... ממילא בתוך האדם. וכדי לפתוח עם המפתח הישן החלוד, צריך לעבוד קשה. ובכדי לקבל את המטמון מחדש, האדם מתאבד ברמה השכלית, וזה אומר לא ללכת להתאבד במובן הרגיל, אם נלך לבית קברות ונגיד שיש טריק לגרום לאדם לחיות, בעצם גרמנו לו להתאבד, כי החיינו אותו, אם הוא מת והחיינו אותו הוא התאבד מהמוות. והאדם צריך להתאבד מהשכל שלו, לחסל את הנפרדות, לקחת אקדח ולחסל את החוויה של זה טוב וזה רע, אלא להבין שאין הבדל בין טוב לרע בו בזמן שהוא יודע שהוא בנפרדות. וזה דבר קטלני, כי השכל מבין ...

התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 6 התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 5. מצילים אחרים, שיש להם ניסיון בטיפול בהלם קרב על פי הגישה הארגונית הנהוגה בצהל, יוכלו לעשות שימוש בניסיונם זה. גם כאן רק באותם מקרים שהם מגלים היענות מצד המתאבד לשתף פעולה עם גישה כזאת. זוהי גישה סמכותית המדגישה את הבלבול וחוסר האוריינטציה של המתאבד ולכן מארגנת את המצב עבורו. מציל מן הסוג הזה הוא קלינט איסטווד בסרט הארי המזוהם. לגישה הזאת הוא מוסיף גם גישה מתגרה ופרובוקטיבית כלפי המתאבד שספק אם יהיו עוד מצילים שיעזו להשתמש בה. עקרונות כלליים לבניית הטקסט מתוך הגישה הכללית נובעים כמה עקרונות לבניית הטקסט הספציפי עבור המתאבד המסוים: 1) השגת מירב האינפורמציה: ידיעת עובדות בסיסיות שאותן ניתן להשיג במהירות מן המזעיקים יכולה לעזור מאוד למציל בבניית הטקסט שלו. (אם האיש רוצה להתאבד בגלל אהבה נכזבת אין טעם לדבר אתו על כישלון בקורס קצינים). מצד שני ברור שהפסד זמן עלול להיות קריטי. ולכן יש ... ככל האפשר את הפרק הזה. אך לעתים יש זמן שניתן לנצלו (כמו למשל בפרק ההליכה בין מכוניתו של המציל למקום האירוע. כדאי לשאול: 1) מה שמו של המתאבד. 2) הסיבה שבגללה הוא רוצה להתאבד. 3) האם זו הפעם הראשונה שהוא נמצא במצב זה. 4) דברים שאמר כבר בתוך המצב הנוכחי. 5) אנשים נוספים שאפשר ... אפשרות נוספת: להתנות עם המזעיק (ממונה, מפקד, חבר קרוב) שיהיה בקרבת המציל וייתן תשובות אינפורמטיביות לשאלותיו של המציל המופנות אל המתאבד. כך יוכל המציל להגדיל את טווח הזמן בו הוא יכול לקבל מידע על המתאבד. 2) מודולריות: גם המחברים אינם מתייחסים לטקסט שלהם כתורה למשה מסיני, אך הם נותנים טקסט בעל רצף אחד. חשוב שהמציל ידע שיכולים להיות רצפים רבים המשתנים על פי נתוני הרקע, תגובות המתאבד ומה שמתרחש בזירת האירוע. 