... ומביט בה בתשומת לב. באותו אחהצ היא ואיציק נפרדו. הדבר נפל עליה בהפתעה מוחלטת. הוא אמר לה שהם צריכים לדבר, ואז אמר שהוא כבר לא מרגיש כלפיה כלום, שהוא מרגיש ריחוק ושהיחסים שלהם שקועים בשגרה, שהוא רוצה לסיים את הקשר. דפנה הייתה המומה מכדי להגיב. ריחוק? שגרה? כלום? אחרי שנתיים של חברות ומגורים ... להפשיל את חולצתה ובדק את מקום הדקירה. אין פה שום דבר יוצא דופן, קבע. נראה שנדקרת ממשהו בעל קצה חד, כמו מחט, אבל זה כבר הגליד ואין פה כמעט כלום, לא תישאר לך אפילו צלקת. דפנה הסתכלה ... לא רואה? הרופא הסתכל בה בחשדנות, תוהה בלבו אם היא מנסה ללעוג לו או שמא השתבשה עליה דעתה. הוא לא אמר דבר ורכן שנית כדי להתבונן במקום. אין פה כלום, חזר ואמר. אין צורך אפילו במשחה כדי ... אולם הייתה זו אכן מנהרה. דפנה נחרדה! היא התקשרה לגלי וביקשה ממנה לבוא בדחיפות. גלי הגיעה וכשהראתה לה דפנה את החור, לא ראתה דבר. אין שם כלום, מה את רוצה, רק צלקת קטנטנה, כאילו נדקרת או משהו כזה, אמרה גלי. יש לי שם חור! חור בבטן! את לא רואה כלום? איך זה יכול להיות?! דפנה הייתה ... קצות האצבעות לא יהיו לה יותר. רק עוד כמה ימים גלי חברתה התקשרה מספר פעמים והשאירה הודעות מודאגות במזכירה האלקטרונית, אולם לדפנה לא היה אכפת. כלום לא היה חשוב יותר פרט לריקנות הזאת ...

... ואז עליסה אומרת, שטויות. מה הכוונה? אל תנסה להבין מעבר לזה, זה שטויות. עליסה רוצה עולם רק של שטויות, כלום לא יהיה כמו שהוא באמת, הכל יהיה להפך, מה שכן ... נגד השכל, שזה לא הגיוני, לדעת את אלוהים. ואז מגיעים להבנה שצריך לחשוב נגד השכל. שזה גם וגם, שאין הבדל בין כלום. בעולם של עליסה, החיות ידברו באותה שפה, כך שזה ... שהגובה שלה מאוד קטן ולכן האגו שלה נפגע, והזחל אומר לה שגובהו בדיוק כמו הגובה שלה. זה כמו שאדם חושב שלהיות כלום זה דבר מאוד גרוע. הזחל שהוא כאילו אלוהים אומר לה, האם להיות כלום זה גרוע? הרי אני כלום. ואני מאוד מרוצה מזה שאני כלום. למה לעליסה רע, כי בדמיון שלה היא רוצה להיות גדולה, אבל לזחל טוב בגודל שלו, לאלוהים טוב שהוא כלום. ואז הזחל נהפך לפרפר, וזה מראה למה לא אכפת לו ...

... הוא אוחז מה שהוא מתאוה, ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ, ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה, כנראה בחוש שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה, וכאלו רוצים לתפס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום כך הם כל התאוות של עולם הזה העולם הזה אינו כלום רק למשך אל התכלית הנצחי. ואין להסתכל אם יהיה לו מעות אם לאו כי בין כך ובין כך יבלה ימיו בשוה. כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי, שמראה אל האדם כאלו הוא מרויח בכל פעם ובסוף אינו כלום. כאשר נראה בחוש ברב בני אדם שעוסקים ועובדים ימים ושנים בסחורות ומשא ומתן ולבסוף כשבאין לחשבון אין נשאר בידם כלום, ואם אפלו משיג מעות לוקחין אותו מן המעות. והכלל ששניהם אין להם קיום ביחד דהינו האדם עם המעות, רק או שלוקחין המעות מן האדם, או שלוקחין האדם מהמעות. לפעמים נותנין לאחד עשירות ... הממון והעשירות ומבלים ימים ושנים על זה, והכל מחמת קנאה והסתכלות שמסתכלין על זה שנתעשר כל כך, ואחר כך אין עולה בידם כלום! וכל זה מעשי הבעל דבר (הרע שבעולם) שהשתדל בזה להזמין עשירות גדול לאחד כדי שהרבה הרבה יבלו ימיהם ושנותיהם חס ושלום, על ידי זה כנזכר לעיל הכל אומרים, שיש עולם הזה ועולם הבא. ...

