כעס, למה אתה כועס, חלום עצמי, מי מנהל את הרצון שלך, לא לכעוס על הכעס, להכיל את הרע, להתאחד עם אלוהים... ואז תמותי. אני אומר לך, תרצי את זה שאת רוצה לכעוס על הבחורה בגלל שהיא עושה רעש. אבל את תשאלי, למה שאני ארצה להרגיש רע? אז אני אומר לך, תדעי לך שזה את מבחירה חופשית, בוחרת לרצות להרגיש רע. את עכשיו נוסעת במונית, והבחורה מרעישה. אם היית חווה שהמציאות עכשיו גורמת לי להיות קיימת, המציאות גורמת לי לרצות שהיא לא תרעיש, המציאות גורמת לה להרעיש, המציאות גורמת שאת תשמעי ... אלא הבעיה היא שאת לא רוצה את הכאב ראש. כאשר את כועסת על הבחורה, ראשית את צריכה להבין שכול מה שאת חושבת עליה, זה את. קודם כל עליך להבין מי פה אשם. והאשם זה את. את אומרת שהיא פושעת, אבל זה לא נכון, את היא הפושעת. קודם תדעי מי האשם, קודם תביני היכן הבעיה פה? למעשה הבחורה בסדר גמור, את היא שמרעישה לעצמך את הראש. את צריכה להבין שאת היא האחראית. אף אחד לא אחראי לצרות שלך מלבדך. אם זאבים עכשיו טורפים אותך, רק את אחראית ... אני לא תמיד שמחה, כאילו זכיתי בלוטו? למה שאני לא אשמח אם הבחורה מרעישה? אז תשאלי, אבל מי אחראי לרצון שלי? ואם תשאלי את זה, את תראי שזה לא בשליטתך, זה בעצם המציאות עושה. ואז זה יבטל לך את החוויה של הבחירה. ואחר ... יהיה ברור לך בשכל, אז תרגישי זאת בחוויה. בואי ניקח דוגמה, מישהי עשתה רעש, ואת הרגשת רע. אם היית רוצה שהיא תעשה רעש, האם היה לך רע? לא. ואם לא אכפת לך, האם זה היה עושה לך רע? לא. זאת אומרת שהרע נוצר מזה שאת לא ... שיש מציאות שאת לא תרצי אותה. האם זה מחויב שלא תרצי את זה שהבחורה צעקה? לא. אז למה לא רצית? היא עכשיו צועקת ואת לא רוצה, למה? מאיפה בא הרצון שלא רוצה שתרצי רעש? או שזה ממך או שזה לא ממך? אם זה ממך, אז אין בעיה, כי ... שתיפלו. את צריכה להביא את עצמך, לחוויה שתבוא מהבנה, שכשהבחורה צועקת, את זוכרת שהיא צועקת בגלל שאלוהים רוצה שהיא תצעק. ואת לא רוצה שהיא תצעק, בגלל שאלוהים רוצה שאת לא תרצי שהיא תצעק. קודם תכירי בכך שאלוהים ...