3) Pacing and Leading: הרעיון של המחברים להתחיל בהזדהות ולעבור לעימות הוא וריאציה של ... של רעיון זה הוא המעבר העדין והבלתי מורגש כמעט בין עקיבה והובלה. המציל יכול לעשות בו שימוש גם בסיטואציה זו. המעברים בין הבנת המתאבד להנאתו מהגשמת כוונתו צריכים להיות חלקים ולהופיע ברציפות. כאשר המציל משתמש ברמזים מהתבטאויות מילוליות ובלתי מילוליות של המתאבד כדי לשנות את הטקסט תוך כדי היווצרותו. לדוגמה: המציל: אפילו אם אתה כועס על קרובים שלך ודאי יש מישהו ביניהם שבו ... של הראש והקשבה, כדאי לפתח את הנושא. כאן אפשר להדגים הצעה שהוזכרה כבר בהקשר של איסוף מידע. המציל: מי מהאנשים הקרובים אליך יקר ללבך? (המתאבד אינו עונה). המזעיק עונה במקומו: הוא אוהב את אחותו הקטנה יעל. אפשר לנצל את האינפורמציה להמשך הדיבור בכיוון הזה. ... הכוללים מסרים מורכבים וברמה גבוהה. נשאלת השאלה מה מטרת הצורה הזאת של ניסוח הטקסט? נראה כי מסרים כאלה טובים לצורך העסקת תודעתו של המתאבד והסחתה ממעשה ההתאבדות (בדומה לטכניקת הבלבול של מילטון אריקסון). אך מצד שני קיימת סכנה שהמתאבד יפסיק מהר מאד להקשיב להם. מסרים שרוצים להגיע אל המתאבד צריכים להיות מנוסחים: 1) בלשון פחות גבוהה. 2) ברמה פחות מורכבת. 3) בניסוח המדבר ללב ולא לשכל. 4) בקצרה. 5) רב - גוניות מול חזרתיות: הטקסט של אליצור ועומר מכריע לטובת רב - גוניות. הוא ממש מציף את המתאבד בשפע של טעונים שאפילו קורא המאמר צריך לעשות מאמץ כדי לעקוב אחריהם. קיימת סכנה שאדם הנתון בתוך עצמו וסובל מ - Tunnel Vision, כמו המתאבד, יתייחס אליהם עד מהרה כזמזום טורדני ולא יקשיב להם כלל. לעומת זאת אם יועבר מספר קטן של מסרים פשוטים, החוזרים על עצמם בוריאציות שונות, אך בלשון פשוטה ורגשית, יתכן שניתן יהיה לתפוס את תשומת לבו של המתאבד ואת הקשבתו. הטיעון בעד הרב - גוניות הוא שאין לדעת מראש מה יתפוס את תשומת לבו של המתאבד ואחר - כך את הקשבתו ולכן יש לנסות טיעונים רבים. טענה זו נכונה בתחילת האירוע ולכן אולי כדאי להתחיל במגוון רחב, אך ברגע שתופסים את תשומת לבו של המתאבד כדאי להתמקד בהיגדים הרלבנטיים בלבד. 6) דו - שיח מדומה: בטקסט שמביאים אליצור ועומר אין כמעט שאלות. ההנחה היא שהמתאבד לא יענה על שאלות. זה לא תמיד נכון. אבל גם אם מאמצים את ההנחה המחמירה הזאת יתכן שכדאי לשאול שאלות אמיתיות ורטוריות וגם לענות עליהן. זאת כשיקוף של הקונפליקט המתרחש בלבו (מוחו) של המתאבד. (אתה שואל את עצמך אם יש טעם לחייך במצב הזה?) וגם כאפשרות לענות במקומו תשובות שונות (מצד אחד אתה מרגיש שאין טעם, שזהו הסוף, אך מצד שני יש לך ספקות). כאשר המציל שואל שאלות הוא יכול לעקוב אחרי המתאבד ולראות מה מתוך הדברים מעורר הד בלבו ולהמשיך לעסוק בהם. 7) דיבור על האינטראקציה: (הקיימת או לא קיימת), בין המציל למתאבד יכול לעשות את הטקסט אישי יותר. להלן שתי דוגמאות: א. המציל: אמרתי לך כמה דברים ואני בטוח ששמעת אותם. נדמה לי ...

