאליות (יסודיות יותר או פחות) בנושאים הנחשבים או מתפרשים בקלות, או באופן סטריאוטיפי, כדתיים, ואשר שבעים פנים להם. מלבד הנחת היסוד על קיום צורה מסוימת של אלוהות אבסטרקטית אפשר למנות גם את ההבאות: רעיונות ביקורתיים לרוב קשורים בסלידה מן הדת ... להיווצרותה של קשת העמדות והאמונות הרחבה, תחת הסיווג הדאיסטי. ולכך שלרבים מאינדיבידואלים אלה מגוון של תפיסות משניות הנשענות על הנחת היסוד שלהם (שסיבותיה עומדות בפני עצמן). משום שהדאיזם מדגיש שתאוסופיה ודת אינם קשורים בהכרח, ושולל טענות דתיות, התעניינו בו אנשים ... להאמין בנכונותן מסיבותיו שלו, אם בכלל. הדאיזם הקלאסי סלד באופן כללי, מתפילות, ואפשר לומר שמסורת זו נמשכת, בהסתמך על ההנחות הבאות שהיקום נוצר בצורה ייעודית (בהקשר החוקיות הפיזיקאלית), או, מושלמת, ובקשות או תחנונים אינו ברות השפעה על אופן פעילותו ... כי הוא נוצר במטרה שלא יהיה שיח בין האלוהות לצורות חיים פיזיות ובעלות תודעה תבונית כמו זו האנושית. הסייג להנחות אלה הוא הטענה שתפילות ייתכנו כלגיטימיות אך ורק כתפילות הודיה (Affirmative prayer) משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, ... הדת, והפנתאיסט צארלס הרטשורן דקדק באחד מפרסומיו בהבדלים בין פנתאיזם לפנדאיזם, שבא בעקבותו. דאיזם רוחני ריצרד דוקינס, נכון לדון בהנחות היסוד של הדאיזם - דאיזם כריסטופר היצנס, ממבקרי ההשקפה - דאיזם רוחני אך לא דתי זהו שם כולל לניסיונות קבוצתיים ... לגרוס קיום אלוהות, או קונספטים טלאולוגיים קשורים בכלל. פנאנדאיזם (Panendeism) סוג ספציפי של דאיזם רוחני מנסה לשלבו עם הפנאנתאיזם (ההנחה שהטבע הוא חלק מהאלוהות או גילום שלה), בו נפוץ עקרון המטאפיזיקה חווייתית (Experiential metaphysics) לפיו התנסות כמו מדיטציה או ...

פילוסופיה של המדע - מבוא פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה ... בנו ושערך האמת או השקר של טענה על העולם נקבע על ידי התאמה של תוכן הטענה למה שקיים בעולם (הנחות אונטולוגית). עוד מניח הריאליזם שבני אדם יכולים לדעת אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות, באמצעות מחקר מדעי (הנחה אפיסטמולוגית). לבסוף, לפי הריאליזם, יש לפרש מונחים תאורטיים כגון אלקטרונים ו - דנא המתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה כפשוטם, כלומר כמתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם (הנחה סמנטית). ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. ריאליזם נאיבי מניח שכל הישים המתוארים בתאוריות ... - ריאליסטית). מנגד, יש הטוענים שהצלחת המדע אינה כה מפתיעה, משום שאמצעי המדידה שבהם משתמשים המדענים כבר כוללים את הנחות היסוד התאורטיות שלה, לכן התוצאות שתתקבלנה בוודאי יהיו בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים לספק תוצאות אחרות, כל תוצאה שתתקבל תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד. טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון האינדוקציה הפסימית, אשר לפיו מכיוון שכל תאוריה שנחשבה אמיתית בעבר נתגלתה כשקרית, ... כי המאורע ההיסטורי לא היה אלא המאורע הפיזיקלי. דניאל דנט המציא את המונח רדוקציוניזם תאוותן על מנת לתאר את ההנחה כי ניתן להפעיל רדוקציה שכזו. הוא טוען כי רדוקציה כזו היא מדע גרוע, המחפש הסברים נאים, במקום הסברים שמועילים ... שאם לא כן, נכנסים לרגרסיה אינסופית. זאת בעיקר מכיוון שהקביעות שלנו תמיד מגיעות מצפייה, שהיא פעולה קוגניטיבית ותלויה בהמון הנחות יסוד לא - מוכחות. קוהרנטציזם, או עקביות, מציעה אלטרנטיבה בכך שהיא טוענת כי ניתן להצדיק קביעות בכל שהן חלק ממערכת ...