... אם זה שחולם אותך, נמצא בשום מקום, אז אם הוא יפסיק לחלום אותך, אז לא יהיה מקום. יהיה כלום . אתה אומר, המקום הוא אין סופי, אבל למעשה הוא נמצא בשום מקום. זה כמו ... מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, ... יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים שהמקום והזמן עשויים מחומר אחר, שהוא כלום, אז הכלום הוא יותר גדול משניהם. החומר הבסיסי גדול יותר מהצורה הבסיסית. קח את ... לא, כי הלא יודע הזה קיים בנוסף לזמן והמקום. למעשה יש זמן ומקום ובנוסף יש את הכלום שממנו עשוי הזמן והמקום. מסקנה, ממה עשוי הכל? מדבר שאין בו הבדל בין ... של מקום וזמן. אם תיקח את כל האירועים ברגע אחד, ותכניס אותם לנקודה אחת, מה קבלת? כלום. זה נקרא צמצום מקום. קח את כל הזמן ודחוס אותו לרגע אחד, כמו קח את כל הפריימים של הסרט ושים אותם ביחד, מה קבלת? כלום. עכשיו קח את כל רגעי הזמן ודחוס אותם לרגע, קח את כל המקומות ודחוס ... מה זה? המה זה ממנו עשוי הכל, הוא המהות. בגלל שאתה לא יכול להבין את זה, אתה אומר שזה כלום. אבל זה לא כלום, זה הכל. זה הכי גדול. אם במהות של המציאות לא הייתה אופציה שיהיה ...

... נכון? אין לך דבר שאין בו אני, בלי אני אין לך עניין בכלום. הבנת? אז מה זה אני? למה אנחנו שואלים את זה בעצם? זאת שאלת המפתח. הגענו בחקירה שאנו רוצים להרגיש טוב, טוב הוא אפשרי המציאות, כי אפשר להגיד שאני רוצה להרגיש טוב או ... האפשרות הזאת. למה אני לא חוקר אותה, כי היא לא אומרת כלום, כי אם אני חלום של מישהו אחר אז מי זה שחולם? שאני שואל מה זה אני, זה לא דווקא אני, זה מה התודעה שאומרת אני. כי אם אני חלום של מישהו אחר, אז מה היא התודעה שאומרת אני? ... אתה מבין שיש מציאות, ומבין שכרגע המציאות הזאת היא גם כלום , אחד, אחד פירושו כלום, כי אם זה הכל אחד אז הכל נמצא באותו מקום ובאותו רגע, אז זה כלום, אם תיקח את כל הדברים ותכניס אותם למקום אחד, מה יהיה לנו? כלום, כל הדברים בתוך נקודה אחת, מה יש בה? כלום, האם אתה יכול להגיד שיש בה פיל? יש בה הכל, אבל אין שום הגדרה, אם ניקח את כל מה שאני ואת כל מה שלא אני ונכניס אותו לדבר אחד, אז אין אני, אין שום דבר, יש משהו אבל ללא ...

