... עם הנפרדות ושבמקום לשלול את מקומה, היא הופכת אותה ליחידה בעולם, והדבר היחיד שהיא מעלימה זה את רעיון האחדות שנפרדת מהנפרדות. כי באמת, יש רק
ישות אחת ממש ואין שום אחדות שהיא נפרדת מהנפרדות, או נפרדות שהיא נפרדת מהאחדות, אלא הכל אחד ממש. ומחויב המציאות הוא שאין שום דבר מחויב שנפרד מאפשרי ... הופכת את מי שמבין אותה, להיות היא ממש. כי הבנה אמיתית, היא רק כאשר המבין (האדם) המובן (התובנה עצמה) וההבנה (היכולת להבין דברים) הופכים
לישות אחת ממש. וכל זמן שהאדם אומר אני מבין שאיקס הרי שהוא מפריד בינו לבין מה שהוא מבין - אותו איקס, דהיינו שהבנתו אינה שלמה ועל כן היא שקרית. וכאשר האדם אומר אני איקס זה אומר שהוא והבנתו הפכו
לישות אחת ממש ואז גם אין צורך בהבנה שתחבר בינהם. וממילא המבין, המובן, וההבנה הפכו להיות ישות אחת. ומה שזה אומר בפועל הוא שעד שהאדם לא יהפוך להיות ... בין זה לבין להגיד שכולם חכמים כמוהו ממש כי הכל אחד. ואז, האדם רואה במו עיניו שההגדרה לא שללה לא שוללת ועולם לא תשלול את חוסר ההגדרה, כי זאת
ישות אחת ממש . והשכל האנושי לעולם לא יוכל להבין את העניין הזה ומחויב שתהיה לו שאלה, כל זמן שהוא קיים. כי שורש הקיום שלו הוא בחוסר ההבנה הזו, איך זה שהמוגדר והלא מוגדר הם
ישות אחת ממש. וככל שהאדם מעמיק את שכלו בשאלה הזו ובחוסר ההבנה הזו שלו איך זה יכול להיות שהאין והיש הם
ישות אחת ממש, ומנסה להבין את הדבר הזה בשכלו בכל זאת, על ידי זה האדם בסופו של דבר מתייאש לחלוטין מלנסות להבין את הדבר הזה באמצעות השכל האנושי שלו, ...