יצירה כדרך חיים גוליה קמרון, יוצרת רב תחומית עברה מסלול חיים מפותל תוך חיפוש נתיבי היצירה שלה. היא כבשה פסגות מרשימות, אבל גם נפלה לתהומות מפחידים. המסעות האישיים שלה והעבודה עם יוצרים רבים איתם פעלה דרבנו אותה לפתח דרך מובנית לפיתוח וביטוי היצירתיות...מתוך האמת הפנימית שלהם וחיים הלכה למעשה את התורה אותה הם מנחים. עבורי גוליה קמרון, יוצרת דרך האמן היא מורה אמיתית שכזו. מבחינתי זו חוויה מוזרה מכיוון שבינתיים לא פגשתי אותה פנים אל פנים. למרות זאת, מאז המפגש הראשוני שלי, לפני כתשע שנים, עם הטכניקה שיצרה, חיי עברו וממשיכים לעבור מהפכים על בסיס יום יומי. דרך האמן הפכה בשבילי לדרך חיים, עם תוצרים מתגמלים בכל הרבדים. אני סבורה שכל מי שנתקל בספר דרך האמן חש את האמת האותנטית שעוברת בין השורות. אמת שסוחפת אחריה עוד ועוד מעגלים של אנשים שמאפשרים לעצמם לבטא...

זה לא צריך להיות מושלם, זה צריך להיות מרגש השאיפה לשלמות גורמת לנו לכך שאנחנו מעכבים חלומות כי התנאים עוד לא הבשילו, חונקים את אש היצירה מתוך צורך להתקבל, לזכות באהדה ולהיות מקוריים, ולא משחררים דברים, כי עוד לא לגמרי סיימנו אותם. על מפלצת הפרפקציוניזם...יסתדר, נוכל באמת לחיות את החיים, או לממש את הפרויקט הבא שמדליק אותנו. הבשורה הטובה היא שכשמבינים שאלה רק תירוצים שמסתירים סט שלם של פחדים, ניתן לצאת לדרך ממש בכל רגע. המשפט שאני מציעה להיזכר בו, כמוטו שמאפשר לקפוץ להתנסויות חדשות הוא: כל סיכון הוא סיכוי. המשפט הזה נועד לעקוף את הפחד להיכשל, להתבזות לבזבז חלומות. כשמעיזים להסתכן יקרה אחד משני הדברים: סביר להניח שנתחיל להתקדם ולממש ובהדרגה נהיה טובים, מקצועיים ומצליחים יותר, והתירוצים שבדרך יתפוגגו להם (עד האתגר הבא). האפשרות הפחות טובה היא שהפרויקט...

דפי בוקר - כתיבה אינטואיטיבית למפגש בין העולם הפנימי והחיצוני דפי בוקר הם אחד מכלי העבודה בסדנת דרך האמן שאותה אני מנחה. הם הכלי שמאפשר למעיין היצירה לנבוע מתוכנו באותנטיות וספונטניות. הם מנקים כל מה שמיותר בתוכנו, ומאפשרים ליהלום הבוהק שבנו להחשף בפני...צורתן, תפיסת המרחב על הדף, כל אלה משתנים מידי יום ומראים לנו, באופן ויזואלי את הלך הרוח שלנו. כתיבה במחשב מפיקה תמונה נקיה ומסודרת, סטרילית כמעט, ובמקרה של כתיבה אינטואיטבית לא מעבירה את תמונת העולם הרגשי. בנוסף, כתיבה על מחשב מפעילה הקשרים אחרים במוח מזו של כתיבה ביד. תרגיל אחר בסדנה, של כתיבה ביד הלא דומיננטית מראה את הקשר שבין היד למוח ומחדד את ההבנה שהיד מפעילה את המוח בדרך אחרת, פשוטה יותר, אינטואיטיבית יותר. האם הם חייבים להיכתב בבוקר? ממש לא. למרות שמם, אני מציעה לכל אחד לבדוק מה השעות ביממה...

