... הריח נריח את ריח המקום ובאמצעות חוש הראיה נראה את המצב המתוקן נשים לב לפרטים לדוגמה מה לובשים, מבע הפנים, מראה החדר... לדוגמה, אדם בעל דימוי עצמי נמוך ידמיין מצב בו הוא בעל ביטחון עצמי ויערב את כל חושיו הנבואה תגשים את עצמה ותתרום לשיפור הרגשות והמצבים הלכה למעשה. כוח הדימוי הוא כוח הריפוי. ...

... להרחבה ניתן לקרוא את המאמר האם יתכן שאני מאמינה שרק אם אוהבים אותי אז אני שווה?. עבודה ותהליך שבו אתה לומד לפרש סיטואציות בדרכים שונות, יחד עם ההבנה שאינך שווה או לא שווה, שהערך העצמי שלך לא תלוי בהתנהגותם של אחרים, יכולים להוריד את מפלס הכעס. כעס יכול להביא איתו תועלות רבות, כגון הדגשת חשיבות המסר שלך, העברת תחושת בהילות בסיטואציות ...

... - מבוא גאווה, היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם לעצמו, לתכונותיו, למעשיו ולדברים שיצר, ולעתים גם ... 3.1.1 בתלמוד 3.1.2 הוגים יהודיים 3.2 בנצרות היבטים שונים בגאווה: כאשר תחושת הערך העצמי של אדם גבוהה במידה ניכרת מן הערך שמייחסים לו רוב האנשים סביבו, ובמיוחד כאשר תחושת הערך העצמי הופכת מנותקת מן המציאות והמחזיק בה אינו מכיר בסתירות בינה לבין המציאות = הגאווה מכונה יהירות . כאשר תחושת הערך העצמי של אדם מיוסדת לא על מעשיו והישגיו אלא על השוואה בינו לבין ...

... והאתגרים שבדרכנו. אמונה עיוורת לא תחזיק מעמד, היא תתפזר עם משב הרוח הראשון ותתפוגג עם הופעתו של המכשול הקטן ביותר. אמונה איתנה וחזקה היא כזאת שמבוססת על הבנה והערכה. למה אני מתכוון כשאני אומר הבנה והערכה? על מנת לפתח אמונה חזקה בדבר מה, עלינו להעריך אותו ולהבין אותו. בואו ניקח לדוגמה את עצמנו, על מנת לפתח אמונה חזקה בעצמנו, עלינו להבין ולהכיר את עצמנו כמה שיותר טוב, כמו גם להעריך את עצמנו. ככל שנעריך את עצמנו כבעלי ערך גבוה יותר, כך נאמין יותר בעצמנו. האמונה שלנו בעצמנו נוצרה בין היתר על ידי ההערכה שלנו את עצמנו ולכן על מנת לשנות את האמונה, עלינו להעריך מחדש את עצמנו וללמוד יותר על עצמנו ועל הפוטנציאל הטמון ...

... מחקר תחומי עיסוק: תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין - אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד. היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום. ...

... הרגילה הרי זהו ללא ספק שינוי גדול וכיוון מחקר ועיסוק שונה בתכלית, לא עוד חקר על בסיס כישלונות אלא על בסיס חוזקות והצלחות. הפסיכולוגיה החיובית מתרכזת ובודקת נושאים כמו צמיחה, אושר, אהבה, דימוי עצמי ומצוינות. לפסיכולוגיה החיובית שלושה יסודות - חקר הרגשות החיוביים, חקר התכונות החיוביות (דגש על חוזקות), חקר המוסדות החיוביים כמו המשפחה, הסביבה ... חוזקה תנבע מאחד משלושת הגורמים - ידע, יכולת, התנהגות. אחד או כל שלושת המרכיבים יחד יהוו בסיס לחוזקה האישית או האירגונית. כדי שחוזקה תתייצב ותהיה יעילה ומיושמת יש לוודא שלושה קריטריונים לחוזקות - הערכה חיובית בכל תרבות, הערכה חיובית בזכות עצמה, הערכה חיובית וחוזקה שניתן ואפשר לעצב. מרכיב שלישי שמאפיין את הפסיכולוגיה החיובית הינו הסיפוק: הסיפוק הינו מרכיב סובייקטיבי וחשיבותו בפסיכולוגיה החיובית רבה: הוא הדלק שמניע את ההתנהלות של הפרט או של ארגון, הוא הממריץ את הפרט או הארגון לפעול מתוך הערכה עצמית ושביעות רצון. הסיפוק מגביר את האופטימיות וממחיש את תחושת ההצלחה שמזינה את הסיפוק כמעגל סגור. אנשים אופטימיים מצליחים יותר וחיים יותר, הסיפוק שמשוקף למטופל ...

... לעשות שלום עם אנשים שנמצאים במקום של פחד מעצמם, תלות וכל מקום של חוסר ביטחון והערכה עצמית שלום מגיע מבפנים, שלום עם חיי, ...