... זמן, הוא יכול לחקור את הנושא מכל מיני כיוונים מעניינים וזוויות, והוא יכול לחקור בשאלות כמו האם ההיפך של הנחות יסוד אלה יכול להיות נכון וכו. ביטחון עצמי אמיתי וביטחון עצמי שקרי: כאשר בטחונו של האדם מבוסס על אמת כלומר, ... - ביטחון זה תלוי באוויר ונפילתו היא רק עניין של זמן. יש מצבים כאלה שהאדם מבסס את תפיסתו על הנחות תפיסה שגויות ככ עד שהוא מאבד סתם את ביטחונו העצמי. הכוונה היא כאשר אדם אומר לעצמו: אעשה כך וכך. ... האדם אומר לעצמו אוכל כך וכך, אתעמל, ואעשה כך וכך כדי להיות בריא ופועל כלום לא קורה. זה בגלל הנחות יסוד שגויות שהאדם חושב שהדברים יקרו מעצמם ולא מתאמץ להסתכל ורק חושב וחושב וחושב ובגלל שהוא חושב הוא חושב שהוא ... על המטרה שלו, לא רק יום אחד וזהו. להתבונן ולראות מה אפשר לשפר ולראות איפה הוא נמצא. לבדוק את הנחות היסוד שלו, לבדוק אם הוא מתנהג לפי מה שהוא קבע לעצמו. ולא מתוך לחץ, אלא מתוך זריזות. זריזות היא תכונה ...

... מאבדן של דבר, יותר מכפי כמה שנהנית ממנו... הנוכל, ישאל אותך הרבה מאד שאלות מבלי שהוא בירר קודם את הנחות היסוד שלהן וכשאתה עונה לו, הוא יגיד לך שהתשובות שלך מלאות בהנחות יסוד. אז אם אותו נוכל, בטוח שהנחות היסוד שהובילו אותו לשאלה נכונות, מדוע שלא ישתמש באותו שכל כדי להגיע לתשובות על אותן שאלות ולאמת אותן? גם מי שאומר לדעתי כרגע ושהוא מטיל ספק, לא באמת מטיל ספק בכל ההנחות שלו. כי הוא מניח שיש את דעתו ואת הרגע שבו היא נמצאת, ושיש במה להטיל ספק. נו, מי רוצה ...

