... לפעמים כן אתה קורא פרושים עסיסיים, מרשימים, מגרים ואף עשירים! מה הביא לפער מחשבתי זה? חזל אומנם התייחסו לשאלה הזאת וניסו להגדירה: לא כל אחד יכול להכנס ולהשקיף על ... הפער המחשבתי הזה סביב התורה? פער כה תהומי... לפעמים כה עשיר, ולפעמים כה דל... אם המפרשים לדורותם, מאנשי כנסת הגדולה ועד רשי ועד בכלל - היו משכילים לסמן את הדברים ...

... רוב הזמן. לדוגמה: בא נאמר שמאז ומעולם היית עני מרוד, אך אתה באמת רוצה לשנות זאת, שיהיה לך הרבה כסף ואייכות חיים טובה יותר. אז אתה מתחיל עם ההצהרה אני בקלות מרוויח עשרת אלפים דולר בחודש... אתה אומר את ההצהרה הזו שבועות ואולי ...

... מקץ מסתיימת במתח רב. יוסף אינו מפסיק, הוא ממשיך לטרטר את אחיו. ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו, ויעש כדבר יוסף אשר ... לנוע לארץ כנען. פקודת האח, הסמוי בשלב זה, יוסף, עוצרת אותם בטענה שהם גנבו גביע כסף. בבדיקה מתגלה שהגביע ... הרגשת תמיהה ואף חרדה בלב אחיו. מצד שני, קשרי המשפחה מביאים אותו להחזיר להם את כספם ולקבלם בכבוד מלכים בתוך ...

... הזה. אפילו אם זה סמים, אבל גם לאחר לקיחת סמים, עדיין רוצים עוד טוב. והשאלה, איך מוצאים את זה? אבל חשוב שלפחות האדם יודע את מה לחפש? וזה לחפש משהו שלא יגרום לו לחפש יותר טוב. לדוגמה האדם הרוויח כסף, והוא מאושר לזמן מה, אחכ הוא רוצה עוד כסף, או עוד משהו, אז זה לא מספיק הרווח העכשווי. ועכשיו יש לו לאדם יותר לחצים. ועל האדם למצוא את הדבר היחיד בעולם, שישחרר אותו מהרצון להיות מאושר. ואל לו לאדם לשקר ...

... שמביאה תרופות לילדים, כי היא תרגיש יותר טוב. כי היא אוהבת אותו מפרספקטיבה מסוימת. אבל האם תרגישי טוב באותה המידה אם הוא יהיה גוסס, כמובן שלא, כך שזה אומר שאת חייבת להציל אותו כי את רוצה להרגיש טוב. כמו שנותנים כסף להומלס, זה כדי שהאדם ירגיש יותר טוב עם עצמו, לא באמת ...

... את יחסו של המטופל לאנשים, יחד עם הפנטזיות המודעות והלא מודעות המסבכות את יחסיו או מעשירות אותם. ויניקוט מרחיב לעבר הפנטזיה, איך מתפתחת הפנטזיה של הארגון הפנימי. ... מגיל שישה חודשים. משלב זה מתחיל התינוק להבין שגם לאמו יש פנים היכול להיות טוב או רע, עשיר או דל, מסודר או מבולבל. הוא כבר מתחיל ליצור מערכת יחסים והתקדם הלאה ...

... כלפי נשותיהם ונשים כלפי בעליהן, אודות הרגליהם המעצבנים בכל התחומים. משום מה רובנו חיים במחשבה, שעל בן הזוג להתאים את עצמו וכמה שיותר מהר לאמות המידה שלנו אודות: סדר, ניקיון, טיפול בכספים וכד. במרבית המקרים נדמה לנו שהדרך שלנו היא הנכונה והבלעדית, ואילו בן הזוג דרוש תיקון ושיפוץ. גישה כזו אינה פרודוקטיבית כלל והוכחה לכך, מספר הזוגות ... שכבר אז אהבתי אותך, ריחמתי עלייך והתחננתי שיעבירו אלי את הנכות הזו על מנת שאת לא תסבלי... . מוסר ההשכל ברור ומצמרר. מובן שהבחורה התרצתה לו מייד והם נישאו ברוב הדר ופאר וחיו מאז באושר ועושר, עד עצם היום הזה. ומה זה אומר לגבי כל אחת ואחד מאתנו? ננסה לחשוב לרגע על ההרגל הכי מעצבן או החיסרון הכי נוראי של בן הזוג שלנו. כעת נדמיין לעצמנו ...

... שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו הוא להתפרנס מהתחביבים שלנו, מבחירות הלב. העניין הוא שרובנו חונכנו להאמין שהחיבור הזה אינו אפשרי ואנחנו שמים הרבה מיכשולים בדרך אל העושר ההבנה שבשביל כסף צריך לעבוד קשה היא משפט יסוד שרובנו חונכנו עליו. האמירה הזו חרוטה אצלנו בתת המודע ומכתיבה את היחס לכסף בחיים הבוגרים. מצידה האחד של הסקאלה, נמצאים מי שעובדים בעבודות שהן לא ההנאה הגדולה שלהם. אז, יש לגיטימציה פנימית להרוויח, ואפילו יפה, כי הם הרי עובדים קשה ... העשייה שבמציאות המודעת והן יצרו הכשלות בלתי מובנות. המצפן הפנימי כוון לשמור על האש היצירתית בכל מחיר, מתוך אמונה שאכן חייב להיות לכך מחיר. המשפט הנכון יותר לגבי כסף הוא שהדברים שאנחנו הכי נהנים לעשותם, הם גם הכשרונות הכי בולטים שלנו, ובהם יש לנו את היכולת להרוויח הכי הרבה. זו הפנינה שלנו, המתנה הכי גדולה שיש לנו לתת ... לפעמים גם מחצית השעה, בכדי לראות אותו יוצר. אומרים שגם הטעם של הכריכים שלו אינו חיבור של סך המרכיבים. יש שם בבירור משהו אחר: יצירה ותשוקה. עבודה לעומת תחביבים כסף הוא אחד התחומים שדרכו ניתן להבחין כיצד המילים שלנו יוצרות חוויות. המילה עבודה למשל מתורגמת על ידי הראש והגוף כמאמץ. דוגמה מעניינת לכך מובאת בספר עקרון ... אחרי שעות העבודה, אם נשאר זמן. מתחביבים לא ניתן להתפרנס. אז האמת היא כנראה שלא רק שזה אפשרי, זה מה שהכי נכון. אבל ההבנה הזו דורשת שינוי בסיסי של מערכת האמונות. כסף כנחות, ארצי, ובלתי רוחני בלבול הגדרות נוסף הוא המילה שפע, שעולם היצירה והרוח החליפה המילה את המילה כסף. קיימת השקה בין שתי המילים, אבל הן בהחלט לא זהות. יש מי שחיים בתחושת שפע, שהיא בעיקר פנימית ויש בה הנאה ונינוחות, ותחושה שבסוף יש לנו כל מה שאנחנו בעצם צריכים, לעיתים למרות חוסרים כספיים אובייקטיבים. מנגד, יש את מי שיש להם די כסף, אולם הם לא מאפשרים לעצמם לחיות בתחושת שפע וליהנות מכספם. איחוד המושגים מרמז ששפע הוא מצרך שלגיטימי לרצות, יש בו צליל רוחני וטהור, לעומת כסף, שלא ראוי לקרוא לו בשמו, ובטח שלא לרצות ביותר מידי ממנו. יש פה שידור של מסר כפול: אנחנו רוצים וצריכים לשם קיומנו משהו שנראה לנו בזוי לרצות. אנחנו מזמינים והודפים בו זמנית. חסימה נוספת בין כסף וחומר נוצרת מכך שבחיי יצירה אנחנו נמצאים בהתפתחות תמידית, וכך כל אדם שצורך את שרותינו, מאפשר לנו להתקדם וללמוד עוד. נוצר קונפליקט פנימי שלא מאפשר לנו לגבות כסף ממי שאתו ובזכותו אנחנו צומחים? ומהו השלב שבו אנחנו יודעים מספיק בשביל להתחיל להרוויח? העניין הוא שאין נקודת זמן אמיתית כזו. היופי במקצועות יצירתיים הוא שיש בהם התקדמות והתפתחות תמידיים. אין ספק שהצמיחה הזו תאפשר לנו להיות בשנה הבאה טובים יותר ממי שאנחנו עכשיו, ועדיין, יש שלב שבו צריך להתחבר להסכמה פנימית לגבות כסף תמורת העשייה, בידיעה שנמשיך בכל פעם להיות טובים יותר, במסלול שנמשך עד עולם. קיים רגע שבו אנחנו אומרים לעצמנו ולעולם שאנחנו כבר לא חובבים, אלא מקצוענים שמרוויחים כסף תמורת העשייה, שהיא גם התחביב. ההבנות האלה יוצרת לרוב התנגדויות. כולם הרי רוצים להיות ברווחה כלכלית ובשפע, וקשה לקבל את