חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 2 חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 1. המילים העמקה נוספת ולבסוף מלמדות שפרויד הסתובב עם החלום זמן רב לפני שהגיע אל הפתרון הזה. ... של פרויד, המציב אתגר לתיאוריה בדבר מרכזיותו של תסביך אדיפוס, לא זכה לכל תשומת - לב מצד ההיסטוריונים של הפסיכואנליזה, אפילו לא אלה שחקרו את האנליזה העצמית של פרויד. יתרה מזאת: גם כאשר התגלו ברבות השנים מסמכים חדשים הנוגעים ... נורמלי לא יעדיף למות בעצמו מלראות במות אחד מילדיו? רוטנברג, לשיטתו, יצביע על כך כדוגמה נוספת לפונד - מנטליזם פסיכואנליטי. ובאמת, נקודת עיוורון שיטתית יש כאן. היא שגרמה לפרויד להמעיט בחשיבות המקרים הממשיים של פיתוי מיני של ילדים עי ... (המצוטט בהערכה בחלום לעיל) וכהנא. פרויד, כמובן, אינו אחראי למותם במובן הפלילי של המושג, אבל לאור החשיבות הגדולה שמייחסת הפסיכואנליזה המודרנית לתהליכים בין - אישיים לא - מודעים, שום אנליטיקאי מודרני לא היה יוצא נקי בעיני הקהילה המקצועית לו ... ברובים ושכבנו ממתינים ליד שביל צר המתפתל בין הסלעים. חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 3.

חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 3 חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 2. ואז לאורה של קרן השמש הראשונה הופיע זיגפריד במרומי ההר. במרכבה העשויה מעצמות מתים נהג במהירות ... יונג גם לא טרח להיזכר במטופלת המפורסמת שלו, סבינה שפילריין, שנפלה קורבן לניצולו המיני. אישה זו, שנעשתה לימים פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית ידועה בזכות עצמה, כתבה לו על משאלתה ללדת לו ילד שימזג את התכונות השמיות והאריות ושייקרא זיגפריד. לשווא נחפש ... כה ידועה בזכות עצמה עד כי גם לו היה שמה אנה קלמנוביץ היה שמור לה מקום לצדו בין מייסדי הפסיכואנליזה. נאמנים ספריהם רוויי - הגעגועים של שני הבנים, מרטין וארנסט, על אביהם. שפע הצילומים והאנקדוטות, מליקוט הפטריות ביער, דרך ... חוזרת ומספרת אותו בטון אחר, רגוע, טמון כוחה המרפא? לא נכון יהיה לעמעם את המחלוקת החשובה בין מכובדנו לבין הפסיכואנליזה, ובכל זאת, ספק אם פרויד היה מסתייג אפילו ממילה אחת מתיאור התרפיה על פי רוטנברג: טרנספורמציה רוחנית, החזרה לשורש ...

