... לשהות במחיצת מושא אהבתי יותר מאשר במחיצת כל אדם אחר אקנא אם אחשוב שמושא אהבתי מתאהב באדם אחר איש לא יוכל לאהוב את מושא אהבתי כמוני יש בי תשוקה לדעת הכל על מושא אהבתי אני רוצה את מושא אהבתי מכל בחינה - פיזית, רגשית ונפשית אוהב את מושא אהבתי לנצח מבט עמוק לעיני מושא אהבתי גורם לי להינמס יש בי תיאבון בלתי נדלה ...

... ועם הרבה מסירות. במידה ותנאי זה אינו מתקיים ההתאמה הזוגית של בני הזוג אינה עומדת במבחן המציאות. זה קשר ללא קשר. משעמם ...

... של פוזה ודאווין... לבסוף היא מבקשת שנצייר ציורים, מסוג אלו שמעסיקים וארגונים מסוימים כוללים במבחני הקבלה שלהם - ציור אחד של עץ והשני - ים ...

... מספרים לעצמנו על מהלך חיינו, לפיו יש תוצאות ברורות וידועות מראש לבחירותינו. אנו חוזים כי ניכשל במבחן הקרוב, ללא ידע קודם, ללא כדור בדולח אשר אנו מסתכלים עליו ורואים כי זה אכן הולך לקרות. אנו מאשימים את עצמנו על דברים שקרו כי ...

... הבודהה ארגון שיטתי וחלוקות מורכבות של כל הלימוד הן מבחינה תוכנית והן מבחינה מבנית. אחת הסוטות שמדגימות היטב את השימור באמצעות הספרות האוראלית היא סוטת סנגיטי (31) (sangitisutta), המיוחסת דווקא לסריפוטה ... לכאורה בארבעת סמכויות אלו מתקבלות כנכונות רק לאחר בחינה אל מול אוסף השיחות האחרות תוך השוואה עם הוינאיה (vinaya), אוסף השיחות העוסקות בעיקר בכללי ההתנהגות של הנזירים. כך רק אם יש התאמה בין שלושת אלו ניתן לקבל את האמירות על פי מקורן. בחינה של אותנטיות יכולה להעשות על פי הפטקופדסה (petakopadesa), שהן שש קטגוריות כלליות אליהן ניתן לסווג היבטים שונים של הלימוד ... החסידים מתייחסת לנזיר כיום כפונקציה דתית ואינה מבחינה בין נזיר צעיר לותיק, ולכן היא מצפה שידע סט של טקסטים בסיסיים שעל כל נזיר לדעת בעל פה. בהיבט לימודי בפני אנשים מהשורה המבקשים ...