... לעין לבין מעשיו של האדם, ומעלה שאלות על היחס לשלטון החוק ולנורמות החברתיות המספקים אף הם תורת גמול מקבילה. הנחות היסוד של תורת הגמול לתורת הגמול מספר הנחות יסוד המעצבות את אופי הגמול המצופה. עקביות האל ההנחה הראשונה היא עקביות האל - אין סתירה בציווי על האדם ואין שרירות במתן הגמול. בדתות מונותאיסטיות קל יותר להניח הנחה כזו, ואילו בדתות הפוליתאיסטיות ריבוי האלים מאפשר לעתים מצבים בהם קיום דברו של אל אחד מחייב אי ציות למצוותו ... או ביחס לגורל הקבוצה יעלה תוצאות של התאמה. למרות האמור לעיל, ישנו מקרה יוצא דופן: האמונה בגמול קיימת ללא הנחת היסוד בדבר ההשגחה במקרים בהם מדובר במערכת של גמול פנימי. סוגי גמול בעולם הזה או בעולם הבא האמונה בגמול מתחלקת ... בספרי הנביאים ובתהילים מוזכרת היכולת לתת גמול אישי לצדיק ולרשע בין שבחיו של האל. גם בנביאים וגם בכתובים ישנה הנחה כי גורל אחד לבני עם אחד והנבואה מתייחסת לעתים קרובות לפשעיהם של עמים ולעונשם הקולקטיבי. בספר קהלת מובע ייאושו ... הפיזיקה והביולוגיה, הסכנות הכרוכות בחילול שבת, למשל, אינן מוחשיות. למרות שלא כל טעמי המצוות ברורים, נדרש המאמין לקבל את ההנחה כי יש משהו פנימי במהות עשיית המצווה שמהווה את הגמול על אותה המצווה. הרמבם ציין שכשבאים ללמד אנשים פשוטים, ... קיומם של דברים שרירותיים מפני שקיומם מעיד על העדר ההכוונה של האל, או העדר הרצון להכוונה של האל, ומכיוון שההנחה היא שהאל טוב, לא ייתכן שלא יתערב למניעת מקרי עוול הנגרמים על ידי שרירות. לעיון בסוגיה זו מוקדש למעשה ... שלא ביקש רחמים על שאר העולם, כדי לכפר על שאר העם או העולם או כדי להרחיק אותו מחטא (בגלל ההנחה שיותר קל להיות טוב כשהמצב רע). ייתכן שהוא נענש על חטאי אבותיו, או שעל ידי עונש שקבלו אבותיו נענש גם הוא, ייתכן שמדובר בייסורים של אהבה - כדי להגדיל את שכרו בעולם הבא, וייתכן שזה ניסיון (בגלל הנחה הפוכה - יותר קל להיות טוב כשהמצב טוב). רבי סעדיה גאון כתב כי אין שכר ועונש בעולם הזה כלל, ... מצבם של עם ישראל הוא בסיס למצבם בעולם הבא עוד יש להוסיף בשיטתו של ריהל, שהוא לא מקבל את ההנחה שצדיק ורע לו רשע וטוב לו, ריהל טוען שיש להצדיק את הדין עם בורא עולם. רשע וטוב לו איך ...

... כמו רובוט מתוכנת, בסופו של דבר משיג את הדברים שבאמת הוא רוצה להשיג. הרעיון העיקרי הוא לחשוב ולחקור את הנחות היסוד של האדם, ולא ישר להגיד אני מתנהג טבעי וזהו, כי זה שקר, זה דבר לא טבעי בעליל. הדבר הנכון, יהיה להפוך את עניין חקירת הנחות היסוד באופן שיהפוך להיות טבע שני של האדם, ולמה בעצם הבאתי את הפתגם הידוע מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת? ... באמת. כך האדם יכיר את עצמו, ידע להעריך את עצמו ולא ייתן לעצמו עונשים מיותרים או חוסר הערכה בעקבות הנחות יסוד שגויות.

... פרק 2. 7) אלא גם יצירת מופת: בכל הדורות, חוקרים מתחומים שונים ניסו לחקות את האלגנטיות של כמה שפחות הנחות, כמה שיותר הוכחות. המתמטיקאים עצמם שאלו: אולי נשמיט עוד אקסיומה ונקבל בניין יותר חזק? כאן מתעוררת בעיה: כל חכמולוג ... הידוע כתער אוקאם האומר בצורתו המודרנית כך: בהינתן כמה תיאוריות המסבירות את אותה תופעה, עדיפה זו המסתמכת על פחות הנחות - יסוד. ואמנם, הניסיון הראה שכאשר הצליח מישהו לוותר על אחת מהנחות - היסוד של תיאוריה מבלי לפגוע בלכידותה ובכוח ההסבר שלה, התיאוריה שהתקבלה אחרי הקיצוץ הייתה, לעתים קרובות, מדויקת יותר ואף הניבה גילויים חדשים. הפלא הזה - א) השמטת הנחות - יסוד שהן לכאורה הכרחיות, ב) בניית בניין חדש על הבסיס הצר יותר שנשאר, ג) הגילוי שדווקא הבניין הזה חזק ורחב ... משהו החבוי ביסוד המציאות החומרית! טענה זו, שתגלית מתמטית היא גילוי ולא המצאה, יכולה להסביר את הצלחת התוכנית פחות הנחות, יותר הוכחות. הרי לא כל מי שמערער על אקסיומה הופך לממציא ענף חדש. להיפך, ברוב המקרים יוצא לנו משהו ...