... עצמי כל היום. האם זה היה נורא? ונניח שאני אסבול, למה זה נורא? מה הכי גרוע שיכול לקרות? ארצה להתאבד . לא נכון! אם אסבול אז זה לא אומר שארצה להתאבד. זה אומר שאולי אסבול מעט. האם זה כזה משנה? האם זה כזה נוראי? האם השמש תיפול ממקומה? האם אנשים יפסיקו לחיות? האם העולם יפסיק להסתובב? לא. ונניח שאני אחליט להתאבד, מה הכי גרוע שיכול לקרות? ההורים שלי יסבלו? הסביבה שלי תסבול ... נכון, מה הכי גרוע שיכול להיות? אני ארצה למות. נניח שזה נכון, מה הכי גרוע שיכול להיות? שאני אתאבד. ונניח שזה נכון, מה הכי גרוע שיכול להיות? שהמשפחה שלי תסבול. ונניח שזה נכון, מה הכי גרוע שיכול ליהות? אמא שלי תתאבד. ונניח שזה נכון, מה הכי גרוע שיכול להיות? המשפחה תהיה מפורקת. ונניח שזה ...

... אומר שאני אסבול. זה רע כי זה לא נעים. זה רע כי... זה פשוט רע. כי אני ארצה למות. זה רע כי אני עשוייה למות או להתאבד. זה רע כי המשפחה שלי תסבול. זה רע כי סבל זה לא נעים. זה רע כי אמא שלי עשויה להתאבד . זה רע כי אנשים אחרים יסבלו. זה רע כי העולם יפסיד משהו טוב. זה רע כי העולם יהיה פחות טוב ויפה. נולדתי להורים דפוקים לכן ... את עצמי ולא אוהבת את עצמי. נניח שזה נכון, מה רע בזה? זה רע כי זה יוביל אותי לסבל. זה רע כי הסבל יוביל אותי להתאבד. זה רע כי אם אני אתאבד אנשים סביבי יסבלו. זה רע כי אם אנשים סביבי יסבלו אז הם עשויים להזיק לעצמם. זה רע כי אם הם יזיקו לעצמם אז העולם יפסיד משהו טוב בו. ...

התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 5 התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 4. איך נדבר עם האדם שעל הגג? דר זאב ברגמן וצוות המכון לטיפול במשפחה, ... לאדם על הגג הוא מאמר מעניין וחשוב מפני שהוא עושה ניסיון לתת מראש בידי המציל כלים שבעזרתם יוכל להתמודד עם המתאבד ולהוציא אותו בשלום מן המצב שאליו נקלע. יחד עם זאת מתייחסים המחברים אל מאמרם כאל טקסט ראשוני, ... בנושא ולהלן התייחסויותינו. גישה כללית: עמדתו של המציל המטרה בסיטואציה זו היא ברורה מאין כמוה - הורדת המתאבד מן הגג, אולם התשובה לשאלה: איזו עמדה ינקוט המציל כדי להשיג מטרה זו? אינה כה ברורה. הוא יכול ... האפשרויות שלהלן: 1) עמדה סמכותית - כריזמטית: עמדה זו מביאה מסכת ברורה של טעונים ודוגמאות שמטרתן לשכנע את המתאבד לוותר על כוונתו. 2) עמדה המכבדת את בחירותיו של המתאבד: בטוהרתה היא תאמר: אם החלטתך להתאבד היא נחושה, אין כוח בעולם שיוכל למנוע ממך מלבצעה, ולכן עליך להחליט מה תעשה. 3) עמדה מעורבת: ... את מעורבותו הרגשית של המציל, ואולי גם של אנשים אחרים סביבו, במתרחש, ומצהירה במפורש שאין היא רוצה במותו של המתאבד. 