שבעת ימי הבריאה - יום 4 - חלק 4... נשחקו מהר מדי... קרתה נסיגה פיתאומית מהערך שהתיימרו להציג. הקניה התרחקה מערך הלקיחה הקדומה, והמכירה כבר לא ייצגה את הנתינה של פעם... הכל הלך מהר, החלפת המטבעות, ההחלטה על קיום העיסקה... פעם היו נותנים את הלב לכל פרט בעיסקה, ... בזיל הזול... או שהתמכרת לריח הכסף הממכר והעדפת לשים בכיס מצלצלין... כאן בדיוק, בנקודה הסטורית זו, חלה שחיקה במשמעות הנתינה והלקיחה, וכאמור אף אחד לא שם לב לאבחנה הזאת - מלבד התורה. לציין ולהדגיש, אינני מנסה למתוח ביקורת על ... הוא עשה שימוש באבחנה הזאת - היינו בשני הפועלים החדשים, במטרה להסב את תשומת ליבנו למוטיב האינפלציוני שחל בערך הנתינה והלקיחה. את האבחנה האחרונה זו אני זוקף לזכותו של בני בכורי ארז, ומעשה שהיה כך היה. היום יום שני ... כפתור המכירה או הקניה... העסקה הזו שתועדה בתורה בין אברהם אבינו לעפרון החתי, המשכתי לספר, הינה עיסקה אמיתית של נתינה ולקיחה למרות ועל אף הזיג זג של עפרון המתחסד, כי הרי ובסופו של דבר - עפרון נתן את השדה ... עשתה שימוש גם בשני הפועלים הקלים במקרה הנכון ובמקום הנכון - במטרה להסב את תשומת ליבנו למוטיב האינפלציוני בערך הנתינה והלקיחה שביטאו שני הפועלים החלופיים... עשו לא חשב הרבה... גם לא לעומק... הוא שלף מהמותן... הוא מכר... התורה ביקשה ... על הבכורה. יעקב הכיר בעובדה כי אינו יכול לבקש מעשו לתת את הבכורה, כלומר הוא לא יכל לצפות ממנו לנתינה בלב שלם ובנפש חפצה... הוא רק יכל לבקש ממנו למכור... ומעבר לזאת, יעקב הכיר את נפש עשו הקלה וידע ... הוא פנה אליו בהתאם ובמדויק: ויאמר יעקב: מכרה כיום את - בכרתך לי... מאידך, חלקו של יעקב בעסקה נעשה בנתינה, כי יעקב לא יודע למכור, אין בארגז העבודה שלו את הכלי הזה, הוא יודע לתת: ויעקב נתן לעשו לחם ...