ביקורת קטלנית - היא מרעילה, היא חוסמת, וקשה להתעלם ממנה ביקורת קטלנית היא מרעילה, היא חוסמת, וקשה להתעלם ממנה. על יצירה בצל הביקורת, והדרכים לעטות עור של פיל בדרך מן המקלדת לדבר המבקר. מיכל גזית ביקורת היא אחת החוויות הקשות בחיי יצירה ובחיים בכלל. היא...וטוב. אבל כמו תמיד במצבים כאלה, מדובר בצורך הדדי שחושף את המקומות הפגועים והכואבים, גם של מותח הביקורת, וגם של נשוא הביקורת. אני מפרידה באופן ברור בין ביקורת רעילה, ובין ביקורת עניינית שמהווה מקור תמיכה. זו האחרונה מסייעת לאתר אי דיוקים שלעיתים חשנו, אבל לא ידענו להגדיר במדויק. ביקורת כזו, שנכון יותר לקרוא לה פידבק, היא מעין מבט על אובייקטיבי, שאותו אנחנו מאבדים לעיתים בתהליך היצירה בשל מעורבות והזדהות אתה. משוב חיובי שכזה מאיר נקודות שראוי לעבוד עליהם, ומאפשר להביא מוצר שלם יותר. הוא משמר, ואפילו...

אי אפשר להאיץ תהליכים יש זמן הבשלה לדברים. הוא תמיד נראה איטי מידי, וזה מתסכל. אבל, אי אפשר לגרום לדברים לקרות טרם זמנם. אנשים נעזרים בכלים שונים ומשונים, מנסים בכל כוחם לעבוד עם התובנות של הסוד (שהן מצוינות בעיני, אבל מוגבלות כי אי אפשר לכפות על דברים...של תסכול, של פניה לעזרה חיצונית בדרכים שונים בכדי לטפל בבעיה. בעיני, רק קבלה אוהבת של כל מי ומה שאנחנו היא זו שמאפשרת תנועה. ואת זה קשה לקבל, במיוחד בתקופות שינויים מאתגרים. בהן, יש נטייה לרכז את הרע בכיוון מסוים, ולנסות לסלק אותו, בכדי שיהיה לנו טוב. זה לא עובד. חיפוש כלי או אדם שיסלקו את הרע מחיינו, ומהר, נידון לכישלון. יחד עם זאת, אני סבורה שעבודה מודעת בזמנים האלה, גם אם לא תקצר את אורכם, יכולה להקל עליהם מאד, ולאפשר קפיצות משמעותיות יותר בסופו של התהליך. אין חשיבות בעיני לכלי שדרכו נעשה הליווי...

כשמבינים שמשהו מוכרח להשתנות גם אם אתה נמצא על המסלול הנכון, משהו ידרוס אותך אם רק תשב שם (ווילאם רוגרס) התפתחות וצמיחה עוברים דרך הסכמה לצאת ולצאת מאזורי הנוחות המוכרים, ולצעוד לעבר הלא נודע. על הפחד מהשינוי והדרכים לצלוח אותו. החיים מצויים בתנועה מתמדת...שיוצרים את אלה הגדולים. כך לא נתקבע במצבים לאורך זמן ונידרש לשינויים שדורשים התנתקות משמעותית. ככל שאנחנו מיומנים ביצירת שינויים קטנים וגדולים החיים הופכים להרפתקה מרגשת של גילוי וצמיחה יומיומיים, וכפי שאמר צארלס דרווין: לא החזקים ביותר או האינטיליגנטים ביותר הם ששורדים, אלא אלה המגיבים טוב יותר לשינוי.

פחד מהצלחה - כולנו רוצים להצליח, אבל פוחדים כולנו רוצים להצליח, אבל פוחדים: להרגיז אחרים, להסתכן באהבה, לאבד את מה שיש גם אם הוא בלתי מספק, להיות בודדים בצמרת, ליפול מגבהים, ועוד המון פחדים שגורמים לנו לצמצם את עצמנו. על זיהוי הסימפטומים של הפחד מהצלחה...וודאיות כזו, אנחנו מתבוססים בקיים, שאינו מתאים לנו ולא מבטא באופן הולם את יכולותינו. המונח פחד מהצלחה מקפל בתוכו פחדים נסתרים נוספים. אחד מהם הוא פחד זיוף, שמקורו בתחושה שהצלחות קודמות שלנו היו לגמרי מקריות, ואינן משקפות את היכולות האמיתיות שלנו, ואם נעז להתקדם צעד נוסף תיחשף התרמית שלנו. פחד הזיוף גורם לנו לחשוב ש: ממש במקרה קידמו אותי לעמדה הזו כי המנהל/ת מחבב אותי והיה לי מזל, עברתי את המבחן הכי משמעותי לתואר למרות שלא ידעתי בו כלום רק כי היה לי יום טוב, המערכת הזו נמשכת כי הוא / היא עוד לא ראו...

