פרדיגמה חדשה ליחסים... בין אם מדובר ביחסים רומנטיים, יחסי זוגיות, יחסים בין הורים וילדים, בוסים וכפיפים, מורה ותלמיד.. או נהגים אקראיים בכביש.. התנהלותנו בתוך אנטראקציות עם אחרים, נובעת מתוך הנחות מוצא קבועות, בין אם אנו מודעים להן בין אם לא. הנחות אלו ... בטעות מאמינים למראה העיניים וכך תורמים ל נבואה שתגשים את עצמה. דוגמה: אם אני מאמינה שאנשים אדיוטים, ואני במקרה מנהל שמראיין אנשים לעבודה גם אם אמצא את העובד המתאים, אחרי זמן אווכח שהוא אדיוט.. ומאותו רגע, אפרש כל מעשה ... ההתפתחות. כי זו כל התורה כולה. משמעות הדבר היא כי אנשים שכועסים על אחרים, מאוכזבים מאחרים, משתוקקים לאחרים, למעשה מתנהלים מתוך הפילטרים שלהם. מתוך מה שהם, ולא בהכרח פוגשים את האחר שמולם. פיספוסים קטנים ימלאו את מרחב התקשורת בנינו, עיוותים קטנים של מה שבאמת קורה, שיפרנסו ציפיות לא מציאותיות ואכזבות. חוסר המודעות לפילטרים שמנהלים אותי, שם אותי בעמדה הדומה למריונטה - בובה על חוט, שמישהו אחר מושך בחוטים ומניע אותה, חייה של בובה כזו, לא יכולים לכלול אחריות בחירה חופשית, עצמאות או עוצמה. כדי להיות בחופש ולהתנהל מתוך בחירה, יש לפתח מודעות לפילטרים אלו שאצל כל אדם בעלי גוון קצת אחר.