... של להיות בקיום ובכך, לאפשר לקליינט להתנסות בכך או לפחות להחשיב זאת (Spinelli, 2007). העברה והעברה נגדית מנקודת המבט הפסיכואנליטית התהליכים העברתיים מתוך העמדה האינטר סובייקטיבית ההתייחסותית כפי שהוצג מלפני, השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית מעצם היותה פנומנולוגית, מציגה ביקורת רבה כלפי יחסה של הגישה הפסיכואנליטית להתנסויות ההעברה וההעברה הנגדית. יחד עם זאת, חשוב לציין שביקורת זו אינה עומדת בקנה מידה אחד עם המשגתן ותפיסתן של הגישות העכשוויות בפסיכואנליזה, אלא מתאימה יותר לגישה הפסיכואנליטית הקלאסית של פסיכולוגיית האדם האחד ולתקופות המוקדמות של פסיכולוגיית שני האנשים. הפסיכואנליזה הקלאסית, הבינה את יחסי ההעברה כהשלכה או העתקה של רגשות הקשורים למערכות היחסים המוקדמות שלנו אל ההתנסויות במערכות היחסים ... שהיא הציעה שהמטפל יכול לשמור את חווייתו הסובייקטיבית מלזהם את ההעברה של הקליינט (פרלוב, 2009). נקודת מבט זו משתנה בפסיכואנליזה ההתייחסותית. התייחסותה לתהליכים העברתיים אינם עוד כאל רגשות המועתקים מדמויות עבר אל המטפל, הקליינט או הסיטואציה האנליטית ולא עוד, ... ואת ההתרחשות של הכאן ועכשיו של הרגע ושהיא שייכת גם לקליינט וגם למטפל באופן שהוא בלתי נמנע (Orfanos, 2002) הפסיכואנליזה ההתייחסותית, מבינה את המפגש הטיפולי ואת יחסי ההעברה במונחים של הדדיות ואינטר סובייקטיביות. היא מבינה את מערכת היחסים ככזו ... 2002). יתרה מזאת, החשיבות לכך שהמטפל ישמור על תחושת הסובייקטיביות שלו עצמו ושהקליינט יבוא במגע עימה מודגשת (פרלוב, 2009). הפסיכואנליזה, הופכת לזירה בה נאבקים שני אנשים בכדי לארגן ולהעניק משמעות לחייו הרגשיים של הקליינט והמטפל נשאב פנימה באופן בלתי ... ומדוע הם בקונפליקט ולתת משא ומתן בקשר לקונפליקט באופן הטוב ביותר שהם יכולים (Orfanos, 2002). העמדה האינטר סובייקטיבית של הפסיכואנליזה ההתייחסותית הופכת את מערכת היחסים לדומיננטית מבחינת ערכה לתראפיה והיא מציבה אותה במרכז המוטיבציה לטיפול ולפסיכופתולוגיה. משמעותה היא, שמלבד ... ומועילה והדבר משקף מודל לדרכי קיום של היענות ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של הגישה הפסיכואנליטית לתהליכים העברתיים. היא מציגה טענות כגון שההתייחסות למטפל כבעל יכולת להיות ניטראלי סותרת את השייכות הבלתי נמנעת שבקיום האדם, ... שהכפייה שבהגדרות תהליכי ההעברה מונעות את הניסיון להישאר עם אותו הדבר שמראה את עצמו. אמנם, בתקופות שונות של הזרם הפסיכואנליטי, התהליכים העברתיים תוארו כהשלכה של רגשות מדמויות משמעותיות בעבר כלפי דמויות בהווה, ההתמקדות הייתה בפרשנות העבר על מערכות היחסים ... באופן שהוא מנותק ושהוא אינו מעורב בהעברה של הקליינט. עם זאת, נראה שביקורת זו אינה בהלימה עם גישות עכשוויות בפסיכואנליזה. הגישה הפסיכואנליטית ההתייחסותית מבינה באופן דומה לפנומנולוגיה האקזיסטנציאליסטית את התהליכים העברתיים במונחים של הדדיות ואינטר סובייקטיביות. כאמת המשקפת את השייכות ואת ...

העצמי האמיתי ועצמי האמת / מרדכי גלדמן העצמי האמיתי ועצמי האמת, היבטים פסיכואנליטיים ואחרים. מרדכי גלדמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד. מרדכי גלדמן הוא משורר שפרסם כבר עשרה ספרי שירה. הוא כותב מדי פעם ... אם לא היו להם המלים מפגש עם עצמי האמיתי יכלו לתאר תהליך עמוק שעברו. המאמר הראשון בספר האמת בתרפיה הפסיכואנליטית נוגע בכמה שטחים. את האמת התחילו מחפשים עוד לפני היווצרות הפסיכולוגיה כתורה. פילוסופים דיברו עליה, וסופרים כמובן. בתחילה האמינו ... מטפל מהזרם היונגיאני יחלום חלומות יונגיאניים אחר פרוידיאניים ואחר אולי לאקאניאניים. יפה בעיני ש - מרדכי גלדמן אומר: התיאוריות הפסיכואנליטיות התרבו ולעתים קרובות הן נובעות בעיקר מן הביוגרפיה הפרטית של יוצריהן, ולא מאמת אוניברסאלית או כוללת... כיום יכול כל ... הוא אחד השמות ש - מרדכי גלדמן מרחיב עליהם במקצת במאמר. ביון כאיש שהביא את המימד הרליגיוזי לתוך התיאוריה הפסיכואנליטית. אך ביון שהיה גם כירורג ידע להבדיל בין רגשות ותופעות פיזיות. על חרדה למשל, אמר ביון, יש ביטויים בצבע ... החלוצית הגדולה היא בהבנת התהליכים המתמידים והסודיים, באפשרות להקשיב לשיח הזה. את סקירתו על ספרה של רות גולן אהבת הפסיכואנליזה מתחיל מרדכי גלדמן בטענה שאי אפשר בלעדיה נגד השפה הלאקניאנית. צודק מרדכי גלדמן כשהוא כותב שחש כאילו גולן חשבה ... ההשגות שלו נגד רות גולן ונגד לאקאן, אך בסופו של דבר הוא כותב על רות גולן שהיא איננה הוגה פסיכואנליטית עצמאית. כשקראתי את הספר לא עלתה בדעתי לרגע השאלה. היה ברור לי שהיא מנסה להביא כמעט לראשונה את טעמו ...