שלומי יכול להיות בכל רגע - מדהים, בסדר, או על הפנים . אין אמת. יש בחירה של נקודת התייחסות. אני בוחרת במדהים ספירלת החיים מטפסת תמיד כלפי מעלה, יש בה אזורים נמוכים, של איסוף כוחות ותנופה, ויש את הגבוהים, של הגשמה והצלחה. אפשר לבחור לחיות את החיים תוך...אליהם, בנקודת ההתייחסות ממנה מתבוננים על החיים, ואליה שואפים לחזור. כששואלים אנשים מה שלומם, אם התשובה היא: נפלא / נהדר / מצוין / פיצוץ, הם עלולים לשמוע תגובות בסגנון - מה כל כך נפלא לכם? הגדרת המצב כנפלא היא לא מוכרת, מוזרה לרוב האנשים, צריך סיבות ממש טובות כדי להגדיר כך את החיים. התשובות השכיחות יותר הן: בסדר / לא רע / לא נורא, והן משטחות את החיים, הופכות את חוויות היום יום לרדודות. מילים עוצמתיות ומרגשות כדי להגדיר את המצב, משנות מיידית את התחושה. מרתק לראות את עצמנו מול מראה כשאנחנו שאומרים...

על החיבור בין רוח לחומר אחד הדברים הנפלאים שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו הוא להתפרנס מהתחביבים שלנו, מבחירות הלב. העניין הוא שרובנו חונכנו להאמין שהחיבור הזה אינו אפשרי ואנחנו שמים הרבה מיכשולים בדרך אל העושר ההבנה שבשביל כסף צריך לעבוד קשה היא משפט יסוד...ומאפשר להעלות רעיונות פוריים שאותם אנחנו חונקים כשאנחנו מקובעים באמונה שאנחנו רוצים, אבל לא יכולים. במהלך שנות עבודתי עם סדנת דרך האמן ראיתי רבים שמתוך שינוי דפוסי החשיבה שלהם לגבי כסף יכלו לבחור מחדש במקצוע שבו הם עוסקים שנים ומאסו בו מכיוון שהוא שירת עבורם אינטרסים כלכליים בלבד. לעיתים זה דרש צעדים אמיתיים של שינוי תנאים והגדרת תפקיד מחודשת, מה שאפשר להם לקום מידי בוקר בהתלהבות מחודשת. אחרים העזו לשנות מקצוע וללכת אחרי בחירות הלב לאחר שנים בהם סיפרו לעצמם שאילוצים כלכליים מונעים מהם לממש את החלומות...

פרפרי היצירה יצירה שבוקעת מתוכנו היא בריאה של עולם שלא היה שם רגע קודם לכן והיא מפחידה ומרגשת. על הפיכת הפחד להתרגשות, זיהוי המכשולים שבדרך והזנת המוזה היצירתית כתהליך קבוע ויומיומי. בשבוע שעבר ישבתי מול קבוצה, שהחלה באותו יום תהליך של סדנה לפיתוח וביטוי...הקלט וזה של הפלט. תהליך הקלט, משמעו להזין את עצמנו, לערות לתוכנו גירויים מהעולם. נכון, רובינו יוצאים מידי יום מהבית, פוגשים אנשים, עושים דברים, אבל עד כמה אנחנו באמת מאפשרים לעצמנו לחגוג עם העולם, ליהנות מהדברים הקטנים, לחוות באופן מודע באמצעות כל החושים, להשתעשע בדברים לא חשובים, ממש כמו ילדים. רבים מאתנו שכחו את ההנאות הקטנות האלה, מה שבהדרגה מצמצם את החיות, את הנאה ואת האפשרות לממש את היצירתיות. רוב היוצרים החסומים נמנעים מהנאה באותה דבקות שבה הם נמנעים מיצירה מסבירה גוליה קמרון מפני שהנאה גוררת...