תקציר⬅ ... על הרוח ברוח האקזיסטנציאליזם בניסיון לענות על השאלה מהי רוחניות עולה המסקנה שזו מגדירה עצמה באופן הטוב ביותר בהיעדר הגדרתה אשאל מהי רוחניות אולם לפני שאסחף ואשקף את השקפת עולמי האישית, מוצא אני לנכון להתחיל במספר הגדרות המתארות מושג זה במובן הרחב והכללי שלו. הרי במידה ואתן הסבר זה או אחר, במידה ואומר שזו הרוח המניעה את הדברים, או שאולי זו אהבה, הכאן ועכשיו, או ההתקרבות לאל, במידה ואנסה להגדירה, התוצאה תהיה שאצמצמה להשקפת עולם מסוימת ובכך, אמנע ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ברחוב, מלהצביע בשיעור, מלדבר בפני קהל וכד') או נמנע ממצבים שעוררו התקפי חרדה בעבר. המנעות זו מצרה את דרגות החופש שלו. במקרים קיצוניים ההימנעות תשאיר אדם עם חרדה בבית, והוא יחווה ניתוק הולך ומתרחב מאורח חיים תקין. טיפול בחרדה הגישה האקזיסטנציאליסטית רואה בחרדה (בפחדים) את מקור כל מחלות הנפש ומציעה כי ככל שהאדם ילמד להכיר את עצמו ולסמוך על עצמו כך יחווה פחות חרדה ויתאפשר לו יותר חופש ומימוש עצמי. הגישה הקוגניטיבית מציעה לשנות את תבניות המחשבה, רעיונות ומחשבות שליליות המעוררות פחד / ספק / ביקורת, כדרך להפחית חרדה. הגישה הדינאמית תנסה לאתר אמונות הוריות, איסורים, המביאים לעצירת - הסתרת ביטוי חופשי של רצונות ומשאלות. הבנת ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אחד - אלו הן שתי מערכות שונות של גישות לשינוי. ההבדלים באים לידי ביטוי ברבדים רבים וברמות שונות. אנסה לרכז את העיקריים שבהם: תשתית תיאורטית - האימון הוא אקלקטי (לקטני) מטבעו ושואב מקורותיו מדיסציפלינות שונות ביניהן פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית, פסיכולוגיה חיובית, תורת הניהול, ספורט, שיווק, תקשורת, תיאוריות הומניסטיות ועוד. הפסיכולוגיה היא דיסציפלינה השואבת מקורותיה מבסיס ידע מרכזי אחד שגבולותיו מוגדרים - שדה נפש האדם. נקודת המוצא - האימון רואה את האדם כשלם, בעל כוחות ומשאבים, יצירתי, בעל מוטיבציה ומומחה לחייו. בעקבות כך, האוריינטאציה האימונית שמה דגש על מימוש הפוטנציאל האישי. השפה באימון היא שפה של כוחות, של עוצמות. הנחת העבודה היא שכשאדם מגיע לאימון - הוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... יותר בעבר. עוד טען טיליך כי יש לקבל את החרדה הקיומית כחלק טבעי במצבו של האדם, וכי התנגדות לה עלולה להביא להשלכות שליליות. ויקטור פרנקל, בספרו "האדם מחפש משמעות", טוען כי כשאדם ניצב מול סכנת מוות, משאלתו הבסיסית היא למצוא משמעות לחייו, כדי שיוכל להתמודד עם "טראומת האי - קיום" של המוות הקרוב. אבי האקזיסטנציאליזם, סרן קירקגור, מדבר על הייאוש שלתוכו נולדים כלל בני האדם, בשל "העצמי המזויף" שלהם, שהוא בר תמותה, וטוען כי העצמי האמיתי הוא יחסי האדם עם אלוהים. חרדה חברתית וחרדת זרים בקרב פעוטות וילדים נפוצה תחושת חרדה כאשר הם פוגשים אדם זר, כחלק מהתפתחותם. הפעוט עשוי לפרוץ בבכי למראה פרצוף זר, מתוך חוסר בטחון טבעי שהוא חש בנוכחותו של אדם לא מוכר. הפסיכולוגית מרי ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק 5 המשך מ: אוטנטיות בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק 4. החיים האוטנטיים מנקודת מבטי האישית כשהתוודעתי לזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה ובפסיכותרפיה, נוכחתי לראות עד כמה השקפת עולמי משיקה במובנים רבים לנקודת המבט אותה מחזיקים פילוסופים ומטפלים אקזיסטנציאליסטים שונים. מבחינה זו, חשבתי לעצמי שבמידה ואנסה לתאר מהי האוטנטיות, גם אם תיאור זה יהיה מפתה וכובש, יצית