... המצב הפנימי הוא זה שמכוון את האורגניזם לפעילות למען מטרה מסוימת, מטרת סיפוק הדחף. תוכן עניינים: 1 היסטוריה 2 בפסיכואנליזה היסטוריה: מושג הדחף תואר כבר בתחילת המאה ה - 19 על ידי פסיכיאטרים גרמנים, כגון וילהלם ניומן, שתיאר את ... פרידריך ניטשה כתב על הנפש כמערכת דחפים שמצויים באינטראקציה - מין, תוקפנות והרס עצמי. ב - 1895 החל אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, לכתוב על נושא הדחפים, כמרכיב מרכזי באישיות האדם, וטען כי נוירוזות נובעות מקונפליקט לא פתור והדחקה של ... ועוד). עם זאת, אנשי אסכולות רבות אחרות בפסיכולוגיה, דוגמת העוסקים בביהביוריזם או בפסיכולוגיה חברתית, שללו את האופן בו התייחסו פסיכואנליטיקאים למושג הדחף כחלק מהותי באישיות, והתמקדו בקשר שלו להנעה ובהשפעתו על פעולות למידה, התנהגות, יחסים חברתיים ועוד. בפסיכואנליזה: על פי התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, תאוריית הדחף מתייחסת לדחפים ואינסטינקטים שמכוונים כלפי אובייקט ברור. הדחפים המרכזיים בתאוריה של פרויד הם הארוס, דחף ...

פסיכולוגיית מעמקים - מבוא פסיכולוגיית המעמקים היא שם כולל לגישות פסיכואנליטיות המדגישות את חשיבות הלא - מודע של האדם, והקשר בינו לבין המודעות. במהלך טיפול ומחקר באמצעות גישות אלו, המטרה היא להעמיק את ההבנה על החווייה הפנימית של האדם. המונח נטבע לראשונה על ידי אחד מראשוני שיטת הפסיכואנליזה, הפסיכיאטר הגרמני אויגן בלוילר, בסוף המאה ה - 19, בהתייחס לגישות פסיכואנליטיות לטיפול ומחקר בתחום זה, המדגישות את חשיבות הלא - מודע. לאורך השנים המונח התפתח על ידי תאורטיקנים ידועים כגון זיגמונד פרויד, זאן פיאזה וקרל גוסטב יונג, וכיום היא משמשת הן בגישה הפסיכואנליטית והן בגישה היונגיאנית. כיום קיימות שלוש גישות שהתפתחו לאורך השנים והשתמשו ברעיונות מתוך פסיכולוגיית המעמקים: תאוריית יחסי אובייקט (של ...

... ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית שאל את השאלה: כיצד הפסיכולוגיה איבדה את דרכה? תשובתו לשאלה זו הייתה, כי הפסיכולוגיה הקלאסית שהתפתחה מהפסיכואנליזה ומבוססת על המודל הרפואי, כל הזמן חשבה שלילי ושמה דגש רב מדיי על פסיכופתולוגיה ודיספונקציות נפשיות. בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, ... למושא עיון וחקירה פסיכולוגית מדעית. את הכוח הפסיכולוגי הראשון היווה זיגמונד פרויד (1856 - 1939) נוירולוג וחוקר פסיכולוגי, אבי הפסיכואנליזה, אשר הציע כי הדבר אשר משפיע על רמת אושרו של האדם הוא התת מודע. הפסיכואנליזה (שיטת פסיכותרפיה) של פרויד התפתחה ממצבים נוירולוגיים שלא היו להם הסברים והדגש של פרויד היה, על דחפים אלימים הפועלים ... וקבלה בלתי מותנית ובשנת הוא 1951 הוא פיתח שיטת טיפול הנקראת טיפול מממוקד בלקוח. אריך פרום (1980 - 1900) פסיכואנליטיקאי ופילוסוף יהודי ממוצא גרמני שטען כי מרבית התסכולים של האדם ובייחוד בעולם המודרני והטכנולוגי, נובעים מהניתוק שלו מקשריו הראשוניים ...