4) העמדה המזדהה - מתעמתת: שאותה מציגים המחברים. זו מנסה לתאר למתאבד את עומק ייאושו ויגונו ואחכ להתעמת עם מסקנתו האובדנית. המציל אינו יודע מראש לאיזו עמדה יש כוח להשפיע על המתאבד המסוים העומד עכשיו על הגג. יתכן גם שבמהלך ההצלה יש צורך לעבור מעמדה אחת לשניה לפי ההתפתחויות. ... יהיה דומיננטי יותר עם חלוף הזמן, לכן אין לפסול שימוש זהיר וניסיוני בכל אחת מהן, ולבדוק על - פי תגובותיו של המתאבד באיזו מהן כדאי להמשיך. מובן שבמבנה הטקסט, תוכנו והלשון שבה ישתמש המציל יהיו שונים בהתאם לעמדה ... שעמדה כזו או אחרת או מינון כזה או אחר של העמדות המוצגות (וגם עמדות נוספות) יתאים לאישיותם, לאישיותו של המתאבד או לסיטואציה. כדאי להעמיד בפניהם את אפשרות הבחירה. האינטראקציה עם המתאבד הנחת היסוד של כותבי המאמר, שאנחנו מצטרפים אליה, היא שרצון ההתאבדות של האדם העומד על הגג אינו כל מה שמניע אותו. מפני שאילו כך היה הוא היה עושה את מעשיו בצנעה ... עצם הפומביות נתפסת כקריאה לעזרה ומעידה שיש בתוכו מניעים נוספים. מניעים אלה הם מעצם טבעם מנוגדים לרעיון האובדני. אין ספק בלב המחברים שיש צורך לחבור אליהם, אך לפני כן הם מדגישים מאוד את סבלו וייאושו של המתאבד. טענתם העיקרית בעד השמעת הקול האובדני היא הזדהות עם עמדתו של המתאבד. אך ריבוי משפטי הסבל והייאוש, המצויים בתוך הטקסט המניא, ובייחוד ביטויי ההזדהות הרבים עלולים להיתפס עי המתאבד כאישור ולא רק כהבנה של מצבו. אם כך יבין המתאבד את דברינו אנו עלולים לגרום למותו, במקום להציל את חייו. אם תפיסתו של המתאבד היא אכן תפיסת Tunnel Vision הוא עלול לצרף את המסרים של המציל למחשבות החוזרות ומהדהדות בראשו ולקפוץ אל מותו. לכן הצעתנו היא להציג כל הזמן, מן ההתחלה ובאופן מפורש, את העובדה שכך חושב ומרגיש המתאבד ולשלב לכל אורך הטקסט מסרים המבליטים שיש בתוכו גם קול אחר. כמו כן צריך המציל לשבץ בטקסט מסרים מפורשים שהמציל מבין את המתאבד אך אינו מסכים אתו. כך למשל בעמ 14 כתוב: רון, אני חושב שאני יודע היכן אתה נמצא, באיזה בור, באיזה ... ממך לראות את כל האפשרויות מסקנות מעשיות אלה נובעות מעמדה רחבה יותר הרואה את האסימטריה הקיימת בין המציל למתאבד, מקבלת אותה כנתון ואינה מנסה לגשר עליה. יתרה מזאת, המתאבד אינו זקוק למישהו שיזדהה איתו וירגיש כמוהו, דהיינו לעוד אדם מיואש לידו. הוא זקוק למישהו שניצב ... שנמצא במצב נפשי שונה ממנו והוא בא אליו עם מסר. המסר מורכב משני חלקים. האחד: הבנה (ולא הזדהות) למצבו של המתאבד. השני: השמעת הקול האחר שבתוכו מן החוץ (קול ההצלה מן המוות). כאשר יציג המציל את עצמו על פי העקרונות הללו הוא יהיה אמיתי ומציאותי, הוא לא יצטרך לחפש בתוכו את ההזדהות (שלא קיימת) עם מצבו של המתאבד. המ

התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 4 התאבדות - הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת - חלק 3. איך תקשיב לאדם שעל הגג? תגובה למאמרם של אליצור ועומר ישראל אור - בך מה ... של האדם העומד על הגג בצורה רגישה ומתוך הבנה עמוקה את האיזון הקיומי והקריטי המתקיים שם על הגג. נקודת המוצא של אליצור ועומר היא, כי גם רגע לפני ההתאבדות, הלך נפשו של המתאבד מייצג קונפליקט סוער ובלתי יציב, וכי מצב זה נותן לנו את האפשרות ואת הזכות לנסות להתערב בקונפליקט לטובת החיים. אדם העומד לקפוץ בכל רגע, כמו כל מתאבד אחר, חווה את הקונפליקט בין הרצון לחיות והרצון למות. גם ברגע זה ההחלטה אינה סופית. כבר היו מקרים רבים של אנשים שהתאבדו והמשפט האחרון שהצליחו עוד ללחוש בהבל נשימתם האחרונה היה: אל תתנו לי למות. המבנה הטאקטי של הנרטיבה, ... אדם תוך שמירה על הקשר האמפתי. גם הניסיון לרקום אינטריגה משותפת כנגד המוות המפתה והמרמה הוא בעיניי הולם. חלק זה של הנרטיבה משקף את הרומן שיש למתאבד עם המוות ואת מטען האמונות שהוא נוטה להשליך על החידלון המוחלט תוך תקווה לעתיד טוב. במקום הפנטאזיה ... חווה אותו. הבעת הכאב של העומד על הגג מתוך נקודת המבט של זה העומד למטה אינה מספיקה. הנרטיבה של אליצור ועומר מתבססת על ההבנה שלהם על מהות כאבו של המתאבד, תוך שהם שואבים מתוך חוויותיהם הסובייקטיביות ידע על כאב בלתי נסבל. כאן הם מתבססים על ההנחה שבכל הנוגע לקיום ולסבל, המשותף לבני אדם עולה על השוני ביניהם. המסר אני יודע את מה שאתה מרגיש, שהנרטיבה מציעה כגשר אל המתאבד, מייצגת כביכול את החוויה הסובייקטיבית של המתאבד והמציל כאחד. אולם הטענה שלי היא שהחוויה הסובייקטיבית של המתאבד והמציל ברגע הנתון היא בהכרח שונה, אפילו אם המציל חווה בעבר חוויות דומות לכאורה. נכון הוא שקשר והבנה ... אל האדם הזה כשאנו חמושים רק בנרטיבה שלנו, מבלי לנסות לשמוע את הנרטיבה שלו, הרי שיש בכך משום הסתכנות בהשמעת הדברים שדווקא עלולים לדחוף אותו אל ההתאבדות. כך, למשל, אם אותו אדם מרגיש ממילא כי הוא מהווה טרדה ומעמסה על הסובבים אותו, הרי שהטלת האשמה ... מבוסס על כאבו וחוויותיו של המציל ולא של הניצול, ועל אף שהחלק המזדהה במאמרם של אליצור ועומר מייצג היטב את מה שידוע לנו על סבלו והלך נפשו של העומד להתאבד, הוא בכל זאת אינו בהכרח סבלו הספציפי של האדם שלפנינו