יצירה כדרך חיים גוליה קמרון, יוצרת רב תחומית עברה מסלול חיים מפותל תוך חיפוש נתיבי היצירה שלה. היא כבשה פסגות מרשימות, אבל גם נפלה לתהומות מפחידים. המסעות האישיים שלה והעבודה עם יוצרים רבים איתם פעלה דרבנו אותה לפתח דרך מובנית לפיתוח וביטוי היצירתיות...העשרים והשלושים שלה היא חיה ופעלה לצידם של גדולי עולם הקולנוע והבמה בארהב: מרטין סקורסזה היה בעלה, סטיבן ספילברג, בריאן דה - פאלמה ומפורסמים רבים נוספים היו חבריה למסע לגילוי היצירתיות. בתוך הקלחת ההוליוודית הזו היא הבינה את מה שהפך בהדרגה בסיס לסדנאות הלימוד שנוצרו בהמשך: יצירתיות אי אפשר, גם לא צריך ללמוד, כל מה שצריך הוא לאפשר לה להיות. בראיון לחיים אחרים גורסת קמרון שכולנו יצירתיים. יהיה זה יהיר לחשוב שרק אנשים מסוימים הם יצירתיים היא אומרת אני רואה יצירתיות כחלק מהד. נ. א. הרוחני שלנו, כמו...

זה לא צריך להיות מושלם, זה צריך להיות מרגש השאיפה לשלמות גורמת לנו לכך שאנחנו מעכבים חלומות כי התנאים עוד לא הבשילו, חונקים את אש היצירה מתוך צורך להתקבל, לזכות באהדה ולהיות מקוריים, ולא משחררים דברים, כי עוד לא לגמרי סיימנו אותם. על מפלצת הפרפקציוניזם...הטבעי. זה נכון לכתיבה, ציור, ריקוד, פיסול, תוכנית עסקית, רעיון שעולה, מערכת יחסים, כל דבר שעולה בדעתכם, תנו לו לזרום בקצב הטבעי שלו. אימון ואמון בדרך הזו מאפשרים לזרם התודעה לנבוע מתוכנו והצנזורים המפריעים משתתקים. התוצאה היא קיצור משמעותי בזמן הביצוע, הנאה מהתהליך ותחושת ההתלהבות שעוברת דרכנו מדבקת גם את מי שיחזו בה או יהיו שותפים לה. 3. מקום נוסף שבו פוגשים פרפקציוניזם הוא שחרור היצירה לעולם כשהצנזור הפנימי מבשר לנו שהיא עדין לא הסתיימה. יש יצירות נפלאות, תוכניות נהדרות, ציורים מרהיבים ועוד המון...

דפי בוקר - כתיבה אינטואיטיבית למפגש בין העולם הפנימי והחיצוני דפי בוקר הם אחד מכלי העבודה בסדנת דרך האמן שאותה אני מנחה. הם הכלי שמאפשר למעיין היצירה לנבוע מתוכנו באותנטיות וספונטניות. הם מנקים כל מה שמיותר בתוכנו, ומאפשרים ליהלום הבוהק שבנו להחשף בפני...ויכולה להשתלב בתוך החיים, מבלי להעיק. ההתחייבות למסגרת עבודה של שלושה ימים הופכת להיות משמעותית במיוחד כמה ימים או שבועות לאחר תחילת התהליך. כשמתחילות לעלות התשובות העמוקות יותר מתוכנו, הפתרונות, המקומות שמזמינים שינוי (והוא מרגש, אבל גם מפחיד, באופן טבעי) אם לא נהיה מחויבים לכמות, אנחנו עלולים להפסיק לאחר כתיבת עמוד, עמוד וחצי, בתואנה שאין לנו מה לכתוב. זו דרך מתוחכמת של תת המודע שמאפשרת לעקוף את הפחד משינוי. כשאנחנו יודעים שממשיכים עד סוף שלושת העמודים, ויהי מה, יעלו מתוכנו גם הפתרונות והתשובות...