את הדמיון ולא ישאיר מקום לספקות, ישנה האפשרות שהוא ישקף באופן דומה למדי את מהותה של הגישה האקזיסטנציאליסטית בנושא. תהיתי לעצמי, לאיזה מידה הדבר יהיה אוטנטי ובאיזה אופן אוכל להגישו, כך שלא יצטייר כחיקוי. אולם ככול שהתעמקתי יותר ויותר, לא יכולתי שלא לראות את האוטנטיות ככזו שמטרתה אינה לחייב ייחודיות מתבדלת או התרחקות מקונבנציונאליות ... כשהוא בוחן בזהירות יתרה היכן דרכו תאבד והיכן ימצא את עצמו בסגנונו ובגווניו הייחודיים המאפיינים את דרכו בעולם, הדבר אפשרי לאמץ השקפת עולם של אחר. כשבחנתי היכן האקזיסטנציאליזם פוגש אותי, הבנתי שתכנים אלו לא רק שלא הצרו, הגבילו, סתרו, או שינו את השקפת עולמי לגבי מהם החיים האוטנטיים, אלא שהם אפשרו לי להרחיב את יכולת ההמשגה שלי בעזרת עולם המונחים אותו אימצתי ושאפשר לי לשקף את הבנתי באופן מדויק יותר. במידה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מאז 1900 האתאיזם במאה ה - 20 הופיע בעיקר בצורה של אתאיזם פרקטי, קרי, אתיאיזם הנלקח מעבר לרמת העמדה האישית לכזה המתיימר להנחות את החברה ברמת הפרקטיקום החברתי - תרבותי (ובזה גם המחשבתי), כך שקמו חברות שאתיאיזם שיחק בהן תפקיד תרבותי או מעצב. החשיבה האתאיסטית שיחקה גורם מעצב או מרכיב במספר פילוסופיות (או גרסאות של פילוסופיות אלה) כגון אקזיסטנציאליזם, אובייקטיביזם, הומניזם חילוני, ניהליזם, אנרכיזם, פוזיטיביזם לוגי, מרקסיזם, ואף פמיניזם. וכן גם בחשיבה המדעית והרציונליזם. הפוזיטיביזם הלוגי והמדענות פילסו את הדרך לנאופוזיטיביזם, לפילוסופיה האנליטית, או זרמים פילוסופיים כגון סטרוקטורליזם, ונטורליזם (כזרם חשיבה עצמאי), הנאופוזיטיביזם והפילוסופיה האנליטית העדיפו להדגיש התנהלות אמפיריציסטית על סמך רציונליזם קלאסי ואפטיסטמולוגיה נומינאלית, בניגוד לרציונליזם ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... נוספת שהתנגדה לוונדט היה פרנץ ברנטנו (1838-1917). ברנטנו, פילוסוף ופסיכולוג אוסטרי ("פסיכולוגיה של התנועה"), נחשב לחלוץ הזרם הקרוי פנומנולוגיה, וטען כי הפסיכולוגיה צריכה לתאר תהליך דינמי ולא לפרק את החוויה ההכרתית למרכיבים ותגובות. בין תלמידיו היו מרטין היידגר מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני, אדמונד הוסרל אבי הפנומנולוגיה, וזיגמונד פרויד אבי הפסיכואנליזה. הפסיכולוגיה החל מהמאה ה - 20 בתחילת המאה ה - 20 הוחלפו שתי הגישות של סטרוקטורליזם ופונקציונליזם בשלוש אסכולות חדשות: גשטלט, פסיכואנליזה וביהביוריזם. מאז עוסקת הפסיכולוגיה בעיקר בהתנהגות (למשל במסגרת הביהביוריזם), בנפש (למשל בפסיכולוגיה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2 ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 1 הקליינט כאדם שלם במידיות של המציאות האמיתית הניסיון לתפוס את האדם האחר במלואו, כפי שהוא באמת קיים, מבלי לקחת שום דבר כמובן מעליו, דורש מצד אחד מהמטפל לנתק את דפוסי ההנחות המוקדמות לגבי השקפת עולמו או מצבו של האחר ומצד שני, את מחויבותו של הקליינט להבין את חייו ... הרבגוניות של הנפש (Van Deurzen - Smith, 2004). המטרה היא להבהיר את אותו הדבר שהקליינט מביא למפגש וליצור מרחב, אליו יוכל הקליינט ליצוק כל דבר אותו הוא חפץ לחשוף (Cohn, 1997). מבחינת המטפל האקזיסטנציאליסטי, זו הדרך המסוימת של הקליינט להיות עם הקיום, עם הסתעפויותיו, השלכותיו ועומקו, שהיא תחת המבט הבוחן (Van Deurzen - Smith, 2002). יתרה מזאת, המטפל מכיר בכך שהקליינט לא ימצא דבר במידה וילך בעקבות מערכת העקרונות אותן הוא (המטפל) מציג, אלא רק במידה וייתן לעצמו