ברגע זה. המהלך החשוב בשעה כזאת הוא דווקא ... את הניסיון לתת לו להשמיע את הנרטיבה שלו על פי אופיו המיוחד ועל פי העדפתו. את אלה יש לנסות וללמוד ברגעים המועטים המוקצבים לשיחה. מבין המילים שהמתאבד מוכן לומר לנו בדו - שיח הכל - כך לא נוח הזה, יש לחפש את אלה הטעונות ביותר, את שמות האנשים החשובים ביותר, את תחושת האובדן הספציפי שלו ומשם להתחיל לחפש את השבילים הסמויים אל תוך כאבו. יתרה מזאת, שניידמן סבור כי המתאבד בכוח הוא אדם נסער ביותר והמרחב הפנימי שלו עמוס בנסערות זו. הדרך המיידית להביא להקלה היא למצוא את ... את הנסערות המיידית. הפחתה כזאת, נראה לי, יכולה להיעשות רק על ידי הפורקן הרגשי. דברים של טעם כמו דבריהם של אליצור ועומר מדברים אל ההיגיון של המתאבד אך ההיגיון אינו בהכרח החלק השולט ברגע הקריטי. הפורקן הרגשי הוא זה שיכול לפנות מקום במרחב הפנימי הסוער ולהקל על העומס המכאיב. ההבנה האמפתית של סיפורו של המתאבד עצמו היא זו שמפשירה את חומת הבדידות ומאפשרת לזולת לעמוד לידו בבדידותו. העיקרון שאני נוקט בעבודה הטיפולית עם המתאבד הפוטנציאלי הוא האמפתיה הקיצונית עד גבול ההזדהות ממש. בכל אמצעי אני מבקש להבין איך הגיע האדם הזה ... הנסיבות והחוויות הפנימיות בהן התנסה אכן מובילים אותי להרגיש כי אין מוצא והתגובה ההכרחית היחידה היא הייאוש. כמובן שלא מדובר כאן על הסכמה עם המתאבד הפוטנציאלי אלא על דרך ההסתכלות על החיים שלו ועל החוויה המיוחדת שלו. יהיה מי שיקרא לזה השלכה הזדהותית קיצונית. אני מעדיף לקרוא לכך אמפתיה שעל גבול ההזדהות. כטאקטיקה אני מבקש, למעשה, מן המתאבד לשכנע אותי שאכן ההתאבדות היא הדרך היחידה שנותרה לו. הסכמתי הרגשית עם המטופל היא זו הפותחת את הדלת הפנימית אל התקווה ... זהו גם המפתח לדעתי להבנה טובה יותר של הזולת הסובל, והבנה זו היא בעצם מהותה של האמפתיה. גישה זו שונה במהותה ובעצם הפוכה מרוב הגישות הטיפוליות במתאבדים, שמטרתן אכן לשכנע את המתאבד שלא להתאבד (להחתים על חוזה, לשכנע באופטימיות, לדחות את המעשה, לפתור בעיות מציקות במהירות). אין אני מתנגד כלל לשיטות כאלה, אין אינני יכול לראותן כבלעדיות או כשיטות החשובות ביותר. ברוח דברים אלה אני גם מפרש את גישתו של זאס לנושא ההתאבדות. תיאורטיקן אנטי - פסיכיאטרי זה קומם עליו רבים כאשר טען כי זכותו הטבעית של המתאבד היא לבחור במוות, ואין לאיש המקצוע הזכות להתערב בכך. אני מאמין כי מה שזאס טען בעצם הוא כי זוהי חובתנו לראות כי זכותו של המתאבד נובעת מכאבו הבלתי נסבל, ורק היכולת להבין ולהתייחס לכאב זה היא הנותנת לנו בסיס להתערב בזכויותיו של ...

