... או כתר. הרצון להטיב בורא את הרצון לקבל את התענוג. את ההבחנה הראשונה של הנברא המכונה
בחינה א או חכמה. המילוי אותו מרגישה
הבחינה ראשונה
(בחינה א) מהאור הממלא אותה מכונה אור החכמה או אור החיים. בנוסף לתענוג הממלא אותה
בחינה א מרגישה גם את טבעו של הנותן ועל כן היא רוצה להידמות אליו. כתוצאה, נוצר השלב הבא בהתפתחות הכלי,
בחינה ב - ההבחנה שבה הכלי נדמה לנותן נקראת
בחינה ב או בינה. במצב זה הכלי מתמלא בהרגשת אור החסדים. אור החסדים המורגש כתוצאה מהרצון להשפיע, בשונה מאור החוכמה, אינו אור החיים ולכן
בחינה ב מתעוררת למשוך מעט חיות. לשם כך עליה לעורר בעצמה את הרצון לקבל במקום את הרצון להשפיע. בשלב זה נברא השלב השלישי בתהליך ההתפתחות של הכלי המכונה
בחינה ג. ההבחנה שבה הכלי רוצה להשפיע אך בו בעת מושך לעצמו מעט חיות נקראת, אפוא,
בחינה ג או תפארת. התענוג שממלא את
בחינה זו נקרא אור חסדים בהארת חוכמה.
בבחינה ג מורגשים לראשונה שני האורות במקביל. הרגשה זו מניבה את השלב הרביעי והאחרון בהתפתחותו של הכלי המכונה
בחינה ד או מלכות. בשלב זה הכלי מחליט למלא את עצמו במודע באור החכמה בלבד, כמו
בבחינה א, אך בשונה ממנה,
בבחינה ד הרצון לאור נובע באופן עצמאי מהכלי. תוספת רצון זו נקראת השתוקקות לאור החיים שהיא התוצאה הרצויה מכל התהליך האמור..
בחינה ד מקבלת את כל האור בלי הגבלה ולכן נקראת עולם אין סוף. הרגשת הפער בין הבורא המשפיע לבין הנברא המקבל במודע, נקראת בושה, או הרגשת שינוי הצורה, (הרגשה של הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא
(בחינה ד) ) והיא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה. צמצום א
בחינה ד מקבלת, כאמור, את כל האור ללא הגבלה באופן אינסופי. הרגשת הנותן המצויה בתוך האור מביאה למלכות את ההרגשה שתכונותיה מנוגדות לחלוטין לתכונות האור. היא חשה כמקבלת ... מאת הרב יהודה אשלג צמצום הרצון מכונה בפי הרב אשלג צמצום א. כתוצאה ממנו מסתלק האור
מבחינה ד, מהמלכות. לאחר צמצום א לא מגיע עוד האור לכלי, לנברא. לשיטתו של הרב אשלג, הנברא בעולמנו המכיר בכך שהוא מצומצם, היינו נעדר את הרגשת האור, מצוי במצב ההתחלתי אשר ...