פיצול - מצב נפשי - מנגנוני הגנה - מבוא
פיצול (באנגלית: Split) בפסיכולוגיה הוא מנגנון הגנה שנועד לסייע לאדם להתמודד עם קונפליקט רגשי, באמצעות חלוקת האובייקטים בחייו ל"טובים" ו"רעים".
הפיצול מתבטא בתפיסת עולם של שחור - לבן, של "טוב מוחלט" ו"רע מוחלט", בניגוד ליכולת לראות את העולם על גוני הביניים שלו והאפשרות לראות את העצמי או את האחרים כיישויות מורכבות המשלבות תכונות מגוונות ויוצרות אינטגרציה שלהם. ככל מנגנוני ההגנה,
הפיצול לרוב אינו מודע והוא נועד להגן על האדם מפני חרדה. מנגנון
הפיצול מפחית את החרדה הנובעת ממצבים מורכבים על ידי
פיצול התפיסה באופן שיוצר חוויה דיכוטומית ומובחנת בין "טוב" ל"רע". עם זאת, תפיסה דיכוטומית זו מונעת מהאישיות לחוות את עצמה ואת הזולת כמכלול ... ידי האישיות כטובים או רעים, יפים או מכוערים, חכמים או טיפשים, שקרנים או כנים, בזמנים שונים. על רצף הזמן,
הפיצול מונע חוויה רציפה ומתמשכת והוא מאופיין בקיטועים וקפיצות עד כדי הכחשת חוויות קודמות. החוויה המפוצלת היא חוויה לא רפלקטיבית, זאת אומרת ... לאדם ולא כחוויה שמתרחשת בתוכו. יש להבחין בין מושג זה לבין הפרעת זהות דיסוציאטיבית, שהייתה מוכרת בעבר בשם
"פיצול אישיות" או בשם "אישיות מרובת פנים"; זוהי הפרעה נפשית, שבה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם. מנגנון ההגנה של
הפיצול מתבטא לעתים קרובות באישיותו והתנהגותו של הלוקה בהפרעה זו. עם זאת, מנגנון זה עשוי להתבטא גם בקרב הלוקים בהפרעות אחרות, במיוחד הפרעות בהם לוקים אנשים המאופיינים במבנה אישיות פסיכוטי או גבולי. תוכן עניינים: 1 מקור
הפיצול על פי תאורטיקנים שונים מקור
הפיצול על פי תאורטיקנים שונים: על פי התאוריה של מלאני קליין, בראשית חייו, התינוק עדיין לא יכול לתפוס את האם (האובייקט) כדמות שלמה, והוא מתייחס ... שנתפס אצלו ככוונה הרסנית. העולם החיצוני ו"השד הרע" של האם הופכים רודפים ומאיימים. חוויית הרדיפה הזו ופעולת
הפיצול כונו על ידי קליין "העמדה הפרנואידית - סכיזואידית". המושג "פרנואידית" מתייחס לחרדה הרודפנית המרכזית של התינוק, חרדה מפני רשעות פולשנית הבאה מבחוץ. המושג "סכיזואידית" מתייחס להגנה המרכזית:
הפיצול, ההפרדה של השד הטוב האוהב והאהוב מן השד הרע השונא והשנוא. רונלד פיירברן תיאר את
הפיצול כתופעה שנגרמת כתוצאה מהמאפיינים הבלתי - נענים הקיימים בכל הורות. הילד מסגל לעצמו מאפיינים אלו (כגון דיכאון, בדידות, מזוכיזם או ... דרך ספיגת תכונות אישיות אלו, הוא מרגיש מחובר להורה אשר אינו נגיש לו בצורות אחרות. הפנמה זו של ההורים יוצרת
פיצול ב"אני" (ה"אגו"): חלק מהעצמי נותר מכוון כלפי ההורים האמיתיים בעולם החיצוני, המתנהל מול תגובות ממשיות מהם; ואילו חלק אחר מהעצמי מכוון ... הורים המדומיינים כאובייקטים פנימיים אליהם הוא קשור. פיירברן סבר כי ברגע שההתנסויות עם ההורים פוצלו והופנמו,
פיצול נוסף מתרחש בין המאפיינים המבטיחים והמפתים של ההורים - "האובייקט המרגש", לבין המאפיינים המתסכלים והמאכזבים - "האובייקט הדוחה". האני עובר
פיצול נוסף בהתאמה
לפיצול באובייקטים הפנימיים - חלק מן האני קשור ל"אובייקט המרגש", אותו חלק החווה רגשות ערגה ותקווה תמידיים, אותו כינה "האני הליבידינלי". חלק מן ... החווה רגשות כעס ושנאה, המתעב פגיעות והזדקקות, אותו כינה "האני האנטי - ליבידינלי". דונלד ויניקוט תיאר את
הפיצול כתגובה פתולוגית לסביבה שדוחה את התוקפנות. הכלת התוקפנות מאפשרת לדבריו לשמור את הכוח האנרגטי החיובי שבתוקפנות, ואילו הדרתה או סיכולה גורם להפרדה של הרע והטוב, האנרגיה החיובית וההרסנות. גם אוטו קרנברג התייחס למנגנון
הפיצול, וראה בו שלב התפתחותי שהתינוק צריך לעבור. לטענתו, בחודשים הראשונים לחייו חווה התינוק את עצמו כחלק בלתי נפרד מהאם או מהדמות המטפלת, ...