כשאתה נותן צדקה לאדם עני זה לא בגלל שאתה מרחם עליו, האמת היא שאתה מרחם על עצמך כי לך קשה לראות אותו סובל

ומה עוד האמת? שאתה עוזר לו, כי גם אתה היית רוצה שיעזרו לך אילו היית במקומו

אם כן, לך קשה לקבל את זה שבמציאות שלנו יש סבל, ולכן בגלל שאתה אומלל כל כך גדול, אתה מנסה לעזור לו, כי אתה חושב שאז המציאות תהיה טובה יותר.

ומה האמת? שזה בסדר גמור לעזור לו, אבל תהיה מודע לעצמך..

---

אם אתה רוצה למנוע מעצמך הרבה סבל מיותר, תדייק בדיבור, אל תגיד שאתה בטוח במשהו אם אתה לא בטוח בו, תבדיל בין עובדה לפירוש ותבדוק מה האמת.

כי האדם מזלזל באופן הצגת הדברים, אבל זה רק משום שהוא לא קולט, שאופן הדיבור שלו משפיעה לו על החשיבה ועל התחושה.

כי אם אתה מציג משהו יחסי כמוחלט, אתה בעצם שוטף לעצמך את המוח, שזה באמת ככה, והעונש לא מאחר לבוא...

---

הפיתרון הכי פשוט לנפנף מישהו, הוא פשוט להסכים איתו בכל מה שהוא אומר

דהיינו אם מבחינתו אתם חולי נפש / רעים / שקרנים, הכל נכון. ומה אחר כך? תשאלו אותו - ולך יש בעיה עם זה שיש בעולם שלנו חולי נפש שקרנים ורעים?

אם כן, אז ברור מי מבין שניכם צריך ללכת לטיפול...

---

יש משוגעים שנדמה להם שאם הם ימצאו נוסחה איך לחיות בלי לאכול, או דרך לעוף, או גלולה שמי שלוקח אותה חי לנצח, זה יגרום להם להרגיש טוב יותר.

אבל מה שהם מפספסים, שגם אם הם יפתרו את כל הבעיות הללו, אז יהיה להם מספיק זמן פנוי להמציא בעיות וצרות חדשות.

כי הרצון לשנות את המציאות קיים תמיד, ובכל פעם הוא מתלבש על צורה אחרת...

---

יש אנשים, שבוכים על כך שכל ההתנהלות בעולם מבוססת על אינטרסים, אבל מצד האמת הם חושפים את עצמם, כי גם להם יש אינטרס - בכך שהעולם יהיה חסר אינטרסים.

---

מה טוב בכך שאדם מסוים עזב אותך? שעכשיו אתה כבר לא מפחד מכך שהוא יעזוב אותך...