... - חלק 3. האם קיים מושג הנקרא
אלוהים? האם קיים
אלוהים? בשני הפרקים הראשונים סקרתי את הדיון ההסטורי אודות השאלה עתיקת יומין זו שגילה כמעט כגיל האדם. גם אדם הראשון התחבט בשאלה הזאת, והתורה מתעדת את הדיון האינטלקטואלי הראשון שהתנהל אודות קיום
אלוהים , מזווית ראייתם המעניינת של שני האנשים שעמדו ראשונים על האדמה ונתקלו בשאלה פשוטה: מדוע מנע מאיתנו
אלוהים - מקור המידע, את הגישה הישירה והחופשית אל עץ המידע? מדוע מנע מאיתנו לאכול מעץ הדעת! וזאת התשובה שהגיעה אליה חוה, ולאחר מכן גם אדם הראשון יאשר אותה: ידע
אלקים, כי ביום אוכלנו ממנו, ונפקחו עינינו, והיינו כמוהו, יודעי טוב ורע. זאת תשובת חוה. במילים אחרות, חוה אימנו חשדה
בהשם יתברך כי אין הוא מקור הטוב בלבד כי - אם ובנוסף גם מקור הרע, וכי הוא מסתיר מהאדם את הבאר ממנו יוצא הרע, זאת כי אין הוא רוצה שותפים למתוק המתוק הטמון ברע... בנוסף, היא חשדה כי
השם יתברך שיקר במודע לאדם, בקוראו אליו לבל יכנס לעומק המידע - פן ימות... היא קבעה בפרוש: לא מות תמותון. כי ידע
אלקים, כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם, והייתם
כאלקים, יודעי טוב ורע. היא גילתה לכאורה סתירה בין הצהרת הכוונות של
אלוהים לבין חבילת ההנחיות - מעין הוראות שימוש שצייד בהם את האדם בפועל... (כפי שבא לידי ביטוי בפרק השני של בראשית). היא חשדה, בהסתמך על הסתירה הזאת, כי
אלוהים חושש ודואג לעצם קיומו, ומי יכול לאיים על קיום
אלוהים? שאל הצד המהפכני בחוה וענה: אנחנו! האדם! רק אנחנו נמצאים עימו במרחב, מכאן, רק אנחנו מסוגלים לאיים עליו. ועדיין נותרה השאלה: ואיך נאיים עליו? לתשובה זו הגיעה חוה אימנו: אם ... ונגלה מה מסתתר במעמקי המידע
שאלוהים מנסה להרחיקנו משם... ידע
אלקים, כי ביום אוכלנו ממנו, ונפקחו עינינו, והיינו כמוהו יודעי טוב ורע... או אז עלולים אנו לאיים על עצם קיומו! זאת מסקנת חוה ואדם הראשון בדיון האינטלקטואלי הראשון שנערך סביב שאלת קיום
אלוהים, ובדיון הזה קבעו פה אחד כי אין ולא יתכן קיום לאל עליון, זאת כי אל הניתן לאיום לא יכול להיות אל ולא עליון. התורה וביוזמתה ירדה אל פרטי הדיון המרתק הזה וחשפה אותנו אליו. ... אדם וחוה הכירו לכאורה את
אלוהים אך חזרו וכפרו בהכרתם זו, זאת כאשר העמידו את המונח
אלוהים לדיון - בו התערער עצם המושג אל הבלתי מאויים... או אז הגיעו אל מסקנתם מתוך השאלה הנדרשת: הכיצד יתכן איום על
אלוהים! אגב, התורה וכאמור מתעדת את פרטי הדיון ולצידו היא גם מפנה את תשומת ליבנו ל - כישלי הדיון, היינו למונחים הבלתי תקניים שנשעשה בהם שימוש במהלך הדיון ואשר בגינם נכשל הדיון ... לשאול: האם קיים מושג הנקרא
אלוהים? האם המושג אל עליון תקני הוא? האם קיים
אלוהים? מוסכמת היא שפוקדת את דורינו הסתרת הפנים... אין בדורינו הכרת
אלוהים, היינו אין מי שהכיר את
אלוהים, אין לנו לא נביא ולא חוזה, נביא בימינו שוטה הוא... אשר על כן נותר בחלקינו להסתפק באמונה, אנו מאמינים בקיום
אלוהים, אנו מרגישים אותו, רואים בטבע את קיומו, שומעים אותו... לזאת ולזאת אנו מגיעים מתוך הגיונינו הצרוף לכאורה, זהו עיקר האמונה. אולם וכאמור, הדיון ההוא ממשיך, ואף המאמין בעל ... למלא את חלל אי הידיעה. האמונה
באלוהים היא אמונה צרופה, מאחר שאיננו יודעים על קיומו. אין שום הוכחות ודאיות פיזיקליות לקיומו. עפ אותם עקרונות של המדע - מרגע שנדע את
אלוהים, נחדל להאמין בו. דומה הדבר לתקופה שבה האמינו עפ עקרונות הטבלה המחזורית, שישנן מתכות כבדות כמו ראדון, פלוטונים וטונגסטון. האמונה בטלה מרגע שאיתרו את המתכות האלה בפועל. אם ... פה אחד אומרים ומשוכנעים: אין
אלוהים בקירבינו, לא יתכן קיום אל בקרבינו, כי הרי עצם המונח אל עליון נוגד במהותו את עצם הגיונינו כפי שעצם הגדרת האין סוף נוגדת את טהרת ההיגיון הצרוף. אמור מעתה: אחד אומר בפה מלא אין ולא יתכן
אלוהים בקרבי, והשני אומר את זאת בחצי פה, זה כל ההבדל בין כל המתדיינים האנושיים על שתי רגליים יציבות. אולם עדיין קיים עוד הבדל סמוי בין הדיון הראשון בו התחיל אדם וחוה לבין המשכו ... נפתח הדיון ועלתה בו שאלת קיום
אלוהים , אדם וחוה דיברו פה אחד אל
אלוהים, אם תרצו כנגד
אלוהים, אם עוד תרצו - הם ניהלו דיון פורה ופעיל עם