... רוח (הפרעות חרדה או דיכאון). תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 טיפול 3 קישורים חיצוניים היסטוריה המונח נטבע על ידי הפסיכואנליטיקאי וילהלם שטקל ב - 1924, אך הוא הגדיר אותו כהמרה של מצב רגשי לתסמינים גופניים, הדומה להגדרה של ראשוני הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד ואויגן בלוילר לתופעות הגופניות המתרחשות בהפרעת היסטריה נשית. ב - 1977 הוסיף על כך גורג גרודק וטען ... וכי הם פועלים באופן דומה למנגנון בו פועלת היסטריה. ב - 1950 ניסה פרנץ אלכסנדר לתקן את ההכללה של הפסיכואנליזה, וחילק את התסמינים הסומטיים על פי שני גורמים: אלו שמבטאים המרה סימבולית של קונפליקטים פסיכולוגיים לא - מודעים לתסמינים גופניים, ואלו שנובעים באופן ישיר או עקיף מעוררות פיזיולוגית או רגשית - דבר שלא תלוי בהסברים פסיכואנליטיים מעורפלים ואיפשר מחקר מהימן ותקף יותר בהמשך. במקביל לכך ממשיכים גם כיום פסיכולוגים פסיכודינמיים להתייחס לתופעות סומטיזציה כמנגנון הגנה ...

... כן יכולים אנו לצפות שגם השכול יבקש - ויקבל - מענה בחווייה הדתית. כאן נוגעים אנו בחולשה בסיסית של הפסיכואנליזה הקלאסית. פרויד וקליין, ששמו את הדגש על האינסטינקטים הראשוניים, ראו ביצריות הילדותית גורם ראשוני בדינמיקה המשפחתית ולכן ייחסו את המשאלות היצריות הראשוניות רק לפעוט, בלי להביא בחשבון את תרומתם של ההורים. בפסיכואנליזה המודרנית חד - צדדיות כזאת לא תעלה על הדעת: גם ההורה המושא לתשוקת גילוי העריות של הפעוט מפתח יחס ... התמיהה מתחזקת בנוגע לתאורטיקאי העיקרי של הנרקיסיזם, קוהוט, 92, שטבע את המונח החשוב עצמי הנבדל מהאני הלא - אישי בפסיכואנליזה הקלסית. בנוסף טבע קוהוט את המונח הייחודי זולתעצמי (selfobject) לתאר את הדרך בה חווים אנו את האחר כחלק מהעצמי ... אנשים שאינם פסיכולוגים שמו לב לתכונותיה הנרקיסיסטיות של דמות האל? איני יודע. הניתוח להלן מראה שתובנותיהם מעוגנות היטב בחשיבה הפסיכואנליטית. נשוב אם כן אל מערכת - היחסים שתיאר פרויד לעיל, שאחד השותפים בה הוא אינו נרקיסיסט אלא, להיפך, אדם ...

... של פרויד מלבד אבל ומלנכוליה. אבל לא תקין מצוי ברקע מחלתה של אנה או. וכמה מפרשות המקרים המפורסמות של הפסיכואנליזה, כפי שנראה להלן. מוזר שכמה מהבחנותיו הגאוניות ביותר של פרויד בנוגע לאבל מופיעות דווקא בחיבור לא - קליני ומוקדם ... מתאפיין בכך שהרגשות השליליים כלפי הנפטר אינם יכולים עתה להיות מעובדים, כנראה מפני שהיו חריפים מדי, והאבל נותר תקוע. הפסיכואנליזה שאחרי פרויד הקפידה פחות על ההבחנה בין אבל תקין ולא - תקין. אברהם העיר כי הירידה בהערכה העצמית והאמביוולנציה ... העירו על התובנה הפסיכולוגית העמוקה הטמונה במנהגי האבלות היהודיים, המסייעים לאבל ולחברה לעבור אבל תקין. גויס סלוקובר, בתו של הפסיכואנליטיקאי הארי סלוקובר, חקרה את ההיבט של ההכלה במנהגי ניחום האבלים המסורתיים לאור חוויותיה בשבעה על אביה, והצביעה על הדומה ... הלא - תקין הם, בעיקר, סוג הקשר בין האבל ליקירו שאבד, אישיותו של האבל, גילו, ונסיבות האובדן. בניגוד לגישה הפסיכואנליטית הקלאסית, התברר כי הימשכותה של מערכת יחסים פנימית עם הנפטר אינה תמיד סימן לאבל לא - תקין. נוגעים ללב ...