... וכמפענחים ללא קושי. שימוש במילים המתארות אובייקט אחד לתיאור אובייקט אחר (דימויים). שימוש בשפה לתיאור מצב דומה תוך כדי השוואה. כדוגמה, אני חושב שאני עובד קשה ו - אני חושב שחמור עובד קשה מכאן אני יוצר את המשפט - אני עובד כמו חמור. שימוש במילים ... המיוצג עי המילה. המאפיינים יכולים להיות תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו, דימויי וכו. הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמה המילה לב, ישנו האיבר המזרים דם אשר פועם בחזה כל אדם חי - גודלו של לב אדם הוא כגודל כף יד קמוצה. ... המילה מתוך שלל הגירויים מעלה את ההבחנה שזוהי מילה, וכתגובה עולה ייצוג המילה. ב דימויים ((images להבדיל מדימויים בשפה כמערכת אוטונומית שנידונו קודם. אנו נוטים לחשוב שמילה המתארת אובייקט ויזואלי אמורה להעלות ייצוג ויזואלי, מילה המתארת אובייקט שמיעתי אמורה להעלות ייצוג שמיעתי, ... כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, מה שהוא מכיר. יש נטייה ברורה ליצור דימויים (images) של האובייקטים הנקלטים, הדימויים כוללות את המטען הרגשי יחד עם החושי. בדומה, האדם בונה דימוי של עצמו, וכך היחסים שלו עם העולם הם בין הדימוי של עצמו לדימוים האחרים. כאשר ישמע אדם שמכיר ויודע מהו סוס - כלומר ראה, שמע והיה בקרבת סוס, יכולים לעלות בו ייצוגים כדוגמת אלו: ייצוג ויזואלי קונקרטי של סוס (דמות של סוס שראה או ... יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת סוס. אחד מן השניים, או שהוא לא יכיר כלל את המילה ולא תהיה תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על סוס או הדימוי שלו של סוס. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חווייתי חושי. הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שהמשמעות לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי קונקרטי או באם הוא דימויי שהוא בנה. ג תפיסה של יחידה מילולית כבעלת משמעות היחסים בפענוח מילה מתוך סימן פונמי או גרפי הם הדדיים במובן זה שהקולט מחפש משמעות בשפה (Something that make sense) ... ייצוג של מכלול כלשהו. הצירוף עיר קטנה יכול להעלות אצל הקולט ייצוג חושי או דימוי של העיר בת - ים, הקטנה גם בשטח וגם בעלת תדמית של פרובינציה. ואילו הצירוף עיר גדולה יכול להעלות ייצוג או דימוי של העיר תל - אביב, הגדולה גם בשטח וגם בעלת תדמית של עיר קוסמופוליטית. אלו שני ייצוגים שונים לגמרי, באם מראה של בת - ים לעומת מראה של תל - אביב, או הרגש כלפי כל ... לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות המילוליות (הקונטקסט המילולי) מהווים חלק מקונטקסט רחב של קליטה חושית ... או בספר ובאופנים שונים), כך גם יכולים להיווצר קונספטים שונים במקרים שונים (כמו דימויים, images, בקונטקסט לא מילולי), לאדם אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם להתניות המסוימות. 5. קונספטואליזציה לא נכנס לנושא זה כיוון שהוא תהליך נפרד ... נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי - קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של קונספטים ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות או רב משמעות - נתייחס לשני המונחים באופן זהה כיוון שבתהליך זה יש השוואה בין אובייקטים, והשוואה נעשית תמיד בין ...

... פעם שאתה שואף שהערך העצמי שלך יעלה, אתה מחויב לשאוף שהאחר העצמי של האחר ירד בשביל שערך הדולר שלך יעלה, ... אתה הוא הדולר! בכל פעם שאתה שואף שהערך העצמי שלך יעלה, אתה, מחויב, לשאוף שהאחר העצמי של האחר ירד. זא שבשביל שאתה תעלה את ... החברתי שלו. אתה לא יכול לדרוש שהערך העצמי שלך יעלה מבלי שתוריד את הערך העצמי של האחר. ערך הוא יחסי. בשביל שאחד יעלה, מחויב שאחר ירד. זאת יחסות. ולכן, בכל פעם שאתה שואף לעלות את הערך העצמי שלך, דע שאתה חייב לפגוע בערכו של האחר ולהורידו לשם כך. ...

... לשחרר מתח. אבל בפנים בתוכו הוא ידע שהוא יכול לעשות את כל מה שצריך, והוא יכול להשיג את המטרה שלו, והוא ינסה עד שיצליח וגם אם לא מצליח לפעמים הדבר לא יקלקל את ההערכה העצמית שלו. והאדם ימשיך עד שיצליח. וישמח במה שיש, וידע שיש בידו את הכוח לשנות דברים בחייו. והאדם יכול ...