... יותר גרוע. האדם אף פעם לא פועל בתוך 50% ו - 50%, כשזה אחד אצלך, כשזה בהשתוות מוחלטת אתה לא עושה כלום. אתה במצב סטטי. הרצון של האדם משקף את זה שהוא לא ב - 50% 50%. שאלה: אם עכשיו תראה ... על השורש של הדבר. אני אומר שאם היא הייתה במצב של 50% ו - 50% היא לא הייתה זזה, לא הייתה עושה כלום. למה אתם לא יודעים? כי אתם נאחזים בלבוש החיצוני, מה זה אומר? היא 50% רואה שיש שולחן ... תדע לך שלמרות שאתה פי שתיים מאלוהים, אבל זה אלוהים שעושה שאתה תהיה פי שתיים ממנו, בלעדיו אתה כלום, אבל הוא פועל דרכך. אתה יותר טוב מאלוהים, למשל, כי הוא רק אלוהים, ואילו אתה יכול להיות ... וגם לא נפרדות. זה למעשה נראה שניים. כי כשאומרים שהעולם נברא, חושבים שלפני שהעולם נברא לא היה כלום, ואחרי שנברא נעשה העולם. זה לא כך. העולם היה קיים עוד לפני שנוצר, הכל היה כבר קיים. אלא ... שלך זה כמו מישהו שמדבר בסינית, אתה לא מבין מה המשמעות, אתה לא מבין למה זה קורה, איך זה קורה, כלום, אין לך מושג מה קורה פה בכלל. אתה לא מבין מה רוצים ממך בכלל. זה נקרא כאילו אתה חי בסין ... שלא צריך לפחד ממנו בכלל. בחוויה בהתחלה זה פיל, יצור חי, ואחר זה גלגלי מתכת. למעשה אתה רואה את הכלום שבו. אחר היה משפט שאקו אמר, מה, עם שום אומנות לחימה אני לא יכול לנצח את גק הזה? ואז הוא ... זה הצמחים, ויותר מהצמחים זה הדומם. שאלה: האם האבן חווה אחדות? אליעד: כן, היא רגועה, לא רוצה כלום. מה האריה עושה? נח כל היום. האדם חיה אומללה שצריך טכנולוגיה כדי להינות, אבל החיה נהנית ...

... לכך שאין אלוהים, כי אם אתה והוא קיימים בתוך אותה מציאות, זה אומר שהוא לא אינסופי ולא ממלא את הכל... הרבה יותר קשה לא לעשות כלום כל היום, מאשר לעבוד קשה כל היום, כי בתוך האדם יש מנגנון שפשוט לא ... אם האדם מספיק משוגע כדי לרדוף כל חייו אחרי הרצונות החיצוניים שלו, מבלי לברר עליהם ולהכיר את עצמו טוב יותר מבפנים, אז לא יקרה כלום אם הוא יסבול קצת וזה אפילו טוב, כי בזכות הסבל יש סיכוי שבסוף הוא ... תזכור שזה התשלום על כך שקודם היה לך טוב מההפך. אלא מה? שכשהיה לך טוב, העדפת לחשוב שלא תגיע שעת התשלום, כי אחרת לא היית עושה כלום והיית נעלם... זה לא מספיק שיש לך את הנוסחה הכללית איך לעשות משהו, ... האמת, ככה זה יחזק בתוכם את המחשבה שהאמונה שלהם היא בעצם האמת... הטענה שאלוהים ממלא את הכל, היא רק צמצום של הטענה שאלוהים הוא כלום. כי מה הכוונה ממלא את הכל? האם אלוהים הוא עצמו הכל? אז מה משמעות ... אלוהים, ואם יש רק אלוהים אין משמעות לאלוהים כי משמעות הקיום של משהו, היא רק ביחס למשהו אחר שקיים במקביל, דהיינו שאלוהים הוא כלום, אפס מאופס. את אותם וויכוחים שאתה מנהל מול אחרים אתה מנהל גם מול ...

... בדרך שלך אל האחדות, מגיעים להבנה שהכל זה כלום . אליעד: תשים לב, במשפט הזה אמרת שני דברים הפוכים, להגיד שהכל זה כלום, זה להגיד שני חוויות מנוגדות שקורות בזה אחר זה. כשאתה אומר הכל, אתה רואה נפרדות, ושאתה אומר כלום, אתה לא רואה שום דבר. אז אתה לא חווה זאת, שזה בו זמנית זה אחד, אתה חווה שני חוויות אחת אחרי השנייה. אז אתה לא מגיע לכלום, אלא מגיע לזה, שזה גם כלום. יש הבדל גדול, בין נעלם לי העולם, לבין זה שהכל זה כלום. רבי נחמן אמר, שכול זמן שהאדם לא תיקן את המחשבה, אסור לו לדבר. הכוונה, אסור לך לחשוב שום דבר. למה? כי ... אז היית מבין שהבקבוק נמצא בכל מקום. גם את הכלום, אתה יכול להעלים, איך? הרי הממשות היא ההפך של הכלום. אבל בסוף אתה מבין, שהממשות והכלום הם אחד. איך זה יכול להיות שהכלום והממשות הם אחד? מה שצריך לעשות, זה לבדוק איך דרך דבר והיפוכו מגיעים לאותה מסקנה. אמרנו שהכל מחויב והכל ...

