... שהאדם ידע שהגשר הוא בטוח - מכיוון שייתכן שאותו אדם לוקח סיכונים (ואז חסרה לו הצדקה). הצדקה דיאגרמת אוילר שמייצגת את
הגדרת הידיעה כהאמנה אמיתית מוצדקת. - תורת ההכרה בדיאלוגים של אפלטון - בעיקר במנון ותאיטוס - מופיעות מספר תשובות לשאלת הידיעה. אחת מהן היא כי ידיעה היא האמנה אמיתית שיש לה הצדקה כלשהי, בין אם דרך הסבר או דרך
הגדרה. מאז ועד שנות ה - 60 של המאה ה - 20 התפיסה כי ידיעה היא האמנה אמיתית מוצדקת היא
ההגדרה המקובלת לידיעה בפילוסופיה. לפי
הגדרה זו, אמת היא תנאי הכרחי לידיעה, אך לא תנאי מספיק. תנאי הכרחי נוסף לידיעה הוא הצדקה של האמנה. לדוגמה, ... יודע ש - P אםם: P אמיתי S מאמין ש - P אמיתי ל - S יש הצדקה להאמין ש - P. בעיית גטייר בשנות ה - 60 ערער אדמונד גטייר על
הגדרה זו באמצעות דוגמאות נגדיות. ערעורו מכונה בעיית גטייר. גטייר טוען כי קיימים מצבים בהם אדם מחזיק בהאמנה ... הבעיה עוררה תגובות רבות במחצית השנייה של המאה ה - 20 ונחשבה לבעיה מרכזית באפיסטמולוגיה. בעקבותיה הציע רוברט נוזיק
הגדרה מחודשת לידיעה: S יודע ש - P אםם: P אמיתי S מאמין ש - P אם P היה שקרי, אז S לא היה מאמין ש - P אם P אמיתי, אז S מאמין ש - P. לדעת נוזיק הדרישה השלישית פותרת את בעיית גטייר עבור
הגדרת הידיעה. אקסטרנליזם ואינטרנליזם קיימת הבחנה בין אפיסטמולוגים אקסטרנליסטים לבין אפיסטמולוגים ...