ההסבר שהדברים בעצם בידינו, שאין ... מאמינים בהן וממשים אותן, בהן גם אומנים שמאמינים שהם צריכים לשלם את המחיר הכלכלי על הבחירות האומנותיות שלהם. שילוב הכרחי בין אמונה ועשייה הקבלה מעניינת ליחס שלנו לכסף ניתן לראות דרך תהליך הנשימה. אצל רוב האנשים קיים הבדל בולט במאמץ שבין הכנסת האוויר והוצאתו, והוא יתבטא בתחומים שונים בחיים. קושי לשאוף יתבטא גם בהתנגדות פנימית ובלתי מודעת להכניס כסף לחיים, ובאופן רחב יותר, בקושי לקבל מהעולם ומאנשים. נשיפה מייצגת את היכולת להוציא, וקושי לנשוף את האוויר מקביל לקושי (אובייקטיבי) להוציא כסף כמו גם לבטא את עצמנו ואת הרגשות שלנו. המצב האידיאלי הוא מצב של איזון בין מה שנכנס ומה שיוצא. ובכל מקרה, רוב האנשים נושמים באופן הרבה יותר שטחי ממה שאפשר, מה שמייצג באופן סימבולי צמצום גם בתחומים אחרים. כסף הוא בעצם המרה של סחר חליפין שהיה נהוג בימים קדומים כאמצעי שמאפשר החלפה בין מה שיש לנו ומה שאנחנו צריכים. ככזה הוא אמור להיות בתנועה ובאיזון בין מה שנכנס ומה שיוצא. אגירה ואובר - דרפט הם שני מצבים שבהם אין איזון בין ההכנסה וההוצאה. אנשים שהנושא הכספי מוגדר אצלם כבעייתי, כלל אינם מכירים את הסכומים, הריאליים והרצויים, של מה שנכנס ומה שיוצא. יש להם מושג מעורפל על כך שהם רוצים יותר, ללא שיהיה להם מושג ... מתוך תחושה שאם לא בודקים לא יודעים, וכך מקבעים על ידי התעלמות את המצב התקוע מבלי לקחת אחראיות עליו. שמעתי פעם על מרצה שתלמידיו הציגו בפניו כמטרה את רצונם ביותר כסף, הוא נתן לאחד מהם דולר ושאל אם הוא מרוצה, כי הוא קיבל בדיוק מה שהזמין, יותר כסף. כמובן שאותו סטודנט נותר בלתי מרוצה, היותר מבחינתו היה סכום אחר, אלא שהוא לא הוגדר. כך אנשים רבים חיים בחוסר סיפוק מכיוון שיותר מבחינתם הוא סוג של אשליה ... שמסבירות קודם כל לעצמנו למה המצב אינו בר שינוי ומתחפרים עמוק יותר ויותר במצב מתוך תחושת אין ברירה. בכדי לקחת אחראיות וליצור שינוי, כדאי להגדיר את הייעוד, כספי, או אחר ולחפש את הדרך אליו. האמירה הופכת לזה שם, זה שלי, מה הדרכים כדי להגיע? . היפוך המחשבה הזה מחולל פלאים ומאפשר להעלות רעיונות פוריים שאותם אנחנו חונקים כשאנחנו מקובעים באמונה שאנחנו רוצים, אבל לא יכולים. במהלך שנות עבודתי עם סדנת דרך האמן ראיתי רבים שמתוך שינוי דפוסי החשיבה שלהם לגבי כסף יכלו לבחור מחדש במקצוע שבו הם עוסקים שנים ומאסו בו מכיוון שהוא שירת עבורם אינטרסים כלכליים בלבד. לעיתים זה דרש צעדים אמיתיים של שינוי תנאים והגדרת תפקיד ...

... מצפייה בריקודים, שירה, נגינה מוזיקה ומופעים. הוא נמנע מלהשתמש בזרים, בשמים, תכשיטים, קישוטים ועיטורים. הוא נמנע מלהשתמש במיטות ומושבים גבוהים או מפוארים. הוא נמנע מלקבל זהב וכסף. הוא נמנע מלקבל תבואה או בשר לא מבושלים, הוא לא מקבל נשים ונערות, עבדים ושפחות, עזים וכבשים, עופות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות. הוא נמנע מלקבל שדות וקרקעות. הוא ...

... והוקרה מחקרים בתחום משאבי האנוש מראים שהדבר שמשפיע יותר מכל על שביעות רצונם של עובדים ועל תחושת המחויבות שלהם, הוא לא כסף וגם לא שום תגמול חומרי אחר. זוהי ההכרה שעושה את ההבדל! ...