ביקורת קטלנית - היא מרעילה, היא חוסמת, וקשה להתעלם ממנה ביקורת קטלנית היא מרעילה, היא חוסמת, וקשה להתעלם ממנה. על יצירה בצל הביקורת, והדרכים לעטות עור של פיל בדרך מן המקלדת לדבר המבקר. מיכל גזית ביקורת היא אחת החוויות הקשות בחיי יצירה ובחיים בכלל. היא...שלילית חוברת לקולות הפנימיים החרדים ומשמיעה אותם בקול רם לא היינו צריכים לנסות, אנחנו לא באמת טובים מספיק. במקרים רבים אין כאן דבר עם האמת. תחומים שהם כשרונות ברורים שלנו, עלולים להיות כאלה שלא טופחו בגילאים צעירים, או אפילו נקטלו, מה שערער את הביטחון העצמי, והפך אותנו פגיעים וזקוקים לחיזוקים. התבוננות מודעת בתחומים באזורי התורפה מאפשרת לחשוף פצעי עבר שלא נרפאו. כשאנחנו מוותרים על עמדת הקורבן ומשתמשים בביקורת בכדי להאיר מקומות חשוכים שכאלה, ניתן בהדרגה לרפא אותם בתוכנו. ד. יצירה מתוך הנאה וקלות...

אי אפשר להאיץ תהליכים יש זמן הבשלה לדברים. הוא תמיד נראה איטי מידי, וזה מתסכל. אבל, אי אפשר לגרום לדברים לקרות טרם זמנם. אנשים נעזרים בכלים שונים ומשונים, מנסים בכל כוחם לעבוד עם התובנות של הסוד (שהן מצוינות בעיני, אבל מוגבלות כי אי אפשר לכפות על דברים...חשיבות בעיני לכלי שדרכו נעשה הליווי, הייעוץ, ובלבד שנעשה בו שימוש נכון. כל תמיכה שיכולה לעטוף את האדם, ללוות אותו מתוך אהבה וקבלה, להבהיר, לתת כלי עבודה והתפתחות שיאפשרו לצמוח מתוך הדברים, היא מצוינת בעיני. וכאמור, חשוב שכל הצדדים יבינו, זה המייעץ / מנחה / מטפל - ומי שמולו, שלא ניתן לזרז את השינוי, לעשות את הדברים אחרת מכפי שהם, הדברים יקרו בדיוק בזמן הנכון, ובאופן פרדוקסלי, הם יקרו בדיוק ברגע שנפסיק להלחם בהם, פשוט נקבל. משפט שאני אוהבת לצטט אומר: דרושות עשר שנים של עבודה, בכדי להצליח בן לילה....

כשמבינים שמשהו מוכרח להשתנות גם אם אתה נמצא על המסלול הנכון, משהו ידרוס אותך אם רק תשב שם (ווילאם רוגרס) התפתחות וצמיחה עוברים דרך הסכמה לצאת ולצאת מאזורי הנוחות המוכרים, ולצעוד לעבר הלא נודע. על הפחד מהשינוי והדרכים לצלוח אותו. החיים מצויים בתנועה מתמדת...של ביטחון גדל והולך. השלב הראשוני בתהליכי התחדשות הוא זיהוי. סדנת דרך האמן אותה אני מנחה, מאפשרת באמצעות כלים חווייתיים חיבור מהיר ומדויק לאותנטיות שבנו, לחלומות, הרצונות, ולתשוקה הטבעית להתפתחות. המפגש הזה עם עצמנו יוצר אבחנה ברורה בין מקורות העוצמה, שאותם נעצים ונפתח, ובין מה שבשלב הזה בחיים מהווה חסימה. ההפרדה הזו חיונית בתוך תהליכי שינוי. נתקלתי באנשים לא מסופקים שמבינים שמשהו חייב לזוז, ומתוך ייאוש וחיפזון מסלקים מהחיים דברים שכן טובים להם, פשוט כי אותם קל להם יותר לשחרר. הם חווים חנק וחוסר...

פחד מהצלחה - כולנו רוצים להצליח, אבל פוחדים כולנו רוצים להצליח, אבל פוחדים: להרגיז אחרים, להסתכן באהבה, לאבד את מה שיש גם אם הוא בלתי מספק, להיות בודדים בצמרת, ליפול מגבהים, ועוד המון פחדים שגורמים לנו לצמצם את עצמנו. על זיהוי הסימפטומים של הפחד מהצלחה...נוחה בסיבות שכביכול אינן תלויות בנו. בעצם, מאחורי כל אלה מצויים פחדים שונים, ובהם הפחד משינוי ומהלא נודע, והפחד וחוסר הלגיטימיות הפנימית פשוט להצליח. מאפיין נוסף של הפחד מההצלחה הוא לבחון אם היא אמיתית ומובטחת, לפני שאנחנו מוכנים להסכים לה. אנשים מסמנים לעצמם מטרות גבוהות (שזה מהלך חשוב כשלעצמו), אולם מסרבים לקחת הזדמנויות קטנות ונפלאות שהן המדרגות שיובילו לחזון וליעודים שלהם. הם מוכנים לפנות לכיוון מה שמוגדר בעיניהם כהצלחה, אולם רק בתנאי שיוכלו לראות אותה מייד, באופן ברור וללא מאמץ. התנאי הזה הוא...