להיות מאותגר על ... אותו. באופן זה, תיאורו האוטנטי והמפורט את התנסות חייו יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת (Jacobsen, 2008). המטפל בשדה ההתייחסות של הקליינט בכדי לאפשר זאת, המטפל האקזיסטנציאליסטי משתמש בטכניקות של החלפות רגשיות, אמפתיה ושיקוף פרסונאלי עמוק את מצבו של הקליינט בעולם, את קיומו, גבולותיו ואפשרויותיו (Yalom, 1980). הוא צולל לתוך הקשר כשבליבו האמונה שהתהוות חיבתו, אמונתו והבנתו את הזולת, יובילו לתהליך משמעותי. הוא אינו נכנס לקשר כאיש מקצוע שיכול לאבחן ... את תפקידו בעולם (Strickland, 2001). נוכחותו והשתתפותו במפגש הכרחיים ואינטנסיביים והוא נפגש עם המציאות הגסה של הקליינט במלוא הבהירות לה הוא מסוגל (Van Deurzen - Smith, 2002). מנקודת המבט האקזיסטנציאליסטית, רק במידה והמטפל השתתף בעולמו של הקליינט באופן חי ואקטיבי, הוא יוכל לראותו באמת. מבחן המפתח לכך, הינו בביטוי חיזוק הקשר וההדהוד הרגשי שביניהם (Lieberman, & Havens, 2002). מכיוון שעומקו ומורכבותו של האדם הינם אינסופיים, משימה זו אינה קלה והסיכוי להבנה אמיתית של עולמו של ... מוכנות ומסוגלות לפקפק ברעיונותיו, תובנותיו ונקודות מבטו, יחד עם אלו של הקליינט, הוא יוכל להגן על עצמו מלהיהפך ליהיר ולהרצות לקליינט (Van Deurzen - Smith, 2002). ההעברה והעברה נגדית במפגש האקזיסטנציאליסטי טבעה האמיתי של העברה הרגשית במפגש העכשווי ניתן להגיד, שמנקודת המבט של השייכות, באופן בלתי נמנע, כל אדם נעשה מעורב עם האדם שמולו. מפגש זה עם הווייתו של אדם אחר, יש בכוחו לזעזע עמוקות ולעורר רגשות חזקים מכל סוג שהוא (מיי, 1983). יתרה מזאת, במערכת היחסים הטיפולית עצמה, ישנה ... הקלאסיות לכך, הינן התנהלותו של הקליינט כלפי המטפל כאילו הוא ההורה והתנהלותו של המטפל כלפי הקליינט כשהוא חש משיכה ארוטית אליו (Van Deurzen & Kenward, 2005). עם זאת, מבחינת השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית, הגדרת ההתנסויות הרגשיות כתהליכי העברה הינה בעלת ערך מועט (Spinelli, 2007). ההכרה בתהליכים אלו, מרמזת שבני האדם יכולים להיות בעלי יחסים שהם ניטראליים והדבר סותר את ההנחה הפנומנולוגית שבני האדם תמיד ובאופן בלתי נמנע קשורים לאחרים בעולמם (Cooper, 2003). כשיוצאים מנקודת ... כך שבהתחשב בכך גם לא ניתן להתייחס למונח השלכה או העתקה, מכיוון שהם מניחים מראש את הימצאותם של מערכות היפותטיות ואת האפשרות של מעבר התכנים ביניהם (Boss, 1963, 1979 מתוך Cooper, 2003). מבחינת האקזיסטנציאליזם, הרעיון שישנה האפשרות שהקליינט יעתיק אל המטפל רגשות או רעיונות הנובעים מדמויות בעברו, הינו רעיון מעוות שנכשל לעלות בקנה מידה אחת עם המציאות הפנומנולוגית של ההתנסות הנחווית שבמפגש (Spinelli, 2007). בנוסף, נטען שההתמקדות בקונפליקטים של העבר, יכולה ליצור הזנחה של קונפליקטים ... של המפגש (Spinelli, 2007). ישנה האפשרות שהתייחסות שכזו, כשלעצמה, היא לא מספקת ומצומצמת ויש לה את הפוטנציאל לסגור קליינט אף יותר לתוך עולמו (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). מבחינת העמדה האקזיסטנציאליסטית פנומנולוגית, הקליינט אינו באמת מעביר אל המטפל רגשות שהיו לו כלפי אביו או אימו. מושג זה במובן של התקת רגשות ברי העברה מאובייקט לאובייקט מאבד את נחיצותו וההתייחסות לתופעה נתפסת במונחים של תפיסת העולם וההתייחסות כלפיו (מיי, 1983). כל התנסויותיו של הקליינט הינם היבטים של ... זו, מביאה לזניחת ההגדרה הקלאסית לתופעה, לטובת הגדרתה כמפגש או מערכת יחסים אמיתית, כנה וטבעית (Van Deurzen & Kenward, 2005). העתקת