... ביטוי עוצמתו של האימון. 2. היכולת להתמודד עם אובדן קטן, או: היכולת
לוותר - כל אחד מאיתנו, בתחילת דרכו הבוגרת, ניגש בפעם הראשונה למשימה של עיצוב הזהות העצמית שלו: בחירת תחום לימודים, מקצוע, כיוון קריירה או סגנון חיים. אז, כשעשינו זאת פעם ראשונה,
הוויתור על האלטרנטיבות שלא נבחרו היה תיאורטי בלבד. אם בחרתי ללכת וללמוד משפטים ולהפוך לעורך דין,
הוויתור על ללמוד פסיכולוגיה ולהיות פסיכולוג הוא רק על הנייר. אבל, כשאנחנו באמצע החיים, אחרי שלמדנו מקצוע, עסקנו בו, צברנו סטטוס וידע וניסיון ואימצנו לעצמנו את הזהות הזו (אני עורך דין כבר 15 שנה, תיקח ממני את זה, אז אני כבר לא יודע מי אני... ) לא פשוט
לוותר על כל זה. לאבד את זה. זהו האתגר של
הוויתור על ההיצמדות למוכר, היכולת להכיר בך שמשהו בעצמי מיצה את עצמו, לא מתאים יותר, דורש סיום, מבקש שינוי. וזה לא מובן מאליו. בעיקר לאור העובדה שהאלטרנטיבה החדשה היא לרוב לא מיידית. ישנה תקופת זמן מסוימת בה ניאלץ להיות שם,
בוויתור הזה, ועוד לא לדעת עד הסוף לקראת מה אנחנו הולכים. נהיה קצת באי וודאות, בערפל, בחיפוש. נצא מאזורי הנוחות שלנו. וזה מפחיד. כמו כל דבר לא ידוע. גם על ההתמודדות הזו אנו מתאמנים. 3. ... את תהליך השינוי הזה באמצע החיים באופן אופטימאלי? אני מגדירה אותו
כוויתור על כל ההגנות הלוחמניות שלנו. תחושה שנוצרת כשאנו
מוותרים על התלות בחברה כגורם המעניק לנו זכות קיומית. חוויה שצומחת במקום בו הפחד מפסיק לשלוט בנו. אז נולדת תחושת השחרור ואנו זוכים בפטור מהצורך להוכיח. זו בעצם קבלה עצמית מלאה ללא ...