... עד שתדע עליו את הכל, שמא אולי תגלה שהוא שקר 3 - אינך יכול לכפור בדבר, עד שאינך בטוח שהנחות היסוד שלו שגויות. אך אינך צריך לדעת את הפרטים שלו. ולכן אם אתה בטוח שהנחת היסוד שגויות, הרי שאינך צריך לדעת את הפרטים, כדי לכפור בדבר, כי הם לא יכולים להוסיף מידע מהותי, אלא רק ... הוא אומר: הנה כאן יש משהו ושם אין את המשהו הזה והאדם לא מבין, שגם ההוכחה שלו מסתמכת על הנחת היסוד שיש הבדל בין דבר להיפוכו. עד שהשאלה מתהפכת לו לתשובה. למה ומה הסיבה? מדוע לא משנה התשובה משנה הבנת ...

... רנה דקארט. קאנט דחה את הטיעון של אנסלם שקיום במחשבה ובמציאות גדול יותר מאשר קיום בתפישה בלבד. לפי קאנט, מהנחתו זו של אנסלם נובע שהקיום הוא תכונה ושבעלות על תכונה זו הופכת את בעל התכונה לטוב יותר, אך טיעון ... קיים שקול לאמירת אלוהים משום שהקיום של אלוהים אינו תכונה ואינו פרדיקט לוגי. כאשר אנו אומרים אלוהים מוטמעת באמירה ההנחה שהוא קיים. מעבר לכך, גם אם מסכימים שקיום הוא תכונה, לא נובע מכך שהיא משפרת את בעל התכונה. לפי ... שהוא מניח מראש את הטעון הוכחה. כלומר, הוא נופל במלכודת הכשל מעגל קסמים. אצל אנסלם, השלב הראשון בהוכחה הוא ההנחה שאלוהים הוא כליל המעלה, היינו, שיש אלוהים ושיש לו תכונות כאלו ואחרות. אם נקבל את טיעוני של קאנט שאלוהים ויש אלוהים, זהים, הרי שאנסלם מניח שיש אלוהים כדי להוכיח שיש אלוהים. כל הגרסאות האחרות של הטיעון מתחילות מהנחה דומה ולכן, על פי ביקורת זו, במהותן הן כולן בעלות מבנה בסיסי זהה: אלוהים קיים [הוכחה] ולכן אלוהים קיים. עם זאת, בדרך כלל השורה הראשונה בטיעון האונטולוגי לא מובנת כהנחת קיומו של אלוהים, אלא כהגדרתו - מגדירים את אלוהים כישות המקיימת תכונות אלו ואחרות, ואחר כך מנסים להוכיח את ... הטיעון מונחת מראש ולכן אפשר להעמיד אותו על ראשו בקלות, ואם הטיעון תקף מבחינה לוגית (כלומר, אחרי שקיבלנו את ההנחות) ניתן להגיע למסקנות הפוכות לגמרי. הפילוסוף האוסטרלי דאגלס גסקינג ניסה לעשות זאת באמצעות הצגת ההנחה שככל שהמגבלה על יצירת העולם גדולה יותר, כך ההישג מרשים יותר ומאחר שאין מגבלה גדולה יותר מאשר אי - ... היא, על פי גסקינג, שאין אלוהים. ניתן לבצע הצבה הפוכה כזו ברוב ההוכחות האחרות. כאשר מוציאים את קיום האלוהים מהנחות היסוד, נוצרת בעיה קשה עוד יותר. אם מקבלים, כפי שמקבלים רוב המשתמשים בטיעון האונטולוגי, שאלוהים אינו יכול להיות חלק משרשרת ... הרציונליסטים דקארט, שפינוזה ולייבניץ הציגו גרסאות משלהם לטיעון האונטולוגי. דקארט בבסיס ההוכחה האונטולוגית של דיקארט לקיום האל עומדות שתי הנחות עיקריות. ראשית, דקארט מניח כי לא ניתן להפריד בין מהות האל למציאותו ושנית, הוא מניח שהאל הוא יש מושלם ... הבולטים ביניהם היה אלוין פלנטינגה שהעלה באמצע שנות השישים של המאה העשרים גרסה מחודשת של הטיעון האונטולוגי המבוססת על הנחה S5 של הלוגיקה המודלית. פלנטינגה מתחיל בשתי הנחות: 1.