תהליכי ההעברה לכאן ועכשיו המיידי אין הדבר אומר שהפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית אינה מכירה בחשיבות העבר. עברו של הקליינט הוא חלק מהאדם ובני האדם תמיד ביחסים. איננו יכולים להתיר קשרים אלו ואנו תמיד נושאים את מערכות היחסים עימנו אל חיינו העתידיים (Jacobsen, 2008). התנסותם של הקליינט והמטפל אחד את השני, תהיה תמיד מושפעת גם מהתנסותם עם הדמויות המשמעותיות מעברם, אולם מבחינת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, אין הדבר עושה את המפגש לפחות אמיתי, למרות שהדבר יכול להפוך אותו לפחות בהיר (Cohn, 1997). הצטלבות קיומם, לעולם לא תתמצה בדבר שקרה בעברו של אחד מהם. כשהמטפל אומר לעצמו שהוא מותש מכיוון שהקליינט נוהג כלפיו כפי שהיה כלפי אביו, הדבר יכול להיות עובדתית נכון, אולם הדבר האמיתי ... לחוות את האדם המסוים שמולו, שנבחנת. הקליינט אינו מעביר את עברו הרגשי אל המטפל, אלא הדרך בה התנסה הקליינט עם הדמויות מעברו, חודרת אל האופן בו הוא מתנסה עם המטפל (Cohn, 1997). מכך, שהאנליזה האקזיסטנציאליסטית כוללת את העבר וכמו כן את העתיד, כפי שהם נוכחים בהווה (Van Deurzen & Kenward, 2005). חשוב לציין שהמטפל אינו נמנע מבחינתם של משמעויות העבר, ההיפך הוא הנכון. הוא מעודד את החקירה של משמעויות אלו, אולם היא מכיר בכך שאת התשובה לשאלה מהם המהויות העמוקות והעיקריות של קיומי ברגע ... אינה כאילו יש לו טעות או קלקול וההעברה, פשוט נתפסת כתופעה ככל התופעות, שאין צורך לטפל בה באופן שונה מאשר בחקירה פנומנולוגית (Van Deurzen & Kenward, 2005). ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שאם השביח, כגון כבשה שהמליטה או נגזזה - השבח של הגנב. ההבדל בין דין יאוש לדין הפקר הוא שייאוש חל רק על חפץ שאינו ברשות בעליו. לכן, בין השאר, אין יאוש בקרקעות, מפני שקרקע אינה נגזלת ותמיד היא ברשות בעליה. אבל הפקר אינו חל אלא על רכוש שברשות בעליו. בפילוסופיה האקזיסטנציאלית על פי הפילוסופיה האקזיסטנציאלית, האדם נדרש לנהל את חייו תוך בחירה מתמדת של הדרך, בעוד הוא חסר ידע מספק על מנת לבחור ועל כן הוא אפוף ייאוש ובהלה. סרן קירקגור, מאבות האקזיסטנציאליזם, טוען שהאדם נמצא במתח מתמיד בין הסופי (גוף, ידע) לאינסופי (פרדוקסים, יכולת האמונה). כאשר האדם אינו מודע למתח הזה הוא מגיע למצב של ייאוש, שהיא אובדן העצמיות. לשיטתו, הרדיפה אחרי הנאות העולם היא חסרת תוחלת, ועל כן סופה להביא לידי ייאוש. גם דרך החיים המוסרית, אינה פונה אל מה שמעבר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... זאת, חקר שינוי האמונות של האדם מצביע, באופן גס, על כך ששינויי האמונה הולכים ומצטמצמים עם העלייה בגיל. בכל גיל נעשים שינויי אמונה, אך חריפותם ומשכם הולך וקטן ככל שהאדם מתבגר והולך. גישה פילוסופית הרואה באמונה תוצר בלעדי של החינוך, שאינו נתון כלל לשינוי של האדם, היא גישה דטרמיניסטית. גישה המעמידה את האמונה כביטוי ישיר לבחירה ערכית של האדם היא אקזיסטנציאליסטית (קיומית). חינוך מכוון רוב החברות האנושיות עושות שימוש בחינוך באופן מכוון, כדי לשמר את מערכות האמונה שלהן. כאמור, החינוך משפיע באופן תמידי, גם בלא שיהיה מכוון, אך תופעה זו מהווה לקיחת אחריות על תהליך זה. חינוך זה מתבטא עוד מגיל צעיר ביותר, על ידי המשפחה, אך נעשה גם בבתי הספר. מרבית החינוך מן הסוג הזה נעשה בקבוצות השתייכות קטנות (משפחה, כיתה וכו'), אך חלקו נעשה בשימוש באמצעי תקשורת המונים. גם כאן, תקשורת ההמונים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אקזיסטנציאליזם - לחץ כאן...