... יש פה קיר, ולאחר רגע אתה שוב חושב, יש פה קיר, מה ההבדל בין שתי המחשבות? בזמן. שאלה: האם יכול להית זמן בלי מקום? אליעד: לא, אם אין מקום, אז אין כלום, ואם אין כלום, אז איך יהיה זמן? זמן הוא שינוי בין משהו למשהו. אבל אם אין כלום לא יכול להיות שינוי. אם אין עבר, הווה ועתיד, אז אין ... כי אתה יכול להגיד ישות אחת, רק ביחס לאופציה שיהיו שתי ישויות. כדי שתהיה משמעות צריך לפחות שתיים, אבל גם לא יכול להיות מצב שאין שתיים. מכאן הכלום הוא לא האחד המוחלט. גם לאין יש ההפך שזה היש. אם אתה ... ואז תוכל להיות ברוצה או בלא רוצה. אם לא הייתה לך חוויית זמן ולא היית יכול לדמיין עבר ועתיד, אז לא היית יכול לחוות את הלא רוצה, למעשה היית חווה כלום. אם אתה חווה שאתה רוצה, ואתה מבין מה הוא רצון, אז זה ... הכל ויודע את הכל, באותה עוצמה, אז הוא לא היה מצליח להגיד, הנה קיר, כי בראש שלו היו המון מחשבות, ואם הוא חושב על הכל, אז הוא לא יכול להגדיר כלום. אבל אז הוא חווה שלמות, כי הוא לא חווה חסר. כשאנו ... ולהלביש אותה על מה שלא ממשי בעיניו. אתה יודע כמה חזק אתה צריך לחוות שיש פה פיל? כמו החוויה של הכאב ראש. אתה יודע כמה חזק אתה צריך לחוות את הכלום, שהוא הקצה האחרון? אתה צריך להגיע להשתוות שהכלום יהיה בעיניך כמו הכאב ראש. אבל גם צריך לעשות הפוך, שאת ...

... נמצאים במקום שלהם? בגלל כוח המשיכה, אם היה כוח משיכה אחר, הם היו נמצאים במקום אחר. המקום הוא שמחליט איזה כוח משיכה יהיה בין העצמים. למרות שהמקום הוא כלום או ריק, הוא בסופו של דבר מחליט שהעצמים יהיו כפי שהם. למשל יש חללית ובתוכה בורג, למה הבורג טס לחלל? בגלל ... מתי לאדם יש בחירה חופשית? כאשר הוא מחוץ לזמן, ואז הוא בוחר את הזמן. שאלה: האם אלוהים עובד עלינו? אליעד: כן, כי אם היית יודע שזה מאלוהים, לא היית עושה כלום. ולכן אלוהים נותן לאדם להרגיש שהאדם עושה, חושב, מרגיש וכו. שאלה: האם זה נכון שכל רגע נוצר מחדש? אליעד: כן, ... בין הפרספקטיבה של הצורה לבין הפרספקטיבה של המהות, שהם אחד. יש פרספקטיבה אחת שאומרת זה קטן וזה גדול, יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שניהם לא קיימים, אין כלום, שזה נקרא המהות של המציאות. והמוחלט זה שמבינים שאין הבדל בין הצורה הסופית לבין המהות האין סופית. כי במהות ... שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ההוויה של המקום והזמן ממלאת את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את היש שזה הצורות, ומצד שני אין יש, כי לא יכול להיות שיש משהו קיים, למה? כי הרי יש הוויה שמהווה את הצורות, ואם יש הוויה, אז לא יכול להיות שיש עוד משהו חוץ מההוויה. אז תגיד ההוויה היא כלום, אז איך יש משהו חוץ מהכלום? אז איך הספר קיים? הספר בו זמנית הוא גם צמצום וגם הוויה. זה לא שיש גם מהות וגם צמצום, כרגע שאתה רואה ספר, ...