שלומי יכול להיות בכל רגע - מדהים, בסדר, או על הפנים . אין אמת. יש בחירה של נקודת התייחסות. אני בוחרת במדהים ספירלת החיים מטפסת תמיד כלפי מעלה, יש בה אזורים נמוכים, של איסוף כוחות ותנופה, ויש את הגבוהים, של הגשמה והצלחה. אפשר לבחור לחיות את החיים תוך...הנפילה, ולא זמן שיש לחגוג ולהעצים בדיוק כמו שהוא. כשאני פורשת את המשנה הזו שלי, מונפים במהרה כל דגלי האמת. הוכחות על גבי הוכחות שהחיים באמת קשים, שיש בהם הרבה מכשולים, אירועים בעיתים. ואז, להגדיר את עצמנו כמאושרים ואת החיים כמרגשים וכיפים, זו לא האמת. אז, החיים קלים או קשים? שמחים או עצובים? מרגשים או מתישים? הם גם וגם וגם. אצל כולנו. וככל שמנעד הרגשות רחב, החיים עשירים ומרתקים יותר. מי שמגדירים את עצמם כמאושרים רוב הזמן, כאלה שהחיים שלהם קלים וזורמים, חווים גם הם זמנים פחות טובים, תחושות קשות יותר...

על החיבור בין רוח לחומר אחד הדברים הנפלאים שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו הוא להתפרנס מהתחביבים שלנו, מבחירות הלב. העניין הוא שרובנו חונכנו להאמין שהחיבור הזה אינו אפשרי ואנחנו שמים הרבה מיכשולים בדרך אל העושר ההבנה שבשביל כסף צריך לעבוד קשה היא משפט יסוד...בשבטים אינדיאנים במרכז אמריקה. לידלוף מספרת שכשהגיעה למקום מלווה בצוות מערבי הם בילו כמה ימים בהכנת התשתית הפיזית. בשביל חבריה זה היה מאמץ קשה והם התלוננו רבות ונדרשו להפסקות מנוחה תכופות. לעומתם, בני השבט נשאו את הציוד הכבד תוך שיחה עליזה עם חבריהם ולא נראה היה שהם מתאמצים. במהלך הימים הבאים הבינה לידלוף שהמילה עבודה כלל לא קיימת בשפתם, בדיוק כמו שבאמהרית אין מושג ברור לשלג. כשאין חוויה אין מילה, ולהפך, כשאין מילה בשפה, אין תרגום אוטומטי לתחושות שמתלוות לאותה מילה. אותם אינדיאנים שאינם מכירים את...

פרפרי היצירה יצירה שבוקעת מתוכנו היא בריאה של עולם שלא היה שם רגע קודם לכן והיא מפחידה ומרגשת. על הפיכת הפחד להתרגשות, זיהוי המכשולים שבדרך והזנת המוזה היצירתית כתהליך קבוע ויומיומי. בשבוע שעבר ישבתי מול קבוצה, שהחלה באותו יום תהליך של סדנה לפיתוח וביטוי...הוא הרגיש, וזה מה שהוא צייר, ומהמעין הרגשי הזה נבעו היצירות מלאות השמחה, התמימות והיופי. עם הזמן, נכנסנו פנימה לעולם המבוגרים. למדנו שיש כללים בציור, והפסקנו לצייר בית או כל דבר אחר. למדנו לעצור ולחשוב לפני שאנחנו מבטאים את עצמינו, ושלא יחשבו שאנחנו מטופשים. למדנו לפחד להעיז. פגשתי במהלך עבודתי, מאות אנשים שחיים את החיים הנכונים, עובדים בעבודות הנכונות, מרוויחים את המשכורות הנכונות, אבל משהו נותר בלתי מסופק, הם איבדו את החיוניות והצבעוניות הילדית. מקצוע פופולארי בין משתתפי הסדנאות אצלי הוא עריכת...