... המחויב שלי, זה מה שמגביל אותי, זה הצוור בקבוק שלי, אם אני אפטר מהצוור בקבוק הזה אולי יפתח משהו חדש. למה באופן יחסי אנשים מתאבדים יותר מפעם? כי עולם האנשים נמצאים יותר בדיכאון מפעם. פעם היה צורך לשרוד, אז היו עסוקים בלשרוד. היום אומרים, בסדר שרדתי, מה הלאה? לאן זה מוביל? ואז מתאבדים, כי לא רואים שמוביל לשום מקום, או שלא רואים לאיפה זה מוביל. ואם אתה נהיה עשיר אז בכלל אתה בבעיה קשה, כי אני אומר, בשביל מה אני עובד בכלל? ואני מת משיעמום ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי. אז מתאבדים, כי חושבים שאולי זה יגמר. מדובר בבעיות של עשירים, כי בנאדם שנהנה מהחיים הוא בנאדם שהוא עוד רעב, רק בנאדם רעב יכול ... חושך בלי אופק לטוב. כשאני חוקר ומעמיק אני מבין שאני לא באמת יכול למות, כי מתי אני חושב שאני יכול למות? נגיד אני אומר שאני אתאבד, מתי אני חושב שאני יכול להתאבד? כי אם אני פרמיטיבי לחשוב שאני זה הגוף שלי. אני הגוף שלי, אני אמות... זאת מחשבה ילדותית. אבל אם אני מבין שאני ... מה שקיים? יש משהו שגורם לי להיות קיים, איך אפשר להרוג אותו? ואם אני מבין שאם אני אהיה קיים אז אני בבעיה אז אני בעצם לא יכול להתאבד כי לא משנה מה, אני קיים. רוב האנשים מניחים שאם הם יעבדו הם יוכלו לנוח, וכל האנשים בטוחים שאם המציאות תהיה מה שהם רוצים הם יהיו מרוצים. פחדים של אמרי פחד שהמציאות תבזה אותי פחד מנזקים בלתי הפיכים פחד מאובדן פגיעה בקרובים שלי פחד ממוות פחד שלא ירגישו אותי, שלא ירגישו אותי, שלא אהיה קיים במציאות של אחרים הדבר הקרוב ביותר לגן - ...

... על המהות ולא על הצורה. הוא מסוגל להבין שהוא לא רוצה את הבחורה הספציפית, אלא את מה שהוא מקבל ממנה ושהוא יכול לקבל תחושות דומות מבחורות אחרות. המיתוס אומר, שאדם שהתאבד - הגיע לשיא הייאוש. אבל מצד האמת, זה לא ... למות זה גרוע בידיוק כמו לחיות. ומהיבט אחר - אם באמת שום דבר לא משנה באופן מוחלט, אז זה גם לא משנה להגיד שיש דברים שמשנים, ומההיבט הזה גם אדם שהגיע לייאוש מוחלט יכול להתאבד... אחד מהשקרים הגדולים ביותר בעולם, ... שיודע מה טוב עבורך. אז נגדיר: טוב= מילוי רצון. כלומר - חבר אמתי פירושו אחד שיודע מה טוב עבורך = יודע מה אתה רוצה. ומההיבט הזה, יכול להיות שחבר טוב בכלל יעודד אותך להתאבד, כי הוא לא ישקר אותך ויידע שזה מה ...

... הן יגרמו לך להסתכל על החיים אחרת לגמרי ממה שהתרגלת. אתה תהיה עם פה פעור כשתגיע לסוף הקובץ. אבל אני מזהיר אותך: זה יכול לגרום לך להשתגע להתאבד או יותר גרוע. מצד שני זה גם יכול לעזור לך מאוד בחיים ולהבין מה ... לי אישה טובה ולגדל ילדים שיחזרו על כל זה. נשמע די דבילי. מה זה משנה אם אמות בגיל 20 או 70 ? גם ככה המוות בלתי נמנע אז למה למשוך? למה לא להתאבד כבר עכשיו? האם הנאות החיים שווים את כל טרדות היום יום? אם אני כל ... עצמך איך זה ייתכן? חשבתי פעם X אבל עכשיו אני כבר לא יודע מה לחשוב או להאמין. אני מבולבל. אם הייתי יודע מי כתב את זה הייתי רוצח אותו ואז מתאבד בגלל מה שקראתי כאן. אני שמח שאתה שונא אותי. גם אני שונא את עצמי בגלל מה ...

... אחד לא שווה, אז כולם שווים אחד לשני! אם כולם שווים אחד לשני זה אומר שכולם שווי ערך בחייהם ובמותם! אם אהובים יותר או פחות. אם נשואים או רווקים. אם מצליחים יותר או פחות. אם חכמים יותר או פחות. זה אומר שאני צריכה להתאבד. אני צריכה לחיות! כי כולם לא שווים. זה אומר שכולם יצטערו, או אולי לא יצטערו. אם אני אמות, יהיו אנשים שיהיו עצובים. זה יהיה לא ...