... או כתר. הרצון להטיב בורא את הרצון לקבל את התענוג. את ההבחנה הראשונה של הנברא המכונה בחינה א או חכמה. המילוי אותו מרגישה הבחינה ראשונה (בחינה א) מהאור הממלא אותה מכונה אור החכמה או אור החיים. בנוסף לתענוג הממלא אותה בחינה א מרגישה גם את טבעו של הנותן ועל כן היא רוצה להידמות אליו. כתוצאה, נוצר השלב הבא בהתפתחות הכלי, בחינה ב - ההבחנה שבה הכלי נדמה לנותן נקראת בחינה ב או בינה. במצב זה הכלי מתמלא בהרגשת אור החסדים. אור החסדים המורגש כתוצאה מהרצון להשפיע, בשונה מאור החוכמה, אינו אור החיים ולכן בחינה ב מתעוררת למשוך מעט חיות. לשם כך עליה לעורר בעצמה את הרצון לקבל במקום את הרצון להשפיע. בשלב זה נברא השלב השלישי בתהליך ההתפתחות של הכלי המכונה בחינה ג. ההבחנה שבה הכלי רוצה להשפיע אך בו בעת מושך לעצמו מעט חיות נקראת, אפוא, בחינה ג או תפארת. התענוג שממלא את בחינה זו נקרא אור חסדים בהארת חוכמה. בבחינה ג מורגשים לראשונה שני האורות במקביל. הרגשה זו מניבה את השלב הרביעי והאחרון בהתפתחותו של הכלי המכונה בחינה ד או מלכות. בשלב זה הכלי מחליט למלא את עצמו במודע באור החכמה בלבד, כמו בבחינה א, אך בשונה ממנה, בבחינה ד הרצון לאור נובע באופן עצמאי מהכלי. תוספת רצון זו נקראת השתוקקות לאור החיים שהיא התוצאה הרצויה מכל התהליך האמור.. בחינה ד מקבלת את כל האור בלי הגבלה ולכן נקראת עולם אין סוף. הרגשת הפער בין הבורא המשפיע לבין הנברא המקבל במודע, נקראת בושה, או הרגשת שינוי הצורה, (הרגשה של הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא (בחינה ד) ) והיא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה. צמצום א בחינה ד מקבלת, כאמור, את כל האור ללא הגבלה באופן אינסופי. הרגשת הנותן המצויה בתוך האור מביאה למלכות את ההרגשה שתכונותיה מנוגדות לחלוטין לתכונות האור. היא חשה כמקבלת ... מאת הרב יהודה אשלג צמצום הרצון מכונה בפי הרב אשלג צמצום א. כתוצאה ממנו מסתלק האור מבחינה ד, מהמלכות. לאחר צמצום א לא מגיע עוד האור לכלי, לנברא. לשיטתו של הרב אשלג, הנברא בעולמנו המכיר בכך שהוא מצומצם, היינו נעדר את הרגשת האור, מצוי במצב ההתחלתי אשר ...

... מפותלות ונבדלות באופן שכל משתמש יחזור דרך מפתו הבלעדית אל כליו המקוריים, ועבודה מעין זו אינה פשוטה... זהו אם תרצה המבחן האלוקי - הניתן לעשות עבודה מעין זו? התהייה ... שפונה לכאורה לכל מאן דבעי. רוצה להגיד שהתורה היא אישית, פרטית, בלעדית עבור כל אדם ואדם. רק באופן הזה יכול להתקיים בה המבחן האלוקי, אם תרצה - רק אם היא כזאת (שמעניקה ...

... ד, כ) וגם משה ביקש להוריד את המשא הכבד שעל גבו ולבחון אותו כהווייתו. בחינה זו הניבה את הרעיון לרדת בשביל לעלות: לרדת אל אחיי בשביל לעלות איתם חזרה. לרדת למסגרת ...

... ), התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא ... לראשונה הוא חוק הסתירה, על פיו אין דבר יכול לשאת תכונות מנוגדות זו לזו: ברור שאותו הדבר עצמו לא יעשה או יסבול בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו, על כל פנים לא מאותה בחינה עצמה ולגבי אותו העניין עצמו, ולפיכך, אם נמצא שכך יארע בהללו, נדע ... היסודיים. הוא סבר כי חוקי הלוגיקה אינם רק חוקי המחשבה, אלא חוקי האמת, ושיש לתכנים לוגיים קיום אובייקטיבי, ולא סובייקטיבי ותלוי במבנה האמפירי של המוח האנושי. מבחינה זו, פרגה היה ריאליסט בנוגע לישויות אידאליות, כולל הישויות המתמטיות ... ומאפשר שימוש בכמתים, ובכך מעניק ללוגיקה כוח ביטוי שאינו בר השוואה לזה של הלוגיקה האריסטוטלית. התחשיב הוא מערכת פורמאלית שיש בה נוסחאות בנויות כהלכה (נבכ) מבחינה תחבירית, שחלקן מקבלות מעמד מיוחד של אקסיומות, וכן מערך של כללי היסק ...

... אשלח לו זאת אישית עם שאלה... הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה. כעת המבחן האמיתי שלו. <><><> יהודה <><><> תמר זונה? לא ייתכן, אבל אם כולם ...