... יש באפשרותו להבין את עצמו וגם אחרים באופן רחב ועמוק יותר. בעזרת הקשבה עמוקה לסיפורי חיים ביכולתנו להבין את הנחות היסוד הערכיות והמוסריות של המספר, בשונה מהקשבה לדעותיו, שם אנו פוגשים בעיקר את החלק הקוגנטיבי - אינטלקטואלי שלו. בעזרת תרגול ...

הנחות יסוד: חלק ג - האם התוצאה מחויבת? האם התוצאה בהכרח מתרחשת? הנחות יסוד: האם התוצאה מחויבת? האם התוצאה בהכרח מתרחשת? עד כה עברנו על שתי אפשרויות של ניתוח טענה: א. האם הסיבה ... לקבוע שמדובר בעובדה. האם התוצאה בהכרח מתרחשת? האם זה בהכרח ברווז? אפשר לנתח את הטענה בשני אופנים: א. ביחס להנחות היסוד - בין אם זה ביחס לשלושת הנחות היסוד ובין אם זה ביחס למתבונן מסוים ביחס אלי. אם אני רואה צורה של ברווז, אני גם מבחין שמדובר בתנועות ... היא: אם זה נראה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, והולך כמו ברווז הרי זה כנראה ברווז. ב. מבלי להתחשב בהנחות יסוד - ננסה להתעלם מהנחות היסוד לגמרי ולענות על השאלה: האם יש ברווז? רק מבחינה לוגית, כלומר לא ביחס למתבונן מהצד שמניח הנחות כלשהן, אלא אך ורק אלא ביחס להיגיון הפנימי. מהן האפשרויות: א. רק יש - במקום וזמן מסוים יש אך ... ראינו למשל שני דברים באותו מקום וזמן, אלא שננסה לענות על השאלה ביחס להיגיון ומבחינה כמה שיותר אובייקטיבית, נטולת הנחות ודעות קדומות. ומבחינה לוגית, ניתן לחשוב שכל אחת מהאפשרויות היא נכונה ולכן ניתן לומר שכל האפשרויות הנל הן נכונות, ...

... תאמרו, אלה ספרים לילדים. אבל בתחום תורת היחסות הפרטית, כל ספרי הלימוד מביאים טענה הנובעת לכאורה באופן ישיר והכרחי מהנחות התיאוריה: כשגוף נע במהירות קרובת - אור, הוא מתקצר עפ נוסחת לורנץ - פיצגרלד שתוסבר בהמשך המאמר. כמובן, איש ... בהצגת עקרונות היסוד של היחסות. שתי דרישות דורש איינשטיין, שתיים שהן אחת, וכדי לקיים דרישה זו נצטרך להקריב שתי הנחות - יסוד שהיו אקסיומטיות עד אז. 1. חוקי הטבע - זאת דרש כבר גלילאו - צריכים להתגלות בדיוק באותה צורה לצופה ...

... מוחלטת. אפשר לחיות בשקר, אבל אם האמת חשובה לך, תבדוק אותה עד הסוף. וכל דבר, לדעת שהוא מבוסס על הנחות יסוד, כמו היד לדוגמה, זה מבוסס על חוש הראיה הוא רואה שיש יד, ואז לבדוק כל דבר עד הסוף האם ...

... תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן וזאת בעזרת התייחסות למבנה הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי ... בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה: כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות הטיעון כל הזמן שהוא רשום ככתוב מעלה. בקשר לאמיתות, אני יכול להגיד: לו שתי ההנחות היו אמיתיות והיות שהטיעון תקף, אז במקרה זה גם המסקנה הייתה אמיתית. מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא ... אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות והמסקנה אינה נכונה. מכאן בהכרח, שהטיעון לא תקף. היות שהוא אינו תקף אנו צריכים לחפש את הסיבה לכך. הסיבה יכולה להיות שבכל זאת, אחת ההנחות אינה אמיתית. היות שכעת באמת B אז הנחה זו נכונה. גם תמיד כאשר A אז B היא הנחה אמיתית. היכן הבעיה? הבעיה היא בנביעה. האם אם A אז B שווה ל - אם B אז A? לא! מכאן שאם כעת B אין זה מתחייב מההנחות הנכונות שכעת גם A. על כן הטיעון אינו תקף. אריסטו גם הגדיר בצורה דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא חייבת גם להיות שונה מההנחות - המסקנה חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם ... האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: אם אין A ... < q v p פירושו אם q או p או שניהם אז... . במקרים אלו אנו יכולים להציב משפטי הנחות כרצונינו מבלי לשנות את תקפות הטיעון. קייות נוסחאות וטבלאות אמת שבעזרתם נוכל לבדוק את תקפותם של טיעונים שונים. בתחום ...

... שאין אלוהים. אלוהים - הוכחות כל הוכחה לקיומו או אי קיומו של אלוהים ניתן להפריך בקלות. לכל הוכחה יש הנחות יסוד, אקסיומות. ועל ידי חשיפת הנחות היסוד אפשר למוטט כל הוכחה. אמונה דבר שלא ביררת בשלמות. גם ידיעה היא אמונה. כאשר מבררים משהו בשלמות, החומות נופלות ...

... טוב, אולי תגיע לידיעה ברורה שהכל טוב, אבל אתה תדע בעצמך לא כי אמרו לך שהכל טוב. אלתניח שום הנחות יסוד. אל תשתחווה לשום הנחות יסוד, תשחת את כל הפרות הקדושות אחת אחת. ומה שלא תגלה, אם הכל טוב, או הכל רע באופן מוחלט, הוא ...

... ראיית התמונה הגדולה - הסתכלות על בעיה כהזדמנות, הקשבה לנקודות מבט שונות המנוגדות לשלי ואומץ לבחון באופן תמידי את הנחות היסוד שלי. 3. הכרה בכמיהה הבסיסית להיות חלק מקבוצה ולתרום לה - חיפוש דרך לגיוס אנשים למען מטרה משותפת, מתן ...

... הם שני מקומות שונים זה מזה. העולם למשל? כמה באמת מבינים שהעולם לא באמת קיים? כמה יישמו זאת? יש הנחות יסוד שלא משנים את דעתם על זה, מרוב טיפשות, מהפחד לשנות את דעתם. מסקנה - אם אין לך יציבות מחשבתית ...

... אמריקאי שהשפיע רבות על החינוך באמריקה ובכלל. הפרגמטיזם הוא זרם פילוסופי שקם בסוף המאה ה - 19. בבסיסו עומדת ההנחה שהאמת נקבעת על פי תכליות מעשיות, ולא על פי קריטריונים חיצוניים או פנימיים. מייסד הזרם, צארלס פרס, העלה כמה ... הרעיון שעומד בבסיסה הוא ניתוח חוויות או התנסויות, וניתוח הדרך שהן מגיעות להכרה של האדם, ללא דעות קדומות או הנחות יסוד. היידגר, ובעיקר ממשיכו האנס גאורג גדמר, חקרו גם את החינוך באמצעות שיטה זו, והציגו מסקנות רבות על מהות החינוך. היידגר טען שמטרת החינוך הגבוה היא לבחון את הנחות היסוד שעליהן בנוי המחקר בתחומי הידע השונים. פוסט מודרניזם: הפוסטמודרניזם, כזרם פילוסופי, מתבטא בדחיית רעיונות מודרניים כמו קידמה, אידאולוגיה, ואמת ...