... מעשה התבואה שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו מי שיאכל ממנה יהיה נעשה
משוגע אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה
משוגעים. וכל העולם יהיה
משוגע אז יהיה להפך (ולהכין בשביל כולם אי אפשר) שאנחנו יהיו
המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו
משוגע . שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע מהסימן שאנחנו
משוגע. במשל, המלך אומר למשנהו כי הוא חוזה בכוכבים שהתבואה שבעצם מזינה את נפשו של האדם היא רעילה. כלומר, החלק החושב באדם (המלך), מנבא את השפעת ... משהו עמוק יותר. הוא מבין ששיגעון מוגדר ביחס לסביבה ולתפיסת המציאות של בני האדם בסביבה בה אנו חיים. מה הכוונה? מי שמוגדר בחברה
כמשוגע, מוגדר כך כיוון שתפיסת המציאות שלו, ובעקבות כך תגובותיו והתנהלותו, אינה תואמת ומותאמת לזרם המרכזי ולתפיסה הרווחת של הסביבה בה הוא חי. ... חושב כך הוא צריך לשאול עצמו, האם היינו רוצים לחיות בחברה שכולם רואים באותו אופן וכל אדם הוא שכפול של חברו? ומה אם כל החברה
משוגעת ואתה היחיד שרואה נכונה? וכמה זמן הוא יוכל להמשיך ולהכניע את עצמו ואת מחשבותיו ורגשותיו תחת מכבש החברה? והאם אלה חיים באמת בתנאים אלו? ...