... הילדים בשעה 7: 30 לגן ואצים טסים לעבודתם שאי אפשר לאחר אליה. אחרים מגיעים בשעות מאוחרות יותר, וממהרים לעבודה, ואחרים מגיעים מאוחר, ולא ממהרים לשום מקום. אבל הם ממהרים לצאת מהגן,
להפרד מהילד הכי קצר שאפשר. נכנסים לגן, מושיבים את הילד באיזשהו מקום, ושלום. אני שואלת הורים בגן: למה אתם עוזבים מהר כל כך? או למה לא מגיעים מוקדם יותר ונשארים קצת? הרי זה רק השבוע השני בגן. אנשים מסבירים לי שהם רוצים להרגיל את הילד
לפרידה קצרה. גם הגננת ממליצה על כך. בכל יום השבוע קמתי בשעה מוקדמת באופן אכזרי (במיוחד לציפור לילה שכמותי), ... זה נראה לי קצת פספוס. היום לראשונה עזבתי כמה דקות לפני הזמן. ראיתי שבני שמח ומרגיש בנוח, וכשאמרתי שאני הולכת הוא לא בכה ואפילו לא היה עצוב. איזה סיפוק. אני צופה קדימה ורואה את
הפרידות שלנו בגן הולכות ומתקצרות באופן טבעי. עוד מעט הוא לא יצטרך אותי שם בבוקר יותר מדי. שמחתי על הזמן הזה ...