בהגדרה, יצור בעל גדולה מרבית הוא יצור הקיים בהכרח והוא בהכרח כל יכול, כל יודע וטוב באופן מושלם. 2.יצור ... אפשרי. 5.מכאן שיצור בעל גדולה מרבית (אלוהים) קיים בכל עולם לוגי אפשרי. בעיה אחת עם הטיעון של פלנטינגה היא שבהנחה 4 הוא משנה את ניסוח הנחה S5 למשהו חזק בהרבה. הנחה S5 טוענת רק כי אם א אפשרי, כי אז נכון בהכרח כי א אפשרי. כאן, טוען פלנטינגה כי אם א אפשרי, כי אז א נכון בהכרח. בעיה חמורה יותר היא העובדה שניתן להציב במקום הנחות היסוד של פלנטינגה הנחות יסוד הפוכות ולקבל תוצאות הפוכות. כלומר, אם נטען כי אין יצור בעל גדולה מרבית, נגיע בהכרח למסקנה כי אין עולם ... יודע וכל יכול וטוב באופן מושלם קיים. 2.על כן, נכון בהכרח כי יצור כזה קיים לפי הטענה הקודמת ולפי הנחה S5. 3.על כן, יצור כזה קיים.

... תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן וזאת בעזרת התייחסות למבנה הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי ... בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה: כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות הטיעון כל הזמן שהוא רשום ככתוב מעלה. בקשר לאמיתות, אני יכול להגיד: לו שתי ההנחות היו אמיתיות והיות שהטיעון תקף, אז במקרה זה גם המסקנה הייתה אמיתית. מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא ... אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות והמסקנה אינה נכונה. מכאן בהכרח, שהטיעון לא תקף. היות שהוא אינו תקף אנו צריכים לחפש את הסיבה לכך. הסיבה יכולה להיות שבכל זאת, אחת ההנחות אינה אמיתית. היות שכעת באמת B אז הנחה זו נכונה. גם תמיד כאשר A אז B היא הנחה אמיתית. היכן הבעיה? הבעיה היא בנביעה. האם אם A אז B שווה ל - אם B אז A? לא! מכאן שאם כעת B אין זה מתחייב מההנחות הנכונות שכעת גם A. על כן הטיעון אינו תקף. אריסטו גם הגדיר בצורה דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא חייבת גם להיות שונה מההנחות - המסקנה חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם ... האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: אם אין A ... < q v p פירושו אם q או p או שניהם אז... . במקרים אלו אנו יכולים להציב משפטי הנחות כרצונינו מבלי לשנות את תקפות הטיעון. קייות נוסחאות וטבלאות אמת שבעזרתם נוכל לבדוק את תקפותם של טיעונים שונים. בתחום ...